ממשלת חדלי אישים מביכה.
חבורת אנשים שנבחרו בשל העדר חוט שדרה או חשיבה עצמאית.
כל ההתנהלות שלהם מכוונת לבייס הביביסטי והפריימריז הבאים.
פעם זה היה קוריוז, היום מדובר בסכנה ממשית למפעל הציוני.
צפיתי בכל הנאום של סגנית הנשיא קמלה האריס. מה שמדהים בתגובה של שר החוץ כהן הוא שהנאום היה מצוין לישראל. הוא כלל את כל הנקודות הידועות, כולל מחויבות "ברזל" לביטחון, ברית "בלתי שבירה", התייחסות ספציפית חיובית לסיוע הבטחוני, התייחסות לנורמליזציה עם העולם הערבי, הערכים המשותפים, סטארט אפ ניישן, היזמות הישראלית כתורמת לעולם, אנטישמיות חדשה נגד ישראל, המזוזה החדשה בפתח בית סגן הנשיא. לא היה איראן, נכון, והיה שלום עם הפלסטינים ו2 מדינות לשני עמים. אבל סהכ נאום נדיר מבחינת החום הכללי לישראל. אגב בלי מילת ביקורת על ה"רפורמה" - רק חשיבות "עצמאות הרשות השופטת" כערך משותף לשתי המדינות. מה עושה שר החוץ שלנו? בועט בממשל.
על ההתבהמות הכללית, בין נבואת לייבוביץ' ובין הרצוג.
ביום רביעי בערב צויצו שני סרטוני וידיאו בחשבון של @Yossi_eli, כתב המשטרה של חדשות 13. צעיר יהודי נכנס למבנה, בעצם מערה, באזור מספאר יטא בדרום הר חברון. המקום נקרא, לפי הדיווחים, ח'רבת אל-מראג'ם.
זה קצר מאוד, כמה שניות. רואים אישה פלסטינית ואיתה תינוק שעומד על רגליו ואוחז בה. במערה יש שני חמורים. עומד שם צעיר יהודי לבוש בקפוצ'ון שחור. הוא עומד עם הגב למצלמה, נראה כאילו הוא חוכך בדעתו, ואז מסתובב, מקפל את זרועותיו ובכוח פשוט הודף את האישה והתינוק במרפקים שלו, והם עפים על הרצפה. התינוק מנסה להיעמד כאשר הוא מחזיק בבגדי האישה. הצעיר היהודי, פניו קפואים, יודע בדיוק מה עשה. הוא עולה למעלה, יוצא מהמערה. ועוד סרטון: אותו צעיר יהודי מרביץ במקל לכלב לבן שלא יכול ממש לברוח, כי הוא קשור. כמה מטרים משם.
הרבה מילים נשפכו, גם בעמודים אלה, על מה שמתרחש בשטחים. המדהים באמת הוא עד כמה הן אינן עושות דבר. מוטיב הזעזוע והתיקון בעקבותיו התפוגג לחלוטין. בתגובה לסרטון הזה, המשטרה הודיעה מיד על "פתיחה בחקירה". אף אחד לא יעצור את נשימתו.
כמה ימים לפני כן, הנשיא הרצוג נשא דברים קשים ב"נאום ההתבהמות" שלו. "בשולי החברה הישראלית המפוארת מזדחל לו תהליך איום", אמר. "תהליך איום של התבהמות. זהו תהליך איטי ומדאיג, שמאיים להיכנס למיינסטרים של החברה הישראלית, ואנחנו לא ניתן לו".
האמת היא שהוא שם, כבר מזמן.
"אנחנו עדים לגל אלימות נוראי שמתבצע בידי אספסוף אנרכיסטי ביהודה ושומרון", המשיך הנשיא. "מעשים שמטמאים את הבית וחורגים מכל נורמה בסיסית, מוסרית, חוקית או יהודית... אנו נחשפים להתנהגות מבזה ומכוערת, של קיצוניים, נגד נוצרים ומוסלמים שחיים בקרבנו... ואנו נחשפים לפעולות בהמיות של קומץ אנשים שחושבים שלעצירים, נחקרים, או חשודים, אין כל זכויות אנושיות. חביב אדם שנברא בצלם, נאמר במקורותינו".
