I AM QUITTING MY JOB TO GO FULL IN CLAUDE
Just asked him to:
"Analyze misspriced Polymarket markets opportunities for arbitrage and find wallets that are using it to copy"
Turned $2K into $12K in one night
Monitored ~1k+ wallets
I just realized that there are many arbitrage bots that I can't beat without code knowledge
But I can find them and copy
So Claude created a monitoring terminal and copytraded found wallets using TG copytrading bot
It's not a script and not even the bot, it's an AI agent that is improving with each found wallet
Fetching wallet behaviour, how it's trading, arbitrage, what's sized and timings
70% win rate, 7 wallets copytrading rn from ~500 monitored, bot never paused, never gambling, just math and profit
You can use AI to backtest your own strategies, it has sub-second historical data going back a month.
Giving This Free for 24 hours. To get it:
1. Comment the word 'Polymarket'
2. Like and Retweet this post
3. Follow me @marryevan999 (so i can DM you)
אגדת פסח 2026.
עבדים אנו לשילטון רקוב, מושחת, אלים וגזעני. בנימין נתניהו, שקרן כרוני, בוגד בעמו ובמדינתו, רודף שררה וממון, נרקסיסט מטורף, תאוותו אינה יודעת שובע, באמצעות הפרוקסיס שלו מהג'יהאד היהודי, הוא ממשיך להתעלל בגופתה של מדינת ישראל, ממשיך ומבתר את החברה הישראלית לחתיכות.
אין ניצחון, אין ביטחון, אין משילות, אין ריבונות, אין ודאות, יש פחד, מורא, יש ריח שריפה וגופות, הלוויות, אבל שכול, יש טילים, פיצוצים, רסיסים, מצררים, מקלטים, הכל כאן קורס, הביטחון האישי, הכלכלי, אנשים מתרסקים בבתיהם על טפיהם ונשותיהם.
וְשָׂרָה רַעְיָתוֹ וְיַלְדָּז בְּנוֹ, מַכְבִּידִים עוֹד יוֹתֵר אֶת לִבּוֹ, מַקְשִׁיחִים אֶת לֵב הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ.
וְיַמְשִׁיךְ נְתַנְיָהוּ וְיִתְעַלֵּל בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
נתניהו כמו נתניהו, בדומה לרוכל הנוכל בשוק שלא מפסיק לנסות למכור את מרכולתו הישנה, העבשה, המיושנת, ממשיך לבלף, לחרטט, לרמות את כולם באשר לניצחון מוחלט ולהבטחת ביטחון לשנות דור.
רק אתמול הצבא הבהיר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את חיזבאללה לא ניתן לפרק בלי לכבוש את כל לבנון.
סיפורי העלי בבא של נתניהו וההבטחות הגרנדיוזיות לגבי איראן הן בכלל הונאת "פרמידה", הכל אינטרסים תדמיתיים, הישרדותיים, וכלכליים של נתניהו וטראמפ ושתישרף מדינת ישראל מצידו ומצד רעייתו.
צפו איך כבר לקראת סוף יוני 2025 הארכי נוכל, ממש כשהעם סייים להיות לביא שואג, בטון דרמטי קלאסי של שחקן תיאטרון, של משיח תורן, הכריז הנוכל על "ניצחון היסטורי לדורות". סיפר לנו ששאגתו של הלביא "הרעידה את טהרן" ושפרויקט הגרעין "ירד לטמיון".
תזכרו גם איך בנובמבר 2025 עם החתימה על הפסקת אש רעועה בלבנון, הבטיח הבוגד המטורף שחיזבאללה "הוחזר עשרות שנים אחורה" ושבקרוב נראה את "הפרחת הצפון".
כמו שאתם רואים וחשים על בשרכם הצפון פורח, חיזבאללה הוחזר לימי המנדט הבריטי והאיראנים בכלל יושבים במערות שלהם ומבכים על מר גורלם, על כך נתניהו עשה להם תרגיל, החזיר אותם עשרות שנים אחורה ולקח להם את הגרעין מתחת לידיים.
אצל נתניהו אין אמת בחיים, הכל מצגי שווא והפרחת ססמאות ריקות.
סיפורי האגדות של נתניהו מתרסקים לנו בפרצוף, כל פעם מחדש, הוא מאכיל אותנו מרור ועדיין יש כאן מיליון אנשים נבערים ועלובים שבוחרים בו.
