בשעה תשע וארבעים ותשע בבוקר, בזמן שבנחל עוז ילדות בפיג׳מות עוד נלחמו על החיים שלהן, מכונת הכביסה של ההיסטוריה כבר סיימה את השטיפה המוקדמת.
עמדתי בחלון של הסלון, עישנתי סיגריה ראשונה של פאניקה והסתכלתי על תל אביב. הרחוב למטה היה ריק, שקט כמו אחרי פצצת ניוטרון. אבל בתוך הטלפון שלי, שדים קטנים בחליפות כבר פתחו שולחן והתחילו לחלק את החשבון.
תסתכלו על צילום המסך. זו ההתכתבות שלי עם אמא שלי מאותו בוקר. שלוש שעות ועשרים דקות מתחילת האירוע. כתבתי לה שייקח 24 שעות עד שהימין יאשים את הרמטכ״ל, את השב״כ ואת הטייסים, רק כדי שנתניהו ייצא נקי. איזו תמימות. איזה 24 שעות. עוד לפני שסיימתי להקליד, בטוויטר המכונה כבר עבדה על פול גז.
הדבר הכי מטורף זה לדמיין את הסיטואציה הזאת בראש. בזמן שאנשים החזיקו את הידית של הממ"ד עם סכין בשרית ביד וחיכו לצבא שלא בא, באיזה מרתף ממוזג ישב מישהו, כנראה עשה לעצמו קפה, פתח קובץ אקסל מסודר והתחיל לסמן וי.
אשמה על השב"כ? וי.
אשמה על המוחים? וי.
אחים לנשק? וי כפול.
ביבי? נקי. נקי כמו תינוק אחרי מקלחת עם שמפו של דוקטור פישר.
הכל כבר היה שם. כאילו באיזה חדר ישיבות היתה קופסת זכוכית אדומה שכתוב עליה ״לשבור במקרה של שואה״. ובפנים לא היו תחבושות או מחסניות - היו ציוצים מוכנים מראש.
שלוש שעות וקצת מהרגע שהשמיים נפלו, כשהתצפיתניות עוד נשמו את הנשימות האחרונות שלהן בעשן המחנק, התיק כבר היה תפור. החבל כבר קוצר. ידעו בדיוק את מי מעלים לגרדום בכיכר העיר.
לקחתי עוד שאיפה עמוקה מה��יגריה ומעכתי אותה חזק על אדן החלון. אנחנו היינו בהלם, הלב שלנו צנח לתחתית הבטן ונשאר שם, אבל הם? הם באו לעבוד. וזה אולי ��דבר הכי מדכא בכל הסיפור הזה. שברגעים שבהם גילינו שאנחנו לגמרי לבד, גילינו שמישהו דווקא כן מנהל את העסק. פשוט העסק הזה הוא לא החיים שלנו.
מרב ארועים קשה לשים לב.
ממשלת ישראל לא מסוגלת להתמודד עם אף אחת מהבעיות שלפתחנו. כלום. (ככה זה כששבויים בתפיסת עולם פונדמנטליסטית ומתעלמים מהמציאות).
אין מה לפנות אליהם בדרישות ובקשות.
הדבר היחיד שהם מסוגלים לעשות זה להאשים אחרים.
כל עוד הם בשלטון הצרות תמשכנה להגיע.
מאז ומעולם לנתניהו הייתה רק אסטרטגיה אחת: איך להישאר ראש ממשלה. התחום היחיד שבו הוא פעיל ויצירתי זה פוליטיקה, תעמולה והישרדות בשלטון.
הביטחון לא מעניין אותו, גם לא הכלכלה ובטח לא האזרחים. אין לו אידיאולוגיה, אין לו ערכים ואין לו מצפון. הוא לא ימני וגם לא מתעניין ביהדות.>>
נתניהו ניתק עצמו באופן ציני וחולני מהמדינה. הוא פיזית לא פה, לא מתראיין לכלי תקשורת חופשיים ולא מבקר במקומות או מדבר עם אנשים שנפגעו מכשליו הנוראיים. המדינה היא רק כלי בידיו, אין לו שום חיבור או תחושת שייכות לארצו, לא יותר ממה שיש למתכנת עם המקלדת שלו.
