משהו ששכחתי: מהיום הראשון שלי שם ועד לאחרון, חופשת מחלה תמיד היתה מהיום הראשון. הפרשות לפנסיה ולהשתלמות תמיד היו במלואן, גם אם זו הפרשה עודפת. משכורת תמיד נכנסה בזמן.
אם המרכז הארצי יכול לעמוד בזה בהיותו מלכ"ר - גם מקום העבודה שלכםן צריך. אל תוותרו על זכויות בסיסיות.
18\ ברור לי שזה לא מתאים לכולםן, ושיש אחרים שרוצים קצב גבוה ולחץ של התעשיה (וגם כמובן כסף גדול) וזה מובן לחלוטין – אבל שתדעו שיש בחוץ עוד כמה אפשרויות, עם לא מעט יתרונות. ולפעמים, רק לפעמים, זה יכול לעבוד מצוין לחלק מהאנשים.
\סוף
17\ נפרדתי בדמעות, בהתרגשות, בחיבוקים ובהמון אהבה ממקום שהיה לי בית ומשפחה במשך יותר מעשור. מקום שנכנסתי אליו כמעט ילד ויצאתי ממנו מבוגר. נכנסתי ג'וניור ויצאתי איש מקצוע מנוסה. למדתי המון.
16\ זה יתרון שישי – היכולת לתת לעבודה להשאר בעבודה.
בסוף, החלטתי לעזוב. הרגשתי מיצוי מהתפקיד ורציתי להתקדם הלאה, אבל מבחינת המבנה הארגוני לא היה לאן. אז לקח לי זמן ובסוף מצאתי מקום חדש, עם אתגר חדש (כמנהל פרויקטים ב-@TAOTesting).
15\ לאורך כל הדרך, ממש מההתחלה ועד הסוף, כשהייתי חולה אז הייתי חולה. וכשהייתי בחופש הייתי בחופש. וכשהילדים היו חולים או הייתי צריך להוציא אותם בהתראה קצרה מהגן – אף אחד לא עיקם את האף, והזמן שלי בבית הוא הזמן שלי בבית וזה לגיטימי לא לענות לווטסאפים או למיילים, כי אני לא במשרד.
14\ זה יתרון חמישי – כשהחברה לא נמדדת לפי שורת רווח ואנשים לא נמדדים רק לפי KPI, יש יותר אורך רוח ויכולת לתת לאנשים להתפתח. בדרך גם למדתי שהרבה יותר משאני אוהב לכתוב קוד – אני אוהב לנהל אנשים ופרויקטים (כמנהל היה לי מעט מאד hands on).
13\ גם כשטעיתי (וטעיתי, שלא יהיה ספק) היה מי שישב איתי ויסביר לי למה בחירות שלי היו שגויות ואיך אפשר לעשות את זה טוב יותר בפעם הבאה. וגם דאגו שתהיה הפעם הבאה ושאכן אני עושה את זה טוב יותר.
12\ אחר כך היה סבב מינויים וקיבלתי קידום להיות ראש צוות. לקח לי זמן אבל למדתי איך לנהל אנשים, איך לגייס אותם (גם במובן של לסחוף אחרי וגם במובן של תהליך גיוס), איך למיין, איך לתעדף משימות – הכל תוך כדי קורונה, הורות טריה ושאר קשיים.
10\ במקביל לעבודה על המערכת הזו, עשיתי תואר שני בסטטיסטיקה, אותו העבודה מימנה (בשכר לימוד ובשעות לימוד). לא רק זה אלא שמתוך העבודה על המערכת יצא לי מחקר מעניין שהוביל אותי לכיוון מסוים בתזה ואפילו הצגתי אותו בשני כנסים. >
9\ כן, גם טעיתי בדרך, והיום אני לא בטוח לגבי כל החלטות הארכיטקטורה שלקחתי, אבל בכמה מקרים נוספים היה יוצא לי לעבוד עם תקנים זמניים של html, או לבנות היררכיית מודלים שמשלבת STI עם פולימורפיזם?
8\ זה פרויקט שבמשך 3 שנים הייתי אחראי לכל אספקט שלו, מאפיון דרך תכנון, ביצוע, בדיקה והשקה. החוזה מול הגוף ששילם היה לאספקה תוך 3 שנים, עבדתי כמו משוגע ואחרי שנתיים וחצי המערכת היתה באויר. הנה יתרון שלישי – כשיש הזדמנויות כאלו, הן מאד משמעותיות ומאפשרות התפתחות מקצועית בקצב מדהים.
7\ בהתחלה עבדתי על מערכות קטנות, אחר כך כבר קיבלתי משימה עצומה – מערכת אבחון לקויות למידה. המשימה היתה לכתוב מחדש מערכת שהיתה standalone בתור SaaS, להטמיע בה המון רכיבים מורכבים של אבחון נוירופסיכולוגי וגם להוסיף תמיכה בשפת אבחון נוספת (ערבית).
6\ אני לא יודע בכמה מקומות אחרים היו מגלים כזו סבלנות.
אחר כך כבר התחלתי לתת תפוקה. בגדול, בגלל שזה לא הייטק, אז אין צוותים כמו שאנחנו מכירים אותם (הומוגניים או הטרוגניים) בהם כל צוות אחראי על פיצ'ר וכו', אלא כל מפתח אחראי על 2-3 מערכות, בק ופרונט ו-DB והכל.
5\ במקום להגיע לראיון השני הייתי במילואים (צוק איתן, זוכרים?) ואז לקח זמן מה עד שהצלחתי להגיע לראיון בין שתי משמרות לילה בחמ"ל. ובכל זאת התקבלתי. הגעתי מרוסק מ-50 ימי מלחמה, ולקח לי חצי שנה להתאושש. כולם היו סבלנים ועדינים איתי, נתנו לי את הזמן שלי. זה יתרון שני – הזמן והסבלנות.>