דעתי על מנסור עבאס היא שמדובר במנהיג פורץ דרך שמסכן את חייו יום יום בעמידה המרשימה שלו בעד השתלבות בחברה הישראלית, בשותפות אמיתית ובמוכנות בלתי נתפסת להתפשר ולהכיל את מה שלפניו היה נראה בלתי אפשרי שנבחר ציבור ערבי יצליח להכיל. איתמר בן גביר, לעומתו, הורשע בתמיכה בארגון טרור והפך להיות שר המשטרה וחבר קבינט בממשלה שאפשרה לחמאס לכבוש את העוטף ולבצע בנו את הטבח הנורא מאז השואה. כל הכבוד למי שרואה בעבאס שותף. בוז למי שרואה בבן גביר שותף. לילה טוב
מתישהו הפכנו מחברה שיש לה צבא, לחברת אבטחה חמושה של אנשים שפשוט עושים מה שבזין שלהם.
זה לא קרה ביום אחד, זה חלחל. התרגלנו בהדרגה.
התרגלנו לזה שקצין בן עשרים ושבע, מפקד סוללה שאמור לשמור על המדינה, משלם בחיים שלו כי קבוצה של אזרחים החליטה שבא לה לעשות טיול התגרות סמוך לכפר פלסטיני.
הם נכנסו לשטח A במודע, עברו על צו אלוף, יצרו פרובוקציה בזדון, והצבא, בדיוק כמו מאבטח נגרר בקניון שנאלץ להפריד קטטה בבר, נשאב פנימה לשלם את המחיר הקטלני.
רס״ן יובל עזרא מת שם על הג׳בל לא כי הוא הגן על גבולות המדינה, אלא כי הוא נשלח לחלץ אנשים שצפצפו על החוק ועל הצבא גם יחד.
אבל תדליק עכשיו טלוויזיה. תגלול ברשתות חברתיות. תשמע את ההספדים והנאומים. השרים עומדים מול המיקרופונים, מכחכחים בגרון. אף אחד מהם לא טורח להזכיר את עבירת המקור.
יש להם דם טרי בידיים, והם הולכים להשתמש בו. כבר בסוף השבוע הדם הזה יהפוך להצדקה מוסרית למבצע צבאי חדש, לעוד נקודת התיישבות לא חוקית, לעוד פלוגה שתישלח לשמור על צעירים שמחפשים אקשן. הרצחת, וגם ירשת, וגם הקמת מאחז.
זה הרי בדיוק אותו טריק מסריח שעשו עם גור קהתי בלבנון.
אזרח מקושר בן שבעים מחליט שהוא חייב סיור ארכיאולוגי באזור לחימה פעיל. קצין בכיר עושה לו טובה, מכניס אותו פנימה בלי שום סמכות מבצעית. ילד בן עשרים מגולני מת בשביל הסיור המפגר הזה.
ואז, אחרי עשרים חודשים תמימים של טיוח, הצבא מגיש למשפחה השבורה שלו חוברת מהודרת מודפסת על נייר כרומו. המון מילים יפות על ״מלחמת התקומה״, על גבורה, ועל ״חתירה למגע״, עוטפים את המחדל בצלופן של גיבורים. רק המילה ׳אחריות׳ פשוט לא הצליחה להיכנס לדפוס.
נתניהו והממשלה שלו שכללו את השיטה הזאת לאמנות. הם הבינו שאין חומר ניקוי חזק ויעיל יותר למחדלים שלהם מדם של קצין בצה״ל. כשיש לך בשטחים כאוס מוחלט, אפס משילות ואנשים ששורפים כפרים מתי שמתחשק להם? הפתרון הפוליטי הכי קל הוא לחכות שתקרה הטרגדיה. וכשהיא קורית, מכונת הכביסה הממלכתית מתחילה לעבוד.
