ברשימת הליכוד אחרי נתניהו מככבים מורשע אחד, נאשם בשוחד אחד, שני חשודים בפלילים, ואחד שוועדת חקירה ממלכתית הטילה על��ו אחריות אישית לאסון בו נהרגו עשרות אנשים. וזו רק ההתחלה.
סיכום תמציתי לטובת מי שעוד מתלבט אם להצביע מחל.
2. אלי כהן. חשוד בפלילים בפרשת הדרכונים. על פי החשד, בתקופתו הפך משרד החוץ לדלפק הנפקת דרכונים דיפלומטיים למקורבים, לרבות יאיר נתניהו. נמצאה תשתית ראייתית נגדו והתיק הועבר להחלטת הפרקליטות.
3. אמיר אוחנה. נמצא נושא באחריות אישית לאסון מירון, שבו נהרגו 45 יהודים חרדים. לא הסיק מכך מסקנות אישיות בטענה שאחריות אין פירושה אשמה. הפך את הכנסת ממנגנון פיקוח על הממשלה לכלי שרת בידיה, למשל כשבחר (חרף פסיקה בג"ץ) להשאיר את מדינת ישראל ללא מבקר מדינה כדי לשמור את התפקיד לעורך דינו הפרטי של נתניהו. בתקופתו תועדו עימותים אלימים בין משמר הכנסת למשפחות שכולות.
4. יריב לוין. אחראי להסתערות על מערכת המשפט ולטריפת המדינה למערבולת של עימות פ��ימי שסופה בטבח ה-7 באוקטובר. ניהל מערכת התשה כנגד המערכת שעל תפקודה הוא מופקד. יצר במו ידיו מחסור בשופטים בכל הערכאות עד כדי כך שנאשמים ברצח השתחררו למעצר בית כי לא היה הרכב פנוי לדון בעניינם. ממובילי ומנסחי הדפוס של הפעלת כוח שלטוני כדי לנקום במדינת ישראל.
5. מירי רגב. בתקופתה נרשם שיא של 20 שנה בקטל בדרכים. קידמה מינויי מקורבים במשרד התחבורה ועיקרה את המשרד מגורמים מקצועיים. שהתה בחופשה פרטית במקסיקו בזמן הטבח, ומשרדה הפעיל את תכניות החירום באופן כושל ואיטי. לא ראתה לנכון להתפטר בעקבות פרשת פליי דובאי ומה שנחשף בעקבותיה. בתחקיר "המקור" נחשף כי הקדישה חלק ניכר מפועלה לדירוג פעילי ליכוד ורשויות לפי יכולתם לסייע לה בפריימריז ותיעדפה אותם בהתאם. שהתה לפחות 118 ימים בחו"ל במהלך כהונתה. אמרה שלא תתנצל על אף נסיעה ושאילו יכלה, הייתה טסה יותר.
6. ישראל כ״ץ. שר ההשתמטות. הציג וקידם מתווים המשמרים דחיות ופטורים לחרדים למרות צורכי המערכת שעליה הוא מופקד. הרמטכ"ל זמיר הזהיר שהחלטתו לעצור מינויים בצבא תפגע בכושרו. בשיא העימות הרמטכ"ל הגיע לפגישה איתו ולא הורשה להיכנס.
7. גדעון סער. ב-2022 אמר שנתניהו מסכן כל מה שנבנה כאן ב-74 שנות קיום המדינה. ארבע שנים אחר כך כבר ישב באולם בית המשפט כדי לעודד את נתניהו בזמן עדות מנדלבליט. ייזכר כדוגמה מובהקת לפוליטיקאי שהחליף עמדה תמורת כיבודים ותיקים.
8. אופיר כ"ץ. כיו״ר הקואליציה הקדיש את כוח החקיקה שלו לבניית חומות הגנה סביב ראש המפלגה, לרבות באמצעות חוקי יסוד. בשיא המחאה הודיע שהממשלה לא תשנה דבר בעקבותיה.
9. טליק גואילי. אין רקורד ציבורי.
10. יואב קיש. בתקופתו נרשמה הידרדרות חדה בהישגי תלמידי ישראל במבחנים ארציים ובינלאומיים למרות גידול בתקציב משרד החינוך. רק 3% מתלמידי כיתה ט' עמדו ברף שנקבע במדעים. ניסה לאסור את פרסום הנתונים בטענות שונות. פעל להדיח את מנכ"ל ראמ"ה בגלל התעקשותו לפרסם את תוצאות המבחנים. העדיף חיזוק העיסוק ביהדות גם במוסדות חילוניים, לרבות חוזר ייעודי להנחת תפילין בבתי ספר ממלכתיים. נכון לספטמבר 2026, לא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה מתחילת הקדנציה, למרות תזכורות רבות שקיבל.
