Ariel Barnatan

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

יש סימנים שלקראת הבחירות נתניהו ינסה לתקוף את ישראל

[kobi bornshtein | קובי בורנשטיין @kobi_bornshtein]

¹
*טריגר גופות ותיאורים קשים*

אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי למחנה שורה. הייתי רעב, אחרי 36 שעות של פעילות ברצף, ובזווית העין קלטתי את המשאית של יטבתה עומדת בצד. "הופה, הביאו אוכל", חשבתי ורצתי לכיוון המשאית.
שמעון סוויסה עמד ליד ואמר לי 'טוב שבאת, צריך עזרה בפריקה' >>

[Ariel Barnatan @evilspice]

@doron_shabti 😂🤣😂

[Doron Shabti @doron_shabti]

דעתי על יוצרי הסרט נאזא היא שלפני שלוש שנים חמאס כבש את העוטף וביצע בנו את הטבח הנורא ביותר מאז השואה. רצח. חטף.אנס. שרף בחיים. זה קרה אחרי 15 שנה בהן ממשלת ישראל אתרגה את שלטונו ודאגה לו לקו מימון קבוע ונדיבשאפשר לו להפוך את עזה למכונת לחימה. כמו שאפשר גם לחיזבאללה בצפון לשים כוחות כיבוש על הגבול ולאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. 3 שנים לתוך האירוע הזה ואחרי מלחמה חסרת תקדים בהיקפיה ובמחירים נוראיים חמאס עדיין בשלטון וחמוש. כך גם חיזבאללה. כך גם איראן. והאחראים יושבים ומזיינים לי במח על סרטים של 0מולנים בונציה במקום להתפטר ולהתחבא בבית עד סוף ימי חייהם

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

תעצרו את הכל.

תקראו את זה לאט, מילה במילה, כי זה לא עוד פוסט חולף או מאמר דעה שגרתי.

זה הפרוטוקול המדויק, החתום והנוקב ביותר של ארבע השנים הללו. מסמך שיום אחד, כשהאבק ישקע והעשן יתפזר מעל עיי החורבות המוסריים שהם הותירו כאן, עוד ילמדו בבתי ספר לאזרחות כדי להבין איך נראתה קריסה מערכתית יזומה, ואיך, כנגד כל הסיכויים, הציבור השפוי סירב להיכנע לה.

זה הסיפור של מלחמת התשה פסיכולוגית מתוכננת ושיטתית נגד החושים שלנו. הצפה יומיומית של טירוף, שחיתות, גנבת דעת, ציניות חסרת גבולות וזילות מוחלטת של חיי אדם, שנועדו כולן להביא אותנו למצב תודעתי אחד בלבד - אפיסת כוחות נפשית.

הם רצו להרדים את המצפן המוסרי, לנרמל את הריקבון, לגרום לנו להביט בבלתי נתפס ולמשוך בכתפיים בייאוש, לקבל את העיוות כטבע שני ולומר ״ככה זה״. הם בנו על כך שמשאב הזעזוע שלנו יתכלה עד תום.

הם האמינו שהזמן יעשה את שלו. נתן אשל פלט בראיון ל״זמן ישראל״: ״עד הבחירות ישכחו מה-7 באוקטובר״. תזכרו את המשפט הזה. זו הנחת היסוד שעליה עובדת מכונת השלטון: שהציבור הישראלי הוא עדר מותש, נטול זיכרון, חסר עמוד שדרה, שאפשר להלעיט בספינים, לשחד בכותרות ריקות, ולהרדים עד לקלפי.

בואו נזכור. ב-12 באוקטובר 2023, כשהדרום עוד העלה עשן, ומאות נרצחים טרם זוהו, יועצי ראש הממשלה הקרובים ביותר, אלי פלדשטיין וטופז לוק, מחליפים הודעות וואטסאפ: ״נשב בוילה אצל חבר שלי. על הבריכה. אני עם האוכל בדרך לשם״. בזמן שאנשים לבשו מדים והתגייסו למילואים, המקורבים ישבו על שפת הבריכה עם מגשי אוכל. עבורם האסון היה רק עוד אירוע שצריך ״לערבב״.

