Israel-China Policy Center

Diane and Guilford Glazer Israel-China Policy Center @INSSIsrael - a research center dedicated to policy analysis and strategic insight on China.

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

Last week, on July 6, China’s military launched an #SLBM from a nuclear-powered submarine in the South China Sea toward the South #Pacific, marking China’s first publicly known submarine-launched ballistic missile test since 1982. The U.S., Japan, Australia and New Zealand criticized the test and the short notice provided by Beijing. China described it as routine annual training that was not directed against any country.

The missile carried a dummy warhead along a roughly 7,300-kilometer flight path before landing between Nauru and Tonga. There is currently insufficient evidence to determine whether it was a JL-2, whose maximum range is close to that distance, or a JL-3, which can travel more than 12,000 kilometers. The JL-3’s longer range would allow Type 094 and next-generation ballistic-missile submarines to strike targets across the continental United States while remaining in protected waters within the first island chain.

As with the previous test in September 2024, when China launched a likely land-based DF-31 ICBM into the Pacific, Beijing did not follow established international notification procedures, instead providing the United States and several regional states with less than a day’s notice. Such limited warning can complicate efforts to independently determine the missile’s launch point, trajectory and impact area, while also leaving less time to reroute nearby aircraft and vessels away from areas potentially exposed to falling debris. This may indicate an effort to establish such launches as a recurring practice under its own notification standards.

John Cruise (@johnkuruzu)

***

בשבוע שעבר, ב-6 ביולי, שיגר צבא סין טיל בליסטי מצוללת גרעינית בים סין הדרומי לעבר דרום האוקיינוס השקט, בניסוי הידוע הראשון מסוג זה של סין מאז 1982. ארה"ב, יפן, אוסטרליה וניו זילנד מתחו ביקורת על הניסוי ועל ההתראה הקצרה שסיפקה בייג'ינג. סין תיארה אותו כתרגיל שנתי שגרתי שלא כוון נגד אף מדינה.

הטיל נשא ראש קרב דמה למרחק של כ-7,300 קילומטרים, לפני שנחת בין נאורו לטונגה. בשלב זה אין די ראיות כדי לקבוע אם היה זה JL-2, שטווחו המרבי קרוב למרחק זה, או JL-3, המסוגל להגיע לטווח של יותר מ-12,000 קילומטרים. הטווח הארוך יותר של ה-JL-3 עלול לאפשר לצוללות מדגם Type 094 ולצוללות טילים בליסטיים מהדור הבא לפגוע במטרות ברחבי ארה"ב היבשתית, תוך שהן נותרות במים מוגנים בתוך שרשרת האיים הראשונה.

בדומה לניסוי הקודם, בספטמבר 2024, שבו שיגרה סין טיל בליסטי בין-יבשתי DF-31 אל האוקיינוס השקט, בייג'ינג לא פעלה בהתאם לנוהלי ההתראה הבינלאומיים המקובלים, ובמקום זאת סיפקה לארה"ב ולכמה ממדינות האזור התראה של פחות מיממה. התראה קצרה עלולה להקשות על מאמצי המודיעין לקבוע את נקודת השיגור, המסלול ואזור הפגיעה של הטיל, וכן להותיר פחות זמן להרחיק כלי טיס וכלי שיט מהאזורים שבהם צפויים ליפול שבריו. הדבר עשוי להעיד על ניסיון להפוך שיגורים מסוג זה לפרקטיקה חוזרת, בהתאם לסטנדרטים שסין עצמה מבקשת לקבוע.

ג'ון קרוז (@johnkuruzu)

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

ב־1 ביולי נכנס לתוקפו בסין החוק לקידום אחדות וקדמה בין הקבוצות האתניות במדינה. החוק מעגן את מדיניות השלטון כלפי קבוצות המיעוט ומעצב מחדש את היחסים בין המדינה לבין הקבו��ות האתניות השונות. מעשית, הוא מכפיף את זהויותיהן של קבוצות המיעוט למסגרת תרבותית־פוליטית אחידה, כפי שהיא מוגדרת בידי המפלגה הקומוניסטית: פטריוטיות, ��וציאליזם, העדפת מנדרינית על פני שפות המיעוט וחינוך לערכי המפלגה ולנאמנות לה.

החוק עורר ביקורת מצד מדינות, ארגוני זכויות אדם וגופים בינלאומיים, הטוענים כי הוא עלול להוביל לדיכוי זהותן, שפותיהן ותרבויותיהן של קבוצות המיעוט. בנוסף, הוא חל גם מחוץ לגבולות סין ומאפשר לרשויות לנקוט צעדים משפטיים נגד אנשים וגופים מחוץ לה, אם יימצא כי הפרו את הוראותיו. מנגד, גורמים בממשלת סין ובשגרירות סין בישראל דוחים את הביקורת, וטוענים כי החוק תואם את המשפט הבינלאומי ונועד להגן על זכויות המיעוטים ולקדם אחדות בין הקבוצות האתניות במדינה.