דברים חריפים, בפרט כאשר הם באים מנשיא המדינה. בעידן אחר ‑ היו עוסקים בכך כמה ימים. בימינו אנו, מדובר בידיעה חדשותית שהחזיקה מעמד כמה שעות. המילה "התבהמות" סייעה להפצת המסר, לתשומת הלב. היא הזכירה כמובן את נבואתו הקודרת של ישעיהו ליבוביץ: "הגאווה הלאומית תישא אותנו מלאומיות גואה וגאה ללאומנות קיצונית ומשיחית. השלב השלישי יהיה התבהמות, והשלב האחרון - קץ הציונות". הרצוג אדם משכיל; ספק אם אינו מבין את ההדהוד של הנבואה בדבריו שלו.
אך הנה העניין המרתק: ליבוביץ ודומיו תמיד ניבאו שישראל, בשל הכיבוש ביהודה ושומרון ובעזה, תהפוך למדינת שב"כ, שהדמוקרטיה תקרוס, שתתרחש ההתבהמות - ואחריה הקץ. אבל אם מביטים בדמוקרטיה הישראלית של 1967, ובזו של 1997 ‑ האחרונה הייתה מתקדמת, פתוחה וליברלית יותר מזו של שנות ה-60. ואם קופצים עוד 20 שנה קדימה, ל-2017, זה בוודאי נכון. מדינת ישראל (גם הנוכחית) טובה יותר בזכויות האדם והאזרח שלה מזו שהייתה אחרי מלחמת ששת הימים- גם למיעוטים.
חתימת הסכם אוסלו העבירה כוח ושליטה לפלסטינים. הכיבוש הוגבל, לפרק זמן מסוים. אחרי האינתיפאדה השנייה המצב החמיר, והלך והשתרר ביהודה ושומרון משטר שמבדיל פורמלית בין ישראלים לפלסטינים, וכולל השתלטות מואצת על קרקעות, בואכה תופעת "החוות החקלאיות" ונוער הגבעות. במקביל, בישראל-גופא עולם הזכויות פרח עד לפני כמה שנים ‑ שוב, באופן יחסי. לא בדיוק הנבואה של ליבוביץ. המצב הזכיר הרבה יותר את האימפריה הבריטית במאה ה-19: זוועות לאין קץ בפרובינציות, ובמקביל חירויות מתעצמות והולכות בבריטניה עצמה.
איך זה ייתכן, הניגוד הזה? עובדה.
אנחנו כבר במקום אחר. אין ספק בהתבהמות הנוכחית בחברה הישראלית. אין גם ספק בדרך שבה היא מאיימת על הציונות, על הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית שלה. הרי כל מי שמביט בהתנהלות המשטרה, או באלימות בחברה הישראלית, יודע שמה שקורה ביהודה ושומרון כבר מזמן לא נשאר שם. ושאלה טובה היא מה קרה. האם זה היה תהליך איטי, ולבסוף הסכר פשוט עלה על גדותיו? או, וזו אפשרות שנייה, שזהו תוצר בעיקר של המלחמה, שהאיצה מאוד תהליכים וזרעה אלימות.
שני המרכיבים קשורים זה בזה בוודאי, אך כנראה שמדובר בעיקר במלחמה. אחד הדברים שעולה במחקרי המפלגות כולן הוא הטינה והפחד כלפי הפלסטינים, וערבים בכלל, אחרי 7 באוקטובר. לא תופעה מפתיעה בהתחשב בזוועות שחוו ישראלים מצד חמאס. אך השנאה הזו היא שמן בעצמותיהם של טרוריסטים יהודים ורבניהם, שמזהים חלון הזדמנויות נדיר בתקופה הנוכחית.
העור נהיה גס, ואין דבר פופולרי יותר בעת מלחמה משנאת האויב. ככל שהמלחמה מתמשכת, היא מסוגלת להכשיר יותר עוולות, ומחנכת לדרכה יותר ויותר נערים -
כמו זה שהולך למערה כדי להרביץ לאישה, תינוק וכלב. כמו תקופה של נס, רק ההפך.
(קטע מטורי בידיעות אחרונות)
כתב האישום נגד יונתן אוריך חושף אמת מבעיתה: קודש הקודשים של המדינה, לשכת ראש הממשלה, הפכה לארגון פשע לכל דבר. האישום החמור בפגיעה בביטחון המדינה מוכיח כי סביבת נתניהו מפקירה את ביטחוננו למען הישרדות פוליטית.
נתניהו שמסרב בעקביות לפטר את אוריך אומר לציבור דבר אחד: יש לו ממה לפחד.
