Eyal Pfeifel איל פייפל

סתם אזרח שמאלני

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

1. אזרח ממוצע יליד ישראל. משפחתי ברחה לארץ מאירופה לפני המלחמה ואחריה, דתית מצד אחד וחילונית מצד שני. אתאיסט אבל מכיר היטב את הדת והמסורת. טיולים בארץ מקצה לקצה. שירות צבאי.
תמיד הייתי גאה להיות ישראלי, היום אני מתבייש.>>

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@shilofreid פינות, סכינים, גוגואים, חבל, גומי

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@doron_shabti נשתה כוס קפה.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

עברנו משיטת הסבבים מול חמאס לשיטת הסבבים מול חמאס, איראן, חיזבאללה והחותים. בסבב.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

אני מבין שחזרנו להפציץ דיונות חול, רק באיראן ולבנון הפעם.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@efraimnave אתה חלק מהדברים שצריך לתקן.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@LittleMoiz מנסיון עם שניהם גם לצרכים אישיים וגם לפיתוח ארגוני, קודקס יותר טוב. קלוד איטי מאוד ובעיקר שותה טוקנים.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@65347_osnat הוא לא כינה את כל האזרחים בהמות, רק את הבהמות שביניהם.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

קיבלו אומץ להגיד שהם ביביסטים, עאלק.
עוד 20 שנה, לא יהיה אחד שיתגאה לספר לילדיו שהוא היה ביביסט.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@YHepstein השאלה שאתה מתחמק ממנה היא פשוטה: איזה סיבה אמיתית ומבוססת עובדות יש להצביע לנתניהו בימינו? איך הוא שיפר במשהו את מצב אזרחי המדינה או המדינה?

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@Danielpen5 תן סיבה אחת אמיתית ומחוברת למציאות להיות ביביסט בימינו.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@margan_ron משפטים של ביביסטים: "משפטים של שמאלנים".

[Udi Evental @UEvental]

ההחלטות הקשות של טראמפ

"יתקוף או לא"? זאת השאלה שמתחדדת בעקבות הודעת טראמפ כי דחה ברגע האחרון מתקפה צבאית מחודשת נגד איראן. זו שאלה שאי אפשר שלא להידרש אליה, אבל חשיבה של "כן או לא", מחמיצה הרבה הבנות על המשבר. אז הנה ניתוח מרחב החלופות של טראמפ, וכמה משמעויות לישראל.
>>

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@Dan_Unter @IdoWolf1 אשמח להבין מה מילים נרדפות ב��ה שכתבתי. לדעתי זה הפכים גמורים.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@matanyt12345 @Duduoppe אתם בקושי חורבות אתונה והריסות ספרטה.

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@matanyt12345 @Duduoppe אני גם אתאיסט

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

הדבר היחיד שחשוב במרחב הציבורי החברתי והפוליטי זה איזו מדינה תקום כאן מחורבות שלטון נתניהו.

[Udi Evental @UEvental]

הפוליטיקה של המלחמה - אמריקה לעומת ישראל

"המלחמה היא המשך הפוליטיקה באמצעים אחרים", אמר קלאוזוביץ. הוגה הדעות הפרוסי המפורסם ראה במלחמה מכשיר להשגת מטרות מדיניות מול יריבים ואויבים - שלא ניתן להשיגן באמצעים דיפלומטיים - אבל גם חלק מהמשחק הפוליטי הפנימי. בישראל של 2026, מלחמה הפכה אמצעי לקידום מטרות פוליטיות, בניגוד לאמריקה שם התפקיד הזה שמור דווקא להסכמי שלום.

ישראל וארה"ב הולכות לבחירות בערך באותו הזמן [אוקטובר-נובמבר] אבל הזיקה בין פוליטיקה לבין מלחמה בשתיהן הפוכה ב-180 מעלות:

א. הנשיא ��ראמפ חותר להסכמים מדיניים, שיסיימו את המלחמות במזה"ת, שמזיקות לו פוליטית. הסכם שלום מצולם בין אויבים נתפס בארה"ב כ"נכס פוליטי".

ב. אצלנו, שלום נעלם מהלקסיקון, והפך ביטוי לחולשה לקראת יום הבוחר. ראש הממשלה והקואליציה שלו, כל אחד מסיבותיו, בוטשים רגליים בקרקע בתקווה שטראמפ יאפשר ��הם לחזור למלחמה בעזה, בלבנון ובאיראן, כדי להמשיך "לפגוע", "להשמיד" ו"לרסק".

