Asaf Dayan

הפרשן הפוליטי של מעריב לנוער

[Asaf Dayan @dayanasaf]

דל״פ - לא להבין שלטי חניה זה עילגות מסוימת

[Asaf Dayan @dayanasaf]

ברלין-לבונטין הוא כל מה שאני מכיר

[Asaf Dayan @dayanasaf]

המרצה של הקורס טוען שאם לוקח לו יותר מעמוד אחד לפתור את המבחן אז המבחן קשה מדי והוא משנה אותו.
הפתרון שהוא מעלה:

[Asaf Dayan @dayanasaf]

@orenlotan מה החוק אומר על רישוי לאופנייים היברידיים?

[Asaf Dayan @dayanasaf]

נותר רק לקוות שאלוהים ישלם להם על הפשעים שלהם

[Asaf Dayan @dayanasaf]

זה פשע נגד האנושות

[Asaf Dayan @dayanasaf]

צריך לאסור הפעלת חימום במוסדות ציבוריים בתל אביב בחוק

[Asaf Dayan @dayanasaf]

לא אכפת לי שקר לנשים

[Asaf Dayan @dayanasaf]

במיוחד באוטובוסים, תחנות רכבת וספריות

[Asaf Dayan @dayanasaf]

העבודה הבאה שלי בפילוסופיה:
הבוסר כפנאופטיקון

[Asaf Dayan @dayanasaf]

פיק של חיי בשבת בבוקר

[Asaf Dayan @dayanasaf]

הלכתי להשתטח על הקבר של פורייה כסגולה להצלחה בקורס בעיבוד אותות ספרתיים וכפי שניתן לראות לא הצלחתי להסתיר את ההתלהבות

[Asaf Dayan @dayanasaf]

נזכרתי בזה, חיפשתי את זה, ושוב חרחרתי את נשמתי מצחוק

[Chaim Levinson @chaimlevinson]

זה עתה סיימתי פגישה עם דוברו של ראש הממשלה נתניהו, החלפנו דעות ורשמים. במידת הצורך נדבר שוב בהמשך.

[Asaf Dayan @dayanasaf]

תגידו מה שתגידו אני אוהב את חיימקה

[Chaim Levinson @chaimlevinson]

אני רוצה להתייחס בהרחבה לפרסום עלי ב"הארץ" ביום חמישי:

סליחה.

עברו עלי כמה ימים מטורפים ולקח לי רגע לנסח בבהירות את המחשבות. עד ה-30 באוקטובר חשבתי שאני האדם השנוא ביותר בישראל. בכל זאת, רבתי עם כל כך הרבה אנשים כדי לוודא שביום שאפול יהיה מי שידרוך על הגופה. במקום זה אני מקבל המון הודעות אהבה. מאות ואלפים. תודה לכל מי שכתב וסליחה למי שלא הגעתי לענות.

המון אנשים מרגישים שבגדתי בהם. כעיתונאי, כותב, פרשן, מה שלא יהיה - אני חי מהצופים, מהקוראים, מהמקורות. הם נותנים בי את אמונם ומבטחם. ואותם איכזבתי ובהם פגעתי. אז אני רוצה להסביר קצת יותר, ולפרט את שרשרת הטעויות שלי שהובילה בסופו של דבר לטעות אחת ענקית.

את בחירות אפריל 2019 בהן שימשתי ככתב הפוליטי של הארץ, סיימתי מותש ועייף. עבדתי מסביב לשעון. ובמעט הפנאי לא ישנתי בכלל כי היו לי שני ילדים קטנים. מצבי הפיזי לא היה משהו. נראה לי שאת זה אפשר לראות מהתמונות.

שקלתי לעזוב את העיתונות ולחפש חיים רגועים יותר ופחות פסיכוטיים, וכן, גם מתגמלים יותר. כפי שאמרתי, ב"הארץ" לא רצו להעלות לי את השכר, אחרי 20 שנה במקצוע, הישגים לא רעים וים מכתבי הערכה, קיבלתי משכורת שלא שילמה על 2 ילדים קטנים בגן. כדי לא להעלות לי את השכר, אלוף בן אישר לי לעשות חלטורות. אז עשיתי.