האדם הגרוע ביותר בתפקיד.
נחמיה דגן, טייס מסוקים, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כקצין חינוך ראשי בדרגת תת-אלוף. בעל עיטור המופת:
אומרים לי - לפעמים שאני יורד נמוך.
שהמילים שאני כותב מביישות אותי….
תגידו לי איזו מילה ״תרבותית״, שתהיה גם Politically correct, שאשמע תרבותי… אפשר להגיד על ראש הממשלה, שהאריך את שהותו בארה״ב לסוף שבוע מיותר, כדי (איך אומרים בשפה פשוטה) ״לעשות חיים״ ושלא נמצא כאן כשחוזרים 3 חטופים שמזכירים במראה שלהם יוצאי מחנה ריכוז, שנפלו בשבי במשמרת שלו, בידי ארגון טרור שהוא האחראי הראשי להתחזקותו ולאסון הגדול ביותר שהוא הפיל על מדינת ישראל והעם היהודי מאז השואה?
שלא לדבר שהוא עושה זאת במחיר מאות אלפי שקלים על חשבוננו.
אשמח לקבל הצעת תחליף להגדרתי אותו ואני מבטיח שאחליף את המילה בה אני משתמש במילה מתאימה יותר מבחינה ״ויזואלית״ שתבטא את אותה הגדרה:
טינופת!!!
ראש ממשלה - טינופת.
בן אדם - טינופת.
כך גם כל משפחתו וכל התומכים בו.
גם אלה שתומכים בו בגלל אינטרסים אישיים: הדיכטר׳ים למיניהם,
גם אלה שתומכים במדיניות הזו מבחינה אידאולוגית: הסמוטריצ׳ים,
וגם השופרות (ערוץ 14 כאב טיפוס).
בוחרי הליכוד… זה הפרצוף שלכם!!!
רענן שקד, 7 ימים :
בזמן האחרון אימצתי מנהג שמעולם לא הוצע לאימוץ: בכל ביקור בסופר או במכולת, אחרי שאני אוסף את כל המצרכים ועומד בתור לקופה, אני מנסה לנחש כמה התשלום הולך לצאת.
אני מנחש מספר – גבוה ככל שאני יכול – ואז אני מגזים עוד טיפה. ואז אני מעגל קצת כלפי מעלה. ואז אני מוודא שבאמת חשבתי על הסכום הכי גבוה שנראה לי עדיין אפשרי בכלל תמורת סט המצרכים הזה.
ותנחשו מה.
נכון. בכל המקרים, לפחות בחצי השנה האחרונה, הסכום הסופי יוצא גבוה יותר מההערכה הגבוהה ביותר שלי. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש, כמו קסם כזה של מנטליסט דפוק; תחשוב על מספר. תכפיל אותו. תוסיף שתיים. יצא לך 104? מה, לא? יצא 198? טוב, סליחה, לא לקחתי בחשבון את יוקר המחיה המטורף פה. בוא נעשה שוב, הפעם אל תחשוב על מספר – המספר כבר יחשוב עליך.
ואני מש��ם את הסכום. לפעמים אני עוצר לרגע כדי להידהם קצת לפני שאני משלם, ולפעמים אני ממש שואל את הקופאית: את בטוחה? כאילו, מה כבר לקחתי? והאישה היגעה רק שולפת מהקופה את הנייר המשתלשל עם הפירוט, נותנת לי אותו ותוקעת בי את מבטה המדויק של קרן מור בתפקידה המכונן כקופאית כוכבה – מבט שהוא שילוב מצמית של, מצד אחד, זלזול תהומי, ומצד שני בוז עמוק – ואני עובר על החשבונית מצרך-מצרך, וכאילו הכל נראה איכשהו סביר חוץ מהשורה התחתונה.
המספר הבלתי אפשרי בגובהו הזה.
השבוע, לדעתי, שברתי שיא אישי כשקניתי חבילה של 200 גרם צנוברים ב-43 שקל. "כמה זה?!" פעיתי כשהקופאית נקבה בסכום, והיא אמרה לי, במילים אלו ממש: "43 שקל". "כמה?" התעקשתי. "43", היא התעקשה בחזרה – אם זה היה מיוזיקל היינו עוברים בשלב זה לשיר.
