25/25
לאחרונה אני תוהה: היכן מסתיימת מלאכת הפרשן הפוליטי ואיפה מתחילה הפוליטיקה הקטנה. ומהי מידת השפעתו של בנימין נתניהו עליך. ומדוע אתה נוהג כלפיו בכזה מורא ומשוא פנים. האם עדיין יוצא לך, פה ושם ברגעי השקט, להרהר בהצעתו אליך, אי אז לפני כארבע שנים, להשתלב במקום גבוה ברשימת הליכוד ולהיות שר? צריך להשגיח היטב, מי כמוך יודע. מפלגתו ולשכתו, שתיהן כבר רקובות מנאשמים ומחשודים, והדג הזה הרי מסריח מהראש. וכולנו היינו עדים לאורך השנים לקסמו האפל, המוביל לעיתים גם למראות מכמירי לב. ראה מה אירע לגדעון סער, הבט מה קרה לאלי גולדשמידט. וחזינו כיצד רבים מהאנ��ים שבאים איתו במגע רציף ומתמשך, ולא נפלטים או פורשים, הולכים ומתעפשים, מבאישים ונובלים, בין אם לאט או מהר יותר. היפוכו של מידאס, כבר אמרנו.
זהו האיש שלפני 14 שנים הביא אל הליכוד ראש שב"כ לשעבר, מהדמויות הנערצות בשירות, ועשה ממנו פוליטיקאי כנוע אשר תועד יושב בנחת לצידו של העבריין מרדכי דוד והצביע בעד מתן חסינות לטלי גוטליב, על אף שזו חשפה בניגוד לחוק את שמו של איש הארגון שהוא עצמו פיקד עליו בעבר. ולפני 30 שנה הוא לקח דוקטור לפילוסופיה, אקדמאי דעתן ובעל חשיבה ביקורתית, איש שמאל לשעבר שהוציא רב מכר אשר זכה לשבחים מפיו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בכבודו ובעצמו, והפך אותו לפודל מחמד שלו ושל שרה רעייתו, מה שהזניק אותו לאחר מכן היישר אל תיק ��אוצר, למרות שהיה באותה עת חסר כל ניסיון מיניסטריאלי ("אין לך עכשיו איזה אינטרס מיוחד", אמרת לו לאחרונה, לא��ש שחב את כל הקריירה הפוליטית שלו לראש הממשלה; אין פלא שבן כספית הרים גבות בספקנות, ר' סרטון 1). ואני אפילו זוכר, חי נפשי, כיצד אותו נתניהו אימץ אליו לפני 11 שנים צעיר מבטיח ונמרץ, בעל עיניים בורקות ואידיאלים נשגבים, מצביע נלהב למפלגת "ארץ חדשה" של אלדד יניב (ר' תמונה 2), ובסופו של תהליך אלכימי מכושף, שסודו המדויק צפון היטב בתנוריו של השטן בגיהנום, לש מתוך חומר הגלם הזה את יונתן אוריך במהדורת הבלהות שכולנו מכירים היום היטב לצערנו. אז מה זה כבר עבורו עיתונאי כזה או אחר?
"הביטו על הפוליטיקאים, שנזכרים לומר 'אנחנו' רק כשנולד צורך להפיל את משקלו הכבד של כישלון על כתפיים נו��פות", כתבת בספרך המעולה והמומלץ "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא לאור ביולי 2021 והיה במהרה לרב מכר. והנה, שנתיים ושלושה חודש��ם לאחר מכן, נהגת בעצמך כפוליטיקאי: הציוץ הראשון שהעלית ב-7 באוקטובר 2023, כאשר מחבלים עדיין שרצו בעוטף, נפתח במילות אחיו של יוסף "אבל אשמים אנחנו" מבראשית מ"ב כ"א (ר' תמונה 3). נו-נו, עד למקורות הפלגת, לפרשת עגלה ערופה מתוך ספר דברים קרצת, רק כדי להפחית את משא האשמה מגבו של אדם אחד ולהעמיס אותו על כתפי כולנו. מי אמר שהיציאה מלבנון וההתנתקות הן היסטוריה רחוקה? מסתבר שהכול יחסי.