חלקתי את מחשבותיי עם חברים. שרוליק איינהורן פתח באותו זמן את חברת הייעוץ שלו, והציע לי לבוא לעבוד איתו במשרה מלאה. התלבטתי. בינתיים הסתמן דד לוק פוליטי ובחירות נוספות. הרגשתי שאני לא יכול לעזוב את העיתון ככה באמצע בחירות. אז עשיתי החלטה גרועה מאוד, מטופשת, מטומטמת, שהובילה להחלטות גרועות נוספות. סיכמתי איתו שאייעץ מהצד כמה חודשים, כפרילאנסר, ואם זה מעניין אותי, נעבוד במשרה מלאה. לא חשבתי על המשמעות של זה לעומק. למעשה לא חשבתי, נקודה.

נתתי שירותים בבחירות בבלקן. קיבלתי משימות עריכת תוכן וביצעתי. סיכמתי איתו שאיש לא יידע על הקשר. בשבילו, ובשבילי. לא רציתי שאף אחד ישתמש בשם שלי למטרה שאינה עיתונות. 25 שנה במקצוע, ראיתי הכל מכל בעולם החלטורות, כולל ב"הארץ", כולל במטיפי המוסר מדה מרקר שעושים כנסים עם בנקים. דברים מגונים, לא אתיים. מבחינתי, זו הייתה הדרך האתית הטובה יותר. להתפרנס מחוץ למדינה. בבלקן אין לי ניגוד עניינים, כי זה פשוט לא מעניין כלב ולא רלוונטי בכלום לעבודה שלי. העבודה הייתה מאחורי הקלעים של קמפיינים: לקרוא סקרים, לפלח מצביעים פונטציאלים, לחדד מסרים: פנסיות, חינוך, בריאות, רווחה. יש לי הבנה בזה.

ישנה טענה נגדי שבאותו זמן איינהורן עבד עם הליכוד. הוא אכן סיפק שירותים לליכוד. לא חשתי בניגוד עניינים כלשהו, כי אני לא חושב שאפשר לחשוד, ולו לרגע קט, שהייתי סלחן בצורה כלשהי לליכוד. 80 אחוז מהחיים שלי מוקדשים להצביע על הסכנות של העומד בראשות הליכוד. לשנינו היה ברור שהעבודה היא הבלקן בלבד. מעולם הוא לא ביקש ממנו שארד מביבי, שרה, אוריך, או כל אדם כלשהו. גם אם היה מבקש היה נענה בשלילה. אפשר פשוט לקרוא את מאות אלפי המלים שכתבתי.

בעיתון ידעו שאני חבר שלו. לא הסתרתי זאת. להיפך. ביקשו ממנו דרכי טובות כל הזמן – כמו להופיע בכנס של הארץ ערב הבחירות. היו מוכנים לעשות הכל שיבוא. ואני אראיין, כי אני חבר שלו. ביקשו שגם איעזר בו לאמת סיפורים לבדוק דברים. בעיתון שמחו מהקשר ומהנכס.

אחרי בחירות 2 הגיעו בחירות 3 והקורונה. גם אז רציתי לעזוב, אבל הקורונה טרפה את הכללים. מי ידע מתי נחזור לחיים, ולוותר על הכנסה כלשהי באותה תקופה פסיכית היה נראה לי החלטה מופקרת למשפחה. בסופו של דבר, ערב בחירות ארבע במרץ 2021, התפטרתי מתפקיד. עברתי לתפקיד כותב טורים ומאמרים.

בזמן הזה התחילו להיפתח בפני אפיקי פרנסה נוספים במדיה, והפחתתי משמעותית את הקשר העסקי עם איינהורן. נשארתי קצת כטובה חברית. ב-2024, כשהתחלתי להגיש עם אופירה, אמרתי לאיינהורן שדי, מיציתי. זה משעמם אותי. אני בחוץ. סיימתי באביב של 2024 פרויקטון אחרון קטן ובזה תם הקשר המקצועי ביננו. גילוי נאות: הוא חבר שלי ואני אוהב אותו.

