קצת ארוך אבל בכל זאת 100,000.
מאה אלף חברות וחברים במפלגת הדמוקרטים.
יש מספרים שהם לא רק מספרים.
מאה אלף מתפקדות ומתפקדים זה לא רק הישג ארגוני, פוליטי או כלכלי, למרות שכל אלה חשובים מאוד. זה קודם כל סימן להתעוררות אזרחית אדירה.
זה סימן לכך שבכל הארץ, בערים, ביישובים, בקיבוצים, במושבים, בשכונות, בקהילות ובבתים, יש המוני ישראלים וישראליות שמסרבים לעמוד מנגד. אנשים שמבינים שהמדינה נמצאת ברגע מכריע, ובוחרים לא רק לקוות לשינוי, אלא להיות חלק ממנו.
להתפקד. להשפיע. לבחור. להתנדב. לתרום. לקחת אחריות.
כמנכ״ל המפלגה, אני רואה את הדבר הזה מקרוב, יום יום, וזה מרגש בעוצמות שקשה לתאר.
זה מתחיל כמובן בהובלה של יו״ר המפלגה, האלוף במיל׳ יאיר גולן, שמוביל את המחנה שלנו באומץ, ביושרה, בנחישות ובבהירות ערכית נדירה. בתקופה שבה רבים מתבלבלים, מתמרנים או מפחדים לומר אמת, יאיר מציב דרך ברורה: ציונית, ליברלית, דמוקרטית, לוחמת, אחראית. דרך של שינוי באמת.
לצידו עומדת נבחרת מועמדות ומועמדים מעוררת השראה. חמישים ואחת נשים ואנשים מצוינים, מכל רחבי החברה הישראלית, שבחרו להיכנס לזירה ברגע קשה, לא כדי לקבל כבוד, אלא כדי לקחת אחריות. כל אחת ואחד מהם מוסיף כוח, עומק, ניסיון, תקווה ואנרגיה למהלך הגדול שאנחנו בונים כאן.
אבל היום אני רוצה לומר תודה מיוחדת גם לאנשים שמאחורי הקלעים.
לצוות המפלגה, מהפעיל בדוכן דרך המובילים וכל העובדים כולם. ועדיין בתוכם גם כמה שחשוב לציין.
ליובל שוורץ האלוף, שאמון על המפקד ועל מערכות המידע, שבנה תשתית עצומה, נתן מענה, פתר בעיות, יזם, דחף ולא ויתר לרגע.
לרעות בית הלחמי שלנו, שזמינה 24/7, ולסהר שהצטרף עכשיו ומביא איתו כוח גדול.
לגל בן דוד, יונתן בר וסימונה פז, שבעבודה חכמה, מהירה ומדויקת בכל הערוצים הביאו בידיים אלפים רבים של מתפקדים ומתפקדות.
ולארז בר חיים וחן יצחקי, שבנו תשתית דאטה וטכנולוגיה שמאפשרת לנו למקסם כל שקל, כל פנייה, כל קמפיין וכל הזדמנות.
בלי העבודה השקטה, המקצועית והבלתי נגמרת שלכם, למפלגה הזו לא היו היסודות שעליהם היא עומדת היום. אתם לא תמיד בפרונט, אבל ההישג הזה שייך לכם בענק. וזה רק רשימה חלקית.
מאה אלף מתפקדים הם כוח עצום. אבל הם גם התחייבות. אנחנו המאה אלף שיכריעו את הבחירות האלה.
מאה אלף חברות וחברים הם עמוד השדרה של המחנה הליברלי והציוני בישראל. שיגנו על כל קלפי וילחמו על כל קול. זו הבטחה.
אז תודה לכל אחת ואחד שהתפקדו.
תודה לכל מי ששכנע חבר, התקשר, שיתף, תרם, התנדב, עזר, האמין ולא ויתר.
זה רגע גדול.
אבל הוא רק ההתחלה.
יאללה, ממאה אלף מתפקדים, למעל חמישה עשר מנדטים. מחזירים את המדינה לידיים שלנו.
שבת שלום.
חזרנו לשטח והבחירות מתקרבות.
בכל יום שישי אנחנו יוצאים לעשרות נקודות ברחבי הארץ.