מני וקנין (@MenyVaknin81972)

#China #EthnicLaw

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

חה וֵיי, סגן יו”ר הוועדה המתמדת של הקונגרס העממי הלאומי הסיני, השתתף (3.7) בהלוויית ח’אמנאי בטהרן. במהלך הביקור, הוא נפגש עם הנשיא פזשכיאן ויו"ר הפרלמנט קאליבאף. חה מכהן כיו"ר מפלגת לוויין ואינו חבר במפלגה הקומוניסטית הסינית או בפוליטביורו: מדובר בהנמכת דרג פוליטית לעומת הלוויית הנשיא ראיסי ב-2024, אליה נשלח ג’אנג גוו-צ’ינג, חבר פוליטביורו וסגן רה"מ, כנציגו המיוחד של הנשיא שי. בעוד רוסיה שלחה את הנשיא לשעבר מדבדב, המקורב לפוטין, ניכר כי בייג'ינג בחרה לשלוח דרג נמוך יותר, בדומה לערב הסעודית ששלחה את סגן שר החוץ אל-חריג'י, ומצרים ששלחה את דובר הסנאט פאריד.

גיא שטיין

#Khamenei #China

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

Following the maiden flight of the new state-owned #LongMarch10B, China successfully recovered the rocket's first-stage booster, becoming the second country, after the United States, to achieve the controlled recovery of an orbital-class first stage for future reuse. The United States first demonstrated the capability with SpaceX’s Falcon 9 in 2015, followed by Blue Origin’s New Glenn in 2025.

Even such partial #RocketReusability can sharply reduce launch costs and shorten turnaround times, thereby enabling a much higher launch cadence. This is especially important for China, where limited launch capacity remains a bottleneck for deploying large satellite constellations such as Guowang and Qianfan. SpaceX has demonstrated the benefits of reuse by sustaining more than three launches per week and deploying more than 10,000 Starlink satellites since 2019, a pace China has yet to match.

Moreover, the successful recovery has broader significance for China’s human spaceflight program and its lunar ambitions. The same reusable first-stage design will also be used by the Long March 10A, which is intended to launch future Mengzhou crew missions to the Tiangong space station, replacing the aging Shenzhou spacecraft and Long March 2F/G launch system. It will also form the basis of the heavier configuration, known simply as the Long March 10, planned to support China’s crewed lunar missions by the end of the decade.

John Cruise (@johnkuruzu)

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

לניוזלטר המלא, ראו:
https://t.co/Z5PquVBgpU

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

עיקרי החדשות השבוע:
1️⃣ שי צפוי לבקר בארה"ב בספטמבר
2️⃣ סין שיגרה טיל בליסטי מצוללת גרעינית בניסוי ראשון מסוגו מאז 1982
3️⃣ גשמים עזים בסין וצפי להגעתו של סופר-טייפון בסוף השבוע

#China #Israel

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

The full article:
https://t.co/PhppFSYavz

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

The increasing use of drones on the battlefield, particularly since the Swords of Iron war, has underscored Israel’s reliance on Chinese-made drones and components, as well as Chinese dominance in the industry’s supply chains. Despite their operational advantages, Chinese drones pose a range of security, technological, and geopolitical challenges for Israel, highlighting the need to strengthen the domestic drone industry while reducing dependence on foreign technology.

Yuval Less (@_Yuvalless_)

#Drones

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

Around 400 Chinese citizens visited Israel in June.

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

לניוזלטר המלא, ראו
https://t.co/4fdXysjyKc

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

עיקרי החדשות השבוע:
1️⃣ ירידה בביקוש לנפט ב-2025 בסין בעקבות מעבר לאנרגיות נקיות
2️⃣ סין ורוסיה ערכו סיור אווירי משותף מעל ים יפן וים סין המזרחי
3️⃣ הקונגרס הסיני הדיח 14 מחוקקים

#China #Israel

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

https://t.co/YF2lFxLqgR

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

Israel-China Trade, May

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

ראשת האופוזיציה של טאיוואן ומנהיגת מפלגת ה- KMT, ג׳נג לי-וון, סיימה השבוע ביקור בן שבועיים בארה״ב, במהלכו נפגשה עם חברי קונגרס, פקידי ממשל, חוקרים ונציגים מהקהילה הטאיוואנית. הביקור התקיים לאחר פגישתה עם נשיא סין באפריל ועל רקע ביקורת מצד גורמים בממשל האמריקאי על התנגדותה לתוספת של 40 מיליארד דולר לתקציב הביטחון של טאיוואן. בניגוד לביקורי נציגי ממשל ט��יוואנים, הביקור לא עורר תגובות חריפות מצד סין, שהסתפקה בהצהרה גנרית לפיה "סוגיות הקשורות למגעיו הבינלאומיים של אזור טאיוואן של סין צריכות להיות מטופלות בהתאם לעקרון סין האחת." היעדר תגובה חריפה מצד בייג׳ינג נובע מכך שג׳נג מתנגדת לעצמאות טאיוואן ומזוהה בעיני סין כחלופה פוליטית אפשרית לממשלה, דרכה ני��ן לקדם ערוץ השפעה העוקף את הממשלה הטאיוואנית.