פתאום כולם לובשים פרצוף תשעה באב. נתניהו יעמוד מול המצלמות, ישפיל מבט בדיוק בזווית המחושבת וידבר בקול הבריטון שלו על העוז וההקרבה. שרי הימין יתחרו ביניהם מי מוציא הודעת גינוי קיצונית יותר. הם ישפכו עלינו גלונים של טקסטים מצמררים על שכול, על מסירות נפש, על מגש הכסף. כי מילים יפות על שכול של קצינים הן מטהר האוויר המושלם. הן נועדו נטו לכסות על החרא האמיתי שקורה בשטח.
הם עוטפים את הקצין ההרוג בדגל ישראל, ומהדקים את הבד כל כך חזק עד שאי אפשר להריח את הסירחון של הקומבינה הפוליטית שהרגה אותו.
המוות שלו הוא לא באג בשיטה שלהם, הוא פיצ׳ר. הוא מאפשר להם לא לדבר על למה הוא נשלח לשם מלכתחילה.
החוזה הישראלי הבסיסי נגרס וירד באסלה.
הפכו אותנו לשכפ״ץ אנושי של פושעים שמציתים את השטח כל בוקר, ואז הממשלה פשוט מכבה את האש עם הגופות של הילדים שלנו. מחר בבוקר עוד קבוצה תעלה על איזה גבעה לעשות פרובוקציה, עוד פלוגה תישאב פנימה לחלץ אותם, ובמשרד ראש הממשלה פשוט ייקחו את נאום ההספד מהיום וישנו רק את השם ואת הדרגה.
בואו נשים את (רוב) הקלפים על השולחן ונדבר על איך עושים מיליונים במחאה. מיליונים.
למשה רדמן יש פודקאסט בשם "קלפים על השולחן". אירוני, כי יש קלף אחד שהוא עושה הכול כדי שלא ייחשף.
במשך שנים רדמן מטפח את דמותו כאיש עסקים שהקריב הכול למען המחאה. הוא מספר שוב ושוב איך סגר שני סטארטאפים מצליחים, ויתר על משכורות עתק והתמסר למאבק. זה הנרטיב שהוא בנה סביב עצמו.
ממש חי על חסכונות.
אבל יש חלקים משמעותיים מהסיפור שהוא אינו מספר לציבור.
בזמן שהמחאה הפכה אותו לאחת הדמויות המוכרות בישראל, הוא הקים חברה פרטית בבעלותו המלאה. לא עמותה. לא חל"צ. לא גוף ציבורי. חברה פרטית, שלו בלבד. הוא דירקטור ובעל מניות יחיד.
לפי המידע שבידי, מיליוני שקלים הועברו אל אותה חברה מגורמי הון שונים לצורך יצירת "תוכן ליברלי". מיליונים. לא תרומות לעמותה ולא כספים הנתונים לפיקוח ציבורי, אלא לחברה פרטית שבבעלותו.
איך תורמים כסף לחברה פרטית? או איך נמנעים מתשלום מיסים זו שאלה שצריכה להטריד את רשויות המס ככל שמס על המיליונים האלה לא שולם.
לאחר מכן הוקמה "עוגן לעתיד", שגם היא מגייסת כספים מהציבור ומייצרת בדיוק את אותו "תוכן ליברלי".
אז הציבור זכאי לקבל תשובות:
כמה כסף נכנס לחברה הפרטית של משה רדמן?
מי העביר את הכספים?
איזה תוכן יצרה החברה הפרטית?
במה הוא שונה מהתוכן שיצרה עוגן לעתיד?
כיצד הופרדה הפעילות בין החברה הפרטית לבין הפעילות הציבורית?
האם כספים שנאספו במימון המונים לטובת פעילות עוגן לעתיד הגיעו בדרך כזו או אחרת לחברה הפרטית?
מדוע כספים שנאספו מהציבור עבור פצועה הועברו לחברה הפרטית? אם כן, באיזו סמכות ועל בסיס איזה הסבר לציבור?