נתניהו חי במציאות וירטואלית, סיפורי האגדה הם סיפורי חייו. השקרן, בנאומו לאחר מלחמת איראן הראשונה ביוני בשנה שעברה דיבר על השמדת 20,000 טילים בליסטיים כשאז הוערך שהיה להם לכל היותר 5,000 טילים. היום כשאנחנו חמישה שבועות בתוך מלחמת איראן השניה, כשהאמריקאים תוקפים גם, גורמי מודיעין אמריקאים מעריכים שלאיראן נותרו לפחות חצי מהמשגרים, הטילים והכטב"מים.
גם בסוגיית הגרעין, הכל אחיזת עיניים, הרי נתניה וטראמפ יצאו למלחמה הזו, בראש ובראשונה כד להסיר את איום הגרעין האיראני שלטענת נתניהו כבר הוסר ביוני 2025. בפועל כיום, עדיין יש ברשות האיראנים 450 ק"ג של אורניום מועשר שיכול להספיק לחימוש של 16 פצצות אטום, אף אחד לא יודע איפה האורניום, אם הוא מאוחסן במקום אחד או שפוזר.
מקומם לא פחות הוא שיתוף הפעולה והגיבוי שנתניהו מקבל מהתקשורת ומצמרת צה"ל, לגיבובי השקרים שלו.
טראמפ ונתניהו או נתניהו וטראמפ, שני מנהיגים זחוחים ולא יציבים, יוצאים למלחמות ללא יעדים מוגדרים, ללא תוכניות יציאה וללא בחינת השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח, גם במלחמת עזה מול חמאס שגבתה מאיתנו מחירים כל כך יקרים, הכל התנהל באופן מאולתר, לא מתוכנן אפילו יום קדימה, והתוצאות בהתאם, חמאס חזר לשלוט בעזה.
אז מה היה לנו באגדת נתניהו לשנת 2026 עשרות אלפי ישראלים הם עדיין פליטים בארצם, ה"הפרחה" היחידה בצפון היא של טילים וכטב"מים, הממ"דים והמקלטים הפכו להיות הנכס הנדל"ני היקר ביותר בישראל, שכונות שלמות חרבות מפגיעות טילים, החרדים הפרזיטים ממשיכים לגנוב ולהשתמט, הג'יהאד היהודי ממשיך לבצע טיהור אתני והמחנה הליברלי ממשיך לשרת ולקבור את ילדיו.
ולסיום האגדה, הפסדנו ונמשיך להפסיד כל עוד נתניהו בשילטון.
נתניהו לא חיסל את חמאס, לא חיסל את חיזבאללה, לא חיסל את הגרעין האיראני ואף חיזק את המשטר שם שהפך לקיצוני יותר ומסוכן יותר.
ככה זה כשנתניהו יותר מידי בונה על הקב"ה, על בן גביר ועל רטוריקה תנ"כית שחוקה.
נתניהו הוא פושע מלחמה, מלחמה שהוא מנהל מול עמו שלו, בקרוב מאוד הקרמה תתהפך עליו, הוא יהיה נרדף, ינסה להימלט מדוכן הנאשמים, מכתב האישום שיגישו נגדו אזרחי ישראל ובראשם 2,200 משפחות שכולות שעולמן חרב עליהן, החל מהשבעה באוקטובר 2023.
סוף אגדת פסח 2026, האיש שחשב שהוא אגדה בחייו, יסיים את חייו מושפל בבית האסורים וייזכר לנצח כמחריב ישראל, כבוגד הכי גדול שקם לעם היהודי.
אחרי שבועיים וחצי של מלחמה עם איראן דבר אחד ברור לחלוטין – היא מתנהלת בניגוד לתוכניות של נתניהו. זו היתה אמורה להיות מלחמת החלומות שלו: מלחמה עם מטרה סופר לגיטימית, מלחמה בתמיכה ובמעורבות אמריקאית, מלחמה שהיתה אמורה להשיב לנתניהו את כבודו כ"מר ביטחון", האיש שלא רק הזהיר שנים ארוכות מפני איראן, לא רק הוביל לפרישה מהסכם הגרעין אלא מי שלא רק הולך לחסל את הגרעין האיראני, אלא הולך להפיל את משטר האייטולות, לא פחות.
