@eranetzion קיוויתי גם לראותך במקום ריאלי, אבל... עכשיו העבודה שלנו היא להעיף מפה את הממשלה הבזויה ביותר שהייתה לנו, ולהרחיב את מעגלי הדמוקרטיה והליברליות ולצפות לראות אותך מושבע לכנסת. תודה לך ועל פועלך.
@ShabiGatenio למה הם רוצים בכלל לשאול שאלות? הרי הם לא יקבלו תשובות (במקרה הטוב) או ייקבלו שקרים (במקרה הרע). תנו לו לדבר את עצמו לדעת, תמשיכו לא לשדר כל גיהוק שלו וזהו.
@rofatyeladudes@gilad2323 זה כאילו מצחיק, אבל זו דילמה הורית אמיתית. אצלי אני חוזרת ומשננת כמו תוכי, כל פעם לפני "תאונה" ובטח אחרי: סוף מעשה במחשבה תחילה, סוף מעשה במחשבה תחילה... זה לא פותר את הבעיה אבל הרבה פעמים אני רואה אותה עוצרת לשניה וחושבת ואז פועלת. כמו תוכי, כבר שנים.
@MaorMilgrom@doron_shabti גם ענישה כגורם מרתיע אפקטיבית ותורמת להורדת רמות הפשיעה, אבל ברמה פחותה בהרבה ממניעה, בעיקר אצל צעירים. אכיפה היא רכיב אחד ממכלול של פעולות שמיצרות מניעה.
אסור להשמיע דברי ביקורת ביום הזיכרון, אסור להפוך את אירועי הזיכרון לאירועים פוליטיים כי זה פוגע במשפחות השכולות, זה לא מכבד, זו התנהגות בלתי ראויה, יש לשמר על אירועים ממלכתיים – כך חונכנו, על זה גדלנו, על כך שכל ביקורת פוגעת במשפחות השכולות ובזכר הנופלים ויש לגלות איפוק ולא להשמיע אותה.
מאחורי המנטרות האלה מסתתרת התפיסה שיום הזיכרון הוא יום שנועד למשפחות השכולות, להעלות אותן על נס, להלל ולשבח את הקורבן שהן העלו – מדובר בתפיסה שגויה מן היסוד, יום הזיכרון לא נועד למשפחות השכולות, הן זוכרות את יקירהן בכל הימים ובכל הרגעים, בשוכבם לישון ובקומם, בהולכם בדרך, בימי החול ובימי החג – כל דבר הכי קטן, כל אוכל שהמתים אהבו, כל שיר ששמעו, כל ריח - מזכיר להם אותם, משפחות רבות הן מצבה חיה להולכים והן לא צריכות את יום הזיכרון, אפשר לנחש שהיום הזה הוא אפילו עול כבד על כתפיהן.
יום הזיכרון נועד לכל אלה שאינן משפחות שכולות (וזה הזמן לומר שהביטוי משפחת השכול הוא ביטוי שנועד לעשות רומנטיזציה לשכול, כשהשכול הוא הדבר הכי אכזרי ובודד שיש), הוא נועד לאלה שאינן משפחות שכולות: לציבור הרחב ויותר מכך לשלטון. הוא נועד להזכיר לשלטון שכשהוא שולח אזרחים להילחם בעבור המדינה ויש חשש כבד שהם ישלמו על כך בחייהם עליו לספק הצדקות לכך, הצדקות שיוכיחו שהמלחמה לא היתה המוצא הראשון אלא המוצא האחרון, הצדקות שיראו שרועדת להם היד בטרם יחתמו על פקודת מלחמה ושהם אינם מקלים ראש בחיי אדם, בפרט בכל הקשור בילדים של אחרים.
מה קורה שהשלטון לא רק חדל מלספק הצדקות לשליחת אזרחים למלחמה אלא הוא הופך את המלחמה לכלי להיאחזות בשלטון? מה קורה כשהשלטון משתמש במלחמה כמוצא ראשון ולא כמוצא אחרון? מה קורה כששלטון לא רק מקל ראש בחיי חיים של אחרים אלא נותן פטור לילדיו שלו מאותו השרות ממש? מה קורה כשבנו של ראש הממשלה בטוח בחו"ל וכששליש מחברי הקואליציה אינם משרתים בצבא (ולא, השרות המקוצר של רוטמן, סמוטריץ' אינם שווה ערך לשרות של אחרים)?