אבל אנחנו איננו אשמים כאן, עמית; ואתה – דבר בשם עצמך. אשמים ראשי זרועות הביטחון באותה עת, והם כבר מזמן נטשו את תפקידיהם והלכו הביתה; ועוד לפניהם אשמים בנימין נתניהו וממשלתו, אשר אטמו אוזניהם אל מול אזהרות חוזרות ונשנות שלא פסקו מלזרום אליהם, ולא נטלו כל אחריות על מעשיהם ומחדליהם שהובילו לטבח, ומבזים אלפי נופלים ונרצחים ויורקים בפרצופיהן של המשפחות השכולות בהימנעותם בכל מחיר מלהקים ועדת חקירה, ומוסיפים להפלות לטובה עריקים חרדים אל מול תחנוני הצבא, ובמשך שלוש שנים תמימות נאחזו בכל כוחם בשררה על אף כישלונם הנורא ב-7 באוקטובר, ולמרות כל אלה הם עדיין מקבלים ממך מעטפת הגנה לא מבוטלת בכלל. אבל רואים אותה בבהירות רבה. ושומעים חזק וברור, יום יום, שעה שעה, את תקיעות השופר המתוחכם, הפיקח, החד, הערמומי, המניפולטיבי והמוכשר ביותר של נתניהו. ובעוד חודש ושבוע בדיוק יוגש לו החשבון. כי הגיעה שעת זריחה. תסתכל, כבר 6:29.
1/25
ט' בתשרי התשפ"ז.
אל: עמית סגל.
שלום עמית,
13 באוקטובר 2025, חג שמחת תורה, היה יום מטלטל במיוחד ומרגש עד בלי די עבור אזרחי ��שראל. עשרים החטופים החיים האחרונים שנותרו בשבי חמאס, אודים מוצלים מאש, שוחררו באותו הבוקר. מטוסו של נשיא ארה"ב נחת בנתב"ג, וטראמפ נשא בכנסת את נאום החנינה המפורסם. וברקע כל אלה, שעון הבחירות החל לתקתק לאחור. עובדה: כבר במוצאי שבת של אותו השבוע, הערכת ב"פגוש את העיתונות" כי הבחירות הקרובות תיערכנה ככל הנראה "בחורף, בסתיו, באביב או בקיץ" (ר' סרטון 1) – וכמובן שדייקת.
"יש אלף טענות להשמיע כלפי ראש הממשלה", הכרזת באולפן חדשות 12 יומיים לאחר שובם של החטופים, באידו של אוקטובר ההוא, אך לא ניצלת את ההזדמנות כדי להעלות ולו טענה אחת משלך כנגד נתניהו. נהפוך הוא: הדברים הללו נאמרו על ידך כדי להקניט תלונה מסוימת שהועלתה בעניינו (ר' סרטון 2). כחודשיים וחצי אחר כך, ב-28 בדצמבר, שחררת מול בן כספית וקרן מרציאנו את הה��הרה הנחרצת: "אני לא מאלה שכשנתניהו עושה תקלות, אני לא מבקר אותו בחריפות" (ר' סרטון 3).
אלמוג מאופקים שואל האם ״הפעם״ יהיה לנו צבא, ואני רוצה להשיב.
אתחיל מהסיפור.
בשעות הצהריים של 7 באוקטובר 2023 התקשרה אליי ידידה ממודיעין וסיפרה בדמעות כי השכנים של אמה המבוגרת, שגרה באופקים, מסרו לה כי אמה נרצחה. היא לא ידעה מה לעשות, למי לפנות וכיצד לבדוק מה קרה ומה עושים.
ניסיתי לברר - כמובן, לא היה עם מי לדבר. גם למחרת. גם יומיים לאחר מכן. אף גוף ממשלתי לא תפקד.
עשיתי מאמצים כבירים לאתר את גופתה של הנרצחת, אך הצלחתי לעשות זאת רק כעבור כשבוע, בעזרתו של…שמחה רוטמן. הוא התקשר אליי - אני כבר לא זוכר באיזה נושא - ומסתבר שהוא נמצא במחנה שורה. תיארתי לו את גופתה של ה��ישה שאני מחפש, והוא איתר אותה. תודה, שמחה.
הבנת, אלמוג?
במצבה של הידידה שלי היו באותם ימים עוד אלפי ישראלים. ״אחים לנשק״ הקימו חמ״ל מיוחד בגני התערוכה, כדי לתת מענה לאזרחים מיואשים, במצב שבו הממשלה נעלמה מהשטח.
זה מעולם לא קרה לפני כן בהיסטוריה של מדינת ישראל. זה קרה ב-7 באוקטובר, כי תשעה חודשים קודם לכן הגיחה לחיינו ממשלה וקואליציה מופרכות, שהורכבו מאנשים אלימים, גסי רוח, חסרי מושג, אחריות וכישורי ניהול. האנשים הללו פירקו את המדינה.
