"לא ארץ נוכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, הושיבונו נחלת אבותינו"
שבוע טוב היברוס אנד שיברוס,
אמנם מדובר בקטע מלפני שלושה שבועות, אבל זה פשוט זהב טהור של רואד נסאר, הגיבור הלבנוני הנהדר.
קחו לכם 4 וחצי דקות להתענג על מה שיש לו לומר על ישראל:
"ישראל היא המכובדת, הטהורה והיפה ביותר במדינות המזרח".
צפייה מהנה
מרד החליפים בטלגרם
ביום שאני אראה את נתניהו מכריז על חזרה מלאה לאיו"ש, הרס של כל הכפרים הפלסטינים, גירוש הפלסטינים החוצה מארץ ישראל וכיבוש מחדש של כל האזור - אני אצביע ליכוד.
עד אז אצביע בן גביר.
לאחרונה דובר צה”ל מתפאר בחיסולי מחבלים בעזה שהחזיקו חטופים, וטוב שכך.
אבל מה עם מחבלי הנוח’בה שיושבים בבתי הכלא וחטפו אנסו וערפו ראשים?
מדינת ישראל מאכילה יום יום את הנוחבה שחטף את הבן שלי ועוד כאלף רוצחים
לדפוק את הראש!!!
שי מלכה ואריאל ונגרובר, הורשעו ונידונו לחצי שנת מאסר בגין המרדה.
השניים מעולם לא חסמו אפילו רחוב ללא מוצא, כן?
הם קראו לחסום כבישים וזה הספיק לאהרן ברק לדחוף אותם לחצי שנה בפנים.
איך אמר החלול? זמנים אחרים, אנשים אחרים.
העיקר "ערב הקרב האחרון על הדמוקרטיה".
בית הנשיא סירב לפרסם את כל הוצאותיו בזמן כהונת הרצוג:
לאחר שהוגשה עתירה של התנועה לחופש המידע, בית הנשיא חשף רק את דו"ח ההתקשרויות שלו.
מהדו"ח עולה כי מאות אלפי שקלים הוקצו לשירותי איפור ושיער,
וכי יותר ממיליון שקל הרצוג הקצה למען דמי השכירות של ריבלין. (הארץ).
הצעת חוק תקשורתית: כל מי שמדבר על פיתרון הסכסוך בדמות חלוקת הארץ או שתי מדינות לשני עמים יחויב להביא עימו לאולפן פלסטיני אחד מעזה או מיו״ש שמוכן לחתום על כך
השיחה האישית בין העיתונאי עמרי אסנהיים לבין המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך ששודרה בקשת 13, היתה הזדמנות פז עיתונאית לבירור נוקב של אירוע היסטורי דרמטי שהשלכותיו העמוקות ילוו את החברה הישראלית עוד עשורים קדימה, בדומה לסזון למשל.
ההזדמנות הזו, כצפוי, הוחמצה.
חשוב להבהיר את מקומו של אלשיך בחיי הציבור. על אף שנותיו הרבות והטובות בשב"כ, להיסטוריה הישראלית הוא נכנס כתופר תיקי נתניהו בתפקידו כמפכ"ל המשטרה. כמי שהמליץ ליועמ"ש להאשים את נתניהו בשלושה אישומי שוחד ששלושתם נדחו, תוך שהוא מתרברב בטלוויזיה שהוא מכיר "כל מילה" בתיקים. ולאחר מכן, כשהחל המשפט והתגלו החורים העצומים בתזת השוחד, התאונן שציפה שנתניהו יפרוש מהנהגת המדינה תחת לחץ האישומים הכוזבים והתפורים. כלומר לא העלה בדעתו שייאלץ להוכיח אותם בבית משפט.