מה קורה כשאותו שלטון ממש שמבקש לכבד את יום הזיכרון הופך את הטקסים של יום הזיכרון לטקסים פוליטיים בהם הוא משמיע דברי תעמולה "הפכנו את מדינת ישראל למדינה חזקה" ובמסווה של כיבוד המשפחות השכולות הוא משתיק כל ביקורת? מה קורה כשראש הממשלה משתמש בעובדה ששכל אח כתעודת ביטוח לכך שהוא שולח אחרים למלחמה על שלטונו?
ובכן, כשהשלטון אינו יכול לספק הצדקות לשליחת חיילים למלחמה, כשהשלטון הופך את העורף לחזית ומסכן את חיי האזרחים, כשהוא משתמש בטקסים הממלכתיים ככלי לתעמולה וככלי להשתקה, כשהוא מלאים אותם לצרכיו ומבקר כל מי שלא הולך בתלם שלו, כשהוא קובע איך צריך להתאבל, מה מותר לומר ומה אסור, מה ראוי ומה לא ראוי – אפשר וצריך לבקר אותו, החובה לבקר את השלטון, זה שיש לו סמכות וכוח לסכן חיי אדם, מוטלת עלינו בכל יום מימות השנה והיא מתחדדת כשאותו שלטון משתמש בכוחו לרעה – פעם אחת כדי לסכן חיי אדם לטובת מטרות לא לגיטימיות ופעם אחת כדי להשתיק ביקורת ולהשתמש במתים ובזיכרון ככלי תעמולה לשלטון.
הימנעות מביקורת איננה כבוד למשפחות השכולות, אלא זה שתוף פעולה עם השלטון ששולח אנשים למוות בקלות דעת ואיננו נותן דין וחשבון על כך – ואין יתר חוסר כבוד מכך.
אם אתם רוצים לראות דבר אחד ביום הזכרון הזה או יום העצמאות הזה או כל יום אחר, לא משנה איזה, זה התיעוד שאסור בשום אופן לפספס 👇🏾
מטלטל, שובר, ממלא ומעודד.
צחוק ועצב, החמצה ותקווה, דתיות, אמונה ואנושיות, הכל ביחד וכל אחד לחוד.
פשוט חובה.
@YaelSherer זו שאלה מעולה ומעוררת מחשבה. אני נשואה 15 שנה לאהבת חיי. הוא לא היה כזה בהתחלה. היו לי לפניו אהבות עצומות. בהתחלה הוא לא היה אהבה גדולה מהחיים, אבל עם השנים הוא הפך להיות אהבה של החיים. הוא הקול הפנימי שלי, החבר הכי טוב, הוא הפרטנר שלי למסע החיים הקשה והיום הוא יותר מאהבת חיי.
@nirdafna@YossiMarshak בול!! ממש בול!
ממש נעים לשמוע אותה כ*כתבת* מדינית. כל השאר- ביג נו נו.
אולי היא צריכה קצת להתבשל ולהתבגר. אני ממש רוצה לשייך את ההתנהגות שלה לזה. היא מזכירה לי את הבת שלי המתבגרת, בעיקר בגלגולי עיניים. לפעמים אני אשכרה מחכה לשמוע אותה גם טורקת את הדלת של החדר...
@hilatov1 אה, וכדי שלא יגידו שאני נוטה לצד מסויים, אני ממש גם לא מעוניינת לשמוע מה יש לאשתו של יאיר גולן או יאיר לפיד להגיד. כשהן תהיינה בתפקיד, סבבה. מספיק אני נאלצת להקשיב לשטויות של שרה או מיכל, אין לי צורך בעוד "רעייתי".
@hilatov1 אני לא נכנסת בכלל לדיון הזה, מה פתאום היא שולחת משהו למישהו שהוא לא פרטי??? כשאני אסיים להזדעזע מזה, אתפנה להזדעזע מההבטים השובינסיטיים והארכאיים של הדברים. איף, איך עצבנו אותי עכשיו עם הפרסום הזה ...