No sane country feeds the enemy holding its hostages.
Reut Ben Haim and Tzav 9 stood against Gaza aid trucks while Hamas still held Israelis captive and vowed more October 7 massacres.
This was not extremism. This was moral sanity.
Watch full video here: https://t.co/T1raTzEtLA
#Israel #IsraelNews #Hamas #Gaza #Tzav9 @PulseofIsrael
Dear Iranians, whenever a foreigner comes under your posts to defend the regime, reply with this photo to clearly remind them of what they are… and what they are defending.
Whenever a foreigner criticizes the Shah and Crown Prince Reza Pahlavi, remind them of what their governments have supported, and still support today, with this photo.
Enough of their hypocrisy
On July 4, 1943, the Grand Mufti of Jerusalem met Heinrich Himmler — and was told that three million Jews had already been murdered.
Amin al-Husseini spent the day with top SS officers at Himmler’s field headquarters. Himmler confided in him about the ongoing genocide and even discussed Germany’s advancing nuclear program, promising an atomic weapon that would secure the “final victory.”
By then the Mufti was already a full partner in the Nazi project. He had met Hitler in 1941, received a lavish salary and residences from the Reich, and was actively recruiting tens of thousands of Muslims for the Waffen-SS in Bosnia and elsewhere. He broadcast vicious antisemitic propaganda on Radio Berlin, urging Arabs to “kill the Jews wherever you find them.”
The explicit goal was never hidden. In a top-secret letter from Foreign Minister Ribbentrop (and coordinated with Italy), the Axis powers promised the Mufti full support for Arab independence and the destruction of the Jewish National Home in Palestine.
Al-Husseini didn’t just hate Jews in theory. He worked directly with the men running the death camps, pushed for the bombing of Tel Aviv, trained Arab commandos for sabotage operations against Jews, and spent years trying to block any rescue or refuge for European Jews — all while the gas chambers ran at full capacity.
He chose the Nazis over every other option, including earlier Ottoman and British proposals that had offered Jews a national home while recognizing Arab rights. He bet everything on Hitler — and lost with him.
Some alliances don’t just fail. They make you an accomplice in history’s greatest crime.
TOP SECRET 1942: The Nazis official written pact with the Grand Mufti of Jerusalem — “Yes to Arab independence… and YES to the DESTRUCTION of the Jewish National Home in Palestine.”
This is not hearsay or interpretation. This is the actual English version of a top-secret letter from Nazi Foreign Minister Joachim von Ribbentrop, dated Berlin, April 28, 1942, sent on behalf of both Germany and Italy to Amin al-Husseini.
“Germany is consequently ready to give all her support … for the destruction of the Jewish National Home in Palestine.”
The letter frames it as part of the fight against their “common enemy” until “victory is achieved,” and orders it kept “absolutely secret” until Berlin decided otherwise. It was written while Rommel’s Afrika Korps was advancing toward Mandate Palestine where the Nazis planned to extend the Holocaust.
History did not begin in 1948. The organized Nazi-Arab rejection of Jewish sovereignty and active collaboration in the Final Solution was already on paper in 1942.
The archives don’t lie. Read it. Share it. Never let anyone bury it.
🚨BREAKING: The IDF has released new footage of the massive Hezbollah terror underground tunnel it destroyed yesterday, full of weapons.
The tunnel was just 6 miles from Israeli civilians.
Share this. The mainstream media won't.
Imagina que le colocas un chaleco explosivo de 8 kilos a tu hijo de 14 años, prometiéndole el paraíso islámico por valientemente hacer explotar a judíos.
Luego ves cómo los soldados de las FDI detectan la amenaza, despejan a los civiles y, con calma, convencen al chico de que deje que el equipo de desactivación de bombas lo retire —porque la cárcel es mejor que la muerte.
Ahora imagina que su familia tiene la osadía de lanzar una campaña global, indignados porque los ‘supremacistas judíos malvados’ encarcelaron a su ‘dulce niño’ bajo el ‘apartheid’.
No tienes que imaginarlo. Esta es la experiencia israelí, con demasiadas variaciones de ello ocurriendo en grados absurdos.
Créditos: @HuntersOfNazis
הווטו האמריקאי המסוכן:
מאז מלחמת ששת הימים אמריקה הטילה ווטו אוטומטי על כל יוזמה התקפית של ישראל. אמריקה הזדעזעה מההצלחה הישראלית בששת הימים והודיעה לישראל "מהיום אסור לכם לזוז בלי אישור שלנו. אם תזמו התקפה, אפילו היא התקפת מנע, נטיל עליכם אמברגו נשק מלא" מה שאומר שישראל לא תוכל לזוז מילימטר בלי החימושים וחלקי החילוף האמריקאים. כך בדיוק אמריקה סירסה את ישראל.
משמעות הווטו האמריקאי ההיסטורי הזה היא כפולה:
1 - אסור לישראל ליזום תחת שום תנאי התקפה על מי משכנותיה.