אני חוזר כאן על מה שאמרתי למנהליי ב"הארץ": שום דבר מהקשר העסקי הזה לא השפיע ולא חדר לעבודתי העיתונאית - לא "בהארץ" ולא בשום מקום אחר. ההפרדה היתה מוחלטת.

לא היה לי כל מושג שאיינהורן עובד בשביל קטאר. לא ישבתי איתו באותו משרד באופן פיזי, אני לא גר בבלגרד, לא הכרתי את כל הלקוחות שלו ובטח לא את השותפים שלו. עם אוריך לא דיברתי מילה 6 שנים. הפעם הראשונה שנודע לי על קטאר זה מפרסום של בר פלג בנובמבר 2024. כעסתי מאוד ששרוליק לא אמר לי. לא שזה משנה.

עכשיו אפשר להגיע לפיל בחדר. הבעתי דעה בפרשת קטאר בלי להצהיר על ניגוד העניינים שלי. חוזר ואומר: עשיתי טעות שהתבטאתי בלי גילוי נאות מלא.

אני כופר בפליליות פרשת קטאר. גם ראש אגף החקירות במשטרה. אגב. אני לא לבד. היא פרשה שראויה לדיון ציבורי. גם פליליזציה של דיון ציבורי ראויה לדיון. אני רוצה להסביר בצורה מסודרת גם למה אני כופר.

אפשר לטעון שהכפירה שלי מונעת מהחברות.

אפשר לטעון שהיא מונעת מזה שקיבלתי כסף בעבר מאיינהורן.

אפשר אבל גם, להתייחס לגופו של עניין. להידיין. להאיר נקודות.

כשאני נכנסתי ל"הארץ" ב-2008 הדגל של העיתון היה זכויות האדם. גאוותו של העיתון היה גדעון לוי. אבל השמאל הליברלי התחלף בשמאל הרל"ביסטי. אורי משגב (שהוא מצויין ואני אוהב אותו) הוא הסמל החדש.

זכויות אדם בעיני הן קדושות. הן המבדיל בין קטאר לבין ישראל. היום, אין זכויות אדם, יש זכויות חברי התומכים בפוזיציה שלי. זה לא חוכמה להילחם על זכויות האדם של מי שבמחנה שלך, אלא במי ששונה ממך. להילחם על זכותו של מחבל נוח'בה לקבל יחס הולם, מזון וביגוד מתאים, כן, למרות שהיה אונס אותי לו היה יכול. לתמוך גם בזכויות האויב הכי גדול שלי, זה בעיני הבסיס.

בעיתון שאני גדלתי בו, המשטרה החשאית, השב"כ, היה גוף מגונה. פרקטיקה של מדינות אוטוקרטיות, שוטרי חרש שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד. בעיתון שאני גדלתי בו, נלחמנו, יום יום, ואני חייב מילה טובה לאלוף בן על כך, על שימוש מוגזם בביטחון המדינה כדי לסתום פיות, לעצור ולהפחיד אנשים. להשתיק מידע. לייצר עננה. שופטים שהיה להם אומץ לעמוד מול השירות היו מועלים על נס. משקלם היה נמדד בזהב.

בעיתון שאני גדלתי בו, היו נלחמים בחקירות הדלפות כמו הבילד. אבל אלה מדליפים שאנחנו לא אוהבים והדלפות שלא טובות לנו, אז זה פתאום בסדר שחוקרים. לא סתם חוקרים, מחזיקים אנשים בלי עורך דין בגלל הדלפה! איפה מאמרי המערכת מלאי החשיבות עצמית? איפה זכויות האדם? העיתון מעסיק את ענת קם שהדליפה – כל הכבוד לה – להוקיר לה תודה על הנזק שנגרם לה מההדלפה. זה מעשה אצילי בעיני. כך צריך לנהוג במדליפים. אני בעד הדלפות. תמיד. לבילד, לערוץ 14, לפודקאסט הריצה של אורי אוזן, לטלגרם של אבישי גרינצייג. גם עלי "הדליפו" עכשיו מידע. אז? אני עיתונאי, אצא נגד הדלפות כי זה אני?