לא, חשבתי לעצמי, זה לא יכול להיות. חבילת צנוברים תמורת – מה, 12 דולר? הרגשתי צורך לדבר ��יתה על זה. לפרוק את אשר על לבי. "כמה אמרת?" המשכתי בשיחה.
בשלב זה האנשים מאחוריי בתור התחילו לאבד סבלנות, אבל הם היו נחמדים מספיק כדי להסתפק בצרחות "נו, מה קורה?!" ו"סליחה, אולי אפשר לפתוח פה עוד קופה?!", ולכן שילמתי, לקחתי את הצנוברים שלי, ואני מתכוון למסגר ולתלות אותם על הקיר בסלון כי מדובר להערכתי ביצירת אמנות עם איזה ערך אספני. בבוא היום אוריש אותם לילדיי.
עכשיו תגידו; מה אתה מתלונן על צנובר? צנובר זה דבר יקר, צריך לפצח אותם אחד-אחד וזה מלכלך את הידיים בשחור ובדבק אורנים, וחוץ מזה, תפסיק להכין פסטו וזהו, יש לזה צבע ירוק וטעם של מי-פה, וחלאס. ואני אגיד לכם:
תגידו, אתם קיבלתם לאחרונה חשבון חשמל? ארנונה? מים? והצלחתם לזהות אותם, או שהם היו כל כך שונים ממה שהתרגלתם עד שאמרתם לעצמכם: וואו, הם בטוח עשו משהו, זריקות או מתיחה או מה?
אתם מבינים את העיקרון; המחירים כאן ��פכו, בשלב זה, כמעט קומיים במופרכותם. לא שייכים לכלום. מחירים מהחלל החיצון. ואנחנו לא רק שלא מדברים על זה – כי חטופים ומלחמה וביבי – אנחנו כבר קהים לזה; כמו מישהו שחוטף עוד ועוד מכות באותו מקום בגוף עד שהוא מפסיק להרגיש את המקום, ככה אנחנו. והמקום הוא הארנק.
אנחנו משלמים את המחירים. לא שאנחנו יודעים מהם; אחרי שניר ברקת פטר את המרכולים מהצורך לסמן מחיר, ואז חזר בו אבל המרכולים מצידם לא חזרו, אנחנו יודעים רק שהתשלום עוד יוודע.
את ניר ברקת אני דווקא מבין; הוא רק זרוע ביצועית קטנה ומחוקת-אישיות של מדיניות ממשלתית שלפיה לא משלמים על כלום אף פעם – ואם בכלל יש מחיר, אחרים ��בר ישלמו אותו.
זה מתחיל מראש ממשלה שלא משלם בעיקרון על כלום כבר עשרות שנים, ואין טעם לנסות בכלל לדבר איתו על תשלום. עזבו בקופה, במסעדה, בדוכן בשוק; ידוע שהאיש מסתובב בלי ארנק או מזומן, ושאמצעי התשלום היחיד שהוא נושא עליו קבוע הוא מיליארדר מזדמן, ואם אדלסון הולך לעולמו בשיבה כמעט טובה, תמיד יש את הפ��ליק הבא.
אבל שימו את הכסף בצד; האם נתניהו שילם אי פעם מחיר אישי או ציבורי? האם שילם על אחריותו לאסונות הבלתי נתפסים שקרו במשמרות שלו? האם שילם מחיר על אסון השריפה בכרמל? על אסון מירון? על ההסתה שהובילה לרצח רבין? על ה-7 באוקטובר? הצחקתם.
נתניהו מקפיד לעבור בקופה מבלי לשלם. לא חשוב בכלל מה היה המוצר ומה מחירו – בחיי אדם, בחיי אומה, בחיי דכל בית ישראל – נתניהו לא משלם אף פעם. מסנדביץ' בדיוטי-פרי ועד 1,163 ישראלים שנרצחו ב-7 באוקטובר, נתניהו לא חושב שהוא צריך לשלם. לכן אין סיכוי לוועדת חקירה ממלכתית; ועדה כזו, תיקח כמה זמן שתיקח, היא הקופאית שתעצור לבסוף את האחראים ותתבע תש��ום.
