@AvishayBenHaim@IlanLukatch הרגת אותי.. מחקר 😂😂😂
מה לך ולמחקר ? מחקר מדעי מבוסס על עובדות ונתונים אמפיריים שניתנים להוכחה אובייקטיבית, ההזיות הקונספירטיביות המתבכיינות שלך קרובות יותר לתאוריה שאלביס חי מאשר לכל דבר שמתקרב למונח מחקר.
אם לא היית מפיץ כל היום רעל עם העלילות הדם שלך זה היה אפילו מצחיק.
@RoniMana דבר לקיר, הרי כל ביביסט יודע שביבי הוא האמא של המושחתים ושכתב האישום זה רק קצה הקרחון, זה פשוט לא אכפת להם, כמו שלא אכפת להם שהוא שקרן ונוכל.
זה כמו להיתמם שאל קאפון עשה שגיאה תמימה כי הוא ״רק״ הורשע בעבירות מס, הם יודעים טוב מאד שהוא מושחת עד היסוד אבל מבחינתם מותר למלך הכל.
@attilus@AlgazyNadav ידיים על ההגה ? אטילה, כל יום מחדש אתה מפתיע אותי לרעה עם ההזיות שלך, זה לא ידיים על ההגה זה סמרטוטים של ביבי, לא היית בארץ עשר שנים ?
@Nadav_Eyal בתור אחד ששוקל להצביע לדמוקרטים אני עכשיו חותם לך בהתלהבות באופציה של ממשלה שפויה בלי ביבי ובלי ימין קיצוני וחרדים - גם אם זה אומר שהדמוקרטים בחוץ.
@attilus בפעם המאה מליון - גנץ לא ניסה את זה כבר ? לא למדת לקח ? אתה יודע מה כל העולם חושב על ביבי שאתה רוצה שימשיך להיות ראש ממשלה ? שיגמור אותנו סופית גם פנימית וגם בעולם ? 🧐
@rotem_sella מזל טוב לממשלת החורבן שהפכה את ישראל למדינה מצורעת בכל העולם 🎉🎉🎉, במקום להתבכיין כמו רוסי אוהד פוטין שסתם לא אוהבים את רוסיה, לך תשמע את האמריקאים עצמם כמו ג׳ו סקרבורו למה לא אוהבים כבר את ישראל, כי חושבים שכולנו כהניסטים מטורפים גזענים כמו הממשלה הזאת.
יש עובדה רפואית שלא מדברים עליה מספיק: בערך חודשיים אחרי שאתה עולה על טיסה בכיוון אחד, מפסיק לקפוץ לך העפעף. הגוף קולט שאין יותר אזעקות, אין הפיכות משטריות בהפתעה, ואין שרים שעושים תחרות מי יגיד את המשפט הכי מטורף לפני הצהריים.
השריר הקטן הזה בעין פשוט יוצא לפנסיה. פה, לעומת זאת, לכולנו יש טיק שרוטט בקצב של ״התקווה״. אני שם לב לזה בעיקר בלילות, כשאני עומד לעשן ליד החלון בסלון, מסתכל על תל אביב ותוהה מתי השמיים ייפלו עלינו שוב. והאם זה יקרה לפני או אחרי שאספיק לשתות אספרסו. רגיל, בלי חלב שיבולת שועל. יש גבול למה שאפשר לסבול.
שיהיה ברור: אין בי גרם של כעס עליכם, אלה שעזבו. ההפך. אלוהים עדי שאם סבא שלי היה שומר את הדרכון מפולין של ההורים שלו במקום לעטוף איתו דגים בשוק, אולי גם אני הייתי עכשיו מגדל עציץ בווינה במקום שקיות מתחת לעיניים.
חתכתם למקום שפוי, במרחק בטוח מהטירוף. החיים קצרים, ואם יש לכם הזדמנות לחיות אותם במקום שלא מנסה לייאש אתכם בכל בוקר מחדש אז שיחקתם אותה. ברצינות.
אבל אנחנו נשארנו. שלוש וחצי שנים שאנחנו אוכלים חצץ ומעמידים פנים שזה קראנצ׳י. קרענו את הגרון ברחובות, נחנקנו בצמתים, טבענו בבוץ של עזה ועשינו סבב מילואים רביעי, חמישי, מי בכלל סופר. החזקנו את הקירות של הבית הזה שלא יקרסו לגמרי, גם כשכבר לא נשאר לנו אוויר בריאות. התרגלנו לחיות בתוך פרק של ״מראה שחורה״, רק מרוט יותר ועם ריח חמוץ של פוליטיקה שמסרבת להיגמר.
ובסוף אוקטובר יש פה שוב בחירות. וזה העניין, אנחנו מותשים. הבאנו את האלונקה הזאת עד קו הסיום ממש בשיניים, אבל נגמרו לנו הרגליים. ועכשיו אנחנו צריכים אתכם. אתם אלה שקוראים חדשות מרחוק ומרגישים את הצביטה בבטן.
זה לא פוסט של תחנונים, זה פוסט של מתמטיקה פשוטה. הקולות שלכם הם השובר שוויון. אתם האחוז החסר שיכול להפוך את הקערה. אם נחליף את השלטון הזה ונחזיר את השפיות, זה יהיה רשום על שמכם. אתם תהיו אלה שהביאו את המכה בפטיש בדקה התשעים.
אז תקנו כרטיס טיסה. תבואו לסופ״ש אחד בסוף אוקטובר. לשים פתק בקלפי ולחזור. אל תעשו את זה בשבילכם.
העפעף שלכם כבר רגוע. תעשו את זה בשביל האחיין שלי, שיגדל פה. בשביל הילדים שלכם, שאולי יום אחד ירצו לחזור, וצריך להשאיר להם מדינה, לא איזה ניסוי חברתי פסיכוטי שיצא משליטה. בשביל הילדים של השכנים מפעם שעוד משחקים כדורגל בחניה.
תעשו את זה בשביל אלה שאין להם דרכון זר ושום תוכנית מגירה. אלה שרק רוצים לקום בבוקר לחיים נורמליים. חיים שבהם הטרגדיה הכי גדולה היא שנגמר החומוס ביפו באחת בצהריים.
תבואו, תצביעו, ותחזרו לחיים שלכם בחו״ל בידיעה שתרמתם את חלקכם בהיסטוריה. אנחנו נחכה לכם עם חיבוק בנתב״ג, ופשוט נמשיך לשמור על הבית.