ואז, באפריל 2025, מול המצלמות, נתניהו מונה את הנתונים ומתייחס לחטופים שבמנהרות: ״יש עד 24 בחיים״. ושרה מפטירה בלחש: ״פחות״. מילה אחת. ״פחות״. ברישול מקפיא. כמו ספירת מלאי בסוף יום עבודה במכולת. מחיקה יבשה של עוד אדם, עוד ילד, עוד עולם ומלואו שנשכח בשבי.

אין היסטוריה, אין ביוגרפיה, אין אמת. הכל זיוף.

יום אחד הוא ״ראש הממשלה הכי מזרחי שהיה כאן״, ולמחרת ״נציג חבר העמים בליכוד״. אין לו זהות מעבר למה שהסקרים של יום שלישי מראים.

אבל אנחנו כאן. אנחנו מסרבים לנרמל.

הניצחון שלנו הוא שאנחנו עדיין מצליחים להזדעזע. הזעזוע הזה הוא מערכת החיסון שלנו. הוא ההוכחה המוחצת לכך שמכונת הרעל נכשלה בניסיון לכבות לנו את הרגש ואת התודעה.

ב-27 באוקטובר נגיע לקלפי. מאחורי הפרגוד הכחול, כל השקרים יעמדו מול פסק הדין של הציבור. נתניהו ואנשיו הימרו על כך שנשתגע, נתעייף ונלך לעזאזל.

ב-27 באוקטובר נוכיח להם שהזיכרון שלנו חי, המצפן שלנו יציב כברזל, והחשבון ההיסטורי נפרע במלואו. אצבע יציבה, פתק אחד, ותחושה קטנה של חמצן בנשימה הראשונה מחוץ לקלפי.

[Shmulik 💙🇮🇱 מיוני @shmulikmioni]

קפה בסימטה

[מר כ. @Nifla_Po]

עכשיו שהאם ובתה נמצאו שלמות ובריאות בארגנטינה, אפשר לחזור לעסוק בעובדה שהממשלה שתחת אחריותה נטבחו פה 1400 איש ביום אחד בזמן שעוטף עזה נכבש כולו בידי נוח׳בות שמומנו בידי המדינה ששילמה שכר גם לאחד מיועציו של רה״מ והוא עדיין עובד בלשכה שלו, וכעת עסוקה בלגבות טרור יהודי, עודנה בשלטון

[Ariel Barnatan @evilspice]

@doron_shabti תודה לך על כל מה שאתה עושה.

[Matan Blumenblat @MBlumenblat]

אני לא מבין מה יש לימנים נגד יואב סגלוביץ, הבנאדם מתנחל באמצע מפלגה של ערבים וגם זה לא מספיק טוב בשבילכם

[Nave @NaveREL]

@barzik חופשה עם ילדים זה חופשה כמו שכיסא חשמלי זה כיסא

[Shir Granot Peled @ShirPeled]

אני מניח שבשב״כ לא יציינו השנה את ט׳ באב כי יאללה יאללה להתבכיין כמו ילדות על משהו שקרה לפני אלפיים שנה, יש מדינה, יש ירושלים, ולהתאבל זה לאפסים.

[Jordan Lewinski @JordanLewinski]

מה יקרה אם כל אחד מישיבות הסדר שמסרב ללכת לשיריון כי הוא שייך לישיבת הסדר והרב שלו אמר לו, יבוטל לו מייד מסלול ישיבת ההסדר, וישלח לשירות מלא של 3 שנים איפה שהצבא מחליט, כמו כל החילונים שלא מקבלים שירות מקוצר עם החברים שלך של פריבילגים מטעמי דת. סתם מחשבה.

[שירית כשר Shirith Kasher🇮🇱 @Skasher]

