הממשלה לא מדברת על יום שאחרי כי זה פוליטי. הממשלה כן מדברת על חזרה לגוש קטיף כי זה בוודאי פוליטי. אבל אולי אולי לפני הפוליטיקה נחזור וניישב חבל ארץ שנקרא עוטף עזה, וחבל ארץ שנקרא גליל עליון? מסיבה פשוטה: כי זה עניין עקרוני, מוסרי, ציוני ולשם שינוי לא פוליטי?
צה"ל יוצא מהרצועה, ולא נשאר חלל ריק בעזה. חמאס יחזור וזה מצביע על כך שלממשלה אין תכנית ליום שאחרי, וראש הממשלה מסרב לקיים דיון מקצועי בנושא. אחרי המחיר הכבד ששילמנו, בסוף זה עוד סיפור על איך לא לסכן את הקואליציה. דיון ביום שאחרי זה לא עניין של think tanks אלא חלק ממטרות המלחמה.
לא יוצא לי מהראש סיפור המיגוניות שפורסם בערוץ 13. לצבוע אותן בלי לדבר עם המשפחות של קורבנות הטבח 7 באוקטובר, זה אשכרה למחוק את הזיכרון, ובדרך גם להשכיח את הכישלון הנורא מכל. אטימות או כוונה תחילה, נותרת השאלה: הרי אמרנו שנחסל את חמאס. אם כך, לא אמור להיות כלל בהן צורך. הלא כך?
איך שמכבי מפרקים את מונקו עכשיו, עם כל הכסף שהם שמו העונה... הישג אדיר.
לא משנה איך זה יסתיים בסופו של דבר, אחלה עונה.
העיקר תביאו את האליפות!)
נ.ב. מייק ג'יימס, יאללה הביתה!
@MaccabitlvBC
/3 ואני שואל את עצמי - האם כל זה באמת סביב הרפורמה, או שהפילוג עמוק כל כך שלא ניתן כבר לגשר על פערים?
אני לא רוצה לחשוב על התשובה. אני בתמימותי עדיין חושב שעוד לא הלך עלינו.
/1 משהו לא טוב קורה. אין זו מסקנה מקורית, אבל קורה כאן משהו רע.
אני רואה איך האופוזיציה מנהלת מלחמת חורמה נגד הרפורמה. אני שומע על ההשלכות החמורות שלה.
אני רואה את זה כבר עכשיו - ביוקר המחייה ותופעת סירוב ההתנדבות לצה"ל.
אני רואה אנשים מפגינים, כי נמאס להם להרגיש "סוג ב"
/2 אני רואה התחלה של אלימות ברחובות.
אני רואה איך הקואליציה שמה פס וממשיכה לדהור לעבר השלמת החקיקה.
מה שלא מפריע לה להשמיע מסרים על מוכנות להידברות תוך כדי…
אני רואה אנשים בהתכחשות למציאות.
אני בדרכים היום, מאזין לגל"צ. אני שומע את השר עמיחי אליהו מדבר על הרפורמה המשפטית בהקשר למצב הביטחוני. אני שומע את השר בן גביר שחשוב לו לקרוא למבצע במזרח ירושלים "חומת מגן-2", אני שומע את חברת הכנסת גוטליב מדברת על נשיאת בית המשפט העליון והפגוע בירושלים.
ואני אומר - תרחם אבא...
2/2 הוא היה "היחיד שסיים את תפקידו בבריאות טובה ומרצונו החופשי": "לא לי לנהל מדינה זו, אשר ניהולה כנראה לא ייתכן מבלי להזדקק להרפתקנות ולתרמית. לשני אלה איני מסוגל". כאשר אני מסתכל על ממשלת ישראל ה-37 וזה שעומד בראשה, שואל אני, האם זה לא היה עבורו ניצחון אחד יותר מדי...
1/2 בפרק האחרון של ספרו המרתק "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית" כתב @amit_segal על "החלטה שלא התקבלה". אותה החלטה גורלית לא לרוץ יותר אחרי כיסא ראש הממשלה כי הגיע זמן לעצור. אף אחד מראשי הממשלה של ישראל לא היה מספיק אמיץ לקבל החלטה שכזאת, מלבד משה שרת.
רבע אחרון ושוב חזרנו מהבור שחפרנו. אז או ש@MaccabitlvBC התחברה, או שאפס התפרקה (קרה גם לנו הברה פעמים), או שזה בכלל היה קשור היום אחד בשני. אבל כשמגיע מגיע: כל אירופה יודעת שמשחק ביד אליהו, זה לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו.
מברוק.