ב-2016 כשנעצר ועונה עמירם בן אוליאל, כתבתי באופן חריף נגד זה. למרות שבן אוליאל יהודי מתועב ששרף ילד. כבר באותם ימים, לא יכולתי שלא להבחין בשינוי הכיוון. עינויים, שהיו הדבר המגונה ביותר בעיתון, פרקטיקת השב"כ הרדיקלית ביותר, פתאום זה בסדר, כי לא מישהו מהמחנה שלנו. זה היה רק הפרומו. נזקי הביביזם, והאנטי ביביזם. מי איתנו מי נגדנו.

בכל עמודי החדשות, לא פורסם דבר ביקורת אחד על חקירת קטאר, ועל השאלה הבסיסית – מה העבירה כאן, בעצם? מי היה מאמין שעיתון הארץ הפך להיות להקת המעודדות של השירות החשאי ושל המשטרה. העיתון שחרט על דגלו את שלטון החוק, פתאום יש שופטים שלא נוחים לו. השופט מזרחי הפך למשת"פ. "יש לו מניע זר לא בהכרח מקצועי" זעק אחד הכתבים, שידוע בביקורות שלו על המשטרה בכל תחום, אבל פה, כאחרון כתבי החצר. פרס סוקולוב לפוזיציה.

מסבירים לי, שזה לא סתם ניגוד עניינים, זה ניגוד עניינים עם קטאר! ראשית פרשת קטאר בעיני, היא בתפיסה שהשתרשה בשמאל החל מ2015 ואילך, שצריך להיות יותר ימני מנתניהו כדי להביס את נתניהו. לזיין את הערבים יותר חזק ממנו. ומשנתניהו עשה את הטעות הקשה והעדיף את הכסף הקטארי על פני הכסף של הרשות, כדי לעקוף אותו מימין, הרבו לתאר את קטאר כדמון מחריד ונוראי.

כן, קטאר היא מדינה מאוד מאוד בעייתית. בראש ובראשונה, היא מפעילה את אל ג'זירה שהיא זרוע תעמולת טרור 24/7. הרצי הלוי אמר פעם בשיחת רקע, שמה שנשאר לחמאס זה "החטופים ואל ג'זירה". הוא צדק.

קטאר היא דיקטטורה שלא צריכה לקבל את אירוח המונדיאל. גם לא סעודיה ולא רוסיה. לא מגיע למדינות האלה פרס. לכן דיברתי בלהט נגד זה. לא תאמינו, אפשר שיהיה דעות רבגניות. ביקרתי גם בדוחא, ללא קשר לאיינהורן, במימון של "הארץ" (למתעניינים – לא קיבלתי מתנה מטוס פרטי, אבל כן קיבלתי 10 תמרים ממולאים באגוזים). פגשתי שלל מקורות עיתונאים. שהביאו לי כמה מהסיפורים הגדולים שפרנסו ראשיות ופושים ב"הארץ".

לא הייתי עובד בשביל קטאר. אני גם לא הייתי עובד בשביל סין, מדינה מתוחכמת הרבה יותר, שמחזיקה בחיים את איראן והציר האנטי ישראלי. האינטרס של קטאר זה להיות בסדר עם כולם. גם עם ישראל. ראשי מודיעין של ישראל לא מנהלים קשרים עם ראשי המודיעין של איראן, כי היא מדינת אויב אמיתית. אבל עם קטאר הם כן. כי זה משחק מורכב מאוד.

