טקסט מבהיל של חברי הטוב יותם ברגר, דוקטורנט במשפטים באוניברסיטת סטנפורד.
*קריאת חובה*
חמישה שיעורים מסטנפורד, קליפורניה
שנת הלימודים האקדמית בארצות הברית הולכת ומתקרבת לסיומה. עוד כמה שבועות יעמדו תלמידי האוניברסיטאות המסיימים את לימודיהם על הדשא, בגלימות וכובעים. הם יצטלמו בהתרגשות, ילחצו ידיים לדיקנים, ואז יתעופפו מכאן, מפנים את מקומם לדור חדש של בני דמותם.
לקראת טקסי הסיום הולכות ומתגברות גם מחאות הסטודנטים האנטי ישראליות באוניברסיטאות האמריקאיות. אפשר לפתוח בצפירת הרגעה. כאן בסטנפורד, לפחות, הסטודנטים שישנים ��ל מדשאות הקמפוסים וקוראים לפצוח ב״אינתיפאדה גלובלית״ הם – ככלל – לא מסוכנים במובן הפיזי של המילה. אבל הם מסוכנים מאוד בטווח הבינוני והארוך, בכל הנוגע לדמותה של מנהיגת העולם החופשי.
זו השנה השנייה שלי בסטנפורד. כשחזרנו לכאן בספטמבר אחרי חופשת הקיץ, התכוונתי לסיים את השנה עם הצעת מחקר מאושרת ושליש דוקטורט כתוב. קשה לתאר כמה אני רחוק משם. להתרשמותי, אני לא ממש יוצא דופן. מאז אוקטובר, מצאו את עצמם ישראלים רבים מאוד בחו״ל נאלצים לבחור בין שתי אופציות – להוריד את הראש או להפוך לשגרירים בלית ברירה. מי יכול בכלל לכתוב מאמר כששני אחיו נלחמים בעזה. במקום, מצאתי את עצמי מכלה חלק ניכר מזמני על פעילויות ״הסברה״ שלא היו לי שום כוונות לקחת בהן חלק.
למרות זאת, למדתי השנה כמה שיעורים חשובים מאוד שלא אשכ�� בחיים. עם סיום שנת הלימודים, ונוכח גל השאלות המודאגות מהארץ לאור הסבב הנוכחי של טירוף הקמפוסים, חשבתי לשתף את חמשת השיעורים החשובים ביותר שלמדתי בשנה האחרונה בסטנפורד, קליפורניה.
1. אם נרצה זאת ואם לא, אנחנו תמיד – בראש ובראשונה – היהודים.
השנה הראשונה כאן הייתה חוויה אקדמית חזקה מאין כמוה. הרגשתי מוקף בחברים בינלאומיים. קיבלתי גישה מלאה למוחות המשפטיים המבריקים ביותר בעולם. התחושה הייתה שמונחות לפני אינסוף הזדמנויות. חברים מהארץ, ששאלו כבר בשנה שעברה אם אנחנו סובלים מאנטי-ישראליות היו נראים לי מצחיקים. מה פתאום? אני ישראלי ליברל. כתבתי בעיתון השמאלני ביותר בישראל. התמחיתי באחד מבתי המשפט הליברלים בעולם המערבי. למה שלמישהו תהיה בעיה איתי? התהלכתי בין מי שחשבתי לחברים כשווה בין שווים. יכולתי לדבר על ישראל בחופשיות, לבקר אותה ולאהוב אותה, לנהל דיונים שחשבתי שהם טובים ומורכבים על הנושאים הרגישים ביותר גם עם מי שהיה ברור שלא מסכימים איתי. הרגשתי אזרח העולם.
זו הייתה אשליה. אין ממש דבר כזה, מתברר, ״יהודי אזרח העולם״, כל עוד היהודי מתעקש על זכותו לקיום לאומי. בשביל רבים ממי שראיתי בהם חברים, התברר, הייתי בראש ובראשונה היהודי. ברגע האמת, מעטים מהם עמדו לצידי ברמה האישית. כמעט אף אחד מהם לא עמד לצידי ברמה הלאומית. הנורמות הכפולות שלהם אפשרו לסטודנטים שונאי ישראל להגיד עלי ועל החברים שלי דברים איומים, אך השתיקו כל ניסיון שלנו להתנגד לכך. במקומות מסוימים, נאלצתי לבחור בין להתנצל על ישראלותי לבין דחיה. לא הייתה שאלה.
בחוויה פוקחת העיניים הזו יש גם יתרונות. היא נייר לקמוס לאיכותם האנושית של הסובבים אותנו. חלק מהאנשים סביבי יצאו מגדרם כדי לתת גב, או ��די להפגין מחוות של אנושיות. מצאתי את עצמי מוקף בקשרים חזקים ועמידים. את החברים האלה לא אשכח בקלות.
