@HaCoCoRoRoo נראה לי שהכי מתאימים זה דיוק בדרום תל אביב, אפשר לשאול גם את פייפר קאט שנמצאים לידם. אם אין מלאי של הפח שאת רוצה אפשר להביא מארד מתכות (גם ממש קרובים). יש גם את לייזר קאט, אבל הם בכפר סבא.
@Tom_Wilder1@ReemSherman אז הנה פרויקט חדש שלנו בבאר שבע. שתי תחנות אוטובוס שהצבנו בחודש שעבר בשדרות בן גוריון, אחת בצד האוניברסיטה, ואחת בצד של סורוקה. הן נראות כאילו משב של רוח הסיט אותן. כשנכנסים לתחנה חיישן מפעיל מאוורר למשך דקה. החשמל הנדרש לאוורור ולתאורה - מפאנלים סולאריים על הגג (צילום: טל ניסים)
@DahanItan אולי אין ברירה ו...רגולציה: מוצר שהקטינו אותו מקבל מדבקה שחורה (כמו מדבקות השומן הרווי והסוכר) בגודל של 30% מחזית האריזה, עם כיתוב כלשהו כמו "המוצר התייקר", למשך שנה או עד שתוחזר הכמות המקורית
@TheSharkLady@bar_peleg אפשר אפילו קודם: מה לעזאזל זה ״צל הנסתר״? זה נשמע כמו עברית, אבל זה לא מושג קיים. נשמע כמו ג׳ינרוט של ״צל של ספק״ עם ״רב הנסתר על הגלוי״
מקיאה מהיחס למפלגות הערביות. הימין הכשיר בכיף את החרדים שלא משלמים מיסים, בזים לערכים של מרבית האוכלוסיה ומשתמטים. לשתף פעולה עם מפלגות שמייצגות 20% מהאזרחים פה, שמעולם לא נעשה נסיון אמיתי לשלב אותם בחברה הישראלית אלא רק לשמור אותם רחוקים ומבודדים - זה לא. עלק שינוי ועלק תיקון
אגיד את זה מפורשות: בג"ץ נכנע לבן גביר.
היועמ"שית ביקשה להוציא צווים נגד בן גביר שיימנעו ממנו לחלוטין קידום קצינים לתפקידים הכי רגישים ובכירים במשטרה כמו ראש חטיבת החקירות. בפועל, ממילא אי אפשר לקדם קצינים בלי אישור המפכ"ל או המשטרה.
זו החלטה חסרת משמעות כמעט שמאפשרת לבן גביר להמשיך ולהשתלט על המשטרה.
בוקס לבטן, בום. ככה זה הרגיש לקבל את המייל הזה ממי אביבים.
ספקי המים שלנו מחשבים, מסתבר, את התמחור החודשי שלנו לפי מספר הנפשות בבית.
יריב לידי, עובד על המחשב. נכנס מייל ופתאום הוא אומר: "מי אביבים כותבים לי שמספר הנפשות שהיצהרנו לא נכון, לא מבין מה הם רוצים". מיד הבנתי, הסתכלתי עליו במבט המום: "ירדה לנו ילדה יריב. היה מעודכן אצלם 5 נפשות, הפכנו ל – 4, ליבי ירדה". המבט שלנו לא זז אחד מהשני, שתיקה ביננו של דקה, כלום לא נאמר.
הרגשתי את הלב שלי דופק חזק, הרגשתי את הבוקס בבטן.
במשרד הפנים – גרעו את ליבי מספח תעודת הזהות שלי. כבר אין לי שלושה ילדים, יש לי רק שניים. כאות מחאה אני לא הולכת עם הספח החדש, זרקתי אותו כמו שהוא הגיע. אני הולכת רק עם הספר הישן, אותו לא זרקתי. אני אימא של תומר, ליבי ומאיה ואף גוף לא ימחק את הילדה שלי 'ממצבת' הילדים שלי.
מסתבר שגם מי אביבים לוקים באותה המחלה, להוריד ממצבת בני הבית את הילדה שלי. ואיך? במייל רישמי, חסר כל רגישות, מייל המרמז שאולי אנחנו לא דיווחנו נכון? אנחנו רימינו את המערכת? מי חשב על זה בכלל שצריך לעדכן את מספר הנפשות אחרי האסון הגדול של חיינו? שמי שמת הפסיק להתקלח.
אז עדכנו את מי אביבים שירדה כאן ילדה. אתם יכולים בהחלט לגבות יותר כסף עבור תשלום המים שלנו. קחו בחשבון שיום הזיכרון בשבוע הבא יהיו כאן מאות אנשים שישתפו ידיים, יכנסו לשירותים, ישתו, מאות. אולי תחשבו איך להכניס את זה לתחשיב תשלום המים שלנו.