11. יעקב ברדוגו. המעבר מעמדת מגיש בערוץ 14 למשוריין של נתניהו מבטא את תמצית הזיקה בין השניים. שרי הליכוד עצמם העלו נגדו טענות לאיומים, ולוין האשים אותו בניסיון סחיטה, שאף זכה לבירור משטרתי.
12. מיקי זוהר. חשוד בפלילים בפרשת השחיתות בהסתדרות. היה מעורב בניסיון למנות את יאיר נתניהו לתפקיד בהסתדרות הציונית. התנגד לשימוש במילה "טבח" לתיאור 7 באוקטובר, בטענה שמדובר בהתקרבנות.
13. אלמוג כהן. ועדת האתיקה של הכנסת קבעה שהתבטאויותיו משפילות ופוגעות בכבוד הכנסת, ושאפשר להבין חלק מהן בהקשר גזעני ושוביניסטי. לאחר ��מונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, נמצאו ביומנו 115 ראיונות בתקשורת ורק שתי פגישות הקשורות לבינה מלאכותית עד סוף 2025. נתבע בסך 2.6 מיליון ש"ח בטענה שקשר את שם התובע לפרשת הקצין המתחזה לאחר עיסוק מרובה בנושא ברשתות החברתיות.
14. עמיחי שיקלי. במסגרת פועלו נתן לגיטימציה לימין הקיצוני באירופה. הקונגרס היהודי-אירופי גינה אותו, ויהדות בריטניה זעמה עליו כשהזמין לישראל את מי שכינו בריון. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025.
15. אלישע מדן. אין רקורד ציבורי.
16. דוד פטר. אין רקורד כנבחר ציבור.
17. משה סעדה. משווה לעצמו מעמד של חושף כשלים במערכת, אבל בגזר הדין בפרשת רונאל פישר הטיל בית המשפט ספק במהימנות עדותו.
18. חיים כ"ץ. מורשע בפלילים בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים, לאחר שהסתיר קשרים ואינטרסים בהליך חקיקה. מה שלא מפריע לו לשוב ולבקש את אמון הציבור כעת. מחזיק בארבעה תיקי שר בממשלת הטבח. 15 מבין השמות הכלולים ברשימה זו תמכו באי הסרת חסינותו.
19. דודי אמסלם. הסתבך בעימותים סביב מינויים בחברות ממשלתיות; מנהלת רשות החברות שהתפטרה תיארה לחצים למינוי מקורבים וחיסולי חשבונות. עסוק באופן כפייתי במוצא, עדה וגזע, ואמר בין היתר שכמעט כל הגזענים אשכנזים ושכמו בדרום אפריקה "בסוף הלבנים הפסידו". אמר שביקור בניר עוז הוא עניין של נימוסים ושאינו חשוב כרגע. את היועמ"שית ובית המשפט כינה אנטישמים. הצביע נגד עסקת החטופים בינואר 2025. באוקטובר 2025 עדיין דווח שלא הגיש הצהרת הון למבקר המדינה.
20. אתי עטיה. צל של חיים כץ וככזו הצביעה בעד אי הסרת חסינותו.
21. בועז ביסמוט. מחליפו של יולי אדלשטיין שהודח מתפקידו כיו"ר ועדת חוץ וביטחון במהלך המאבק על חוק הגיוס. קרא להפסיק מעצרי משתמטים חרדים הגם שהרמטכ"ל הסביר שאכיפה נחוצה למילוי השורות. המכון למחקרי ביטחון לאומי קבע שהמתווה שלו מסכן את הביטחון הלאומי.
22. דוד ביטן. נאשם בפלילים, ��ין היתר בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חלק מהשוחד שבו הוא מואשם ניתן לפי כתב האישום כשכבר כיהן כחבר כנסת וכיו"ר הקואליציה. משפטו נמצא בשלב ההוכחות.