2. אמריקה ראויה לדונלד טראמפ.
חבר ישראלי התבדח בפניי שאם טראמפ ייבחר לנשיאות שוב בנובמבר, הוא ילך בחצרות סטנפורד ויחלק בקלאוות. זו בדיחה מצחיקה מאוד רק כי היא לא לגמרי דמיונית.
9 בנובמבר 2016 היה יום שהכה אותי בתדהמה. כמו רבים בכל רחבי העולם, העובדה שארצות הברית של אמריקה בחרה בדונלד טראמפ לנשיאה הייתה בלתי נתפסת. במובן עמוק מאוד, לא משנה כמה פרשנויות קראתי, בכמה סרטים וסדרות דוקומנטריות צפיתי – מינויו של האיש הזה היה נראה לי בלתי מוסבר. דמיוני. בלתי אפשרי. גם שנים אחר כך, כשהמילים ״הנשיא טראמפ״ הפסיקו להרגיש מוזרות על הלשון, הבחירה בו הייתה נראית לי לא מוסברת. גליץ׳ במטריקס. לא יכולתי להבין איך יכול להיות שהקמפיין שלו הצליח.
השנה נפל לי האסימון. לא, לו הייתי אמריקאי עדיין ל�� הייתי מצביע לטראמפ. אבל אני מבין כעת את אלה שמצביעים לו. דונלד טראמפ הוא המענה של אמריקאים מסוימים לטירוף שמנגד, טירוף שלא הבחנתי בו עד שהוא הפנה את פרצופו לכיווני. טירוף לא פחות גרוע. לא, לו הייתה לי זכות הבחירה, לא הייתי בוחר בדונלד טראמפ. אבל אמריקה ראויה לו.
@elonmusk Which is why woke feminists ended up siding with Hamas rapist-murderers against their Jewish victims. One more rotten fruit of Edward Said's legacy. @bungarsargon explained, on a Telos webinar.
Yad Vashem chairman @AmbDaniDayan in a letter to Columbia President Shafik:
“Heidelberg University in Germany was not less prestigious than Columbia...A mob of Heidelberg students burned Jewish and other “corrupt” books in
Universitätsplatz ("University Square"). Its faculty developed pseudo-academic fields like race theory, eugenics and forced euthanasia. Heidelberg did have administrators. Unfortunately, it lacked moral leadership.”
Israel's most renowned satire show presents an exclusive interview between the leader of Hamas and the BBC's best and brightest - don't miss the end.
@Eretz_Nehederet
ביום ראשון בבוקר כולנו באירוע האחדות בכותל המערבי ובצעדה לכנסת.
הקשיבו לרב מדן, מבכירי רבני הציונות הדתית, וליובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר.
ח��בה להגיע להסכמה רחבה.
יחד נמנע את הקרע בעם.
#ואהבת
לליאו די, שאיבד את רעייתו ואת שתי בנותיהם בפיגוע הנורא בבקעה, בקשה אחת בלבד: להעלות לרשתות החברתיות את תמונת דגל ישראל.
ליאו והמשפחה, עם ישראל כ��לו איתכם.
Nationwide propensity-score analysis showed no benefit of 5-ASA over no maintenance tx in mild #Crohns but
was associated with slightly higher rates of adverse events #epiIIRN@HenitYanaiMD@HelmsleyTrust@Iris_Dotan
https://t.co/TGUFaDmW31
A great conclusion to a wonderful Israeli GI conference, in a session on "simple" IBD cases led by @IBDMD, @ShomronH and @HenitYanaiMD. No simple answers.
After a busy and successful #DDW2022, time for us to collate and review content for @CrnstnsHlth Best of DDW in #IBD. Global faculty and fellows in person and zooming in tonight.
▶️ Stay tuned for announcements of our webinars and other programs in June/July!
Non-invasive pouch follow-up: Fecal calprotectin is increased in pouchitis and progressively increases with more severe endoscopic and histologic disease @JacobOllech@Iris_Dotan@HenitYanaiMD https://t.co/DDq4ottXxg
עבודת נמלים מטורפת של צוות מופלא - בכללית ובהרווארד
ואלה שמות:
CRI: ד"ר נועם ברדה, ד"ר נעה דגן, יתיר בן-שלמה, ד"ר אלדד קפטן, ד"ר ג'ייקוב וקסמן, רעות אוחנה ד"ר דורון נצר
HMS: פרופ' מיגל הרנן, פרופ' מארק ליפשיץ, פרופ' אייזק כהנא ופרופ' בן רייס
כבוד וזכות לעבוד עם קבוצה כה מופלאה