2 - מותר לישראל להגיב להתקפה עליה אך ורק אחרי שהיא קרתה או אם יש וודאות ממשית ומודיעין בדוק וחד משמעי המוכיח את השעה והדקה שבה האויב יתקוף (דבר הוא די בלתי אפשרי בעולם המודיעין).
כתוצאה מכך, ישראל לא יזמה שום מלחמה במהלך כמעט 60 השנים האחרונות. זה הטיל עומס מודיעיני אדיר על הצבא, לזהות בדיוק ולא בערך מתי האויב יכה בנו.
זו אחת הסיבות המרכזיות לטבח 7/10. וזו גם אחת הסיבות לכישלון המודיעיני ביום כיפור. למעשה זה כשל מאוד דומה אם לא זהה.
7/10: לישראל היה מודיעין ברור (גלוי וסמוי) שחמאס עומד לתקוף אותה. ישראל הייתה יכולה להיערך להתקפה או לתקוף את חמאס במתקפת מנע. אבל האמריקאים לא מוכנים למצב כזה. הם כובלים את ישראל לווטו מורכב שקושר לה את הידיים מאחורי הגב ומחייב אותה לדעת בוודאות מתי האויב עומד לתקוף. רק אם יש וודאות מוחלטת לגבי מועד התקיפה, רק אז מותר לישראל לבצע מתקפת מנע. אבל ללא מודיעין מדויק וראיות ברורות שעוברות לאמריקאים - ישראל מנועה מלתקוף.
ידיעה מוחלטת כזו על התקפת חמאס ב-7/10 לא הייתה בנמצא. היו הערכות. היו סימנים מעידים אבל לא הייתה "ראיית זהב" מוחלטת. וכל עוד לא הייתה ראיית זהב, לישראל לא הייתה אפשרות לתקוף את חמאס בהפתעה. על ישראל היה להמתין להתקפה שתבוא עליה, ורק אז הותר לה להתגונן, שוב בתנאים מגבילים. זו התורה האמריקאית והיא מחייבת את ישראל, אחרת יוטל על ישראל אמברגו נשק מלא.
יום כיפור: לישראל היה מודיעין מדויק שמצרים מתכוונת לפלוש לסיני. אבל לא היה לישראל מידע מדויק מתי זה עומד לקרות. סמוך לפרוץ המלחמה ישראל השיגה באמצעות סוכן קרוב לנאצר את המועד המדויק (פספס בכמה שעות). אבל את האמריקאים זה לא סיפק. הם איימו על ישראל לבל תיזום התקפה אלא תמתין עד להתקפה המצרית שתבוא. הייתה גם החלטה כדי למנוע "מיסקלקולציה" לא לגייס מילואים. רק אחרי המתקפה המצרית ישראל הורשתה להשיב מלחמה שערה וגם אז, היא נבלמה על ידי האמריקאים ברגע שעברה מהגנה להתקפה ולכיבוש שטחים מצריים.
ישראל נלחמת על חייה כששתי הידיים שלה קשורות מאחור בגלל האמריקאים. דבר שמוביל להמון מהלכים תמוהים והזויים של הצבא הישראלי, שאותם הציבור לא לגמרי מבין. הציבור לא מודע לווטו הזה, למשמעיות שלו ולמגבלות האדירות שהוא מטיל רק על ישראל. לעולם לא על השכנות הערביות שלה. הן, מותר להן הכל. אף אחד לא מפקח עליהן, מעניש אותן או מטיל עליהן אמברגו.
הגיע העת להשתחרר מהווטו הזה. אחרת, לעולם לא נוכל לנצח. מקסימום שבמקסימום - נוכל להתגונן בתנאי פתיחה גרועים מאוד. גם זה לא תמיד יעבוד ויהיו מקרים שאפילו להגיב לא נוכל כי האמריקאים מדברים על כך שגם התגובה הישראלית צריכה להיות מפוקחת ולעיתים האמריקאים דורשים מישראל לא להגיב (כפי שהיה ב-8/10 שאנתוני בלינקן הוציא הודעה שעל ישראל להימנע מלהגיב לטבח 7/10).
שוחחתי עד שתיים לפנות בוקר עם חיילים ומפקדים שנמצאים כרגע בלבנון או יצאו ביממה האחרונה, והנה העובדות מהשטח:
1. החיילים רואים בעין מחבלי חיזבאללה מתבססים מחדש, מתקנים תשתיות, מתחמשים וחוזרים לפעול, ואסור לחיילים שלנו לפתוח עליהם באש.
2. הם רואים מחבלים מתצפתים על חיילי צה״ל (!) עם משקפת, ואסור להם לירות.
3. החלטות שפעם נסגרו בהחלטה של מ”פ בשטח, דורשות היום אישור אלוף. בגלל הסירבול הזה גם כשרואים מחבל רץ עם טיל כתף ממקום למקום, לא מחסלים אותו כי עד שמגיע אישור הוא כבר נעלם.