השבוע יצאו כ30 צוותים: בירושלים, חיפה, תל אביב, זכרון יעקב, קרית ביאליק, עפולה, באר שבע, קרית טבעון, הרצליה ועוד - איפה שהציבור נמצא, אנחנו שם.
זה לא קמפיין של פייק או בוטים - זה פשוט קמפיין של אנשים.
זו אחת התמונות שתפסה לי את העין. פעיל מסור שלנו מירושלים.
עומד ברחוב, מדבר, מקשיב, לא מוותר על אף שיחה - כי הוא יודע שכל קול קובע.
ואין פה סוד גדול.
אין גימיקים.
אין לחצן סודי.
אין שיטה שרק מעטים מכירים.
יש שיטה אחת והיא הכי עתיקה והכי פשוטה בעולם והכי קשה לביצוע:
לדבר עם אנשים.
להקשיב באמת.
לשכנע.
לרתום.
זו עבודה סבלנית. לפעמים שוחקת. שיחה אחרי שיחה, אדם אחרי אדם. אבל זו הדרך היחידה לנצח.
תודה לפעילים המדהימים שלנו. הציבור הישראלי צמא לשינוי.
ואנחנו נביא אותו. בידיים.
ב-7 באוקטובר, בלב גיהנום הנובה, דרכתי את הנשק מול טנדר שהתקרב אליי. הייתי דרוך להיתקלות עם מחבלים, אבל מתוך הרכב ירד עוז דוידיאן. חילצנו יחד שלושה צעירים שהסתתרו בשיחים. פיניתי אותם למקום בטוח, ועוז פשוט סובב את ההגה וחזר פנימה, הישר אל תוך התופת.
מה שעוז עשה באותו יום זו גבורה נדירה ויוצאת דופן. 15 פעמים הוא חזר לתוך התופת תחת אש. 120 צעירות וצעירים ישראלים חבים לו היום את חייהם, רק מפני שאדם אחד בחר, פעם אחר פעם, לסכן את עצמו כדי להציל אותם. אין היום אזרח במדינת ישראל שראוי יותר ממנו להדליק משואה ולזכות בהערכה ממלכתית על גבורתו.
אבל מול האומץ וההקרבה האלה, אנחנו מקבלים פוליטיקה קטנה וצינית.
השרה מירי רגב מסרבת להעניק לעוז משואה, רק משום שבאותה שבת הוא תועד פועל לצידי בשטח.
זו החלטה שמנותקת מממלכתיות. לפסול אדם שהציל 120 איש בגלל שיקולים עסקניים צרים, זו פגיעה ישירה בשורדים. לממשלה הזו חסרה היכולת הבסיסית לראות מעבר לפוזיציה, ולהכיר תודה לאזרחים על סמך מעשיהם.
עוז דוידיאן הוא גיבור ישראל, והוא יישאר כזה גם בלי המשואה של מירי רגב. כשנחזור לשלטון, נדאג להחזיר את הממלכתיות ונוקיר אנשים כמו עוז, מלח הארץ, בדיוק כפי שמגיע להם.
המאזן האסטרטגי, נכון לעכשיו -
1. המשטר האיראני עומד על רגליו.
2. המשטר האיראני שולט במיצרי הורמוז, ומכתיב את התנועה בהם גם בתקופת הפסקת האש.
3. המשא ומתן מתנהל על בסיס 10 הנקודות של המשטר 👇( ראו פירוט מהגרדיאן).
4. הפסקת האש חלה גם בלבנון.
5. סין מושכת בחוטים מאחורי הקלעים. פקיסטן מתואמת עימה.
6. איראן שימרה יכולת שיגור טילים עד הרגע האחרון, ונראה שיכולה לחדש את האש ולהמשיך להעסיק את ישראל והמפרציות עוד תקופה ממושכת.
7. כלכלת החימושים של ישראל מעידה על קושי.
8. ארה"ב - ההליכה על הסף של טראמפ הצליחה כנראה להלחיץ את המשטר.
9. אבל קיבעה את תפיסת טראמפ בעולם, וגם בתוך ארה"ב, כ Madman וכבלתי כשיר.
10. הפרסומים ב NYT קיבעו סופית את המלחמה כיוזמה וכמזימה של נתניהו, שהוליך שולל את טראמפ עם הבטחות-שווא על הפלת משטר מהירה.