אז לא תודה, ממש לא. >>>
- לאפשר לאלפי נוח'בות לפרוץ לישראל ולאנוס, לערוף, לרצוח ולחטוף *זו* הפקרה
- להעניק את המשטרה לאדם שלא מבין כלום במשטרה *זו* הפקרה
- לא לבקר בניר עוז שנה וחצי *זו* הפקרה
- למנוע מעל שנה מינוי נשיא לעליון *זו* הפקרה
- לעשות מהלכים שמונעים החזרת *כל* החטופים/ות *זו* הפקרה
- להעניק את תפקיד שר האוצר לאדם שחושב שאלוהים זה הכיוון לכלכלה טובה *זו* הפקרה
- לפטר שר ביטחון רק כי הזהיר מפני סכנות לצבא ולישראל *זו* הפקרה
- להחליף שר ביטחון מנוסה באדם שלא מתאים לתפקיד *זו* הפקרה
- לתת לבחורה שלא מבינה בהסברה להיות שרת ההסברה *זו* הפקרה
- להחזיר את כל צפון עזה לחמאס כשאין בישראל את *כל* החטופים/ות *זו* הפקרה
- לאפשר לשרים לנבוח "חייבים להרעיב את על העזתים" וכן "חייבים למחוק את עזה" וכן "יש לשרוף את כל הכפר" *זו* הפקרה
- להימנע מטיפול בנושאים החשובים בישראל תוך קידום רפורמת-תחת שנועדה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט בישראל *זו* הפקרה
- לעודד מכונת רעל שמלכלכת על הרמטכ"ל, היועמ"שית, קציני הצבא, השב"כ, המוסד, השופטים, התקשורת, השמאל, הימין שלא מיישר קוו, הטייסים, 8200 ומה לא, *זו* הפקרה
- למנוע שנה וחצי הקמת וועדת חקירה ממלכתית שהיתה בודקת בדיוק מה קרה בשבת השחורה ומה הוביל את ישראל לאסון הכי גדול בתולדותיה *זו* הפקרה
- מר ביטחון - OUT
- מר הפקרה - IN
1. נתניהו לא יתפטר. לעולם.
2. חיים כ"ץ ישמור את התיקים לעבריין בן גביר ואנשיו והם ישובו לממשלה.
3. ההפיכה המשטרית תימשך במלוא עוזה, הזובור לשופט יצחק עמית הוא ההוכחה.
4. נתניהו לא ישלים את השבת כל החטופים, כל זמן שיש חטופים יש לו עילה להמשך המלחמה
5. מדברי איילה חסון עולה שלכאורה נתניהו מעורב במי ישוחרר ומי לא, זה מעורר פלצות.
6. התפטרות הרמטכ"ל תביא להמשך התפוררות הצבא.
7. נתניהו לא יעלה לחקירה נגדית.
אי אפשר לפתור את המצב בו אנחנו נמצאים ללא סילוק נתניהו מהשלטון. האופוזיציה, שנוהגת להגיב לכל אירוע של הקואליציה בנפרד, צריכה לאמץ גישה הוליסטית שתכליתה סילוק נתניהו מהשלטון. אין שום טעם בפתרונות לכל דבר בנפרד, ללא סילוק נתניהו מהשלטון מדינת ישראל, וודאי כפי שהכרנו אותה, נדונה לכליה.
— החוקים —
1. אם כדי לצאת זכאי אתה צריך למנות בעצמך את השופט – אתה לא באמת זכאי.
2. אם כדי להגיע לעליון אתה צריך שפוליטיקאי ימנה אותך – אתה לא באמת שופט.
3. אם אתה מונע ועדת חקירה ממלכתית למחדל – אתה האחראי לו.
נעשה את זה פשוט:
- גלי בהרב
- עדנה חלבני
- הדס קליין
- שקמה ברסלר
- עינב צנגאוקר
מוכיחות מדי יום
לכל ה'גנרלים'
מכל הסוגים והמינים
שאומץ לב אמיתי
אינו נבחן רק בשדה הקרב...
העבריינית נתניהו
הנאשם נתניהו
אלה התארים היחידים שצריכים להשתמש בהם כשמתייחסים אליהם ולא ראש הממשלה ורעייתו.