23. שלמה קרעי. קידם חקיקה שפוגעת בעצמאות התקשורת החופשית ומגדילה את השפעת השלטון עליה. כשל שוב ושוב בניסיונותיו המתוקשרים להדיח את היועמ"שית, לסגור את גל"צ והתאגיד ולהדיח את יו"ר הדואר. ביקורת נמתחה על תפקודו במהלך ה-7 באוקטובר הגם ששהה בעוטף עם רכב ממוגן וחמוש. שבוע אחרי הטבח קידם תקנות לשעת חירום, שהיו מסמיכות אותו להורות למשטרה לעצור אזרחים שהפיצו ידיעות הפוגעות "במורל הלאומי".
24. ניר ברקת. הגיע למשרד הכלכלה עם הב��חה להוריד את יוקר המחיה. תוכניתו "הסל של ישראל" זכתה לביקורת כהוכחה לאוזלת ידה של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה. רשת קרפור הייתה היחידה שניגשה למכרז וקיבלה בתמורה קמפיין במימון המדינה בהיקף של כ-50 מיליון שקל לשנה.
25. גילה גמליאל. שרת המודיעין בזמן טבח 7 באוקטובר. בבדיקת ��עילותה ברשת תועדו כמאה פוסטים על איראן, כאילו היא שרת הביטחון. במקרה אחד אפילו חתמה כך בספר האורחים של יד ושם. זכורה גם בכך שהפרה את הסגר בתקופת הקורונה. שנים ארוכות בפוליטיקה עם רקורד הישגים מועט ביותר.
בשבוע אחד:
בנט עולה בסקרים של ערוץ 13, i24, זמן ישראל, וכאן 11.
מנצח את נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה ב-12.
מכפיל את אחוזיו בפולימרקט
מסיים ראשון לפ��י בן גביר בסקר הצעירים, ועושה קמפיין משפיענים מרהיב.
אתמול בערב עלה ב-4 מנדטים גם אצל פילבר שכבר חייב להתיישר עם המציאות.
המגמה לא עוצרת, בנט יהיה הפתעת הבחירות.
זאת מורשת נתניהו-דרעי: הממשלה מפקירה את המשרתים עבור המשתמטים.
זה קורה בשדה הקרב, ועכשיו גם ברחובות בני ברק.
הפורעים החרדים מרגישים בעלי הבית כי הם שומעים את דרעי מבטיח חוק השתמטות אחרי הבחירות, ורואים את נתניהו מגבה אותו.
בעוד שבועיים תגיע מהפכת המשרתים: אנחנו נסגור את ברזי הכסף, נעביר 30 מיליארד ש״ח מהמשתמטים למשרתים, ונציב משוואה ברורה: מי שלא משרת לא מקבל שקל, מי שמשרת מקבל המון.
אם לא נפרק את המדינה החרדית האנטי ציונית נאבד את המדינה הציונית.
מאז השבעה באוקטובר השתתפתי ביותר מ־500 לוויות וניחומי אבלים.
זה משנה אותך מבפנים.
אי אפשר לפגוש כל כך הרבה כאב, אהבה ואומץ ולהישאר אותו אדם.
אתה יושב מול הורים שאיבדו את הבן שלהם. מקשיב לסיפורים על הבת שלא תחזור. ולוקח איתך משהו מכל בית ומכל משפחה.
אני רוצה לשתף אתכם בכמה תובנות אישיות מהמסע הכואב הזה:
**
להגיד לאהובים שלנו עוד בחיים כמה אנחנו אוהבים אותם.
כל כך הרבה פעמים שמעתי ממשפחות שכולות על תחושת ההחמצה הצורבת:
"אם רק הייתי יכולה לומר לו עכשיו כמה אני גאה בו ואוהבת אותו…".
"אם רק הייתה לי עוד הזדמנות אחת לחבק אותה".
לא פעם אני מוצא את עצמי יוצא מהלוויה או מניחום אבלים, ומיד מתקשר לאמא שלי לשאול מה שלומה או מתקשר לגילת אשתי ואומר לה שאני אוהב אותה, ככה סתם באמצע היום.
לא לשמור מילים טובות בבטן.
**
למדתי שגדל כאן דור צעיר שאין דומה לו בעולם.
צעירה אמריקאית טיפוסית בת 20 היתה אולי בלוויה אחת כל חייה, ש�� איזו סבתא שהלכה לעולמה בשיבה טובה.
צעירים ישראלים בני גילה היו לצערנו בלוויות רבות מספור בשנים האחרונות.
זה שובר את הלב.