11. מעמדה של ישראל בארה"ב התהפך, מנכס לנטל. מבעלת ברית למדינה הפוגעת בביטחון הלאומי של ארה"ב וגורמת לה לפעול בניגוד לאינטרסים שלה.
12. המטרות הצבאיות שהגדירה ארה"ב מחדש לפני כשבוע - הושגו -
הושמד חיל האוויר האיראני.
הושמד חיל הים האיראני.
נפגעה משמעותית יכולת הטק"ק.
נפגעה תשתית תעשייתית קריטית.
13. אבל המטרה העיקרית - מניעת נשק גרעיני מאיראן - לא הובטחה לאורך זמן, בשלב זה. והתמריץ האיראני להשיג נשק גרעיני גדל מאוד.
14. המרוויח העיקרי - פוטין. ברית נאט"ו התערערה קשות ונמצאת על סף פירוק.
אספקת הנשק האמריקני לאוקראינה צנחה, ותישאר נמוכה.
מחירי הנפט זינקו, והסנקציות על נפט רוסי הוסרו חלקית.
ארה"ב שקועה שוב בבוץ מזרח תיכוני טובעני.
המשטר האיראני הידידותי לרוסיה נותר על כנו.
15. המפסידות העיקריות - סעודיה, האמירויות, קטאר וכל מדינות המפרץ.
המודל הכלכלי שלהן קרס.
איראן שולטת בזרימת הנפט והגז במפרץ הפרסי, ע"י ויסות התנועה במיצרי הורמוז.
תפיסת הביטחון שלהן - שהתבססה על מטריית הגנה אמריקנית ובסיסים אמריקניים בשטחן - קרסה.
הנחות העבודה לגבי הבנות עם איראן קרסו.
הנזקים המיידיים וארוכי הטווח - קולוסאליים.
אין חלופות ברורות ואטרקטיביות. נדרשת חשיבה עמוקה ובנייה מחדש של תפיסות יסוד אסטרטגיות ושל חוסן כלכלי ואנרגטי.
16. המאזן הישראלי הכולל -
הישגים צבאיים משמעותיים מול איראן.
לחימה משותפת עם ארה"ב והוכחת נכסיות אופרטיבית ומודיעינית.
ההימור על שינוי המשטר - נכשל.
גרירת ארה"ב למלחמה בהבטחות-שווא - נזק אסטרטגי לדורות.
'פתיחת חשבון' היסטורי עם איראן, כולל חיסול חמנאי.
קיבוע דימוי - באזור ובעולם - של שחקן רוויזיוניסטי, חסר מעצורים, החותר להתפשטות ולהגמוניה אזורית.
אי-מעורבות במשא ומתן על מצב הסיום ועל הסדרים עתידיים שיעצבו את המערכת האזורית והבינלאומית.
דחיית ההצעה הלבנונית ההיסטורית למשא ומתן על נורמליזציה ושלום, כולל פירוק חיזבאללה מנשקו.
קריסת תהליכי קבלת ההחלטות, והתבטלות של ראשי מערכות הביטחון בפני נתניהו.
ניתוק מוחלט של הממשלה מן הציבור.
הזנחה מתמשכת של העורף והאוכלוסייה, בדגש על הצפון.
שיתוק של המשק וסגירה של נתב"ג למשך חודש - חשיפת חולשה אסטרטגית.
'כלכלת החימושים'.
מתיחת צה"ל מעבר לגבול יכולתו, עד כדי 'קורס לתוך עצמו'.
המשך קידום ההשתמטות החרדית גם אחרי יותר מ-900 ימי מלחמה, הקרסה של החוסן הלאומי והסולידריות הבסיסית.
גרימת נזק כלכלי אסטרונומי, והסתרתו מהציבור.
קידום ההפיכה המשטרית ודיכוי המחאה וחופש הביטוי, בחסות המלחמה.
הפסקת יצוא גז טבעי ואי עמידה בחוזים.
המשך יבוא
קטאר היא, ללא ספק, המדינה הערבית שגרמה לנזק הרב ביותר למדינת ישראל:
1. היא מימנה ותמכה בחמאס בביצוע הטבח הנורא ביותר לעמנו מאז השואה, וחזרה לממן את שיקום החמאס.