4. האויב מבין את המגבלות ומנצל את זה להתבססות מהירה שתביא לפגיעה בחיי חיילינו.
5. מטוסי חיל האוויר הפסיקו לחלוטין לפעול.
6. היו ארועים עם פצועים, וזה דרש חילוץ עם הפעלת מעטפת אש מסיבית. לא הפעילו אש מסיבית בזמן החילוץ, וזה הביא לפגיעה בחיילים שלנו.
כשנתניהו וישראל כץ פרסמו אתמול ב23:00 בלילה שלצה״ל יש חופש פעולה בלבנון - הם לא אמרו אמת.
זה לא נכון.
האמת היא שידי הבנים שלנו בלבנון קשורות.
זו תמונת המצב מהשטח ברגעים אלה ממש.
זאת הפקרות.
אין דבר כזה לשלוח את הבנים שלנו מול מחבלי חיזבאללה עם ידיים קשורות!
תשחררו עכשיו, ברגע זה, את ידי החיילים שלנו!
@B33ds89@FloppingAces If I had wrestled a girl, I would have faced the humiliation of losing to a girl, and I would not have wanted a girl to touch my private area. No one would have cared because I was a boy.
@B33ds89@FloppingAces I never had to wrestle a girl in high school thankfully. I never wrestled before 10th grade. I weighed less than a 100 lbs, so I wrestled JV, because there was no one else in the weight class. My job was not to be pinned. I should never have ever had to wrestle a girl.
Bess Myerson was born on July 16, 1924, in a Jewish housing cooperative in the Bronx. Her parents were Russian immigrants who'd fled persecution, bringing little except hope for their daughters' futures. Her mother insisted Bess learn piano. By age 12, Bess stood 5'10" tall, towering over classmates, feeling awkward in her own skin.
She never imagined she'd become the most famous Jewish woman in America.
In 1945, Bess graduated from Hunter College with a music degree. Her sister Sylvia, without telling her, entered Bess's photograph in the Miss New York City pageant. Bess was furious when she found out. She had no interest in parading around in a bathing suit. But Sylvia convinced her it would be an opportunity to showcase her classical piano skills to a wider audience.
Bess competed wearing a borrowed swimsuit, feeling like "the wrong person in the wrong place." To her shock, she won Miss New York.
חייבים לדבר על העולם הערבי ועל תודעה.
אם נחזור ל-6 באוקטובר, בעולם הערבי ראו חולשה ישראלית. ראו איך מדינת ישראל לא מצליחה להתמודד עם מאהל של חיזבאללה על האדמה שלה. איך מדינת ישראל לא מתמודדת עם עפיפוני תבערה והפגנות של עזתים על הגדר. האויבים שלנו ראו חולשה, וזה בין השאר הביא אותנו ל-7 באוקטובר.
באותו יום הם חגגו כי היו בטוחים שהגיע הרגע שישראל נופלת.
אבל אז מה שקרה זה שהגענו ל-8 באוקטובר, עם 130% גיוס מילואים לצבא, ועם עוצמה מתפרצת שהביאה הישגים צבאיים בכל החזיתות, חיסול אחרי חיסול של מחבלים בכירים, מבצע הביפרים, תקיפות בטהרן וברחבי המזרח התיכון. צה"ל חזר להיות צבא מרתיע ועוצמתי וישראל הפכה למעצמה במזרח התיכון בעזרת הלוחמים הגיבורים שלנו.
אבל בחודשים האחרונים אנחנו חוזרים אחורה, בחסות הפסקת האש שנכפתה עלינו בחזיתות השונות והוראות מארה"ב, כשארגוני הטרור בינתיים מתחזקים, וכשבצפון חיזבאללה תוקף את ישראל ואנחנו מאבדים את העצמאות שלנו להגיב ולתקוף חזרה כמו שצריך.
בעולם הערבי יש משמעות לכוח ולכבוד, ואם הכוח שלנו לפעול בחופשיות מנוטרל והכבוד שלנו נרמס אז מזלזלים בנו, ככה אנחנו איבדנו הרתעה, ככה תודעתית האויבים שלנו התחזקו.
והכל מתנקז ללילה הזה. אחרי התקיפה של המשטר האיראני בישראל ועל רקע החגיגות בכיכר המהפכה באיראן (בתמונה) כשבתודעה זה משדר לעולם הערבי ולמזרח התיכון כולו מסר של ניצחון והשפלה כלפי ישראל- אנחנו בצומת מאוד ברור: אם לא נתקוף, אז חזרנו ישירות ל-6 באוקטובר, לחולשה ולרפיסות.
ואם נתקוף- נחזיר את הכבוד, נוכיח שאנחנו לא מורתעים ולא מוכנים לתת להם להכתיב את המציאות במזרח התיכון.
זו בחירה מאוד ברורה. מי שמבין את המנטליות כאן ומי שלמד ממה שעברנו כבר יודע מה צריך לקרות הלילה!