זה מה שהם, בכך הם עוסקים - הם מפעילים ארגון פשיעה.
ארגון פשיעה המטרתו להשאיר אותם בשלטון בכל תנאי, גם במחיר השארת חטופים בידי החמאס, גם במחיר התעללות במשפחה שכולה, במחיר הדחת עדים - במחיר ריסוק מדינת ישראל.
עבריינית ונאשם.
בינואר הקרוב יעלה המע"מ באחוז, הכל יתקייר בצורה הרגרסיבית, עצלה ומפלה. זה אמור לתת 7.2 מיליארד ש"ח, מוכרחים כי הרי אין כסף ומלחמה.
אבל מסתבר שיהיו 5.4 מיליארד קואליציוניים לדתיים ומתנחלים, וכ2 מיליארד למשרדים מיותרים כמו של אורית סטרוק, שיקלי ואליהו.
לוקחים מעניים כדי לתת לדתיים.
מירי רגב חשודה בעבירות מרמה והפרת אמונים. דוד ביטן חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון. בן גביר מורשע בתמיכה בטרור והסתה. ביבי חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים וכמו כן נמצא בועדות חקירות כי סיכן את בטחון המדינה ופגע באינטרסים שלה. על מדינת ישראל השתלטו עבריינים. אין ממשלה. יש כנופייה.
מאות חטופים שנלקחו לעזה זה האירוע החמור והגרוע ביותר שאי פעם קרה בישראל. כנראה שמדובר באסון הגדול ביותר שגם אי פעם יתרחש פה. זה גדול בהרבה אפילו מהטבח עצמו שכבר מוסגר על ידי נתניהו כ״מגה פיגוע״, כמו הפיגוע בתאומים. אבל החטופים, האזרחים שנלקחו ממיטותיהם והחיילים שנחטפו מבסיסים צבאיים שנכבשו, זה מחדל בסדר גודל שכנראה לא יקרה שוב בעתיד באף מדינה מערבית. ההפקרות של החטופים מעידה על זדון ובעיקר על חוסר כש��רות של ממשלה שהסוגיה הזאת פשוט גדולה עליה בכמה מידות.
הסיבה שהממשלה נכנסת לטנטרום בלתי נשלט כמו תינוק בן חודשיים שמתעצבן על כך שהוא לא מצליח לזחול זה רק בגלל החטופים. בשונה מתקופת ה״רפורמה״, כל רצף החקיקה ההזוי הנוכחי נועד להסיט את פוקוס הראיה של הציבור מהאירוע הדמיוני והבלתי נתפס שאנחנו חיים בתוכו כבר מעל לשנה, של עשרות יהודים שנחטפו ומוחזקים על ידי מפלצות אדם במנהרות כמה עשרות קילומטרים בלבד מתל אביב. כשלרגע אחד האסימון נופל בקרב הציבור ויש תפיסה קולקטיבית לגבי גודל הזוועה, למשל כשמאות אלפים יצאו לרחובות אחרי רצח ששת החטופים באוגוסט, התפרסמה בבילד מניפולציה צינית שנועדה למסמס את המאבק החשוב ביותר בתולדות המדינה. כשנודע רק אתמול שלחץ צבאי גרם בפועל למותם של חטופים בניגוד למיתוס שמכרה הממשלה שרק לחץ צבאי יביא חטופים, החונטה האנטי דמוקרטית בממשלה התנפלה על צה״ל ועל דובר צה״ל שכבר שנה רק מעדכן במותם של חטופים בשבי. כשבכל יום חטופים נמקים במנהרות, יש מי שמשווה עצור בכלא הישראלי לילד חף מפשע שמוחזק בעזה. חטופות נאנסות, והממשלה מגיבה במתקפה על היועמ״שית. עוד רצח של חטוף מתגלה, והשופרות תוקפים את השב״כ. יש מתאם בין המחדל העצום בתולדות המדינה ואופי ניהולו לבין המתקפות הפרועות נגד הציבור הישראלי מצד הממשלה.
