האמת שזה פרט שולי.
יוכבד ליפשיץ אישה יקרה שגם איבדה את היקר לה מכל וגם נחטפה ע״י מרצחים שונאי אדם.
אפילו היא, אחרי כל הזוועה שעברה, לא יכולה למחוק במשפט אחד מאמץ עליון של מפקדים ולוחמים במשך חודשים רבים על מנת להשיב חטופים ארצה. בטח כשיש כאלה ששילמו בדם, בחייהם או בנכות כחלק מהמאמצים הללו.
אין לי מושג מה היה חלקה של אדלסון בסיפור השבת החטופים. אני כן יודע ומכיר וגם לקחתי חלק במה שקשור להשבת שבויים או במיפוי מידע עליהם.
הושקעו בזה מאמצים אדירים.
לוחמים צעירים ומילואימניקים היו על אפס שעות שינה, חום של עזה, לחות ופשפשים ומה לא בשביל להביא שבבי מידע לגבי החטופים.
האמירה שלה היתה פוגעת ומיותרת.
טוב שתחזור בה.
מאחל לה בריאות איתנה ורק טוב.
איציק בונצל רתח, כתב והתנצל.
ואיציק הוא אב שכול שמבחינתנו, כי לדעתי זה עדיין תופס לגבי כל המשפחות השכולות, מותר לו הכל.
אבל הוא טעה, והתנצל.
ואיציק הוא אבא של עמית הגיבור ז"ל, והוא ואשתו מילאו את העם הזה ברוח, ודחף את החברים של הבן שלו לניצחון. הוא עזב את עיסוקיו, והחליט שזו משימת חייו.
אתם יכולים להתאבסס עליו
אבל הוא התנצל
איציק, חשוב לי שתראה את זה. כי ציוץ אחד לא מוחק מפעל חשוב שהרמת.
ואנחנו חולים עליך בלב.
1. בלילה שבין ה 6/7 לאוקטובר, הרלש של חליוה התקשר אליו ב 03:15 לפנות בוקר, ועדכן אותו על חלק מהאינדיקציות שהתקבלו מעזה. חליוה שאל אם פיקוד הדרום עודכן ומטפל, נענה בחיוב, וחזר לישון.
2. בהמשך הלילה, בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר, קיים הרמטכ"ל הלוי שיחת הערכת מצב טלפונית דחופה עם בכירים במטכ"ל, שלא הניבה שום אקט משמעותי.
3. חליוה לא השתתף בשיחה, כי ראש לשכתו ועוזרו בחרו שלא להעיר אותו שוב.
4. ביבי אשם.
תראה ג׳וש, זה באמת מדהים.
בצהרי יום שישי נתקבלו במשטרה עשרות תלונות מתושבי זכרון בגבעה הסמוכה לפורדיס על רעש בעוצמות לא הגיוניות, צרחות ומקבצי ירי מהכפר. זה אחרי בוקר של דרשת שישי במסגד המרכזי שהייתה חזקה מהרגיל ובעלת טון תוקפני באופן חריג (הדברים שנאמרו עדיין בבירור). היה כואב לך לברר את הנושא עם תושבי זכרון?
אז כשהמשטרה סוף סוף פועלת באופן נחרץ ואפקטיבי לאכיפת החוק באוקיינוס של הפרות חוק, אתה משתלח בה.
ואם היא לא הייתה פועלת, היית משתלח בה על אוזלת היד.
זה תמיד lose-lose situation איתך.
בגלל שאין לך ולו טיפת יושרה מקצועית, אני אגיד כחברת מועצת זכרון יעקב וכמי שחווה את המטרד הנורא הזה באופן בלתי אמצעי:
כל הכבוד ויישר כוח למשטרת ישראל ובפרט תחנת זכרון יעקב, על המאבק הסיזיפי נגד טרור הרעש לרבות מפגני הירי שמהם תושבי השכונה הצפונית של זכרון סובלים כבר למעלה מ- 20 שנה. לראשונה השנה, מורגש שינוי של ממש וזאת תודות למאמצים עילאיים של כל הנוגעים בדבר, לרבות תושבי גבעת עדן הנחושים - החל ממפקד התחנה, דרך ראש מועצת זכרון יעקב וכלה בשר בן גביר שקשוב לתחושות התושבים ומתרגם את המדיניות שלו לעשייה בשטח על אף המגבלות שמטילה עליו היועמ״שית לאורך כל הקדנציה. הבעיה כפי שהיטיב ג׳וש לתאר - היא הדלת המסתובבת בבית המשפט שמאפשרת למפרי חוק לשוב חזרה לזירת הפשע מבלי לתת שום דין וחשבון. ובכן, ניתן לקוות, שדווקא האירוע הזה, למרות שג׳וש מזלזל בו, יצר הרתעה מסוימת ואולי בחתונה הבאה יחשבו פעמיים לפני שישימו את הווליום על מקסימום וישלפו את הנשקים הבלתי חוקיים כדי לירות יריות חגיגה.
הלוואי.
@IL_police@Dovrut_Police@itamarbengvir
אני מודה לצה"ל ולצוות הרפואי בשערי צדק שנאבק עכשיו על חייו של נריה דב בן חנה ולתפילות של עם ישראל.
אני מאמין בכוח התפילה ומאמין שכאשר עם ישראל מתאחד קורים ניסים.
נריה זקוק לנס.
נריה המשיך לשרת במילואים אחרי שאיבד את אחיו הבכור משה ידידה לייטר הי"ד והוא עשה מאות ימי מילואים בחזיתות שונות מאז השביעי לאוקטובר.
הטרור הפלסטיני מכוון לעקור את עם ישראל מארצו.
הם בוחרים במוות- אנחנו בוחרים בחיים.
10/10חבורה מישיבות הר המור. מצפה רמון וממושב שומריה שהתפלה בקיבוץ להב ! אחד התושבים שלח את ההודעה הזאת בקבוצה של להב אחרי הצום.
שתי קצוות אידאולגים של החברה.
עם אחד . לב אחד.
1/10
יום הכיפורים של לראשונה בחיי, בגיל 41, כשהבן הבכור שלי על הידיים שלי, זכיתי לשמוע, להרגיש ולחיות את תפילות יום כיפור.
ולא באיזשהו מקום מנותק - אלא בבית. בקיבוץ שלי, קיבוץ להב. קיבוץ של 'השומר הצעיר'.
כדי להשלים לנו מניין, הצטרפו אלינו חברים מקיבוץ שומריה -
¹
*טריגר גופות ותיאורים קשים*
אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי למחנה שורה. הייתי רעב, אחרי 36 שעות של פעילות ברצף, ובזווית העין קלטתי את המשאית של יטבתה עומדת בצד. "הופה, הביאו אוכל", חשבתי ורצתי לכיוון המשאית.
שמעון סוויסה עמד ליד ואמר לי 'טוב שבאת, צריך עזרה בפריקה' >>