הרווח הפוליטי המיידי לנתניהו היה אמור להיות עצום – ניצחון מול איראן היה אמור לעמוד כנגד המלחמה הכושלת עם החמאס (מפגן הכוח של החמאס ברצועה אתמול אינו משאיר מקום לספק, הוא חזק מתמיד), כנגד הטבח, ההפקרה ומעל הכל קטארגייט. ניצחון על איראן אמור היה להבטיח את הבחירות ואת ביטול משפטו הפלילי, אגב השלמת ההפיכה המשטרית.
ואכן, היום הראשון למלחמה היה כל מה שנתניהו קיווה לו ויותר – חיסול עלי חמינאי, כאמור מטרה לגיטימית, הביאה לנתניהו מחמאות מכל קצווי הקשת הפוליטית, "הישג יוצא דופן", "הישג כביר" כאילו נתניהו במו ידיו חיסל את חמינאי ולא אלה שמא הטבח הוא מסתי נגדם, אנשים אשכרה ראו בעיני רוחם את שלטון האייטולות מתמוטט בעקבות חיסולו של המנהיג העליון, גלי היהירות והזחיחות של התקשורת המגוייסת עלו, עד כמה שזה מופרך, אפילו על אלה של "הניצחון" הקודם על איראן.
אלא שהמציאות הראתה, את מה שכל בר דעת יכול היה לדעת, שלטון האייטולות הוא שלטון מבוסס היטב, יש לו מוטת כנפיים רחבה מאוד והוא איננו נשען רק על המנהיג העליון ולכן הציפיה למיטוטו או לכניעתו היתה מוגזמת שלא לומר מופרכת מן היסוד. ויותר מכך, המלחמה במידה רבה נשענה על תמיכתו של טראמפ שבדומה לנתניהו, קיווה לרווח פוליטי מהיר והשכחת מעורבותו בפרשת אפשטיין. אלא שהמציאות טפחה גם על פני טראמפ, הוא איננו זוכה לתמיכה רחבה בבית, גם לא מהבייס עצמו, ובניגוד לנתניהו שזכה כאמור לתמיכה רחבה, טראמפ זוכה לביקורת מקיר לקיר – כשכולם מאשימים את נתניהו בכך שהוליך אותו שולל.
המצב הוא כעת שעל אף חיסול חמינאי, על אף הפגיעה הקשה בשדרת השלטון והצבא וכן במתקנים צבאיים רבים – לא רק שאין סימנים להפלת המשטר באיראן אלא, שבדומה למה שקרה עם החמאס, שלטון האייטולות הולך ומתחזק. בזירה הבינלאומית - התמיכה האמריקאית הולכת ויורדת וטראמפ, שאומנם ממשיך לאיים באיומים מגוחכים על הנזק שיגרום לאיראן, מחפש סולם לרדת מהעץ האיראני תוך הכרזה על ניצחון כלשהו, כדי להימנע מהלתבזות מול בוחריו.
אלא שהמציאות הזו בה לא הושגה אף מטרה מההמטרות הרשמיות של המלחמה לא מפריעה לנתניהו להמשיך ולהוליך שולל את הציבור בישראל כאילו אנחנו מנצחים באיראן, כאילו עוד התקפה או עוד חיסול אמורים לשנות את המצב ולהביא לניצחון, ויותר מכך – כדי להסוות את הועבדה כי המלחמה מול איראן היא כישלון קולוסאלי שלא הושגה בה אף מטרה מהמטרות הרשמיות (כן כן, כישלון, ממש כמו המלחמה מול החמאס) נתניהו מעמיק את המלחמה מול חיזבאללה, כולל תכנון לכניסה קרקעית שתסבך את ישראל במלחמה ממושכת – הוא אשכרה מסתיר כישלון של מלחמה אחת במלחמה נוספת, מערפל את החושים של הציבור בסם ההיבריס והטמטום והכל בתמיכת התקשורת המגוייסת.
קשה לדעת כיצד תסתיים הפארסה של המלחמה מול איראן, אילו היינו מדינה נורמלית נתניהו אמור לגלות שהוא יצא למלחמה אחת יותר מדי, מצד שני אילו היינו מדינה נורמלית - נתניהו היה הולך הביתה כבר בשבעה באוקטובר ולא מקבל הזדמנות לכפות על ישראל מלחמות נצח שכל תכליתן מלחמות פוליטיות להיאחזותו בשלטון תוך התעללות באזרחים, כשבאופן פרדוקסלי אלה תומכים במלחמה מבלי יכולת להסביר על מה מבוססת התמיכה – על הכישלון מול חמאס? על הטבח? על הכישלון מול חיזבאללה? על הכישלון מול איראן בפעם הראשונה? על כך שהיחס אל נתניהו בעולם הוא כאל דיקטטור שמרמה את כולם? התמיכה במלחמה בישראל מצד ציבור רחב כל כך, שאיננה מבוססת על דבר מלבד על תעמולה שלטונית, מראה שהציבור בישראל הוא ככל הנראה הציבור המטומטם ביותר בעולם כולו.