עוד תזכור ההיסטוריה את רוני אלשיך בגלל השרשרת המזעזעת של הפשעים החמורים שפשעו חוקריו ושוטריו כלפי נחקרים, עדים, מקורבי נתניהו קרובים ורחוקים, במסגרת מסע ההפללה העברייני של רה"מ. לחלקם נהרסו החיים והתפרקו המשפחות כתוצאה מפשעים אלה. אלשיך הוא האיש שבאמצעות השקעת עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור, ניסה להפליל לשווא את ראש הממשלה הנבחר, כדי לסלקו מהשלטון לאחר הכישלון לסלקו דרך הקלפי.
כלומר עניין לנו מחריב המשטרה, אויב חסר מעצורים של הדמוקרטיה הישראלית, מתנקש בהכרעה הדמוקרטית, המתיישב מול עמרי אסנהיים ימים ספורים לאחר שאישום השוחד האחרון מבין השלושה עליהם המליץ, התנפץ סופית בבית המשפט כשהשופטים עצמם המליצו לתביעה פעם נוספת לסגת ממנו.
כל מה שנכתב כאן אינו פרשנות אלא עובדות. על מה לדעתכם היה אסנהיים צריך לדבר איתו? על השב"כ? על הטרור הפלסטיני של לפני שלושים שנה? על השבעה באוקטובר? ובאיזה אופן אמורה היתה השיחה להתנהל?
ובכן, מתוך למעלה מארבעים דקות של שיחה, בחר אסנהיים להקדיש לתפירת תיקי נתניהו פחות מארבע דקות, שגם הן הוקדשו למתן במה נוחה לאלשיך לטעון לצדקתו המופרכת אפילו בנושא כאוב זה, בנימה אוהדת ולא ביקורתית.
90% מהשיחה היו בליל מביך של חנופה לאלשיך, ביטויי הערצה דביקים להקרבתו הגדולה למען המדינה במשך כל השנים, הרמות לאליבי בכל נושא, ולכלוכים הדדיים של אסנהיים ואלשיך על רה"מ, אשתו, החברה הישראלית ונבחרי הציבור שלה.
כל אישומי השוחד נדחו? בקטנה. אלשיך מסביר בנחת וללא הפרעה שהוא צדק ואכן השוחד עומד בשלושת התיקים. אלה השופטים שטעו, או נשברו, כי נרתעו מהתארכות המשפט.
בתגובה לטענה חצופה ושערורייתית זו, מבקש אסנהיים מהמלצרית את המנה הבאה.
רונן בר? הוא בכלל "לוחם אדיר" (לדבר אסנהיים), שהכשל שלו ב 7.10 (לדברי אלשיך) הוא "הקטן ביותר מכל יתר כשלי המערכת". (מוזמנים לנחש שלי מי הכשל הגדול ביותר) "תן לי דוגמה לגדולה של רונן בר", מבקש אסנהיים בעיניים בורקות, וכמובן מקבל (תשובה שאין בה כלום).
מוסדות המדינה? אלשיך מתבייש בפני ילדיו ונכדיו. המשטרה נכשלת במיגור הפשיעה? לא באשמת המשטרה אלא באשמת הממשלה, הנלחמת במשטרה.
את טענת השוחד שדחו השופטים מבססים אסנהיים ואלשיך על סמך עדות עוזרתו האישית של ארנון מילצ'ן, הדס קליין, בלי להזכיר שעדותה מעוררת בעיות אמינות עקב סתירות פנימיות, ועקב סתירות בינה לבין עדות מילצ'ן עצמו.
את הלעג הנמוך המשותף לשרה נתניהו משעינים השניים על פרשת המעונות המוצגת על ידם כעדות לאישומה במרמה והפרת אמונים, בלי להזכיר שבסופו של דבר גוועה הפרשה בהסדר טיעון שכלל עבירה מסוג "ניצול טעות הזולת", ללא מרמה וללא הפרת אמונים שנמחקו מכתב האישום.
את הפרשה המכונה "קטארגייט" מנפחים השניים למדרגת הבגידה האיומה ביותר בביטחון המדינה, בלי להזכיר שגם המוסד וגם השב"כ קבעו שאין ב"פרשה" פגיעה כלשהי בביטחון המדינה.
