להלן שני פרסומים על כך שהקמפיין של אוריך ואיינהורן לטובת קטאר נמשך גם עמוק בתוך המלחמה. כולם פורסמו כבר לפני זמן רב ב״הארץ״ שם חשפנו את פרשת קטארגייט, וגם את החלק הזה בה.
הנה למשל פרסום של עומר בן יעקב ושלי על המסרים של הקמפיין בתוך המלחמה שכללו גם שימוש מוגבר ב-AI לעיצובים
עמית סגל הסביר אתמול שהקשר שנחשף עם אוריך הוא חלק מ״טנגו עדין״ שעיתונאי מנהל עם מקור כדי לקבל מידע. אני מקבלת את זה שסגל מדבר ככה עם רבים אחרים ואולי אפילו משני צידי המתרס, ואני גם מניחה שיש עוד אנשי תקשורת שמטשטשים את הגבולות.
אבל בואו נקרא לילד בשמו. אוריך הוא לא ״מקור״ שמעביר מידע וסיפורים בעלי ערך אמיתי. הוא יועץ שמעביר את מסרי הקמפיין.
מפעל הנקניקיות שאליו נחשפתם אתמול לא מייצר עיתונות שמיטיבה עם הציבור, אלא מהדהד ספינים וחיסולי חשבונות פוליטיים.
במקרה הספציפי הזה, ספינים של פוליטיקאי עם אובססיה להשתלטות על התקשורת החופשית, שעושה את זה דרך נציגים בתוך התקשורת החופשית עצמה.
שמישהו יזכיר לעמית סגל וליונתן אוריך שפצועי צהל דווקא לא הגיעו קטועים מהבית. הם הגיעו שלמים מהבית. ממשלת הליכוד הרקובה הפקירה אותם במלחמה נגועה באינטרסים פוליטיים והחזירה אותם קטועים.
¹פרטי הפרטים של הדלפת אוריך אינם חשובים, מה שכן חשוב, זו התמונה הרחבה שעולה מכלל הפרטים וההדלפות והחקירות שנחשפו בתקופה האחרונה. והתמונה הרחבה היא שחלק משמעותי מאוד מהעיתונאים הישראלים המשפיעים מאוד, הוא פח אשפה חסר גבולות, מקצועיות, ואתיקה. שבלעדיו רהמ ומקורביו לא היו מצליחים ⬇️