ישראל – "מלחמה למען מלחמה"

בעזה – נלחמנו שנתיים שלמות, בכוח כפי שלא הפעלנו בה מעולם, אבל לא השמדנו את חמאס ולא פרקנו אותו מנשקו. אם נחזור על אותה פעולה האם התוצאה תהיה שונה? לא, אם לא נייצר אלטרנטיבה לשלטון חמאס, שתמלא את הוואקום. אבל, הממשלה רק מחלישה את הרשות הפלסטינית שהיא חלופה פוטנציאלית, ועד שטראמפ לא עצר אותה היא חתרה להמשיך במלחמה עד כיבוש הרצועה כולה, שהיה מחייב הקמת ממשל צבאי. במקביל באיו"ש, שם מתנהל סיפוח דה-פקטו, מפקד פקמ"ז מזהיר כי הטרור היהודי - ממנו הממשלה מתעלמת, במקרה ה��וב - עלול להבעיר את השטח.

בלבנון – סיבוב שני של מלחמה החל במרץ והסתיים באפריל, בשל לחץ של טראמפ, כחלק מהמאמץ שלו לסיים את המלחמה עם איראן, בהסכם. פירוק חזבאללה מנשקו שוב לא הושג. כוחות צה"ל בדרום לבנון פועלים, במגבלות האמריקאיות, וממשיכים בהרס כפרים מסיבי מהקרקע, במסגרת "הפסקת האש", והממשלה חותרת לחדש את המלחמה ולהקים רצועת בטחון, עד לליטני. האם רצועת בטחון תפתור את הבעיה? היינו כבר בסרט הזה, סרט ארוך של 15 שנה, ואת הסוף כולנו מכירים. כמו שכבר הסברתי [לינק מצורף] היום עוד פחות מפעם, רצועת בטחון יכולה לפתור את הבעיה.

https://t.co/KHLhaMKuf3
ובאיראן – ישראל, רוצה לחזור למלחמה ולהשמיד תשתיות לאומיות קריטיות, בדגש על תשתיות אנרגיה. מילא, אם המטרה הייתה להביא הסכם גרעין טוב יותר [פירוק טילים ופרוקסי לא על השולחן] אבל הטענה היא כי עם המשטר הנו��חי לא ניתן להגיע להסכם טוב. אז חוזרים להגיון הפלת המשטר, שכשל במלחמה האחרונה? מה לעזאזל המטרה המדינית?

אמריקה – "מלחמה למען שלום"

באוקטובר 2025 טראמפ כפה על ממשלת ישראל הפסקת אש בעזה והסכם שהשיב את כל החטופים. תוכנית 20 הנקודות שלו נועדה להחליף את ��לטון חמאס, לשקם את הרצועה בתמורה לפירוזה ולקדם את האזור לשלום בר-קיימא, כשגולת הכותרת היא נורמליזציה בין ישראל לסעודיה.

בחודש שעבר טראמפ כפה על ישראל לעצור את המלחמה בלבנון, ולהתניע שיחות ישירות, היסטוריות, בין ירושלים לביירות. במקביל, ממשל טראמפ דוחף את ישראל לקדם הסכם אי לוחמה עם סוריה, שגם אליה ישראל הכניסה כוחות צבא, ללא צורך בטחוני מובהק, ובאופן שמקשה על מיצוי ההזדמנות המדינית מול המשטר החדש בדמשק [להרחבה בלינק המצורף].

https://t.co/eBNSGt8AXm
טראמפ להוט לסיים את המלחמה גם עם איראן, רק שהוא "נתקע" בה בלי יכולת לצאת, בשל סירוב איראן לחזור ל"סטטוס קוו אנטה" במיצרי ה��רמוז. בכל מקרה, כל מהלך צבאי של טראמפ נועד להפעיל לחץ על המשטר באיראן להגיע להסכם, ולא כדי להחליף אותו.

מצא את ההבדלים

הפער בין ישראל לארה"ב נעוץ, בראש ובראשונה, בדעת הקהל. בעוד שהאמריקאים למדו את לקחי המלחמות הארוכות באפגניסטאן ובעיראק בעקבות פיגוע ה-11 בספטמבר, דעת הקהל בישראל עדיין "צרובה" מה-7 באוקטובר, שערער את תחושת הבטחון האישי של האזרחים.