את פרשת הרוגלות, במסגרתה, לפי דו"ח מבקר המדינה, עשתה משטרת אלשיך שימוש נרחב ברוגלות כנגד אזרחים בניגוד לחוק וללא סמכות, מנפנף אלשיך כזבוב טורדני וקובע שלא טעה בעניין בכלום. בעזות מצח אופיינית, הוא אפילו מתנגד לעצם השימוש במילה רוגלות, כי עולה ממנה ניחוח שלילי. אסנהיים זורם כמובן.
לשיא גרוטסקי מגיעים הדברים כאשר יושב בכסאו לו מר "ערכים במבחן" (שמו האירוני והנלעג של ספרו של אלשיך על עצמו) ונואם באוזני אסנהיים, הבוהה בו כמעריצה נלהבת, נאומי מוסר ותוכחה על יחסים שוחדיים בין עיתונות לבין אישי ציבור.
כאילו איננו זוכרים את הסאגה המדהימה של היחסים השוחדיים בין העיתונות לבין איש הציבור, מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך.
הפיל עומד במרכז השולחן בין השניים אבל הס מלהזכיר. נזכיר בכל זאת למי ששכח:
אלשיך, בכיר שב"כ חובש כיפה סרוגה גדולה שגדל בקריית ארבע, מונה לתפקיד המפכ"ל בידי הליכוד והתקבל על ידי התקשורת בעוינות קשה משתי סיבות: רקעו הימני והחלטתו לעצור את זרם הדלפות קציני המשטרה הבכירים לעיתונאים באמצעות בדיקות פוליגרף מקיפות.
התקשורת לא ריחמה. במעריב נכתב שהוא "לא יכול להתמנות למפכ"ל כי הוא חובש כיפה ומתנחל לשעבר". פרשן חדשות 12 אמנון אברמוביץ אף העריך באולפן שישי ש"הוא יילך לפוליטיקה, הוא כבר בפוליטיקה, בבית היהודי, עובדה – הוא לא נכח בפינוי עמונה", אחרים לעגו למראהו ואף לכך שמל את בניו בעצמו ועוד.
כשישה חודשים ספג אלשיך, כאמור איש שבא מהצללים ואינו מורגל בחשיפה תקשורתית, ביקורת תקשורתית קשה ומעליבה, עד שנשבר. בהליך בלתי תקין, ללא חובת מכרז ותוך חשש לניגוד עניינים, מינה את ליאור חורב ליועצו. בסמוך לכניסת חורב לתפקיד חלו שני שינויים בולטים: זרם ההדלפות, במיוחד מתוך חקירות נתניהו חודש, ויחס התקשורת לאלשיך התהפך. אותו אמנון אברמוביץ' קבע לפתע ש"רוני אלשיך עושה במשטרה עבודה מעולה", ובעיתון ידיעות אחרונות התפרסמה תמונה שכולה יח"צ: אלשיך, מחויך ונינוח, מקבל בביתו זר פרחים מידי אזרחים המעודדים אותו להמשיך בחקירות נתניהו ללא מורא.
העסקה נראתה ברורה לכל מי שעיניו בראשו: אלשיך נכנס לתפקיד תוך עימות עם העיתונות ובצל מלחמה שאסר על הדלפות לתקשורת, וכעבור חצי שנה, מיד אחרי מינוי חורב ליועצו, החל להיות מחובק ע"י התקשורת ובמקביל זרם ההדלפות מהמשטרה נגד נתניהו הפך לשיטפון.
ובמילים פשוטות, מעט חודשי לעג ותוקפנות בתקשורת ואלשיך נשבר. התפצח. כמו קיסם. כמו מקל ארטיק. מעצור בהדלפות מצד המשטרה וסיקור שלילי מצד התקשורת, הפכו לשיטפון הדלפות ולסיקור חיובי. ועכשיו הוא יושב מול אסנהיים ומחלק ציונים על יחסים שוחדיים בין אישי ציבור לתקשורת. ואסנהיים, שמכיר מצוין את הסאגה הזו, שותק, מהנהן, מחייך, מרים.