אחרי שבוע של תקיפות מסיביות באיראן, חיסול חמינאי, הרג בכירי משמרות המהפכה, הריסת מבנים אסטרטגיים ועוד כהנה וכהנה הצלחות צבאיות טרם הביאו להפלת המשטר באיראן והוא יציב. אחרי שבוע של טילים על ישראל שבו נעצרו החיים הנורמליים, שבוע בו אזרחי ישראל נאלצים לשהות ליד מרחבים מוגנים, שבוע בו יש הרוגים, פצועים ואלפי אנשים איבדו את ביתם – המשטר בישראל לא רק יציב אלא זוכה לתמיכה של ציבור רחב שבימים כתיקונם איננו תומך בממשלה, ציבור שנותן לגיטימציה למלחמה.
כיצד אפשר ליישב את הפרדוקס שציבור המתנגד לשלטון תומך במלחמה ותומך בשלטון בעת מלחמה? הסיבה העיקרית היא שהציבור ממקד את תשומת הלב בכך שאיראן היא מדינת אויב שמהווה סיכון קיומי לישראל ולכן יש הצדקה למלחמה ולפיכך איננו בוחן את יתר השיקולים – את העיתוי, את מי שמוביל את המלחמה בארץ ובארצות הברית, את העובדה שישראל נמצאת כחצי שנה לפני בחירות, את העובדה שהשלטון בישראל לא עושה דבר לשיקום המערכות האזרחיות שנפגעו במלחמה הממושכת עם חמאס – כל אלה נסוגים בפני השיקול של "מלחמה מוצדקת".
כשהשאלה היחידה העומדת על הפרק היא האם המלחמה מוצדקת (היינו האם מדובר באויב שיש להשמידו) לא רק שאפשר להצדיק כל מלחמה אלא בהכרח מתעלמים מכך שדווקא בעת מלחמה, מצב בו יש סיכון לחיי אדם (ובישראל מדובר בעיקר על חיי אזרחים) יש לוודא שהמניעים של השלטון הם מניעים שככל האפשר אינם כוללים שיקולים זרים. צריך לזכור שמלחמה שצד אחד פוצח בה לעולם תכלול שיקולים זרים ועדיין יש לוודא שחלקם במכלול השיקולים הוא מזערי.
והפרדוקס הנוסף הוא שלא רק שהציבור מתמקד בשאלה האם המלחמה היא מוצדקת ומתעלם מכל יתר השיקולים אלא הוא הוא עושה זאת כלפי אדם שהוכיח שוב ושוב שכל פעולותיו נובעות משיקולים פוליטיים ואישיים ובבחירה בין חיי אדם לבין הישרדותו הפוליטית הוא בוחר קודם כל בהישרדותו הפוליטית וכך גם הקואיליציה שאיתו, כולל מי שהקריירה הפוליטית שלהם הסתיימה ואין להם ברירה אלא לזחול אליו (גדעון סער הצליח, בני גנץ עדיין זוחל).
העובדה שרוב הציבור בישראל תומך במלחמה רק משום שהמלחמה מוצדקת ומבלי שהתייחס לכל יתר השיקולים איננה מקרית, היא חלק מתהליך הטפשת והטמטמת שעובר על ישראל תחת שלטון נתניהו, מהפכת הפופוליזם בה אין עוד משמעות לדבר – מלבד הצהרות על פני השטח: "יחד ננצח" (אני בשלטון ואתם בישובים ההרוסים) וכעת "חזקים ביחד" (אתם בחניונים ואם ביתכם ייהרס תקבלו 500 ש"ח ואי אקבל על חלון 1,700,000 ש"ח), מהפכה שבמידה רבה אחראית לה התקשורת שלא רק מדבררת את הסיסמאות של השלטון ועושה לו תעמולה יומיומית, אלא זו שהופכת את הדוברים של השלטון לפאנליסטים, ליועצי תקשורת, לכותבי מאמרים בשם השלטון ומקטינה ככל האפשר את חלקם של המבקרים של השלטון – כך מקבל הציבור תמונה מעוותת לחלוטין של המלחמה והמניעים לה וכן של התוצאות שלה.