טוענים נגדי שלא רק שלא ביקרתי את פרשת קטאר אלא גם פרסמתי מאמר נגד מצרים. תמיד שוכחים הקשר – הוא פורסם אחרי שחייל מצרי הרג שלושה חיילים ישראלים, לא מעשה "שלומי" בעיני. הסכם השלום עם מצרים הוא הסכם שלום *מדהים* והחשוב בתולדות מדינת ישראל. אבל לא צריך לטאטא בעיות. אחרי הפיגוע, הצפתי אותן. זה תפקידי. רק בעידן המטומטם של היום, נוצרה המשוואה "נגד מצרים ובעד קטאר" כאילו זה הפריזמה היחידה של הגלקסיה. אני מקווה שמצרים תחזק עוד ועוד את הסכם השלום איתנו, ואנחנו נחזק אותם.

אם כבר, בגלל חברותי עם איינהורן, שתקתי יותר מדי בפרשה. לא רציתי להיתפס כבעל פוזיציה. כתבתי מאמר ל"הארץ" ששלחתי לביקורת עמיתים והחלטתי לחכות איתו עוד קצת לפרסום, כי אולי אני טועה ומוטה, והחקירה תראה אחרת.
פה הגיעה הטעות השנייה שלי. כשאמרתי בטלויזיה את דעתי על הפרשה, למרות שההתקשרות נפסקה חודשים רבים. חשבתי שזה פוטר אותי חלקית. זה לא. אני מצטער על כך.

לא אמרתי לציבור, כמו שלא אמרתי ב"הארץ", על ההתקשרות העסקית, כי באקלים הפסיכי שיש סביב פרשת קטאר, זה היה מסיט את הדיון מגופו של עניין, לגופו של אדם. מאוד קשה לנהל דיון ענייני. אני כנראה האחרון בישראל שעוד מאמין בדיונים עניינים. וגם לי יש אשמה בזה, בצורה שבה התנהלתי. בזה שהסתרתי את הקשר בעבר.

זו הייתה טעות. לא מכבס את זה לרגע. הטעות הראשונה של לחלטר בבלקן התחברה לטעות שנייה של להסתיר את זה, ויצרה טעות שלישית. זה הלקח שלי לחיים: טעות מתקנים באמת, לא בטעות שנייה. אין מה להיכנס למחילת ארנב של טעויות. גם אם זה אנושי. אלא למצוא את האומץ הפנימי ולצאת מזה.

אני מתנצל בפני כל מי שאיכזבתי וציפה ממני ליותר. אתם צודקים. אני משתדל להיות זמין, 050-5204118 לכל מי שרוצה לדבר איתי.

[Asaf Dayan @dayanasaf]

ג׳וש לשלטון

[Josh Breiner @JoshBreiner]

מחשבות על פרשת הפצ"רית ושדה תימן

האמת אין לי שמץ של מושג למה אני כותב את הדברים כי 90% מהתגובות פה צפויות מראש אבל חש צורך להביא את הדברים.

1)התחושה שאני מסתובב איתה מאז פרוץ הפרשה בשבוע שעבר היא בגידה. זה לא "פאול", זה לא "שגתה ולקחה אחריות". שמעתי פוליטיקאים מהשמאל מנסים ככה לגמד את האירוע הזה. לא לא. ממש מעילה קשה באמון הציבורי. זה לא חטא, זה פשע. טיוח ושקרים בוטים מול בג"ץ של הגוף שאמור להיות מגן האמת והצדק. מילים גדולות שמאחוריהן הסתתר ציפוף שורות והסתרה. שלא יספרו סיפורים שהיא לא ידעה על עמדת המדינה לבג"ץ שהבדיקה עלק הסתיימה בלי כלום. יותר משנה הסיפור הזה מסתובב והיא לא מצאה לנכון לקום ופשוט להגיד את האמת. זה נורא. אין לי שמץ של היכרות עם יפעת תומר-ירושלמי, אבל ראיתי בה כאחת משתי אבירות השמירה על שלטון החוק. לפצ"רית תפקיד ייחודי במלחמה במבצעיות של הצבא ובשמירה על חיילינו. היא מעלה באמון הציבורי שנתנו לה, והדבר חמור שבעתיים בעיניי כלובשת מדים. היא צריכה להיחקר, בהקדם, ולעמוד לדין בהקדם.