ועולה השאלה מדוע? הרי אסנהיים נחשב לעיתונאי ותחקירן. והנה הוא מקבל לידיו את המחולל הראשי של אירוע טראומטי וחמור בתולדות ישראל, ממש בימים בהם מתגלה אחריותו הבלתי נסלחת לאירוע, ובמקום לעמת אותו עם העבודות ומשמעותן ולחלץ ממנו ריאיון בלתי נשכח שייכנס לפנתיאון, הוא מרפרף על האירוע לדקות אחדות של טיוח משותף ומקדיש את כל יתר הזמן לחנופה מביכה.
התשובה לכך היא שאסנהיים אינו באמת עיתונאי, אלא ספק של מוצר מסוג "ריאיון אישי מרגש", כחלק ממכונת הנדסת תודעה והפצת תעמולה, בתחפושת תעשיית עיתונות. ועל כן, התפקיד שמילא בשיחה הזו היה להסתיר, לערפל, לטייח. בדיוק ההיפך ממחויבותו כעיתונאי.
הלימוד שלנו מהשיחה המשודרת הזו, הוא על המתודה ועל הייעוד של אסנהיים בחיינו. הנדסת תודעה בתחפושת שיחה אישית, אגב בדומה למוצר הקודם שלו בביתו המקצועי הקודם, התוכנית 'עובדה', המגישה לצופיה את אותן תעמולה והנדסת תודעה, בתחפושת תחקירים עיתונאיים.
וכמו אסנהיים, כך גם תקשורת המיינסטרים כולה.
בום בום בום! איזו שחיתות!
נחשף היום בדיון: מנדלבליט שלח את שחם שביט לשופטת פוזננסקי כץ כדי ״לבשר״ לה שהוא ״ממנה״ אותה לשבת בתיק; עו״ד ז׳ק חן: הוטל עליך לבשר לה שהיועץ המשפטי לממשלה הטיל עליה משימה להיות שופטת בתיק. איפה נשמע דבר כזה? ממתי היועץ ממנה? שחם שביט: לא יכול להשיב על זה
********
לתמיכה בפעילותי:
https://t.co/BHAVeQUhIp
🔴 עו״ד חן: היועץ המשפטי לממשלה הטיל עליך מסיבות שמנית קודם שהוא מכריע בין עמדתכם הרשות לבין המשטרה ללכת לפוזננסקי כץ בתל אביב
שחם שביט: כן
חן: עליך הוטלה משימה ללכת למטרה זו?
שחם שביט: לבשר לה שהוחלט על ידי היועץ שהיא תשב בפרשה זו. כן.
חו: אני אמרתי "לגייס" ואתה אמרת דבר יותר חמור. הוטל עליך לבשר לה שהיועץ המשפטי לממשלה, הטיל עליה משימה להיות שופטת. איפה נשמע דבר כזה?
שחם שביט: מדובר בתיק עם הרבה עשייה. חלילה לא לגייס.
חן: זוכר שאני דיברתי אתך שלא תהיה פוזננסקי?
שחם שביט: לא
חן: אז ממתי היועץ ממנה?
שחם שביט: לא יכול להשיב על זה.
חן: אתה אמרת שלא ידעת שהיא בחל"ת אבל אתה מתקשר אליה אתה יוצר איתה קשר?
שחם שביט: כן
חן: לא פורמלי. המכשיר טלפון הוא אמצעי הקשר?
שחם שביט: נודע לי שהיא בחל״ת אחרי פרשת המסרונים.
חן: אני מבקש התייחסותך בכל זאת, שאלנו השופטת בענין אחרון, מי היא שתדון והסכימה לדון? השיבה השופטת כי הפנייה החמיאה לה מהיועץ המשפטי לממשלה. על כן השיבה חרף היותה בשבתון. "פנה אלי ערן שחם שביט כי אני מתנהל בלי עוזר. היה לו הטלפון שלי…״ כלומר, אתה פונה אליה, היא מוחמאת כי היועץ הטיל עליה ולכן היא נעתרת למרות שהיא בשבתון. אתה פונה אליה - היא לא אומרת לך שהיא בשבתון?