את הטפשת, הטמטמת והפופוליזם ראינו בצורה הכי ברורה ב"ניצחון" הקודם על איראן, אז אפילו מבקרים אדוקים הצטרפו למחול הניצחון וחגגו את "ההישג חסר התקדים" על "חיסול הגרעין האיראני", הרבה לפני שהתבררה הפארסה. לחגיגה המוקדמת עצמה יש חלק גדול במהפכת הטפשת והטמטמת, כבר לא צריך להמתין להישגים רשמיים, כבר לא צריך לבחון לעומק את התוצאות או להמתין לפרספקטיבה ממרחק הזמן – חייבים לחגוג מיד כדי לקבע את "הניצחון" בתודעה כדי שגם אם אחר כך יתברר השקר, הציבור עדיין יחשוב שמדובר בניצחון, שהרי כל אחד יודע שאין דרך למחוק רושם ראשוני.
במסגרת מהפכת הטפשת והטמטמת כוכב כדורגל הופך להיות פרשן מדיני, צבאי וחברתי ודעתו חשובה כמו דעה של בעלי ניסיון, השכלה וידע בתחום, כל פליט ריאליטי הוא בעל טור דעה, כל אחד שמתקשה לפרנס את עצמו מצטרף לערוץ התעמולה השלטוני, שלא לדבר על התארים המופרכים משקבלים חברי כנסת רפי שכל שאף אחד לא היה שוכר אותם להיות בייביסיטר – ואטורי, אלמוג כהן ושות'. למהפכת הטפשת והטמטמת יש תפקיד עיקרי בהפיכת ישראל לדיקטטורה, בדיקטטורה אין משמעות להשכלה, ידע וכישורים – הדבר הכי חשוב הוא כוח, כוח רב בידי השלטון לעשות ככל העולה על רוחו, למשל לפרוץ במלחמה מול איראן.
באיזו קלות התרגלו בעלי העסקים לסגירת עסקיהם מבלי לקבל פיצוי
באיזו קלות התרגלו ההורים לסגירת מוסדות החינוך, לא רק בימי מלחמה אלא גם כשאין מי שימלא תפקיד של מורים, גננות ומטפלות
באיזו קלות התרגלו החולים לכך שתור לרופא הוא מותרות וששרות רפואי בסיסי ובדיקות מצילות חיים אינן בנמצא
באיזו קלות התרגלו אזרחים שביתם ניזוק או חרב שאין למי לפנות, שאף אחד לא יפצה אותם ושהם פליטים בארצם.
בטיזו רלות התרגלו אזרחים למחסור של מוצרי יסוד, לביטול אירועים משפחתיים, לאי יכולת יציאה מהארץ או חזרה אליה.
באיזו קלות התרגלו האזרחים לכך שיש שלטון שלא אחראי לדבר ושאין לו שום ציפיה מהשלטון והוא מקבל את זה כגזירת גורל, כוח טבע שאינו ניתן לשינוי, ולא עושה דבר כדי להראות לשלטון שהוא בעל הכוח ושאםשר להשתמש בו נגד רמיסת הזכויות.
אזרחי ישראל כולם - בין אם מדובר בתומכי השלטון או במתנגדיו - מראים שהם הציבור המטומטם ביותר על כדור הארץ, שרודן רודף בצע וחסר עכבות יכול לעשות בהם כרצונו והם שותקים או גרוע מכך, תומכים בו כי הוא מספר להם שחיסול מנהיג דיקטטורה דתית הוא הישג חסר תקדים שקרה רק בזכותו.
ציבור שהתרגל לחיות חיים חסרי וודאות בסיסית וחושב שזה נורמלי שהוא מממן רודן מטורף, את אשתו המופרעת ואת בניו כבר עשרות שנים והוא נותן להם 500 שקלים כשביתם נהרס כדי שיסתדרו בהתחלה .
כאמור, ציבור שהפסיק לחשוב ושמקבל מכות ואומר עליהן תודה לרודן.
"פיגוע הסברתי" אמר האיש שבזבז את כל האשראי הבינלאומי שישראל קיבלה, שדרדר את מעמדה למדינה מצורעת, ושמתפקד היום כווסל קטן של מדינת חסות בזמן שצבאות זרים מנהלים את ענייני ביטחון המדינה על אדמתו אבל מעל לראשו.
