מצטערת בנות אבל אין ספק שבנים הרבה יוחר קלים ונוחים מאיתנו.
אני יושבת בספורטק, שלושת בניי וחבר התחילו לשחק כדורגל במגרש, אליהם הצטרפו קבוצה חמודה שהם לא מכירים, כולם בגילאים שונים.
אחרי 30 דק של משחק מגיעים עוד חברים של הקבוצה החמודה ומצטרפים גם הם, כולם נשאבים למשחק.>
היה לי ערב מתסכל. והוא מלווה אותי גם בהתעוררות.
חוסר הרצון שלי לכופף את עצמי ועמידה על עקרונות שחשובים לי, גרמו לי לעשות אקט אגואיסטי באופן מודע.
למרות הידיעה שזה יוציא אותי רע מול אחרים ולמרות ש"הפתרון" שהוצע היה מתחשב יותר.
אבל זה היה פתרון שעלה רק מתוך צורך לכבות שריפה>
גברים, אני סקרנית...כשאתם מתחילים הכרות למטרת קשר "רציני", מה רמת התקשורת שעושה לכם נעים ומצליחה לתחזק את תחילת ההכרות?
1. לקט הודעות לאורך היום.
2. הודעה אחת כל יומיים/שלושה.
3. הודעה אחת ביום.
4. רק כשמתחשק...לא מנסה לתחזק כלום.
(גם לנשים מותר לענות)
ולכן לא הסכמתי לו. כי אני יודעת שזה לא באמת יכבה אותה לגמרי ובעצם ישאר גחל שיאפשר לה לבעור בכל פעם מחדש ואותו מבעיר יוכל לנהל את ההצלחות שלו דרך אלו שכל פעם מחדש נבהלים וממהרים לכבות את השריפה.
עכשיו צריכה להתעורר לבוקר של מבטים מצקצקים ומבואסים על שלא עשיתי את זה קל יותר לכולם.
מבאס אבל אני לא אוהבת תקשורת מקרתעת.
ולמרות שאמר דברים נעימים והביע התלהבות הדדית מהדייט שהיה, הוא לא תקשורתי לי מספיק.
אתמול הסביר שימי ראשון שלו עמוסים וש"ישתף אותי בהזדמנות"... ואז בערב השיחה נקטעה מהצד שלו והודעה שלי נשארה תלויה באויר עד עכשיו.
אני מוותרת.
עמדתי בכללים שהצבתי לעצמי...כמעט בכולם.
הייתה אנרגיה נעימה, השיחה זרמה, הנושאים היו מעניינים והרגיש שההנאה הדדית.
נחשו באיזה כלל לא עמדתי:
1. דיברתי יותר מידי.
2. בחנתי כל שערה.
3. התנשקתי.
4. כל התשובות נכונות.