כשיהורז אחי ז״ל, היה אמור להתגייס, הוא התעקש להגיע לשריון. "הפעילות הצבאית העיקרית היא מלחמה, ובמלחמה החיל המרכזי הוא השריון״, אמר וכך עשה. הוא התגייס לשריון, עלה עד לדרגת רב-סרן, שימש מפקד פלוגה ונהרג ב-1991, בן 25 היה במותו. במלחמת חרבות ברזל הוכיח עד כמה שהוא צדק
מזה 35 שנה מוענק לזכרו פרס מחלקה מצטיינת בצמ"פ (טירונות מקצועות השריון). בשנת הפיילוט של שילוב נשים בשריון, המחלקה שזכתה בפרס על שמו הייתה מחלקת הנשים. למה? כי הן פשוט היו הכי טובות. שוות בין שווים.
ב-7 באוקטובר, בגבול מצרים, בפתחת ניצנה, התעוררו הטנקיסתיות של פלוגת "פרא" בגדוד קרקל, עלו על הטנקים ודהרו עשרות ק״מ ״על הזחלים״ כדי לנהל 17 שעות רצופות של קרב שריון במאות מחבלים ובכך מנעו טבח בישוב חולית ובישובים נוספים. סרן קרני גז, מפקדת הפלוגה, סגן משנה מיכל, מפקדת מחלקה, סמלת אופיר, מפקדת טנק, רב"ט תמר, התותחנית, רב"ט רותם, הטוענית, והגר, הילה, טל שרה, הן לוחמות השריון הראשונות בישראל, וכנראה בעולם, שנכנסו לקרב פעיל ופעלו בו בהצלחה יתרה.
לא יודעת אם אלו אותן החיילות אבל ללא ספק זו אותה אהבה לטנקים, אותה הבנה שהשריון הוא הלב של הלחימה, אותו קור רוח תחת אש - החיילות שזכו בפרס על והחילות שיצאו לקרב ב-7 באוקטובר.
ואני רוצה לומר בקול רם ובלי התנצלויות: הלוחמות האלה חשובות לעם ישראל ולבטחון אזרחי ישראל הרבה יותר מכל רב וזרם קיצוני שמשום מה מפחד מנשים ורואה בהן את הבעייה הגדולה ביותר לקיומו של עם ישראל.
לצה״ל אסור בשום פנים ואופן להתפשר על הסד״כ המיטבי שלו לוותר על הלוחמות בשריון. עברנו את זה בקורס טייס לפני 40 שנה, נעבור את זה גם בשריון.

[Naama Lazimi - נעמה לזימי @naamalazimi]

מחילת הארנב הפכה לדף המסרים של קואליציית טבח השבעה באוקטובר. זה מה שקרה אתמול בדיון החסינות של טלי גוטליב.

אלא שבזמן הזה נאבקתי ככל שיכולתי, יחד עם חבריי, בטירוף הדעת של סבסוד מעונות למשתמטים.
סבסוד מעונות הגיע כדי שנשים יצאו לעבוד, לא כדי שגברים לא יעבדו. העיוות הזה אומר הכל על הקואליציה הזאת שמקריסה אותנו מבפנים.

בתחילת הקדנציה הזאת ארגנת כנס גדול עבור הצלת ענף הגיל הרך. ביקשנו 150 מיליון תוספת עבור המטפלות והגננות. לא קיבלנו.

לאחר מכן, ארגנתי אירוע גדול על הגיל הרך בכנסת, בדרישה למנוע את קיצוץ של 200 מיליון להכשרות פדגוגיות וצרכים מקצועיים עבור הענף החשוב הזה. בסוף, למרות הבטחות - קיצצו.

ומה הסכום שמוערכת הקומבינה הזאת של סבסוד משתמטים במעונות? כ300 מיליון ש"ח.
בשביל ברית השתמטות יש כסף. למטפלות ולשיקוף הענף אין. זה כל מה שצריך לדעת.

מגיע לנו טוב יותר. יהיה פה טוב יותר.

[yayafink (יאיא פינק) @yayafink]

דתיים שעושים רק שנה וקצת בצבא אומרים עכשיו שהם לא יתגייסו לשיריון כי יש שם פיילוט של שילוב לוחמות.
כדתי אין לי מושג מדוע דתיים צריכים לשרת כל כך מעט ועוד לאיים.
המדינה שייכת לכולם. גם לנשים.
הגיע זמן שוויון.

[Amir Barkol @BarkolAmir]

אני מתחיל לחשוד שאנחנו מונהגים על ידי חבורת מטומטמים.

[Naama Lazimi - נעמה לזימי @naamalazimi]

סאם פאהד אבו הייקל, רק בן שבעה חודשים, נורה אתמול למוות בחברון.

אני רוצה שנחיה במדינה בה לכולנו כואב על הרג ומוות של תינוק. מדינה בה אירוע כזה לא יגרר לשולי החדשות או ימחק, כי רק כך ניתן לשנות.
מתוך המוסר הכי בסיסי, מתוך יהדות של אהבת אדם, מתוך היותנו בני אדם.

על פי הודעת צה"ל, החיילים חשו סכנה. האירוע הזה חמור, עצוב ונורא - הוא מחייב בירור יסודי ואסור שיעבור בשתיקה. לא ייתכן שזה קורה שוב ושוב.