הלשכה המחוררת שלך, על פי החשד, מלאה ביועצי צללים שאכלו מידיה של אותה "מדינה מורכבת" שמימנה במשך שנים את מכונת הרצח החמאסית, בעידודך ובאישורך
אותה מכונת רצח שהרדימה והיתלה וטשטשה ושיטתה בך במשך שנים עד שהתפוצצה בוקר בהיר אחד מתחת לאפך
ואחרי שנתיים של טירפודים, מריחות וכל כך הרבה מוות, כשסוף המלחמה נכפה עליך וכאמור כיווצו אותך לכדי שליט-בובה עם כתב אישום בפנים וצו מעצר בחוץ, אתה עדיין מסרב לחקור ולהיחקר, כל שכן לקחת אחריות
ואחרי כל הפשעים האלה אני אמורה להאמין שהדלפת סרטון זה ה"פיגוע התדמיתי הקשה מקום המדינה"? האמנם, חאג' קטריהו קשישא? אולי כלבי התקיפה שלך בכנסת ומחוצה לה מאמינים לזה, הם בהחלט מתאמצים מאד להראות שזה פשע חמור בסדרי גודל מכל מה שעוללת למדינה הזו בקדנציה הנוכחית, ויעידו על כך הקריאות להדחה, לחקירה, לענישה, שלילת דרגות, כליאה ואפילו עונש מוות. אבל את פשעי ה-7/10?! לא, איש לא יחקור.
מרמז במקצת איך היה הפרולטריון המוסת שלך מגיב לו הטבח היה מתרחש במשמרתם של אחרים.
אורי משגב
חברי שלומי אלדר אירח את ידידי אודי לוי לשיחה על קטארגייט- פרשת הבגידה החמורה בתולדות המדינה, שכל מחנה נתניהו משקשק ממנה פחד מוות ומנסה להסיט ממנה את העיניים של כולנו.
מוקדש אישית הבוקר לשופט מנחם מזרחי שמתעקש להמשיך להתבזות שוב ושוב בהחלטות והצהרות תמוהות ומביכות לגבי הקליינט ג'ונתן אוריך.
והוא עוד אמור לשפוט אותי ואת חבריי בתביעת ההשתקה המופרכת שהבוס המבסוט של אוריך הגיש נגדנו ומאז עושה הכל כדי להתחמק מבירורה, בחסות בית משפט השלום נרכז.
לכל הטוענים שעד עכשיו לא היתה אפשרות לעיסקה כזו של ״כולם תמורת כולם״, 12 שניות צפיית חובה. האמת הפוכה: מי שבלם עיסקה מהסוג הזה (אפשר היה להגיע לפרטים דומים עם לחץ של טראמפ כמו שראינו השבוע) הוא מי שאתם רואים בתמונה. תקשיבו לכל מילה: ״אני מוכן רק לעיסקה חלקית ואחריה אחזור למלחמה עד שחמאס יושמד״. ובכן, חמאס עוד שם.
תראו את זה. מה שאודי כגן עושה כאן כ"כ חשוב, אבל גם נוגע ועצוב ומצחיק ורב השראה ויש בו תקווה. וכולנו צריכים אותה אבל בעיקר מי שסובלים עכשיו מטראומה, ופוסט טראומה.
פספסתי את הסיפור הזה בעת שהייתי בנכר. אני כבר לא יודע מה אני מרגיש כלפי הנוכל הזה, אם זה כעס או עצב, או אבל על חורבנה של מדינה.
נתניהו מזכיר לי את הגברים המכים שמאשימים את נשותיהם שאילצו אותם להרביץ להם. מדובר בפסיכופט, שניתק במוח שלו את הקשר בין מעשה לפעולה.
אתה, נוכל, אתה זה שחונק אותנו בביורקרטיה. אתה לא הקורבן, אתה המחולל של התופעה.
אתה זה שכל פעם מפליץ משרדים חדשים וממלא את הממשלה בעדר כלומניקים חסר תועלת ותוחלת שממררים את חיינו.
אתה זה שבאופן עקבי, ממנה לתפקידים רק אנשים בלתי ראויים שלא מסוגלים לעשות שום דבר פרודקטיבי ואפקטיבי, כי הם מלקקים לך.