2)למה בעצם היא לא עוכבה לחקירה עד עכשיו? יש פה חשד ממשי לשיבוש החקירה, הראיות בפלאפון שלה, יש לה כח והשפעה על האנשים שמשרתים תחתיה שהיו מעורבים באירוע ובוודאי יעידו פה. הנחת הסלב הזו בלתי מתקבלת על הדעת. ההסבר היחידי שיכול להניח את הדעת זה שהיא מואזנת בהאזנת סתר ומגבשים נגדה ראיות על שיבוש החקירה עכשיו.
אגב, מומלץ לרבים לנקות את הקצף מהשפתיים בזמן שהם רושפים בקריאות למעצר הפצ"רית באזיקים. קודם כל תנשמו, לא מדובר פה באוייב וזה לא יום חג כשעוצרים אלוף בצה"ל. כמו כן, נציב שב"ס קובי יעקובי לא נעצר ב"נשקים שלופים" ושוחרר מחקירה בלי תנאים מגבילים, אז בואו.

3) מה שמטריד אותי לא פחות פה זה קשר השתיקה בפרקליטות הצבאית. עוד מעילה באמון. לפחות 10 אנשים יודעים שההדלפה הסרטונים משדה תימן, שהיא יותר כמו העברת חומרים, הייתה באישור הפצ"רית בעצמה, אם לא ביוזמתה, בהוראה ובהנחיה ברורה שלה. וכולם שתקו. אף אחד לא קם ואמר גם אחרי שהוגשה עתירה לבג"ץ. כל הזמן מקשקשים לנו שבמערכים כמו הפרקליטות או הצבא או גופים אחרים נותנים לכולם להיות עצמאיים, להביע את עמדתם, גם כשזה נגד המערכת או נגד עמדת ראש המערכת. חרטא ברטא.
זה גם מסר למי שנמצאים עכשיו במערכות גדולות והיררכיות – אל תפחדו. ראיתם עוול? תדווחו. תצעקו. תגידו את דעתכם.

4) ההדלפה – לא רואה בכך עבירה פלילית. באופן כללי, כמובן אני בעד הדלפות אבל מה היה פה? פצ"רית שנפגעה מביקורת ציבורית על חקירה (מוצדקת ביותר, תיכף אגע בזה) החליטה להוציא חומרי חקירה החוצה כדי להצדיק את עמדתה. לא היה קורה דבר אם הייתה פשוט מתדרכת את כל העיתונים או מוציאה באופן יזום ומוצהר או פשוט גם בולעת את העלבון ונותנת לחוקרי מצ"ח לעבוד. אבל הפגיעה באגו גרמה לבניית מגדל קלפים.
כולם מדברים על לקיחת אחריות אבל הדוברת שלה נפלה בפוליגרף כבר לפני שבועיים. מה לקח הרבה זמן? ביום שלישי היא כבר נחקרה כשנעצרה באמצע הקריה. למה לא קמה מיד ואמרה – זאת אני?

5) אירוע שדה תימן הוא לא עלילת דם. הניסיון פה להציג כאילו יש פה חקירה שבושלה היא קשקוש מוחלט. האירוע הוא מקרה חמור ביותר של התעללות קשה מאוד בעצור פלסטיני, כך לפי האישום. בצדק רב נפתחה חקירה פלילית. אני רואה את השופרות מתייצבים להגן על אותם חיילי מילואים שעכשיו מתחבאים מאחורי ההתנהלות העבריינית לכאורה של הפצ"רית. מה עלילת דם מה, יש תיעודים. הם לא "בושלו" ולא "נערכו", הכל מול המצלמות. אכן כתבות בחדשות 12 הם בנות דקות ספורות, אז מי שרוצה לצפות בכל האירוע מוזמן להיכנס לפרק המיוחד והמצויין שעשו על הפרשה בזמן אמת. שהוא בסך הכל איזה שעה של פרק. גם זה נערך? גם זה בושל? לא עלילת דם ולא נעליים.