מני וקנין (@MenyVaknin81972)

#KMT #US

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

לניוזלטר המלא, ראו
https://t.co/m6dSrJiHui

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

עיקרי החדשות השבוע:
1️⃣ סין מברכת על הסכם ארה"ב-איראן; טראמפ הודה על תרומתה
2️⃣ גם אלביט מגבילה רכבים סיניים בלחץ אמריקאי
3️⃣ יו"ר האופוזיציה של טאיוואן בוושינגטון
4️⃣ מוסדות סיניים עקפו לראשונה את הרווארד בדירוג Nature Index 2026

#China #Israel

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

��שיא סין, שי ג'ין-פינג, נפגש (9.6) עם המנהיג העליון של צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בפיונגיאנג. זהו ביקורו הראשון של שי בצפון קוריאה מזה שבע שנים, ונסיעתו הבינלאומית הראשונה בשנת 2026, אשר מגיעה לאחר הפסגות המדיניות עם דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין ומנהיגים נוספים שאירח שי בבייג'ינג.

הביקור מגיע לקראת ציון 65 שנה לחתימת הסכם הידידות והסיוע ההדדי בין המדינות - הסכם ההגנה היחיד של בייג'ינג עם מדינה זרה.

בפסגה הדגיש שי כי המדינות נמצאות בנקודת התחלה היסטורית חדשה, וכי עליהן לחזק את האמון ולהעמיק את שיתופי הפעולה, והוסיף כי לא משנה כיצד המצב הבינלאומי ישתנה, המחויבות האיתנה של המפלגה והממשלה הסינית לשמירה על האינטרסים המשותפים של שתי המדינות ולשמירה על סביבה אסטרטגית חיובית לא תשתנה. קים מצדו הצהיר כי פיונגיאנג עומדת לצידה של בייג'ינג, דבקה ב��יקרון "סין האחת" ומגבה לחלוטין את סין בסוגיית טאיוואן.

על פי סוכנות הידיעות שינחואה, הפגישה הובילה לפתיחת כל מעברי הגבול בין המדינות, ולחידוש הטיסות המסחריות ושירות רכבות הנוסעים ביניהן.

בהקשר זה, משרדי החוץ של ארצות הברית ויפן דנו השבוע בהתחזקות הנשק הגרעיני של סין, ואישרו מחדש את מחויבותן לפירוק מלא של צפון קוריאה מנשקה הגרעיני.

אלמוג אלפי

#China #NothKorea

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

לניוזלטר המלא, ראו
https://t.co/pwE2brjIAe

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

עיקרי החדשות השבוע:
1️⃣ נשיא סין ביקר בפיונגיאנג
2️⃣ סין הגדילה את הארסנל הגרעיני שלה
3️⃣ ארה"ב הרחיבה את רשימת החברות הסיניות המסייעות לצבא סין
4️⃣ סין מודאגת מההסלמה בין ישראל וארה"ב לאיראן
5️⃣ טאיוואן תרגלה בלימת פלישה סינית

#China #Israel

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

למאמר המלא:
https://t.co/g2yI3mAVBB

[Israel-China Policy Center @GlazerCenter]

מאז פרוץ המלחמה באיראן בפברואר 2026 וחסימת מצר הורמוז, שהובילה לירידה באספקת הנפט העולמית, גדל בקצב חסר תקדים הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית. במרץ, בשיא המלחמה, ייצאה סין פאנלים סולאריים בהספק נקוב כולל של 68 גיגה-ואט  – פי שניים מהייצוא הסולארי הסיני בפברואר, ו-49% מעל השיא הקודם שנקבע באוגוסט 2025. מדינות תלויות-נפט ברחבי העולם מאיצות את תוכניות האנרגיה המתחדשת שלהן, ובמזרח התיכון מגמה זו משתלבת עם תוכניות גיוון כלכלי ואנרגטי ארוכות טווח. סין – שמחזיקה ביותר מ-80% של שרשרת האספקה הסולארית העולמית – היא המרוויחה העיקרית ממגמה זו. ואולם, מאחורי תמונה זו מסתתרת שאלה שלא זכתה עד כה להתייחסות מספקת: האם ההשקעות הסיניות באנרגיה סולארית במזרח התיכון הן תגובה לביקוש שוק או חלק מאסטרטגיה גיאופוליטית מחושבת, ומה משמעותן עבור ישראל?

מני וקנין

#China #Solar #MiddleEast