אתה זה שדואג לך ולמשפחה שלך וזה הדבר היחיד שמעסיק אותך. אין לך מושג מה זה להיות ישראלי ומה זה להיות בישראל.
אתה הרמאי והשקרן ש15 שנה מבטיח לחסל את הבריוקרטיה, להוריד חסמים, כל פעם חוזר על אותו כזב באדרת אחרת. זוכרים את בחירות 2013, את משלה כחלון שלנו שיטפל במנהל מקרקע ישראל? מה קורה עם זה אגב?
כמו במלחמה, אתה הפסיכופט, לא מסוגל להבין שזה לא עליך, זה בגללך. זה לא עושים לך דווקא. זה אתה עשית, בכוונה במחדל בכוונה ובכישלון. אתה זה שהחרבת את המדינה הזו, וחיסלת בשיטתיות כל דבר שעוד עבד כאן לטובת מאי גולנים ויוסי שלים והבן הפרזיט שלך וכל החבורה העלובה הזו שלקחה את העם היהודי והורידה אותו ביגון שאולה.
נפשט את זה כדי שהדילמה תהיה ברורה לכולנו:
- נתניהו מעוניין לעשות עסקה נוספת להשבת החטופים - אבל מתעקש שהיא תהיה בשלבים.
- חמאס מסרב ומוכן לעסקה כוללת אחת להחזרת כולם בתמורה לעצירת המלחמה
- נתניהו לא מסכים. מפחד מהביקורת בבייס, מפחד מסמוטריץ' ובן גביר.
- האיומים שנתניהו מפריח לאוויר נועדו להלחיץ את החמאס ולאלץ אותו להסכים לעסקת שלבים נוספת.
יש כרגע על השולחן עסקה להשבת כולם - את החמאס אפשר לאלץ להסכים לה, אבל נתניהו ממשיך להתעקש ומסרב לה. זה מה שכל ישראלי צריך להכיר. זה כל מה שמשפחות החטופים צריכות לדעת.
מוזמנים לשתף.
אורן סתר, בכיר לשעבר בצוות המו"מ: "בניתוח מקצועי וקר של המצב, ובלב כואב, צריך לומר את הדברים כפי שהם: כל עוד זו הממשלה (ובהנחה שלא תשנה מהותית את דרכה), לא יהיה הסכם כולל, והחטופים לא יחזרו. האופוזיציה צריכה להבין את זה, הציבור צריך להבין את זה, והתקשורת צריכה להבין את זה"
https://t.co/3YAzEfkhI1
רוצים להתחיל להשתמש בכלי ה-AI החדשים של גוגל אבל לא יודעים מאיפה להתחיל? 🤖
מדריך היכרות עם גוגל AI סטודיו
שרשור מקיף עם כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל, שלב אחר שלב.
סמנו לייק להשקעה ולאלוהיי האלגוריתם 😎
ושמרו בסימניה 🧵👇
האיש שעבד בלהישאר בעבודה / רענן שקד
חלק א׳
"אין לנתניהו שום מטרה למעט להישאר בתפקיד, ואתם לא צריכים את "הניו יורק טיימס" כדי להבין את זה
האיש הזה לא עובד בשבילנו. זה לא חדש.
אבל הוא עובד. כל הזמן עובד. מהבוקר עד הלילה עובד.
ולכן אני באמת חושב שבנימין נתניהו הוא איש נדיר. יוצא דופן. ייחודי. יודעים למה? אין לי מושג, שכחתי מאז שהמשפט התחיל מרוב שהיה מופרך – אה, רגע, הנה חזר לי; בנימין נתניהו עושה משהו שמעט מאוד בני אנוש מוצאים טעם לעשות:
הוא עובד בלהישאר בעבודה.
אתם יודעים לְמה הכוונה. לזה שכל מה שהאיש עושה בעבודתו כראש ממשלה – מהרגע שבו הוא מתעורר בבוקר ועד שהוא הולך לישון לפנות בוקר – נועד למטרה אחת: להחזיק בתפקיד עוד זמן. עוד קצת זמן. הרבה זמן. העיקר להישאר.
או כמו שנתניהו קרא לזה השבוע בכנות האופיינית לו – שבמסגרתה הוא אומר תמיד את ההפך מהאמת: "שרידות פוליטית מעולם לא עניינה אותי".
כן, בסדר; גם לא דיילות בלונדיניות ונשימת חמצן סדירה.