2. היא מארחת את מתנגדי ושונאי ישראל בבירתה, מראשי החמאס ועד עזמי בשארה (שמוצא שם מקלט, לאחר ששיתף פעולה עם חזבאללה במלחמת לבנון השנייה).
3. היא מימנה ומממנת את קמפיין הדה-לגיטימציה האנטי יהודי ואנטי ישראלי בעולם בכלל, ובקמפוסים בארה״ב ובאירופה בפרט.
4. היא חדרה ללשכת ראש ממשלת ישראל, מימנה והפעילה שלושה מיועציו, בקמפיין השפעה, שעיכב את שחרור החטופים, פגע ביחסי ישראל-מצרים ומנע את החלפת שלטון חמאס בעזה.
5. היא השחיתה את מערכת השלטון הישראלית.
…ועכשיו צפו שוב בסרטון של אחראי העל לטבח ה-7.10, מחבק את יועצו בחזרתו ללשכה, לאחר שהודה בקבל כסף מקטאר, היה מעורב בהדלפת המסמך המודיעיני המסווג ל׳בילד׳ (כדי להרחיק עדות לאחריות ״הבוס המבסוט״ למותם של ששת החטופים), ולאחר שלא עבר סיווג ביטחוני.
אם זו לא בגידה - אז מה כן!?
את ממשלת השקר, ההפקרה והבגידה- הממשלה העבריינית והמורדת בחוק- ממשלת המשיחיים, המשתמטים והמושחתים, אנחנו חייבים להחליף בהקדם, כדי להציל את המדינה מחורבן.
איזה טקסט מביך.
ההתנצלות בפני קטאר היא חרפה - וזו עובדה - לא משנה אם אתה תומך נתניהו, בנט או יאיר גולן. (כבוד לאומי, מצלצל מוכר? צמד מילים שראש ממשלה ותיק עם חיבה לסיגרים נהג להתהדר בו פעם ולכתוב עליו בספריו).
אבל הסכם ההגנה שארה"ב מספקת לקטאר זו לא רק חרפה זו גם פגיעה ביטחונית משמעותית (שגם הוסתרה מהציבור, כמו מכירת צוללות התקפיות למצרים למשל).
עכשיו בוא קבל סקופ: יש מי שרואים את העולם דרך משקפי ציונות, אהבת המולדת ודאגה עמוקה וכנה למדינת ישראל.
אתה לעומת זאת, בניסיון פאתטי לקבע מנטרה דמגוגית של 'כן ביבי לא ביבי', מעיד בעיקר על תפיסת עולמך ועל חוסר יכולתך לנהל דיון מהותי וערכי.
יאיר גולן צודק, ולא בפעם הראשונה, ולומר שלא אכפת לו מהחטופים זו ערלות לב.
"גולן יודע טוב מאוד למה נתניהו מתכופף מול הקטארים" - נו, לפחות בזה אתה צודק.
למה? משום שהוא מנהיג חלש שמכר את מדינתו ואת אזרחיו, לא היום, אלא כבר ב-2018 כשנלחם בכל מאודו ובכל יכולתו להעביר להם מיליונים במזוודות.
האם שאלת פעם מדוע נסגרה יחידת צלצל? ברצינות, שאלה עיתונאית מספיק חשובה. מדוע זה עובר בשקט? מה מניע ראש ממשלה "חזק" לפעול לסגירת יחידה שמסכלת כספי טרור?
אולי העובדה שיועציו הקרובים בגדו בביטחון המדינה ומכרו את נשמתם למדינה המורכבת אך תומכת הטרור?
כך שהתקיפה הכושלת בקטאר הייתה שגיאה שהתהפכה עלינו, ואלמלא הצעד הזה ההתנצלות וההתקפלות לא היו חייבות לבוא לעולם.
אז אתה מבין, כמה קל לתקוף את יאיר גולן, ולהעלים עין מאחריותו של ראש ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים.
אם כך, ניכר שמה שמנחה אותך הוא התיעוב לגולן.
עיתונות זו בטח לא.
איימן עודה כבר הודיע שלא יתמודד בבחירות.
כל המהומה סביבו היא לא עניין אמיתי, אלא תעמולה נטו.