ראש הממשלה התעלם מעשרות אזהרות שקיבל - בארץ ובחו״ל, עסק בפוליטיקה, במימון הבתים שלו ובאיפור, ובחר שלא להתעורר בבוקר הטבח.
זאת הסיבה שזה קרה - באופקים, בבארי ובשדרות.
במקום להתבייש, לקחת אחריות ולעוף לנו מהחיים, חברי הקואליציה הפושעת הזאת עדיין מעיזים להופיע בציבור, לבוא בטענות לכל העולם ואפילו להעמיד את עצמם לבחירה מחודשת.
ועכשיו בחזרה לשאלתו של אלמוג מאופקים.
כן, בפעם הבאה יהיה צבא. אבל לפי הצבא, בפעם הבאה תהיה ממשלה שתדאג לביטחון, שתטפל באיומים ולא תבלבל את המוח.
ואת כל הבטלנים החצופים, שהביאו עלינו את הטבח, אנחנו נדאג להרחיק ממוקדי קבלת ההחלטות לצמיתות. יהיה להם המון זמן לבקש סליחה על האסון הכבד שהם המיטו על המדינה היקרה שלנו.
אלמוג, תודה ששאלת.
גמר חתימה טובה.
אסף רפפורט ועורכי חדשות 13 מאפשרים לאדם שנגד להט״בים נשים , בעד הרג תינוקות בעזה, ובעד טרנספר להתראיין ושי גולדן מאזן אותו עם עו״ד גאיה.
איזון בין מי שבעד רצח ואונס לבין מי שנגד .
אסף, לא חבל היה לקנות ערוץ בשביל לאפשר כאלו דברים.
לא כדאי לעשות סדר?
רוצה להיות כמו מטא וטוויטר שמפיצים רעל שקרי?
הטרנד של מסעדות שהופכות כשרות. הוא כישלון של הציבור החילוני, שממש��ך לפקוד מסעדות כאלו ומאפשר לבעלי המסעדות ליהנות מכל העולמות ולא לשלם מחיר.
ולא שיש לי בעיה עם כשרות, פשוט המשמעות כיום היא שזה לא ייפתח בשבתות וחגים וכי יהיו פחות ופחות מקומות שמכבדים חילוניים.
דיון ממוצע בתקשורת הפוליטית היום:
״שלום פוליטיקאי מרכז-ימין שלא עובר אחוז חסימה! אתה מאוד חשוב, טוב מאוד שבאת.״
-״שלום. אני אהיה שר חשוב וגדול ולא נשב עם הדמוקרטים או עם ערבושים״.
״אז לא תשב עם ערבושים?״
-״לא. לא יושב עם ערבושים. ולא עם שמאלנים. אני בעד אחדות!״
״כן, אחדות, העם רוצה אחדות, אחדות זה טוב. ואתה, אתה בעד אחדות?״
-״כן, אחדות. ממלכתיות. פיוס. גיוס. ארוחת שישי. שלמה ארצי. ב��זרת השם. קפה שחור.״
״ושמאלנים, הם שותים קפה שחור?״
-״חחחחחיי טפו סמולנים. הם שותים מאצ׳ה. הם קיצונים. הם רוצים לנצח בבחירות. זה רע. אחדות זה טוב. בלי סמולנים.״
״וערבושים, אל תשכח!״
-״כמובן. בלי ערבושים. עם הליכוד ועם איזנקוט, וגם עם דגל ישראל. וצום בכיפור. משהו על שנאת חינם גם.״
״חשוב, חשוב. ותגיד, תשב עם מנסור עבאס?״
-״שאלה טובה. לא, עבאס הוא ערבוש. ערבי טוב זה ערבי עם עט. שירי איתי: מה הבאת לערבים? מה הבאת לערבים?״
״חח, את אחיה בן אהוביה דוד של כתבנו, עמית סגל!״
-״בול. הוא יעזור להם להגר מרצון. ואם לא מרצון אז מאקדח״.
״נפלא. פעילות חשובה ומפייסת.״
-״מיישבים את הארץ. באחדות. ציונות.״
״אכן, כן.״
-״בקיצור, לא אשב עם הערבים והסמולנים. אולי גם עם לפיד, נראה. שמעתי שהוא לא אוהב קפה שחור ופויקה״.