תסתכלו עליו. ריבונו של עולם. זה לא היה צריך לקרות.

[Omer Nahmany @omer_nahmany]

לפני קצת יותר מחודש, ב30.4, התכנסה בעיריית תל אביב ועדה בשם ״ועדת הנכסים״.
התפקיד של הועדה הוא הוא לקבוע מה העירייה תעשה בנכסים שברשותה, בין היתר שטחים שעומדים ריקים, כמו למשל, חורשה קטנה עם עצים וצל ברחוב נח עמנואל בצפון תל אביב. בראשות הועדה עומד סגן ראש העיר, אסף זמיר, לצידו ישבה מיטל להבי.
באותו היום הועדה קיבלה החלטה להקים מקווה טהרה בחורשה ברחוב נח.
ההחלטה התקבלה על בסיס האמירה של אלי לוי, מנהל אגף הנכסים, כפי שהיא מצוטטת בפרוטוקול הישיבה: "לאור הצורך והביקוש הקיימים מצד תושבי וועד השכונה למקווה טהרה באיזור מבקשת המועצה הדתית להקים על המקרקעין מקווה טהרה לשירות תושבי השכונה והאזור״.
לצערי, מדובר בשקר. אף אחד לא דיבר עם תושבי השכונה לגבי הקמת המקווה.
יתרה מכך, איתן עקיבא, יו״ר ועד השכונה, שלכאורה היה אמור לייצג את ועד השכונה, שלח מכתב אחרי שההחלטה התקבלה ואמר:
"ועד שכונת רמת אביב הירוקה מעולם לא ביקש הקמת מקווה בשכונה – ההפך הוא הנכון. ועד רמת אביב הירוקה נדרש לסוגיה זו בעבר והשיב בצורה נחרצת, חד-משמעית ושאינה משתמעת לשני פנים: אין מקום למקווה בשכונה."
בנוסף, נאמר לחברי הועדה שבגלל שהמקווה בשכונה הסמוכה ברחוב טאגור נהרס, קיים צורך להקים את המקווה ברחוב נח. כל זאת מבלי לציין שכעת נבנה ברמת אביב מקווה ענק בעלות של 20 מיליון ש״ח. מוזר לא?
רוצים לשמוע משהו יותר מוזר? תושבי השכונה בכלל גילו על המקווה הזה דרך עלון לשבת של ש״ס בו נציג ש״ס בעירייה מתגאה על ההישג האדיר שלו – בניית מקווה מהכסף של תושבי העיר באמצע שכונה חילונית.

עכשיו בטח תשאלו ״מה הבעיה שלך עם מקווה?״
ראשית, יש לי בעיה עם שקרים. הרי אם היה צורך אמיתי במקווה, לא היה צורך לשקר לגביו. אבל בגלל ששיקרו, ובגלל שמי שחוגגים את האירוע זאת המפלגה הכי מושחתת בתולדות המדינה – ש״ס, אני חושד שיש פה אירוע מצחין בכספי ציבור.
שנית, יש לי בעיה עם מה שקורה לעיר ולערים חילוניות בכלל. בעוד שבישראל יש יותר ויותר חילונים, הערים הופכות לדתיות. זה בגלל שיש מדיניות מכוונת של הכתות החרדיות והמשיחיות לכבוש את הערים ולשנות אותן. חב״ד והמשיחיים אומרים את זה בגלוי ובגאווה, וכדי לעשות את זה, הם צריכים לייצר לעצמם ״עוגנים״ בשטח. ישיבה תורנית, גן ילדים ומקווה.
״אבל המחירים בתל אביב מאוד יקרים, איך הם יכולים להרשות לעצמם לעבור לפה?״ בשביל זה יש את אורית סטרוק ואת כת חב״ד המילירדרים, היא שוכרת דירות למתנחלים והם עוברים ללב תל אביב בהמוניהם.
אגב, ממש בקרוב הם יתחילו לומר שבגלל שיש פה ציבור דתי גדול צריך להתחשב בו, צריך לסגור עסקים בשבת, להתלבש צנוע ולא להרים דגלי גאווה כי זה פוגע להם ברגשות. הם עשו את אותו דבר במצפה רמון, ערד, ירוחם, דימונה, טבריה, שכונות בירושלים ועכשיו בתל אביב. אז בעצם ״המקווה״ הוא לא רק מקווה, הוא חלק מתהליך השתלטות על העיר במטרה לגרום לנו, החילונים, להשתנות או לעזוב.
הייתם מצפים מנבחרי הציבור שלנו, החילונים, לייצג אותנו. אבל לא, הם מייצגים את ש״ס, חב״ד והגרעינים התורניים. הם מעדיפים דילים פוליטיים מיידיים ונוחים מאשר לחשוב על עתיד העיר, צביונה ותחושות הביטחון שלנו בה. זאת לא טעות ששיקרו בועדת הנכסים, זאת מדיניות, זאת יד רוחצת יד. יש פה אירוע גדול בהרבה מסתם מקווה, יש פה אירוע של הפקרת הציונות החילונית באופן פושע.
אז מה עכשיו?
חייבים להמשיך עם הלחץ הציבורי לצד מאבק משפטי שיביא לכך שההחלטה תבוטל ותחזור לועדת הנכסים, שם יצטרכו להציג לחברי המועדה את הנתונים האמיתיים שיובילו למסקנה שלא צריך מקווה ושהכל היה מבוסס על שקר.
אסור שיקום ברמת אביב מקווה.
חייבים לשמור על השכונה, חייבים להראות לפוליטקאים נכלוליים שיש גבול לכל תעלול ובעיקר כי חייבים לשמור על תל אביב - תל אביב.
אסף זמיר – לא היה פה מקווה.
תשכח מזה.