ובלי ציניות לרגע – זה היה מיותר, הבוקס הזה בבטן. אפשר היה לחסוך אותו מאיתנו. המייל יכול יהיה להיות רגיש, יותר נעים, משהו מנוסח אנושי: "משתתפים בצערכם הכבד, שנתיים וחצי אחרי האסון עדכנו את...".
אני כועסת על הכל ועל כולם, עכשיו אתם נכנסתם לכוונת. ברור לי שאתם עושים את מה שאתם צריכים לעשות – ליבי ירדה ממצבת בני הבית. אבל עבורי זו עוד נקודה לכעוס על כולם, על זה שליבי לא כאן יותר.
@ArielWaysman זה באמת ניסוח לא טוב של מידרג. אם מה שאתה מחפש זה שיפורי מיגון לחדר קיים, אז יש כמה חברות שמבצעות את זה, כל אחת פיתחה שיטה משלה וקיבלה את אישור פיקוד העורף (יש באתר פקע״ר עוד הסברים). העלות בפעם האחרונה שאני בדקתי היא סביב 80 אלף שקלים.
פרסום: התקציבים לתנועות הנוער ולשנת שירות בדרך לקיצוץ חד. בזמן שלארגוני נוער, שרובם חרדים? דווקא ארגנו תוספת.
בזמן מלחמה, כשרק החינוך הבלתי פורמלי פועל.
הממשלה מתכננת קיצוץ של עשרות מיליונים בתקציב שלו.
שלפי גורמים בתנועות הנוער "יוביל לסגירת סניפים, בעיקר בפריפריה".
שרשור🧵
@ProjecTelAviv בשנה שעברה הפכנו מיגונית בשדרות למתקן משחקים. זה פרויקט שאנחנו מאד אוהבים (וגם הילדים בשדרות), ועדיין צובט לנו בלב שבכלל צריך מקלט בגן משחקים.
כבר שנים, הרבה לפני המלחמה, אני שם במוקד את נושא התאונות, התקלות, התחקירים הבינוניים והתרבות הארגונית הלקויה בצה"ל. ואני נטרף מהתגובות שאני מקבל בששלל הפלטפורמות על התאונה שהובילה למותו של אזרח. מהגנה על הצוות הצעיר שירה ועד למשפט הכי מרתיח את הדם שתמיד היו תאונות והרוגים. לא! זה דבר שאסור לקבל באימונים וגם במלחמה. אנשים מתים כאן על סתם ותאונות ותקלות מבצעיות זה לא גזרת גורל. גם אם לא ניתן להוריד את זה לאפס, צריך לשאוף לשם וכרגע זה לא המצב ולמעשה רחוק משם. תאונות זה רצף ושרשרת של אירועים שבדיעבד אתה מגלה שניתן היה למנוע לפחות חלק מהם ולעצור את הדהירה לאירוע שהביא למותם המיותר של חיילים ואזרחים. הכי כיף להתעסק בשלדג ומטוסי קרב, אבל זה חשוב עוד יותר כדי לתקן את החולי הזה. זה דורש דבר ראשון הכרה בבעיה ושינוי עומק שנמשך שנים.
היום פוסט חופר קצת שונה. סיפור קטן.
לפני הרבה שנים, במתקן גרעיני איראני מתחת לאדמה, התחילו צנטריפוגות להתפרק בלי הסבר.
מחשבים הפסיקו לעבוד. בקרים השתגעו. מדידים המשיכו להראות שהכל כשורה.
והאיראנים לא הצליחו להבין למה.
אנחנו היינו בטוחים שהם יבינו מיד מה מקור התקלות. הרי הם לא מטומטמים, נכון? מדובר במהנדסים רציניים, בוגרי האוניברסיטאות המובילות במדינה. העידית שבעידית של ההשכלה הפרסית. ברור שמה שהם יעשו זה לערוך תחקיר יסודי, לעשות רישומים מדויקים ובשיטה מדעית חיש מהר יבודדו את מקור התקלות ויוכלו להתגבר עליהן.
הרי רק שנים בודדות קודם לכן הם הצליחו בצורה כזו לאתר תקלות דומות שיד נעלמה הכניסה להם לאתר ההעשרה. היכולות קיימות.
להפתעתנו, במשך חודשים ארוכים האיראנים לא הצליחו לאתר מה גורם להתרסקויות. "התקלות הגדולות", כפי שהם קראו להן.
מדי פעם הצנטריפוגות היו מאיצות, מאטות, ואז פשוט מתפרקות.
לפעמים הן הסתובבו במהירות שאף מהנדס לא היה מעז להגדיר במערכת.
הדבר היחיד שהאיראנים עשו היה לנסות להחליף צנטריפוגות שהתרסקו כמה שיותר מהר, על מנת שלא יבחינו במה קורה.
מה הולך פה? שאלנו את עצמנו. למה הם לא עוצרים, מתחקרים כמו בני אדם, מוצאים את התקלה וממשיכים להרחיב את המתקן כמו התוכניות המקוריות שלהם?