וכשחושבים על זה, מדובר בתכונה מאוד לא אנושית – לעבוד בלהישאר בעבודה.
כי רובנו בוחרים במקצוע, עושים קריירה והולכים מדי יום לעבודה משלל סיבות ומטרות שהעבודה היא רק האמצעי להשיג אותן: אנחנו רוצים לבנות משהו. לייצג משהו. להגשים משהו. לעזור למישהו. להשיג איזו מטרה. לעשות כסף.
נתניהו לא. הוא לא רוצה שום דבר כזה. נתניהו רוצה, במסגרת עבודתו, להישאר בעבודה. זו לא עבודה כאמצעי להשגת יעד, מטרה, אידיאולוגיה, מצע (שלליכוד ממילא אין); זו עבודה שמטרתה היחידה היא הישארות בעבודה.
לכן כל דבר שנתניהו בוחר לעשות הוא רק חלק מקמפיין בלתי פוסק לעולם להישארותו. אם זה במקרה מסתדר עם איזה צורך חיוני של ישראל – נניח חיסונים לקורונה או תקיפה באיראן – אדרבה; ואם לא, שהצורך ילך לחפש, נתניהו לא עובד בשבילו. לא זו המטרה. המטרה היא להישאר בעבודה.
קשה לתפוס דבר כזה. כלומר, אם אני אגיד לכם שאני כותב את הטור הזה לא כדי להביע איזה רעיון, או כדי לשכנע, או כדי להתפרנס, אלא רק כדי, נו, שייתנו לי לכתוב אותו גם בשבוע הבא, ובזה שאחריו – זה יישמע לכם הגיוני?
מבחינת נתניהו, אין הגיוני מזה; המטרה היחידה בעבודתו היא להרוויח עוד זמן בעבודה. כל יום בתפקיד מבחינתו הוא משהו עד כדי כך טוב שזה חייב להיות משמין.
וזו המון עבודה, להישאר בעבודה של נתניהו.
כי להישאר בעבודה אומר להיפטר מהיועצת המשפטית.
להישאר בעבודה אומר לא לסיים את המלחמה בשום תנאי, שהחטופים יאבדו עיניים, שרירים, נשימה, חיים, ושישראלים ימותו.
להישאר בעבודה אומר הפיכת כל הצמרת הביטחונית והמשפטית למשרות אמון, הפיכת החוק לבדיחה לא רלוונטית, הפיכת כל ערך ישראלי למרוקן מתוכן.
זה הרבה עבודה.
ותשאלו אותו: אוקיי, ביבי, אבל מה כל העבודה הזו שלך נועדה להשיג? מה המטרה עצמה בסוף? אתה ראש ממשלה, בטוח יש משהו שגרם לך להיכנס לתחום.
והוא יספר לכם שקר כלשהו, בסבירות גבוהה המילים "ביטחון" ו"ישראל" יככבו. אבל האמת – כפי שהוכיח תחקיר "הניו יורק טיימס" מהשבוע שעבר – היא שהוא לא רוצה להשיג שום דבר זולת להישאר ראש ממשלה, לא חשוב בכלל איזו ממשלה.
אין לי מושג למה, כי דווקא פוליטיקה – באמת תחום מטונף, מייגע, לא מאוד מתגמל ולרוב סיזיפי לגמרי – זה משהו שאתם נכנסים אליו כי אתם באמת מעוניינים לשנות משהו. לממש רעיון, תפיסה, אידיאולוגיה (ובמקרה בני גנץ: היעדרם).
אבל לא נתניהו; הוא שם רק בשביל להיות שם עוד.
תחקיר "הניו יורק טיימס" ההוא שהראה שנתניהו חיסל בלי למצמץ המון הזדמנויות להפסקת אש או הפסקת המלחמה או החזרת החטופים (41 מהם הגיעו לעזה חיים ומתו שם), רק כי חשש שהדבר יפרק לו את הקואליציה ויאלץ אותו לוותר על הישגו הגדול ביותר – הישארות בתפקיד – מוכיח את הנקודה:
אין לנתניהו שום מטרה אחרת.
לא ביטחון ישראל, לא הגנה על אזרחיה, לא חילוץ שבוייה, לא רווחת תושביה. כלום.
עוד לא נולדה הסיבה שתגרום לו להגיד: לא שווה את זה. לא; המטרה היא להישאר עוד יום, עוד שבוע, עוד קדנציה, עוד פגרה.
המשך חלק ב׳