ראש ממשלה שנאחז ביועץ החשוד בפרשה ביטחונית כה חמורה, במקום להרחיק אותו מיד, מחזק בעצמו את החשד הכבד שהוא מעורב ומשקר לציבור.
אדם כזה לא כשיר להנהיג מדינה. אדם כזה מסכן את ביטחון ישראל.
השבוע כתבתי על הזינוק המשוגע משנה לשנה בתקופת בן גביר באירועי רצח.
קיבלתי שלל תגובות מגוננות:
1. זו התרבות הערבית (לצערנו היה זינוק גם אצל יהודים; הערבים היו ערבים גם לפני בן גביר).
2. זה בגלל היועצת שלא מאשרת רוגלות (הכנסת לא חוקקה במשך 3.5 שנים חוק שיכשיר שימוש ברוגלות)
3. זו אשמת בתי המשפט והפרקליטות (משום מה הזינוק מתרחש דווקא בתקופת בן גביר; אף אחד לא אמר שיש רק אב אחד לכישלון הזה).
מה שאנשים לא מבינים או לא רוצים להבין זה שהפשיעה הזו ממש לא מעניינת את בן גביר. קצינים יודעים שהנושא הזה בתחתית סדר העדיפויות של השר. הם רואים במה הוא מתעסק. הם רואים שמעניינות אותו הפגנות, הריסות בתים סמליות וכו׳ וכו׳. אירועי רצח נמצאים בתחתית של התחתית של העניין של השר.
הם רואים שהשר מינה את הניצב הכי כושל מבין כולם בתחום הפשיעה החמורה לתפקיד המפכ״ל. הם רואים שהצלחה במיגור פשיעה חמורה היא לא תנאי לקידום.
שוטרים, כמו כל בני האדם, פועלים על פי תמריצים. ולכולם ברור היכן נמצאים התמריצים בעידן בן גביר כשר לביטחון לאומי.
אם תתלונן למשטרה ותספר שגנבו לך את האופניים או את הרב - אתה עלול למות בצמא לפני שתגיע ניידת משטרה. אנשים יודעים שאין טעם ולא מנסים מלכתחילה.
והנה פה המשטרה מגיעה מייד לאירוע של אדם שחובש כיפה עם דגל ישראל ודגל אש״ף. מגיעה מייד ומעכבת את חובש הכיפה לתחנת המשטרה בלי שום בסיס.
הסיפור המופרע של גזירת הכיפה לא מגיע בוואקום. הרי ברור לכל מישהו שעבר בטעות ליד תחנת משטרה או ראה את הכתוביות בסדרה ״חוק וסדר״ שמדובר במעשה לא חוקי באופן קיצוני.
איך דבר כזה קורה? הרי מי שגזר את הכיפה ידע שהאירוע ייחשף. זה לא מעשה שנעשה בהיחבא בלי מצלמות כשזו תהיה מילה מול מילה.
יש רוח מפקד. זה ההסבר היחיד לצבר האירועים הזה.
את המחיר משלמים לא רק ״שמאלנים״ ב״הבימה״ אלא כולנו.
המצב רע. רע מאוד.
תקציר מארועי הליכודיאדה אתמול בהר הרצל:
▪️בן גביר הגיע, ניסה לשבת במקום לא לו, מירי רגב בעטה אותו הצידה, הוא ואשתו חתכו הביתה בזעם.
▪️טלי גוטליב אותו סיפור רק שהיא נשארה בסוף.
▪️משפחות דגלנים הגיעו וסורבו להכנס כי לא עברו סינון מראש.
▪️ביבי היה מרכז הארוע (עם שכפצ) למרות שזה ארוע של יו"ר הכנסת.
▪️רמטכל וראש מוסד גילו שאין להם מקומות ישיבה, בסוף הסתדרו.
▪️מתחזה שהתחפש לרב הראשי נכנס ללא בדיקה בטקס שאמור להיות מאובטח יותר מקומה מינוס 2 בבית המשפט.
איזה פח אשפה מטונף הממשלה הזו הופכת כל דבר שהיא נוגעת בו.
טקס המשואות שהפך בשנים האחרונות לטקס הנדסת תודעה ושכתוב ההיסטוריה- שובר שיאים של עצמו. והפעם:
חיבור הזוי ובוטה בין מבצע אנטבה ההירואי שבו חולצו 100 ישראלים במרחק 4,000 קילומטר, לעסקאות החטופים ושובם הביתה מעזה של מי שנחטפו מבתיהם וישבו שנתיים במנהרות קילומטר וחצי מכאן.