דעת הקהל האמריקאית, משני צידי המתרס הפוליטי, סולדת ממלחמות מעבר לים, וערב הבחירות טראמפ התחייב לסיים את המלחמה באוקראינה, ואת "מלחמות הנצח" המיותרות במזה"ת. טראמפ מתגאה בהצלחותיו לסיים מלחמות בעולם, ומבחינתו הסכמי שלום מתוקשרים, הם נכס אלקטורלי.

אצלנו המצב הפוך, דעת הקהל הישראלית, ובעיקר ה"בייס" של הממשלה, מוכנים לשלם מחירים כדי להכות את אויבי ישראל בכל הזירות, והדרג המדיני מנצל את המצב, כדי להפחיד את הציבור, במקום לנטוע בו בטחון, ולהצדיק המשך מלחמות ללא תוחלת.

המניעים כאן די שקופים. ראש הממשלה ושריו, מנסים לחמוק מא��ריות ולמחוק מהתודעה את הטבח והפגיעה חסרי התקדים, שספגנו ב-7 באוקטובר, במשמרת שלהם, באמצעות "תקומה" צבאית בכל הזירות. בנוסף, מלחמה ללא סוף, מאפשרת לראש הממשלה "למרוח" את משפטו ויש החוששים גם מניסיון אפשרי מצדו להשתמש במצב הבטחוני כדי לדחות את הבחירות. אז אולי יותר משינוי משטר באיראן המטרה היא שימור משטר בישראל?

בניגוד לנתניהו, הימין המשיחי בממשלתו דוחף למלחמה, ורואה בה וברצועות הבטחון המוקמות במסגרתה, בתירוץ של צורך בטחוני, אתחלתא דגאולה, של מימוש חזון "ארץ ישראל הגדולה" ויישובה.

גם הדרג הצבאי בארה"ב, פחות "שש אלי קרב" ממקבילו הישראלי, ומציב בפני טראמפ את המגבלות הקשורות ליכולת להשיג יעדים צבאיים בכוח בלבד, להגנה על כוחות מעבר לים, ול"קווים אדומים" של מלאים וחימושים.

צה"ל, לעומתו, בין היתר על רקע "צריבת" כשלון ה-7 באוקטובר, "זורם" עם הפעלת כוח עצימה ומתמשכת ורואה בה פתרון מרכזי לבעיות. ועדיין, הצבא הזהיר את הדרג המדיני מכיבוש עזה, דרש ממנו מהלך מדיני כדי שלא יצטרך לחזור פעם אחר פע�� להילחם באותם מקומות ברצועה, והרמטכ"ל "הרים עשרה דגלים אדומים" כדי להתריע שהצבא מתוח עד קצה גבול היכולות ועלול "לקרוס לתוך עצמו".

"מהזמן הצהוב לקו הצהוב"

טראמפ בניגוד לממשלת ישראל מתנהל על בסיס ההבנה כי הפעלת כוח היא לא מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשגת הסדרים מדיניים. הממשלה הבאה בישראל חייבת גם היא לפנות לכיוון הזה כ��י לתקן. הדרג המדיני הנוכחי מתחבא מאחורי צה"ל ומאשים אותו בכל בעיה ביטחונית; וקולע את ישראל לבידוד בינ"ל, ומאשים את העולם כולו ["אנטישמי ונגדנו"]. חמור מכך, מדיניות הממשלה משעבדת את ישראל, את הכלכלה, המשק וכוחות צה"ל, בסדיר ובמילואים, לשקיעה בחולות עזה ובבוץ הלבנוני, ולמלחמות התשה אינסופיות בזירות רחוקות יותר.

השבוע זכה הסופר דוד גרוסמן בפרס "תומאס מאן" היוקרתי לספרות. ב-1987 הוא פרסם את "הזמן הצהוב" על הדחקת התהליכים, שהתחוללו ב"שטחים" בחסות הממשלה. 40 שנה אחרי, אנחנו חיים ב"זמן הקו הצהוב", וממשיכים להדחיק כאילו לא למדנו כלום.

שבת שלום

[Eyal Pfeifel איל פייפל @pfeifel]

@Idaneretz מלחמה או לא מלחמה, לשלטון הנוכחי בישראל יש רק מטרה אחת: להישאר בשלטון. תגזור מזה כל פרשנות שתרצה.