[Daniel Adir @DBC40289]

הבית בנירים שבו נרצח נכדי אורן נהרס על ידי טרקטורים כדי לפנות מקום לשכונה חדשה.

מהרכב שלו נשארה רק לוחית זיהוי.

מחשב הגיימינג האישי שלו, שעליו היו חייו הדיגיטליים – תמונות, יצירות, מוזיקה וזיכרונות – נעלם לאחר שנרצח. יש לי תיעוד שהיה שם.

ועדת חקירה ממלכתית עדיין אינה באופק.

תשובות אין.

אחראים אין.

חקירה אמיתית אין.

לפעמים נדמה לי שנותר רק לפרק את הקבר ולספר לי שלא היה לי נכד.

אבל היה לי נכד.

שמו אורן אלפסי.

הוא נרצח בנירים ב־7 באוקטובר 2023.

ואת הזיכרון שלו, ואת החובה לברר איך ולמה זה קרה, שום טרקטור לא יוכל לקבור.

[Benny Davidson @bennydav]

פעם ראשונה שאני מתייחס אליך.
במקרה שלי, הבחירה קלה.
טיבי.
אני מבית ימני. ציונים כלליים, גח״ל, מח״ל והליכוד.
אני דור 10 ומעלה צבר.
אני בחיים בזכות יוני וחבריו שהצילו את חיי באנטבה.
ואני מבטיח לך - אני נושא את מורשתו של יוני בגופי 50 שנה ובמיוחד מאז הקמת הממשלה הזו.
אני מכיר את הבוס שלך. אישית. הצבעתי לו לא פעם.
הקנאה והנקמה העבירה אותו על דעתו ואתה ודומיך איבדתם כל ערך מוסרי וערכי מזה זמן.
אני מבטיח לך ולביבי - בשמו של יוני לא אנוח ולא אשקוט עד שנחזיר את מדינת ישראל לערכי היסוד עליהם נפל יוני. ולאור הבגידה שלך ושל הבוס שלך, אני אלף פעם אבחר בטיבי על פני הנאשם. לא בגלל שאני שמאלני או ימני. זה בכלל לא קשור לפוליטיקה. זה עניין מוסרי, ערכי, אמת ויושרה. תכונות מאתגרות לפוליטיקאים. אבל עדיין יש כאלה.
ובנימה אישית יונתן, השם שלך כשמו של יוני משמעותי בעיניי. אתה מבייש כל נים ונים בגופי בשל בגידתך. אינך ראוי לשם הזה. בדיוק כפי שנתניהו אינו ראוי לשם המשפחה הזה. הוא שמור ליוני.
יומכם מגיע. אני מבטיחך. אגיע לבקר אתכם בכלא. עד יומכם האחרון ראוי שתשבו בכלא.
לא נשכח יונתן. גם לא נסלח. בי נשבעתי. בשם יוני.