הניסיון למסמס את מאבק משפחות החטופים, בין אם המאבק הרך יותר במטה המשפחות או המאבק הרדיקלי בשער בגין, הפך לבסיס הפעולה של ממשלת נתניהו משום שהחטופים ובני המשפחות שלהם הם עדות חי�� ומתמשכת למחדל היסטורי. המטרה של הממשלה היא להרחיק את עצמה מהמחדל, למסגר את טבח השבעה באוקטובר כאירוע שלא קשור לנתניהו בכלל אבל החטופים והקול של המשפחות רק מפריעים להליך הנדוס התודעה והמסמוס. לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך, בשורה התחתונה נתניהו והממשלה לא מצליחים להחזיר את החטופים שנותרו בשבי ובסוף זה מע��ד על חוסר מסוגלות. אז מה עושים? או שמשכיחים את הנושא, מסמנים את המאבק כלא לגיטימי, ומשתמשים בכל כלי בספר הספינים כדי שזה לא יהיה הנושא שיוציא פעם נוספת מאות אלפים לרחובות ויפיל את הממשלה. פעם רונן צור אשם ולאחר כמה חודשים הומצאה סיסמא חדשה שהמשפחות נחטפו על ידי קפלניסטים. כולי תקווה שהנשיא טראמפ יפעיל את מלוא כוחו כדי לכוון את האסטרטגיה בעזה, אסטרטגיה שממשלת ישראל בחרה לוותר עליה בשביל שימור קואליציוני, דשדוש מתמשך בשטח והבטחה מדומה בקריצה להתיישבות בעזה לשותפות הקואליציונית. אולי טראמפ יציל את החטופים ואולי לא. מה שבטוח זה שממשלת ישראל נכשלה כישלון קולוסאלי ואדיר בטיפול בסוגיה.
זרקתם אותי מכל המדרגות כי רציתי כשרת חינוך ללמד אבולוציה. פוטרתי והושפלתי ב-1994 אפילו שאז היו לי 12 מנדטים במרצ ולש״ס היו בקושי 5.
ותראו מה קיבלתם 30 שנה אחר כך.
שלטון הרבנים, הבורים וציון נכשל לילדי ישראל במדע. הם מושלים בכם ואתם תשרתו אותם. זה המחיר של ויתור לדוסים
עקרונות הביביזם
1. למצוא לך ג'וב עם הרבה כוח ושכר חלומי בו אתה לא עושה דבר ואין קשר בין כישוריך לבין הג'וב.
2. לא לקחת אחריות על כלום, להאשים את "השמאל", "הצבא", "היועמ"שית", "הקיבוצים", "ההגמוניה"
3. להכניס אצבע בעין לאלה שאתה חי על חשבונם, ללעוג להם, להשפיל אותם ולהנות מזה.
4. לשקר, להסית, להדיח, לגנוב, לקחת שוחד, למנות עבריינים, למנות נטולי כישורים – עם פה מטונף.
5. לבכות על רדיפה, על קיפוח, להתקרבן.
6. לדבר על אחדות, אהבת ישראל, יהדות, מסורת.
7. להבטיח ניצחון.
העקרונות לעיל, המיושמים בכל יום על ידי השלטון, הם מהווים את המדריך השלם להשתלטות של ארגון הפשיעה הליכוד, שהתמזג עם מפלגת הלאומנות היהודית לכדי ארגון פשע לאומני דתי, על ישראל, ארגון פשיעה בראשות הנאשם נתניהו, העבריין בן גביר ופורע החוק לוין, עם קבלני הביצוע סמוטריץ', רוטמן וגולדקנופף. השתלטות שנועדה לתת ג'ובים שנותנים כסף וכוח, ושמרוקנים אותם מכל תוכן – עיינו ערך המומיה ישראל ��ץ בתפקיד שר הביטחון ומקבלת השוחד סילמן בתפקיד שרת הסביבה.