אני מביט בפניהם של הלוחמים הצעירים כשאני משוחח איתם בהלוויות ורואה על פניהם את מוראות הקרב ואת העצב על אובדן החברים.
כאילו התבגרו בבת אחת.
אבל אני רואה בעיניהם גם את הנחישות, את האמונה הבוערת שבכוחם לתקן.
הדור הזה הוא התקווה שלנו.
בשנים הבאות יקומו לנו מתוכם עוד גיבורות וגיבורים, יצטרפו להנהגת המדינה ויבנו מחדש את ישראל.
**
שְכול זה לא מדבק.
הרבה אנשים נרתעים מלהתקרב למשפחות שכולות.
מפחדים לגשת, לדבר, להתעניין. הרבה משפחות מספר��ת שמרוב זהירות יתר של הסביבה, הן נשארות עם הכאב לבד. אנשים לא יודעים מה להגיד.
"כאילו אנחנו שבירים", אמרה לי מישהי, "או כאילו השכול הזה מדבק".
השכול לא מדבק.
מה שכן מדבק הוא האומץ של האנשים האלה להגיד כן לחיים אחרי המוות.
והאהבה שלהם למדינה הזאת, שעמדה במבחן שאין קשה ממנו.
אז אל תפחדו לגשת. תשאלו בפשטות, גם אם אתם לא מכירים: "תספרי לי על הבן שלך".
תנו חיבוק.
לא תידבקו מהשכול. תידבקו רק מהחיים.
**
"להיות ראויים להם" זאת לא רק סיסמה.
משפחות שכולות מתחננות ודורשות מאיתנו, מעל קברם של יקיריהן, להיות מאוחדים יותר.
להפסיק עם הקרע הפנימי שמחליש אותנו כל כך.
לפעמים בנסיעה חזור מהלוויה כזו אני מדליק את הרדיו ברכב ומייד מכבה אותו שוב.
הפער בין צוואת המשפחות לבין הריבים הקטנוניים בפוליטיקה ובתקשורת פשוט בלתי נסבל.
זאת האחריות של כולנו לתקן את זה.
גם שלי.
**
במותם ציוו לנו חיים
כשקוראים את הצוואות המצמררות שהשאירו לוחמים לפני היציאה לקרב, רואים בקשה אחת שחוזרת שוב ושוב: הבקשה מהמשפחה והחברים לא לשקוע באבל אלא להתאמץ להמשיך בחיים.
זה כל כך גורף, עד שאפשר להניח שגם הנופלים שלא כתבו מכתב פרידה היו רוצים למסור לכולנו בדיוק את המסר הזה.
הצוואה הכי קצרה שקראתי בחיי היא בת של��ש מילים.
סמל איתי עמר ז"ל כתב אותה לפני הכניסה לעזה, בפתק בטלפון שלו.
הוא נפל בקרב בעזה כשהוא רק בן 19.
כשהמשפחה שלו פתחה במהלך השבעה את הפתק בטלפון הנעול שלו, היא גילתה את
המילים:
"תשארו שמחים בשבילי".
**
לכל בני המשפחות השכולות, אנחנו נשבעים לעשות הכל כדי לקיים את צוואת הבנים והבנות שלכם.
לתקן ולהיות ראויים.
זו משימת חיינו.
נתניהו קיבל כל אזהרה אפשרית שהולך לקרות משהו רע לפני השבעה באוקטובר.
ב-21 לאוגוסט 2023 הייתי בעדכון בטחוני אצל נתניהו. החומרים שראיתי שם היו מחרידים וגרמו לי מספר שבועות אח״כ לשאת הצהרה לתקשורת ולהזהיר מהתלקחות אלימה.
נתניהו באותה פגישה היה נראה משועמם, אדיש, ולא מגיב למתרחש
הפרסום הבוקר לפיו נתניהו הוזהר עשרה ימים לפני טבח השבעה באוקטובר על כוונותיו של סינוואר - אמת.
נתניהו נושא באחריות אישית וישירה למחדל שהביא למותם של אלפי ישראלים במשמרת שלו.
ההתעלמות שלו מהאזהרות היא ר��לנות פושעת ולכן הוא עושה הכול כדי למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את האמת.
מה הוא לא עשה בתגובה?
לא ירד לשטח, לא התריע בפני ראשי מערכת הביטחון, לא הכין את ישראל למתקפה ולא כינס את הקבינט.
מה הוא כן עשה באותם ימים?