״דברים קשים. אחדות, זה מעל הכל.״
-״כן, אחדות. אני - וביבי. יחד ננצח.״
״תודה לך, גלעד/יולי/בני/דדי/חילי/יועז/מתן/��ואב.״
-״תודה מוריה/דפנה/אילה/דני/אלמוג/ירון.״
״נתראה מחר בראיון, מחרתיים בפאנל ובמוצ״ש במהדורה המרכזית!״
-״ובידיעות בשישי. ראיון על 10 עמודים תחת הכותרת ״השנה הקשה בחי��ו/מאבק חייו/נלחם על המדינה״.
״אבל לא עם ערבים וסמולנים. לא תשב איתם, נכון?״
-״חלילה. לא אשב איתם. הם קיצונים ורעים. אכפה אחדות ממלכתית.״
״שמע, הייתה לי איזו שאלה רצינית על מדיניות, מצע, קיצוני הגבעות, בן גביר, דברים כאלה. אבל בוא, למי אכפת. אז רק ליתר ביטחון, לא תשב…״
-״עם ערבים. וסמולנים. יודעת מה? אפילו לא עומד איתם.״
״חשוב. ניכרים דברי אמת. עם סגולה, כפסע מניצחון מוחלט.״
ב-1967 הגיש דייוויד אנדרסון, נגד בצי האמריקאי, בקשת חופשה:
"אשתי מתכננת להיכנס להריון בסופ"ש, ואשמח להיות נוכח באירוע".
מפקדו קם מהרצפה ואישר את הבקשה:
"מומלץ לאשר כדי שהחייל יוכל להשתתף בפרויקט".
מעניין מה עבר לבנו בראש, שנים אח"כ, כשמצא את הטופס בארנק ישן של אמו.
#סיפור_לשבת
זה כנראה הסרטון הכי חשוב במסע של שליין.
את המלחמה הזאת, בניגוד לטענות הביביסטים, לא היה אפשר לנהל גרוע יותר. נתניהו הוביל את ישראל לכישלון בכל הגזרות האפשריות, תוך כדי שהוא מחריב עד היסוד את היחסים שלנו עם העולם.
כל המדינה צריכה לראות את הסרטון הזה
חברות וחברים, שותפות ושותפים לדרך.
היום חצינו את רף מאה אלף המתפקדות והמתפקדים למפלגת ״הדמוקרטים״.
זהו הישג אדיר ומשמעותי.
כשאני מסתכל על העוצמה האנושית הזו, הלב שלי פשוט מתפוצץ מגאווה. הלב מתרחב לנוכח העובדה שהמונים מכל רחבי הארץ קמים ובוחרים לא לעמוד מנגד בשעתה המכרעת של המדינה. אתם בוחרים לקחת חלק. להתפקד. לפעול באופן אקטיבי, אמיץ ונחוש למען העתיד של כולנו.
אבל ההישג האדיר הזה הוא לא רק מספר יפה. מאה אלף המתפקדים של הדמוקרטים הם הכוח המרכזי והעוצמתי שיכריע את מערכת הבחירות הקרובות. יחד איתכם, עם מאה אלף חברי וחברות המפלגה המסורים שלנו, אנחנו ניפרס בשטח. אנחנו נשמור יחד על כל קלפי וקלפי, ונגיע לכל קול, בכל עיר, יישוב ושכונה. אנחנו, כולנו יחד, הכוח שינצח את הבחירות האלה ויחזיר את המדינה למסלול.
אני רוצה להגיד לכל אחת ואחד מכם, באופן אישי, ממעמקי ליבי - תודה. תודה על האמון המוחלט, ותודה על השותפות האמיצה שלכם בדרך שלנו.
עם זאת, אסור לנו לנוח לרגע. המשימה הגדולה והחשובה ביותר שלנו עדיין לפנינו.
מאה אלף המתפקדים שלנו צריכים עכשיו להפוך לחמישה עשר מנדטים בקלפי, כדי שנוכל להוביל את השינוי שהחברה הישראלית כל כך צמאה לו.
זה לגמרי בידיים שלנו.
עלינו לזכור תמיד שרק דמוקרטים חזקים בממשלה הבאה יבטיחו שיהיה פה שינוי אמיתי. רק דמוקרטים חזקים, ערכיים וגדולים בממשלה הבאה יבטיחו שגוש השינוי לא יזוז שוב ימינה במחיר של פשרה וויתור על החזון שלנו. אתם ואנחנו יחד - אנחנו עמוד השדרה של המחנה הליברלי והציוני בישראל.
בלעדינו לא יהיה פה תיקון, ובלעדינו לא יהיה פה שינוי שיבטיח את עתיד ילדינו. בנחישות, באחריות ובכוחות משותפים, אנחנו נביא את התקווה וננצח.
שבת שלום.