@chredichiloni@Ayelet_Kroizer זה ממש לא נכון. אמנם הודלף מסמך פנימי של צהל ששם הם רוצים להנהיג את ה אבל מאז לא רק שזה לא קרה אלא גם צה"ל מסרב לקחת אחריות ולבדוק אפילו את האופציות הקיימות במשך שלוש שנים
אני זוכרת את הרגע בו הקלטתי את סמ"ר ח' אומר שהוא רוצה להיקבר בקבורה צבאית, גם אם משפחתו הביולוגית תרצה לקבור אותו בקבורה חרדית ולמחוק את הבחירות שהוא עשה בחייו כי הן לא מסתדרות עם אורח החיים והחינוך שעליו הוא גדל.
הוא היה ממש לפני כניסה לעזה, אי אז בנובמבר 23, והפחד הכי גדול שלו היה שלא יקברו אותו בקבורה צבאית אם ימות.
להקלטה אין תוקף חוקי ואם המשפחה הביולוגית שלו, איתה הוא לא היה בקשר ואף הוכר כחייל בודד, הייתה מחליטה לקבור אותו בקבורה חרדית ולמחוק כל זכר לבחירותיו להתגייס לצבא כדי לשרת את המדינה ולהגן על יושביה, היא הייתה יכולה לעשות את זה.
בכל יום זיכרון מאז, אני נזכרת בו ובחיילים נוספים, אמיצים וצדיקים, שבחרו להתגייס בניגוד לעמדת משפחתם והחינוך שגדלו עליו, חלקם כבר נקברו ללא כל איזכור או התייחסות לבחירותיהם, וחלקם עדיין נלחמים למען המדינה ונאבקים בחייהם על זכרם.
מה יותר מפחיד מאשר שישכחו אותנו לאחר מותנו? גם אם ברור שמתישהו ישכחו, כשאלו שיזכרו אותנו לאחר מותנו, ימותו גם הםן וימותו גם מי שיזכרו אותםן.
אבל מה יותר מפחיד מאשר שישכחו אותנו לאחר מותנו?
מפחיד שיעוותו את זיכרוננו.
מפחיד שימחקו את מה שבחרנו לעשות.
מפחיד שיבטלו את מי שהיינו.
כחיילת יוצאת החברה החרדית, כמי שבחרה לבטל את הפטור מטעמי דת שהיה לה, להתגייס לשירות מלא ומשמעותי ולתת כל שביכולתה כדי לשרת ולשאת בנטל הביטחוני, אני בוחרת ביום הזיכרון האחרון שלי בשירות חובה, לדבר על השכחה ועיוות הזיכרון שאני מפחדת ממנו גם באופן אישי.
אני מבקשת מכל אחד ואחת להצטרף אלינו במאבק לקדם חוק שיאפשר לכל חייל וחיילת ללא עורף משפחתי או לכל חייל וחיילת מהחברה החרדית, לבחור איך יזכרו אותםן.
אנחנו עזבנו את החברה החרדית כדי להתגייס להגן על המדינה, זה המינימום שהמדינה חייבת לנו, התצטרפו אלינו בדרישה הזאת וחתמו על העצומה שנגיש בכנסת ⬇️