6) גיא פלג תותח. מביך היה לראות את דדי שמחי מנסה לסתום לו את הפה. באמת קשה לשמוע על החיילים שלנו שביצעו לכאורה מעשה התעללות בפלסטיני שכלל בין היתר שברים בגוף וקרע ברקטום. "אבל אמרו עבירות מין וזה ירד!". נכון, באמת כשדוחפים למישהו חפץ חד בתחת זה מעלה חשד לעבירה של אונס. מה לעשות. ובסוף לא הצליחו לחדור לפי הטבעת אלא רק לייצר לו, ע"פ כתב האישום, קרע ברקטום. ממש תעודת כבוד שזה בסוף לא עבירה של אונס אלא סתם לדחוף לעצור חסר ישע ברזל או חפץ חד לתחת ברמה שקורע את הרקטום. מתנצל על הבוטות.

7) אגב, למה החיילים בשדה תימן מסתירים בתיעוד את אירוע עם המגינים? שאלה.

8) ואגב, אם החיילים שלנו כל כך חשובים ואסור לפגוע בהם, למה אף אחד לא יוצא לטובת כוחות מצ"ח, מילואים וסדיר, שהותקפו, אויימו בנשק וחטפו מכות כשהגיעו לשדה תימן לבצע מעצר חוקי בחשד להתעללות בעצור פלסטיני? הם לא חיילי צה"ל? הם לא מבצעים את עבודתם? לא משרתים את המדינה? רק מי שחשוד בהתעללות או בדחיפת חפץ לתחת של פלסטיני הוא קדוש?

9) ולמרות הפגיעה הקשה באמון הציבורי ובשלטון החוק ממש, מערכת המשפט, האכיפה והצבא, כולם פועלים כראוי מרגע שהתגלו החשדות. השב"כ העביר את המידע לרמטכ"ל, הרמטכ"ל עידכן את היועמ"שית שמיד זימנה את ראש אח"מ במשטרה והחקירה נפתחה. ברור לי שהיועמ"שית והפצ"רית קרובות מאוד אבל גם ברור לי שהיד של בהרב מיארה לא רעדה לרגע כשהורתה על פתיחה בחקירה פלילית. כך צריך. כל ניסיון של פוליטיקאי דרג ז' למנות עכשיו "תובע מיוחד" זה ניסיון למנות גורם מטעם שייפעל לפי הלך רוח מפלגתי.

10) הפרקליטות הצבאית חייבת מישהו מבחוץ. נקי. השופט המחוזי מחיפה אבי לוי הוא האיש הנכון, למרות שקרבתו ליריב לוין תמיד הרתיעה אותי. מודה. תא"ל, איש ישר, שופט משכמו ומעלה. וגם אוהד הפועל.
סגן הפצ"ר צריך להתפטר. ה"בדיקה" שלו הייתה טיוח. בלי לתשאל אף אחד ברצינות, בלי לבדוק. זה לא הייתה בדיקה סתם. כשאתה הולך ומדווח לבג"ץ על בדיקה שאתה טוען שאתה עושה, אתה לא יכול לחרטט. אם ידע על ההדלפה בעצמו, הוא צריך להיחקר. אם לא ידע, זה תמוהה איך ביחידה כל כך אינטימית כמו הפצ"ריה הוא לא שמע איכשהו שכל העברת הסרטון נעשתה באישור.