הדחתו היא עוד ניצחון לממשלה הלאומית-קיצונית על ישראל הבטוחה והדמוקרטית.
הבוקר זה איימן.
אחר הצהריים זה תאגיד השידור.
מחר זו היועצת המשפטית.
מחרתיים - אתם.
תתעוררו
אלו סדרי העדיפויות, בשבוע הכי גורלי פתחתם לראשונה את ועדת הכספים עבור תקציב למועצות הדתיות.
ככה אתם עובדים, קודם כל האינטרס של המקורבים שלכם ואחר כך מחליטים האם נותנים לכל עם ישראל.
כשיוצאים למערכה כל כך חשובה, קיומית וכולנו מבינים את החשיבות של המערכה הזו, יש גם עניין של חוסן לאומי, חברתי, אזרחי, לא רק עניין ביטחוני.
יש כאן אנשים שאין להם ודאות כלכלית עכשיו, והמקום הזה, הוועדה שאמורה לתת להם מענה - מושבתת.
לקרוא לאחדות ולהגיד ״יחד״ כולם יודעים, אבל בשבוע הזה בשעת החירום הזו, ועדת הכספים מתכנסת לדיון מיוחד לחוק פג תוקף של המועצות הדתיות, למישהו באמת היה נדמה שזה סדר עדיפויות תקין?
ראיתי מופע של אדם שקרן, לחוץ ורדוף שמטיל רפש על כולם, ולא לוקח אחריות על כלום.
יש לי 2 הבטחות לנתניהו הערב:
1. אתבע אותך דיבה על השקרים שאתה מפיץ נגדי.
2. ננצח אותך בבחירות בקרוב מאוד ונשלח אותך לדפי ההיסטוריה.
במקום בו מפקירים חטופים, יפקירו גם את כל בני האדם.
אירועי רעננה השבוע הראו שעכשיו שותפים להפקרה גם חלקים הולכים וגדלים בתקשורת, וכמעט כל האופוזיציה בראשות יאיר לפיד.
אנחנו לקראת סוף התהליכים, טסים במורד מיליון מדרונות חלקלקים. חובה להשוות.
שקט הוא כבר הרבה יותר מרפש. שקט הוא הפקרה. שקט הוא התרת דם. הדם על הידיים שלכם, השותקים.
שקט גם לא יציל אותכם. זה עוד רגע אצלכם.
חצות. בית חולים מאיר.
במיון עם סמנכ״לית התנועה הרפורמית שנפגעה מהשלכת אבן אל מכוניתה על ידי אחד מהחוליגנים הכהניסטים. עוד שתי נשים נפגעו מהשלכת אבנים.
בית הכנסת ברעננה שעבר הלילה נסיון פוגרום, רק מכיוון שאירח אירוע צפיה בטקס הזיכרון המשותף, הוקם במקור על ידי הרב מיקי בוידן.
ביולי 1993, בנו של הרב בוידן, יונתן, חייל מצטיין בסיירת עורב, נפצע אנושות בתקרית ברצועת הביטחון בדרום לבנון. כעבור שבועיים נפטר מפצעיו.
מה לאספסוף שהתייצב היום מול בית הכנסת וקרא ״מות לערבים״ ו״שישרף לכם הכפר״ ולזכרם הקדוש של חללי צה״ל ונרצחי הטרור?
חוליגנים שזוכים לרוח גבית ולעצימת עין מפרנסיה של המדינה. שורפי אסמים חדורי שנאה. מחללי שם שמים ברבים.
לא ניתן לכם ולפטרונים שלכם להחריב את הבית השלישי.
@MeravMichaeli כל הכבוד, את ממשיכה בעקביות את מסע השמדת הערך של המחנה, בניגוד לחברי סיעתך ולרוב המכריע במחנה שמשווע לאיחוד כוחות ולמנהיגות ראוייה. מעל שנה מתחת לאחוז החסימה בסקרים. מאיפה עזות המצח הזאת. בושה!
אלימות שוטרים לא תבהיל אותנו, בן גביר לא יבהיל אותנו, והממשלה לא תבהיל אותנו. כל מוצ״ש שכזה יבטיח מחאה נחושה וגדולה יותר מחר בבוקר ובסוף השבוע הבא. מה שקרה הערב בתל אביב, הוא תחילת הסוף של הממשלה.