אני רוצה לעשות כאן שרשור של כל האנשים שאני רואה מהטרנד של
I'm not Jewish, but I'm a Zionist
מוזמנים לתת להם אהבה
Thank you, We love you
You are in the right side of history
@grok@hanangershuni הוא רוצה שתמצא לו האם הייתה ביניהם אינטראקציה כלשהי, אפילו שהוא הגיב לתגובה שהגיבה לו או שהוא הגיב למישהו שריטווט אותו, לשני הכיוונים
@yaeerytovy לא יודעת, תמרור אזהרה זה להגיד יש הרבה מקרים כאלה מה עושים עם זה
היא פיזית מסבירה שם למה לגננות כל כך קשה ולכן זה לא מפתיע אותה שזה מה שהן עושות
וואט?
שיהיה ברור שאין לי כוונה להצדיק את השבעה באוקטובר. בשום מקרה.
אני כן יכולה להגיד שבעזה יש אנשים שחיים תחת הכיבוש
אני לא חושבת שלעזתים יש נטיות פסיכופתיות אבל אני כן חושבת שמרמה מסוימת של הכיבוש אנשים נורמלים נשברים
זו אשמתם אבל אם מישהו חושב שהמערכת....
אני מחפש סאבלט, חדר בדירת שותפים, לחודש - חודשיים בתל אביב.
אני השותף הכי טוב שתוכלו למצוא. נקי ושקט ומיינד מיי און ביזנס.
אין לי חברים אז אני לא מארח. אני לא יוצא מהחדר אז לא תרגישו אותי. אני לא מכין אוכל אז לא יהיה לכלוך ובלאגן.
אם אתם מכירים או שמעתם על משהו אשמח שתשלחו לי 😊
איילה חסון עשתה אתמול משהו שמעטים בתקשורת הישראלית מסוגלים לעשות: היא קמה והלכה.
בלי טורי פרידה מתייפייפים, בלי ראיונות רכים ב"המקור", בלי מסיבת עיתונאים, פשוט קמה והלכה. כי יש לה עמוד שדרה, ובתאגיד השידור הציבורי עמוד שדרה זה מצרך די נדיר.
ובואו נדבר רגע בכנות על איך המקום הזה עובד:
כל עיתונאי שמזוהה עם הימין מקבל "בייביסיטר". קלמן ליבסקינד יושב עם אסף ליברמן. אף פעם לא לבד, אף פעם בלי "מאזן". אמילי עמרוסי ישבה עם יובל אלבשן ב"אמילי והפרופסור" - ואפילו המודל הזה לא החזיק מעמד: ברגע שהיא הרשתה לעצמה לומר מה שהיא חושבת, היא הושעתה, ובסוף פשוט "סיימה את תפקידה". חפשו את הפרק איתה אצלנו בערוץ.
מולם, ברצועה שאחרי, השמאל יושב באולפן לבד, עם מונולוג של עשר דקות, בלי "פרשן נגדי", בלי נציב קבילות שמחכה לתלונה הראשונה.
איילה חסון הייתה חריגה. ישבה שם לבד, בלי בייביסיטר. אמרה את מה שחשבה, בלי לבקש רשות. וזה בדיוק מה שלא יכלו לסבול.
כל הכבוד, איילה. את מראה איך זה נראה כשלא מתכופפים.
ועכשיו הדיון האמיתי:
תאגיד שידור ציבורי - מהעצם המילה "ציבורי" - אמור להיות הבית של כל הציבור. כל הציבור. כל הגוונים, כל הדעות, באופן שווה. לא "מאוזן" במובן של "יש לנו ימני אחד ושלושה שמוחקים אותו". שווה.
זה לא קורה שם. ולא יקרה שם לעולם, כי המקום בנוי מהיסוד על אותה אסכולה, אותן ועדות קבלה וקשרים. ניסו לתקן. כולם ניסו. נכשלו.
יש רק פתרון אחד הגיוני: לסגור. לא "לרפורם", לא "לפצל". לסגור. להחזיר את חצי המיליארד שקל בשנה שמוצאים מכיסו של הציבור - כן, גם הציבור הימני, ולתת לשוק לעשות את שלו. לציבור יש היום גישה ליותר תוכן איכותי מאי פעם. למה אנחנו עדיין משלמים כדי לממן את מועדון הבוגרים של אותו תיכון?
איילה הראתה את הדרך: קמים והולכים.
עכשיו תורנו - כאזרחים, כמשלמי מיסים, כ"ציבור" שאמור להיות בתאגיד הציבורי הזה - להגיד למדינה: קומו ולכו. סגרו את זה. היום.