העבריין בן גביר פירק את המשטרה והכניס לשם נורמות עבריינות ויחסי קח-תן, פורע החוק לוין מפרק את מערכת המשפט יחד עם הביריון העלוב שרודה בחטופים – רוטמן, פורע החוק חובב הפיגועים סמוטריץ' משתמש בתקציב מדינה כדי לבסס את ארגון הפשיעה ועל הכל חולש הנאשם נתניהו, זה שהאינטרס הפרטי שלו מכווין את כל פעולותיו ושארגון הפשיעה נוצר כדי לשרת אותו, את שלטונו ואת משפחתו החמדנית – הוא ממנה פיקסרים כמו יונתן אוריך, שמהפרוטוקולים של חקירתו במשטרה אפשר ללמוד שהוא יודע היטב מה תפקידו – כמו עורך הדין של למונד בישופ.
חבורת הפשע מפרקת את המדינה וחותרת תחת מוסדותיה בגלוי, הם עברו לפירוק מואץ שבסופו יפוטרו היועמ"שית, שההסתה נגדה מצד הפושעים שבשלטון התירה את דמה, ויפוטר ככל הנראה ראש השב"כ ובמקומם ימונו מומיות ביביסטיות מהסוג של ישראל כץ.
אנחנו בשלב הפרוק הסופי מפני שהנאשם לא מתכוון להעיד במשפטו הפלילי, מכיוון שכל תרגילי הדחיה הגיעו ככל הנראה אל קיצם – כל מה שנותר לו זה לתכנן מגה תרגיל, כזה שיסיים את ההפיכה המשטרית בתרוץ שהפרקליטות היא שמבצעת הפיכה משטרית, העבריין הנאלח כבר דיבר על זה, החייל של נתניהו באולפני ערוץ 12 כבר הפנה איום ישיר ליועמ"שית שהיא צריכה למצוא סיבה טובה לחקירת העבריין אחרת זו תהיה הדחה פוליטית, כאילו אין די בכך שהוא עבריין פורע חוק לחקירתו, והם יגידו שככה זה בדמוקרטיה – נבחרנו כדי למשול ומי שרוצה להחליף שלטון יעשה זאת בקלפי, אחרי שהם יעלו את אחוז החסימה ואחרי שהם ימנו עבריינים ל"השגחה" על הקלפיות.
בתום ההשתלטות על כל מוסדות המדינה ועל כל שומרי הסף יסתיים הפירוק "הרשמי", אליו יצטרף הפירוק שכבר התרחש בשטח – פירוק חברתי, אובדן הסולידריות, אובדן הערכים, אובדן המוסר – אובדן כל מה שייחד את ישראל, ראו את התגובות לעינב צנגאוקר, שמגיעות מלמלעלה, משלטון הפשע, ומיושמות ב��טח, ראות את שוויון הנפש שבו התקבלה ההחלטה להשאיר אזרחים לרצח בידי החמאס, אתמול אפילו פורסם שמטורפי הימין ממתינים שכולם ימותו בשבי כדי להתנחל בעזה, התבהמות מוחלטת – ועם תום הפירוק הרשמי יגיע שלב הקניבליזציה, זה שמתרחש כשרשתות השיווק מנצלות את המלחמה כדי לעשוק את הצרכן, זה שחברת התעופה הלאומית אאלק עושקת את הצרכן – מדינה המושתתת על אלימות, על פריעת חוק, על כל דאלים גבר.
בשלב הזה, אין דבר שיעצור את זה מלבד מיליונים ברחובות. מרי אזרחי שיובל על ידי חברי האופוזיציה, על ידי מערכת המשפט ועל ידי הארגונים המקצועיים: עורכי הדין, הרופאים, המהנדסים, אנשי ההיטק – ללא מרי אזרחי כזה אנחנו נידונים למוות, במובן הכי פשוט של המילה.
אז גברת אחת וילד אחד שיושב בחו״ל
מנהלים לנו את המדינה, נפגשים עם הנשיא הבא של ארצות הברית, היא מספרת לנשיא כמה עצוב לה על החטופים, שצריך לשחררם, תגידי גברת, זה לא התפקיד של בעלך לשחרר אותם? תגידי גברת האם נבחרת לאיזה תפקיד ציבורי ולא ידענו? האם בנך זה שיושב לו בחו״ל עם מאבטחי שב״כ שאני מממנת האם הוא נבחר לאיזה תפקיד ציבורי ולא ידענו? תגידי גברת, בעלך לא יודע מה הוא עושה? את מי הוא שולח? לאן עוד תדרדרו את המדינה?