11) עיתונות. קראתי את הדברים של חברי עמיחי אתאלי (העתקתי ממך את שרשורי הנקודות הבלתי נגמרים האלה) שאסור היה לפרסם את הסרטונים משדה תימן. התכווצתי מבושה האמת. אתאלי מציע עיתונות של משטרים טוטליטריים, שמה שפוגע בצבא או בשלטון ולא עושה נעים לאנשים, שיישאר על רצפת חדר העריכה. אולי הבעיה היא במעשים ולא בסרטון? הצעה.
אתאלי גם כותב שהיה, כעיתונאי אני מניח, מעדכן את רשויות הצבא באירוע ולא מוציא את "דיבת ישראל" בעולם. קודם כל, זו אמירה מיתממת אנטי עיתונאית. שנית, הייתי צריך לומר את זה קודם, אבל הסרטונים היו יוצאים החוצה בהמשך, אם לא ע"י הפצ"רית אז אחרי הגשת כתבי האישום. אגב, אם הסרטונים "מבושלים", איך הם חלק מחומרי הראיות? מי שמוציא את דיבת ישראל לעולם הם מי שפוגעים ומתעללים בעצורים וכל הניסיון הזה לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית נועד לטיוח. אוהב את אתאלי ואני יודע שהוא באמת אוהב את המדינה. רק שזה לא עיתונות אלא יותר קריצה לבייס, וזה מובן מאליו אבל עיתונות לא אמורה להקת מעודדות להסתרת האמת, גם אם היא נוראית וקשה.

12) מיותר לציין שאין שיח עם מי שמעודדים פגיעה בעצורים. אנא חסכו ממני.
שמעתי איזה קשקשן איפשהו באחד הערוצים אומר שעצרו את החיילים מכח 100 כי הם לא היו בצבע הנכון. באיזה צבע הם? מישהו יודע? הם בכלל היו רעולי פנים בתיעודים שלא היו צבעוניים, וגם יש צו איסור פרסום של זהותם ותמונתם. אני מניח שאותו חרטטן גם קיבל על זה מחיאות כפיים, אז כנראה שהיה שווה לו את הקשקוש הזה.

13) ולמרות כל זאת, גם לחשודים ועכשיו לנאשמים בהתעללות יש זכויות ומקום להליך הוגן. קשה להתנהל בהליך הוגן כשראשת המערכת פועלת באופן מטייח. אני סומך לחלוטין על בית הדין הצבאי ושופטיו.

14) פתאום נזכרתי שחלפו כבר שנה וחצי מהפריצה של המונים וח"כים לבסיס שדה תימן. אף אחד לא נחקר. רועדים מפחד במשטרה מהאירוע הזה.

15) אני צריך ללכת לפגישה ויצא נורא ארוך וגם בלי עריכה רצינית אבל למי ששרד: הפצ"רית צריכה לתת את הדין. לא עוזר גם שנתנה תחמושת אינסופית למכונת הרעל אבל מי שישר והגון צריך להסתכל על הדברים בהתעלמות מהשופרות והמכונות. יש פה פרשה חמורה ביותר של הטיוח והשקרים היא פשע כלפי הציבור, כלפי שלטון החוק וכלפי בית המשפט העליון. יש פה פרשה חמורה ביותר של אישום על התעללות מזוויעה בפלסטיני עצור שלא מתפקידם של חיילים להעניש אותו במכות ודחיפת חפץ חד לישבן. שתי הפרשות האלה חייבות להתברר, בלי הנחות.

[Asaf Dayan @dayanasaf]

בניין יפה מאוד

[Thomas Schlijper תומאס סלייפר @schlijperisrael]

Levontin, Mikve Israel
#TelAviv #BauhausTLV

[Chaim Levinson @chaimlevinson]

דעה - טוב שנתניהו נוסע לועידה בשארם, שתסנדל אותו לשיקום עזה ולא להזיות של חזרה למלחמה. אמן יבוא השלום למזרח התיכון.

[Asaf Dayan @dayanasaf]

החיים שלנו הם הסרט הכי מופרע שראיתי

[Bar Peleg @bar_peleg]

עינב צנגאוקר, ברגע שנופל לה האסימון שכבר בערב חג שמחת תורה מתן יכול להיות בבית. ״יש הוראות איך לקבל ילד מהשבי אחרי שנתיים?״

[Asaf Dayan @dayanasaf]

מפנה גב לערוצי התרעלה