שחם שביט: לא היה שיח כזה. ממש לא זוכר את זה. שנית, אני גם רק אומר שעם כל הכבוד לדוח ריבלין ממני לא נתבקשה גרסה. אני לא חלק מהדוח.
חן: גם מאיתנו לא. הצופים או הניצבים באולם התאטרון, אותנו השחקנים הראשיים ואחר כך שמו אותנו ניצבים ולא שאלו אותנו שום שאלה. גם אותך לא.
בוקר טוב לכולם,
הקו הצהוב ממשיך לנדוד ברצועת עזה וכל פעם הוא מכרסם עוד קצת מהשטח של הרצועה,
כפי שכבר למדנו, סוגית האדמה היא הכי כואבת עבור העזתים, יותר מחיי האדם.
תיאר את זה יפה אחד העזתים שפנה לתנועת חמאס ומדבר על איך המשטרה החמאסית ויחיסת ״חץ״ חזקה בלהטיל טרור על האנשים בעזה אך נותנת לצה״ל להמשיך לעשות כשלו ברצועה.
צפייה מהנה.
מרד החליפים בטלגרם
הונגריה: כשפתאום יש דיפ סטייט
התרומה הגדולה של ויקטור אורבן לשיח הפוליטי היא שגם השמאל נאלץ להודות שיש דבר כזה דיפ סטייט.
פעם, מי שדיבר על דיפ סטייט: מוקדי כוח לא-נבחרים בבתי המשפט, בפרקליטות, בבירוקרטיה, בצבא ובתקשורת הציבורית - הוצג כקונספירטור. אבל אחרי 16 שנות אורבן, כשהימין ההונגרי ביצר את כוחו בתוך מוסדות המדינה, השמאל הבין שניצחון בבחירות אינו מספיק. כדי לשלוט באמת, צריך לפרק גם את מנגנוני הכוח שהשלטון הקודם השאיר אחריו.
לכן פטר מגיאר, ראש ממשלת הונגריה הנבחר, אינו מסתפק בהחלפת הממשלה. הוא פועל נגד מוסדות הדיפ סטייט המזוהים עם אורבן, מקדם תיקונים חוקתיים שמונעים את חזרתו, משנה את מבנה השידור הציבורי ומסלק בעלי תפקידים המזוהים עם המשטר הקודם.
פתאום יש דיפ סטייט. פתאום מותר לשנות חוקה ולקבוע שם הוראות פרסונליות ורטרואקטיביות, לקצר כהונות, לפטר ולפרק כלי תקשורת. כאשר מוקדי הכוח משרתים את הימין, הם אינם עוד "שומרי סף" אלא "שרידי משטר אוטוריטרי".
בישראל הדיפ סטייט נשלט ברובו בידי ההגמוניה הישנה, זו של מפא"י ההיסטורית: בית המשפט העליון, הפרקליטות, חלקים מן הבירוקרטיה, התקשורת ההגמונית והשידור הציבורי. אם השמאל ינצח בבחירות, הוא לא יצטרך לפרק את הדיפ סטייט. הוא פשוט יחבור אליו.
מה שנותר לממשלה בראשות איזנקוט הוא לפעול נגד שרידי הניסיון העקר לבטל את הדיפ סטייט השמאלני: דוד זיני, רומן גופמן יפוטרו. ערוץ 14 ייסגר בשל "הפרות רגולטוריות", וממשלת אייזנקוט תקבל מבית המשפט העליון בלי שום בעיה אור ירוק לכך. בהינתן הנחה סבירה שבג״ץ יפסול את השינוי בוועדה לבחירת שופטים, ניתן יהיה למנות במהירות 9 שופטים התואמים את תפיסת יצחק עמית וליצור רוב היפר-אקטיביסטי לעשרות שנים. תהיה הסכמה של 8 מתוך 9 חברי הועדה לבחירת שופטים (3 עליונים, 2 לשכת עורכי דין, ו-3 נציגי ממשלת אייזנקוט) ורק מתנגד אחד, אם יתנו לו בכלל נציג, מהימין.