האם הכסף היה מגיע אל יעדו הציבורי אלמלא פרסמתי את התחקיר שלי?
האם נכון שבסמיכות זמנים מדויקת להעברת הכסף לחשבון החברה הפרטית שלך נדרשת לשעבד סכום זהה לטובת הבנק לצורך קבלת אשראי?
(ספוילר- המסמכים האלה נמצאים בתיק החברה)
ויש עוד נקודה שמערערת את כל סיפור ה"הקרבה".
רדמן מציג את עצמו כאדם שיצא לרחובות מתוך תחושת שליחות, אחרי שוויתר על הכול. אלא שלפי המידע שבידי, כבר מראשית המחאה הוא קיבל אלפי שקלים עבור כל סרטון שהפיק.
אם זה נכון, מדוע הציבור לא שמע על כך? אין פסול בקבלת שכר עבור עבודה. אבל יש פסול ביצירת מצג של הקרבה מוחלטת, כאשר בפועל מתקבל תשלום עבור הפעילות כבר מתחילתה.
זו בדיוק הסיבה שהציבור זכאי לדעת את התמונה המלאה. מי שמבקש היום את אמון חברי מפלגת הדמוקרטים חייב להציג גילוי מלא של מקורות המימון, התשלומים שקיבל והאופן שבו ניהל את הפעילות העסקית והציבורית שלו.
רגע לפני הפריימריז הגיע הזמן שכל הקלפים יהיו באמת על השולחן.
אם יש כאן אפילו עובדה אחת שאינה נכונה, משה רדמן מוזמן להצביע עליה בפומבי. אם טעיתי – אתקן בשמחה.
אבל אם לא טעיתי, הציבור זכאי לקבל תשובות.
וזה רק קצה הקרחון.
משרד החינוך פרסם היום חוזר מנכ"ל חדש להסדרת הנחת תפילין בבתי הספר הממלכתיים.
במערכת שחסרים בה מורים, שהאלימות בה גוברת, שהתלמידים בה סוחבים פערים לימודיים ורגשיים, ושמנהלים בה נאבקים להחזיק שגרה - זה הנושא שמקבל חוזר מנכ"ל ייעודי בחינוך העברי ממלכתי.
השאלה איננה אם תלמיד רשאי להניח תפילין. ודאי שכן.
השאלה היא מה דחוף למשרד החינוך.
סדר העדיפויות הזה מספר את כל הסיפור‼️
רונן צור, האיש והרעל, הודיע אתמול רשמית (סוף-סוף) שיתמודד על מקום ברשימת "הדמוקרטים" לכנסת.
צור מנסה בשנים האחרונות להמציא את עצמו כדמוקרט דגול, למרות שמשרד הייעוץ האסטרטגי שלו אחראי לכמה מהקמפיינים המכוערים שנראו כאן – גם למען לקוחות שמנהלים מלחמה נגד הציבור הליברלי בישראל.
כששואלים אותו על זה, הוא מתרגז ודורש להפריד בין ביזנס לאידיאולוגיה. ורק זה כבר אומר הרבה.
לבינתיים, הנה התחקיר הענק שפרסמנו על הקמפיין המכוער שהריץ עבור חסידות גור – החסידות החזקה (והחשוכה) במגזר החרדי ובפוליטיקה.
יקרא הציבור וייזהר👇
https://t.co/SDJnNZVbKV
מנכ"ל תיירות ראש הנקרה אלברט פנחס: "אצלנו המלחמה לא עצרה לרגע, תקופה ארוכה שאנחנו נמצאים ברכבת הרים, יש ירידות עליות, אצלנו זה רק ירידה. מדי פעם אנחנו מרימים את הראש לראות אם זה ציפור או רחפן ועוד מצפים מאיתנו שנקבל קהל"
כאן חדשות ברשת ב' 🎙️| #קלמןליברמן@KalmanLiebskind@asaf_lib
רחפנים:
עשינו סיבוב בשוק. ראינו שאין פתרון טוב (רק קשקושים) ולכן החלטנו לפתח פתרון.
