משתף אתכם בכמה רשמים מהביקור היום בערד, דימונה, ובית החולים סורוקה:
1. בטיפול נמרץ ילדים בסורוקה שכבו חדר ליד חדר ילדה בדואית ופעוט מחסידות גור שנפצעו מהטיל בערד, שניהם מחוסרי הכרה. אין מראה נורא מזה. דאגה של אמא זו דאגה של אמא💔
2. בכל עיר שנפגעה, מיד מגיעים עשרות מתנדבות ומתנדבים צעירים כדי לעזור בכל מה שצריך. אין עוד נוער כזה בעולם!
3. בניגוד לעם המדהים שלנו, הכישלון של הממשלה רק בולט יותר. זו פשוט חרפה שהממשלה לא טרחה לקדם כבר את שיקום בית החולים סורוקה שחלקו נחרב לפני כשנה. בזמן שבית החולים עוד הרוס, מחרתיים הממשלה מתכוונת להעביר 6 מיליארד ש"ח כספים פוליטיים למוסדות שמחנכים נגד צה״ל ונגד המדינה.
4. הציבור מבין את חשיבות הפגיעה במכונת ההרג האיראני, אך זועם על ההפקרה של העורף האזרחי, במיוחד בתחום המיגון. והוא צודק.
5. לעם ישראל מגיעה הנהגה שתהיה ראויה לאזרחים המדהימים כאן. בקרוב נתקן🇮🇱
תאריך הבחירות המועדף על נתניהו היה עד עתה 8 בספטמבר. זהו יום שלישי היחיד בחודש שאינו נופל על חגים (והרי לערוך בחירות ב־1 בספטמבר, יום פתיחת הלימודים, לא שייך). עד שבמפלגות החרדיות גילו שזה אומר ללכת לקלפי ארבעה ימים לפני ראש השנה. לפחות חצי מנדט יהיה אז באומן, אוקראינה. רובו לא צפוי להצביע ליאיר גולן.
ובעצם, למה לא אוקטובר? התפיסה המקובלת אומרת שלנתניהו אין שום עניין לקיים את הבחירות מעט אחרי טקס יום השנה השלישי לטבח, עם התזכורות למחדל הגדול ביותר רגע לפני הקלפיות. אלא שתאריך הבחירות המקורי הוא 27 באוקטובר, שלושה שבועות ארוכים אחרי. החרדים אותתו שאם חוק הגיוס יעבור, אין בעיה לקיים את הבחירות במועדן. אם לא, הם כנראה יצביעו בעד התקציב בכל זאת, למרות איומיהם, אבל יצטרכו "להעניש" את הממשלה בהקדמת פיזור הכנסת, ולו סמלית. הובטח להם שחוק הגיוס יהיה הראשון שיעבור בקדנציה; כעת, במקרה הטוב, הוא יהיה האחרון.
חוץ מאומן וראש השנה, את הבחירות יכריע ציבור של כ־300 עד 400 אלף איש – מצביעי הליכוד 2022, שלפי חלק מהסקרים נדדו לבנט ולליברמן אבל לבטח רובם עדיין רחוקים מלהחליט למי יצביעו. הם דוגלים, ללא יוצא מן הכלל, בארבע אמירות: ראשית, שנתניהו הוא האחראי העיקרי ל־7 באוקטובר והתחמקותו מכך מגוחכת. שנית, שנתניהו הוא האחראי העיקרי להישגים מול איראן, חיזבאללה וסוריה שבאו אחר כך, וספק אם מישהו אחר היה מביא אותם. שלישית, שיש לשלוח את החרדים לאופוזיציה ואת צעיריהם לצבא ולשוק העבודה. רביעית, שיש שותף קואליציוני אחד גרוע יותר, והוא המפלגות הערביות.
אף לא אחד מהפוליטיקאים שמתמודדים על קולותיהם דוגל בכל העקרונות האלה, ומכאן התמרון המורכב והמגושם של כולם. בנט אותת השבוע על הדרך שבה ינסה להשחיל את עצמו דרך קוף המחט הזה: הוא הבטיח שלא יישב עם מנסור עבאס, ניסה להקטין את יאיר גולן ל"שר האנרגיה הבא, מדבר מהבטן אבל גיבור 7 באוקטובר, לא גרוע יותר מדרעי", והבטיח לסיכום "אני אנווט". המשימה של בנט מורכבת, גם משום שכבר הודיע שאחרי הפרת ההבטחות הסיטונית של 2021 הוא גם לילדים שלו לא מבטיח יותר כלום. אבל בעיקר כי לפי הסקרים, הקואליציה העתידית שלו הרבה פחות פופולרית מאשר הוא עצמו. נתניהו יכול לגזור תענית שתיקה על שותפיו ועל חברי סיעתו. מי יכול לסתום את הפה ליאיר גולן?
הטור המלא:
https://t.co/CrMuvji3GR
@chaimlevinson ידעת לעשות הפרדה ברורה בין פועלך בתחום ההטרלות והשואו הטלוויזיוני, לבין הכתבות והתחקירים השונים בתחומי הביטחון, הכלכלה והפוליטיקה. כתיבתך התאפיינה תמיד בעובדות ומידע שנוצר בעבודה עיתונאית קלאסית של רדיפה אחרי סיפורים, טיפוח מקורות, בדיקת עובדות ותשוקה למקצוע. על כך תודה והערכה❤️