אני לא מדינאי. אני בן דוד.
(או כמו שכרמל אומרת, "בן דודה")
אבל אני יודע שההחלטה אם להחזיר את כרמל, את ירדן, ואת כל החטופות והחטופים הביתה, נמצאת על השולחן של אדם אחד.
החיים שלהן בידיים של אדם אחד.
אין ניצחון בלי החטופים.
מוזמנות ומוזמנים לשתף 🙏
מה אנושי יותר מלהשתתף בשמחה על שובה של בת משפחה, ולאחל שגם מי שנותרה מאחור תשוב בחיים?
מה אנושי יותר מלהשתתף בכאב על מותם של אחמד בן 11 ולמא בת ה-4? ילדים?
מול הטרור, הגזענות, השנאה והמוות, יש רק תשובה אחת: לבחור באנושי. לבחור בחיים.
באומץ בל יתואר ובידיים חשופות האישה הגיבורה הזאת לקחה את רימוני הרעל שהטחת בה והשליכה אותם בחזרה אליך. חשפה שאתה חלק ממכונת הרעל שתוקפת אותנו כבר שנים.
ואתה עוד מצטדק, מסביר שהציוץ ששלחת הוא ״חריף מדי לטעמך״. רק ״כדאי להבין שיש זעזוע עמוק״
הרעל מפעפע בך כל כך עמוק שאתה כבר לא מבחין בין טוב לרע.
האומץ של אמא. האומץ של בן.
חברת הכנסת שירה שפירא, אמא של ענר הגיבור, מטווחת כבר שבועות במטח בלתי פוסק של פצצות שנאה.
היא לא קופאת ולא מתעלמת.
בידיים חשופות ובגבורה עילאית
היא תופסת את רימוני הרעל האלה ומשליכה אותם בחזרה אל מי שזרק אותם.
חושפת שמכונת השנאה הזאת, שבמשך 3 שנים דוקרת משפחות שכול ומשפחות חטופים בפצעים הכי מדממים ומשתמשת בחטיפה, במוות ובהפקרה של המשפחה שלנו כדי לתקוף אותנו פוליטית ולהסיר אחריות מהממשלה שהפקירה אותנו,
מופעלת ומנותבת ישירות ממסדרונות הממשלה.
כמה אומץ נדרשת כדי לעמוד בפרץ, ולהשיב, להם, אחד אחד, את ההרס שהם מבקשים ליידות בנו?
האומץ של אמא שירה.
האומץ של הבן ענר.
תודה 🫶
@liron9m7g כרמל זאת בת דודה שלי, לירון.
כנרת, אמא שלה, זאת דודה שלי.
אין לך מושג מי זאת סביבתי.
ואם היית מכיר את המשפחה שלי היית יודע שאני נחשב מהמתונים והפייסנים שבינינו. מציע לך לא לשקר, לא לבדות ולא להכפיש.
בפעם הבאה שישקרו לכם על ״הסרבנות״
תראו להם את הפוסט הזה.
שום סרבנות לא הייתה פה לפני 7/10.
יש סרבנות ברורה ובוטה עכשיו,
בעקבות ההפסד של נתניהו וקואליציית 7/10.
שאגב, אם לדייק,
מאז פרישת המפלגות החרדיות
*היא בעצמה ממשלת מיעוט.*