אנחנו משתפים פעולה עם כמה חברות מהתחום ועם אנשים מבריקים ואני משוכנע שנגיע לפתרון מעולה לפני כולם.
אנחנו צריכים עוד אנשים לצוות עם רקע ב- SDR, זיהוי אותות RF, כיוון מקור אות (Direction Finding) ו-SIGINT בכלל.
קחו בחשבון שכרגע הכל בהתנדבות ונשתדל לא לשגע אתכם מעבר למה שצריך.
מי שעונה על הקריטריונים ורוצה לקחת חלק, שישלח לי הודעה.
כשאבא שלי חלה בסרטן ריאות, עברנו את כל המסלול - טיפולים לפי הפרוטוקול, חוות דעת נוספות, פסיכולוג וכושר מותאם. כשהטיפולים הפסיקו להיות אפקטיביים והיה נראה שנגמרו לנו האופציות, עברתי לחפש עבורו ניסויים קליניים.
ניסוי קליני הוא מחקר רפואי מבוקר שבודק תרופות חדשות על מטופלים. זו דרך לקבל גישה לטיפולים שעדיין לא זמינים באופן רגיל, עבור חולים שמיצו את האפשרויות הקיימות.
למדתי שאיתור ניסוי קליני למצב רפואי ספציפי זה לא פשוט. המידע קיים, אבל הוא לא מספיק נגיש: שפה רפואית מקצועית, ממשקים לא ידידותיים, ואין כלי שעוזר להבין אם הניסוי רלוונטי למצב שלך או איך בכלל לדבר על זה עם הרופא המטפל. לקח לי זמן ללמוד איך לנווט את המערכת הזו, איך לפנות לחוקרים, ואיך להיכנס למחקרים.
עבורנו זה עבד. אבא שלי השתתף בשני ניסויים קליניים שהאריכו לו את החיים ונתנו לנו עוד זמן יחד. אם לא מגיפת הקורונה, כנראה שהיינו ממשיכים למחקר נוסף שנעצר.
מאז שאבא נפטר, יוצא לי לעזור לאנשים למצוא ניסויים קליניים. זה עובר מפה לאוזן דרך חברים, ואני עושה את זה באופן ידני ובהתנדבות. לאחרונה חשבתי שאולי יעזור לשתף את הנסיון והתובנות שצברתי, ובניתי את TrialFinder:
מנוע חיפוש לניסויים קליניים שמנגיש את המידע למטופלים ולמשפחות.
🔍 חיפוש ניסויים קליניים מישראל ומהעולם, בעברית ובאנגלית, בלי צורך בידע מקדים
✨ סיכומים בשפה פשוטה: מי עשוי להתאים, מה הניסוי בודק, ומה צפוי למשתתפים
✅ בדיקת התאמה מהירה כדי להבין אם הניסוי רלוונטי עבורכם
👩⚕️ מדריך להכנה לשיחה עם הרופא ואפשרות לטיוטת פנייה לצוות המחקר
חיפוש מחקרים קליניים הוא מידע רפואי פרטי ואני מתייחס לזה ברצינות. אין רישום, אין איסוף מידע אישי, אין פרסומות. חיפושים אחרונים נשמרים רק במכשיר שלכם ורק אם תבחרו בזה.