לאחר מכן תגיע "חוקה" שתעבור ברוב של 61, תקבע את שליטת האליטה במערכת, ותחייב רוב של 80 כדי לשנותה. וכך, רוב מקרי ינעל את הדלת, אך רוב עתידי לא יוכל לפתוח אותה. וגם זה כמובן יקבל אור ירוק מבג"ץ ותהיה כאן חקיקה גדולה של השלמת המפעל החוקתי לישראל.
איזנקוט הוא ממוצא מזרחי, אבל הוא איש הדיפ סטייט על מלא. המוצא שלו רק מעניק כסות מתעתעת של לגיטימציה עדתית למערכת שהוא משרת.
אז הונגריה הוכיחה שהוויכוח אינו אם קיים דיפ סטייט, אלא רק מי שולט בו. כי בבחירות קובעות אמנם מי יישב בממשלה, אבל המוסדות קובעים מי באמת ישלוט במדינה.
דיברתי על כך בכנס הימין באקספו בגני התערוכה ביום חמישי. התרעתי מפני ההשלכות המרחיקות לכת והבלתי הפיכות של נצחון מפלגות הדיפ סטייט ההגמוני בבחירות הקרובות. ראו הוזהרתם!
לאחר מות עלי חמינאי, היה ניסיון של חוליית חיזבאללה להתנקש ביאיר נתניהו בביתו במיאמי. השב״כ סיכל את הניסיון ברגע האחרון לאחר שאותה חולייה כבר הספיקה להגיע לקומה שתחתיו.
א. אינני חושש מבג״צ, הם ישפטו אך ורק לפי החוקים שאנחנו נחוקק.
ב. לבג״צ אין סמכות להקפיא או לפסול חוקים. לצו הניתן בחוסר סמכות אין כל תוקף משפטי.
ג. חוק התקשורת שאושר בשבוע שעבר בכנסת שריר וקיים.
ד. אני מוחה על כבודו של העם ועל כבודה של כנסת ישראל. כל עוד קיים צו ארעי מחוצף המבטל חוק של הכנסת בשרירות לב ובמשיכת קולמוס, וכל עוד הכרעה לא חוקית כזו מתקבלת עוד טרם התקיים דיון, אינני מתכוון להשתתף בהליך. אינני מתכוון לעלות למגרש בידיים כבולות וכאשר השופט לבוש במדי הקבוצה היריבה.
ה. פורעי החוק בבג״צ מפירים את שבועת האמונים שנשבעו למדינת ישראל ולחוקיה. ראוי שיו״ר הכנסת יפעל להבהיר להם את העניין בהחלטה מיוחדת של הכנסת.
ו. ב-7 בספטמבר ניתן יהיה להגיש מועמדות לבחירות לכנסת. אם יש מי שסבורים שהכרעות ציבוריות וחוקים במדינת ישראל צריכים להיקבע על ידי בית המשפט, יואילו נא להתמודד יחד עם חברי האופוזיציה הכושלת שלא יודעים להפסיד בכבוד ורומסים את הדמוקרטיה.
ז. בכהונת הממשלה הבאה נמנה בעזרת השם יועמ״ש לממשלה, פרקליט מדינה, ו-2/3 משופטי בג״צ (10 לא 7 כמו החשבון של בג״צ). את כל ה״הלכות״ ההזויות שלפיהן דבר יצחק עמית הוא החוק נבטל במשיכת קולמוס.
ח. העם הוא הריבון. עם הנצח לא מפחד מכם.
בין רקדני מה יפית מכל צדדיו, אורי מלמד, האיש והפודקאסט הלא יאמן, לא מתבלבל, לא מתנחמד, לא מפחד - ואומר את הדברים כמות שהם. אמת נכוחה שמתקבלת כמו מים חיים לנפשות הצמאות בקהל.
נר אחד באולם חשוך עושה אור גדול.
אוֹר גדול! 🙌💫
תהיו אוֹרי ❤️ @orimelamed