הימים היו ימי נשיאותו של אחמדינג'אד. מהר מאוד גילינו שההנהגה המדעית והטכנולוגית פשוט מפחדת לדווח לו ולמנהיג על דברים שלא מתקדמים לפי התוכנית.
בשנת 2007 הוא הכריז על ה 9 לאפריל כחג לאומי, יום הגרעין, והקפיד לבקר באתרים ולהצטלם בחלוק לבן.
הדבר חילחל למטה. זה הגיע למצב שאפילו בדוחות המשמרת של האתר נמנעו מלדווח על מצב האמת, כי ידעו שמי שמדווח על התקלה ישר מוגדר כבוגד ואחראי אליה. יצא לנו לשמוע ממהנדס שהיה שם, אל תשאלו איך כי אני לא אספר לכם, שכולם כל כך מפחדים עד כדי כך שאנשים לא מתקרבים למחשבים כדי שלא תתרסק איזו צנטריפוגה ויראו במצלמות שהם היו באזור כי אז ישר יטילו עליהם את האשמה.
ממערכת שידעה לעשות תחקיר אמת מדעי, הם הפכו למערכת שבה מדווחים רק את מה שההנהגה רוצה לשמוע. אנשים שהיו מתנגדים למשטר, והיו לא מעט כאלו, או אפילו רחמנא ליצלן "רק" תומכי רפורמיסטים, ישר נחשדו כבוגדים פוטנציאליים. לעומת זאת, שמרנים תומכי משטר זכו להקלות. כמו שאמר לנו פעם מהנדס אחר על אחד העובדים האחרים במתקן: "הבחור ההוא דתי מאוד, עם זקן. אף אחד לא יחשוד או ייגע בו."
תחקיר ווועדות חקירה בלתי תלויות אאוט.
שחיתות והעדפת מקורבים אין.
כך, במשך שנים, הפכה איראן ממדינה שדוגלת במצוינות טכנולוגית וחקירת אמת מדעית, לקקיסטוקרטיה שבה התוצאות המדעיות נמדדות לפי מידת קרבתך למשטר. זה לא נגמר רק בפרויקטי הגרעין והטק"ק. בשני העשורים האחרונים משמרות המהפכה, גוף שהיה סך הכול מקצועי בזמן מלחמת איראן עיראק, הפך לגוף מסואב ומושחת שיושב על תקציבי ענק ודואג בעיקר למקורבים ולמשפחותיהם.
מעמד הביניים נשחק עד דק. הזנות והסמים התפשטו ברחבי המדינה (מי שרוצה לדעת איפה להשיג אופיום בטהראן הדיאם פתוח), הרמה הכללית של השירותים הציבוריים וההשכלה ירדה וראו את זה בבירור. אה, והמצב הכלכלי הקשה וההבנה שאי אפשר להתקדם בלי שחיתות עזרה מאוד גם לגייס סוכנים שיבגדו במשטר.
עכשיו זה לא שהמדינה לא הצליחה לקדם את הטכנולוגיות הצבאיות. נחישות והסטת משאבים גרמו לזה שאיראן התקדמה, הצליחה להגיע למצב שיש לה חומר בקיע המספיק ל 11 פצצות גרעין, ובנתה קומפלקס צבאי תעשייתי ענק של טילים וכטב"מים.
אבל לכל זה היה מחיר.
במהלך סוף שנות ה 2000 התגברה הנהירה ההמונית של המעמד הבינוני לחו"ל, וקהילות איראניות עצומות נבנו בטורונטו ובלוס אנג'לס, או טהראנג'לס בפי האיראנים. החלום של כל אמא פרסייה היה שהבן ילך ללמוד הנדסה בחו"ל, ושלא יחזור.
ההתדרדרות ברמת החיים לא קרתה ביום אחד. זה לקח שנים ועשורים של דעיכה איטית, עד כדי כך שבשנה האחרונה לא היה כמעט יום אחד שבו היה חשמל רציף בטהראן. המדינה ניצבת בפני משבר מים חמור. ליטרלי, בחלק מהמקומות אין מים בברזים.
אין גז לחמם את הבתים בחורף המקפיא, ובקיץ כשהטמפרטורות מגיעות ל 50 מעלות המיזוג לא עובד. הריאל האיראני התרסק לחלוטין, ומי שאינו מקורב למשטר מוצא את עצמו מתקרב לפת לחם.
ראיתי שאתמול אלי אוחנה שאל איך איראן עם כל כך הרבה פוטנציאל הפכה למדינה כל כך נחשלת ומצורעת.
התשובה? ככה. זו הייתה דעיכה של שנים, שבה בהדרגה הפסיקו להגיד את האמת והתחילו להגיד רק את מה שנעים למשטר לשמוע.
כל דמיון למדינות אחרות באחריות הקורא בלבד.
שבת שלום.
מחר אחזור לחפור על הטק"ק, הכטב"מים והתע"ש האיראני.
הערות ושאלות כרגיל בתגובות.