אשמח אם תשתפו את הפוסט או את הלינק עם מי שמתמודד עם מחלה ומחפש אפשרויות טיפול. וכמובן, אשמח לכל פידבק שיעזור לשפר את הכלי 🙏
https://t.co/S4hUINDRFe
בא לי לפגוש את ארטיום דולגופיאט ולהגיד לו כל הכבוד בשיא ההתלהבות. האיש הוא אחד הספורטאים הגדולים בתולדות המדינה, עם ביצועים מופלאים, בשקט ובצניעות. במדינה אחרת הוא היה נישא על כפיים, אבל פה יש יותר מדי רעש של צעקות ומריבות וזה שהוא לא מקבל מספיק ריסקפט זה מאוד מאוד עצוב בעייני
שבוע טוב
השיחה הכללית התמקדה במה לא מטרת הסבב (וכן, זה מה שזה, סבב) אבל בתכלס הדבר המזעזע באמת נמצא דווקא במטרות שכן הוגדרו לו - מניעת פלישה נוסח ה7.10 בצפון.
עכשיו, זה לא שזו לא מטרה חשובה. בתור מי שחווה את ה7.10 מקרוב עצם העובדה שדבר כ"כ נורא קרה הוא שבירה מוחלטת של החוזה החברתי ולמנוע זוועה כזו שוב היא הקדושה שבמטרות הבטחוניות.
אבל, וזה חתכת אבל, זו הרי הייתה אחת ממטרות הסבב הקודם, לא? בשם המטרה הזו נפלו חיילים ונהרגו אזרחים והצפון פונה לשנה וסיפרו לנו שזהו, המצב השתנה. צהל בתוך לבנון ותוקף את חיזבאללה גם אחרי הפסקת האש. הגדיל לעשות השר וחבר הקבינט סמוטריץ' ואמר בקולו שבטוח לחזור לצפון.
והנה, מסתבר, הכל היה שקר. מסתבר שצריך תמרון נוסף והרוגים נוספים (אחד ממהם הותר לפרסום ממש הערב) כדי למלא את אותה מטרה. ומה היה קורא אלמלא חיזבאללה היה מחליט לפתוח בסבב מולנו?
וזה בעצם מעלה 2 שאלות: הראשונה היא מי יתן דין וחשבון על השקר הנורא שסיפרנו לנו, ובייחוד לתושבי הצפון? ואיך יוכל איזשהו אזרח להאמין שוב כשיגידו לנו אחרי הסבב שעכשיו בטוח?
זה מזעזע אבל לצערי לא מפתיע. כשאתה משאיר בראש את מי שהביאו ל7.10 אי אפשר לקבל כלום חוץ מעוד 7.10
בוז׳י,
במקום לחפש תירוצים, ״השלמות״ ותקדימים, עליך פשוט לכבד את החוק - כולם שווים בפניו, גם נתניהו. גם אתה. ההשוואה המקוממת לעסקאות שחרור חטופים היא זריית חול בעיני הציבור.
תהיה נשיא המדינה ותקבע שאין הצדקה לחנינה בעיצומו של הליך פלילי. שלטון החוק אינו המלצה.
אביחי שטרן זועק מדם ליבו את זעקתם של עשרות אלפי אזרחים שהופקרו על ידי הממשלה הכושלת בתולדות המדינה.
וכשמביטים במספרים, מבינים עד כמה עמוק העיוות:
450 מיליון ש״ח צפויים להגיע בהטבות ליהודה ושומרון, ורק 60 מיליון ש״ח ליישובי קו העימות בצפון, שחיים תחת אש.
דבריו של שטרן קורעים את הלב וחושפים את עומק המחדל. בזמן ששרי ממשלת החורבן עסוקים בהישרדות פוליטית, בביזה קואליציונית ובבריחה מאחריות, תושבי קריית שמונה והצפון מופקרים תחת אש ללא מיגון וללא מענה רפואי מיטבי.
הפקרת הצפון אינה רק מחדל ניהולי, היא בגידה בערכי הציונות ובאזרחים שמהווים את חומת המגן של כולנו.
אנחנו נשנה את סדרי העדיפויות.
כשאנחנו נהיה בשלטון, נקים מנהלת שיקום עם סמכויות ותקציבים, נבנה מחדש את הצפון, נחזיר את הביטחון, ונעניק לתושבים גיבוי ממשלתי מלא.