שימן את חמאס כדי לעצור את ההפגנות שאפשר על הגדר, העביר עוד כספים כדי לקנות קצת שקט, הבטיח עוד פועלים כתוצאה מאיומי חמאס, וכהרגלו - דחה את כל ההתרעות של ראשי מערכת הביטחון.
נתניהו היה שבוי כל כך בקונספציה שלו, כשגם התרעות ברורות ממנהיגים אזוריים לא הזיזו אותו מהכיסא.
מה שהיה בראשו באותם ימים הוא המשך פיצול החברה הישראלית, המשך מדיניות ההכלה וקניית שקט זמני תוך כניעה לטרור.
חיי תושבי העוטף, חיי ילדינו שנשחטו במסיבת הנובה, חיי חיילנו הגיבורים - את כל אלה יכולנו להציל.
נתניהו לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו עוד דקה אחת, והוא בוודאי לא מסוגל לתקן.
אם לא נחליף את הממשלה הזאת לעולם לא נדע את האמת שתתגלה רק בוועדת חקירה ממלכתית, כי הם מונעים את הקמתה מחשש לגילוי האמת האיומה.
בעוד 50 ימים כל זה ישתנה.
תהיה כאן ממשלה שמאחדת את העם, תהיה כאן ממשלה שיורדת לשטח ולא שבויה בקונספציה נוראה.
ביחד נתקן גם את זה.
אני לא מרבה לכתוב פה אבל המתקפה המתוקשרת על יונתן שלו מחייבת אותי להגיב.
בתור התחלה, ובלי קשר למעלותיו הרבות, אני חושב שכולנו צריכים להוקיר תודה למי שבוחר ללכת ולהלחם על מה שחשוב לו ולמדינה בכנסת בגיל בו רוב חבריו בטיולים בעולם או הולכים לאוניברסיטה. זאת בודאי לא הבחירה הקלה או הנעימה.
ולגופו של עניין - בשנים הקשות מאז 7 באוקטובר, יונתן לא ישב מהצד ולא הסתפק בדיבורים. הוא נלחם עבור כולנו באינספור ימי מילואים, ובמקביל הוביל באומץ ובנחישות את אחד המאבקים הציבוריים החשובים ב��שראל - למען שוויון בנטל ונגד ההשתמטות. הוא עשה זאת בשטח, בכנסת, בתקשורת וברשת, והוכיח שהוא יודע להפוך אמונה למעשה ולהשפיע באמת.
בבחירות הקרובות יצביעו המוני צעירים בפעם הראשונה. אם אנחנו רוצים שהם יבחרו בעתיד ציוני, דמוקרטי ואחראי, אנחנו חייבים להציב בחזית צעירים ערכיים ואמיצים כמו יונתן - אנשים שמדברים בשפתם וגם נותנים להם דוגמה אישית.
בנט לא רק אומר שצעירים חשובים - כמו שכולם אוהבים להגיד; הוא סומך עליהם ומעניק לאנשים כמו יונתן אחריות אמיתית לעצב את עתיד המדינה.
הפוליטיקה הישראלית מקובעת כבר יותר מדי שנים. פוליטיקאים מבוגרים ומקובעים שהביאו אותנו לנקוד��ת שפל היסטוריות. לא צריך לפחד מהדור הצעיר - צריך לתת לטובים שבו להוביל. יונתן שלו הוא בדיוק מהסוג הזה, ואין שמח ממני שהוא נכנס לזירה.
ולכל המבקרים - כמו שאמרו חכמים ממני - הביקורת היא אות לכך שהמבקר לא הצליח ליצור בעצמו 🤷🏻♂️
@JonathanShalev @naftalibennett
עובדות שכל ישראלי צריך להכיר.
זה הנזק שתקציב הגזירות של הממשלה פוגע בכם בתכל'ס, בכיס של כל משפחה בישראל:
• המשך העלאת המע"מ ב-1% כך שיעלה ל-18% (כ-2,200 ₪)
• הפחתת שני ימי הבראה (כ-1,800 ₪)
• עלייה בתשלומים לביטוח לאומי ב-0.8% (כ-1,500 ₪)
• הקפאת ערך נקודות זיכוי (כ-1,000 ₪)
• הקפאת מדרגות מס הכנסה (כ-700 ₪)
• עלייה בתשלומי מס בריאות ב-0.15% (כ-200 עד 500 ₪)
• התייקרות הארנונה ב-5.29% (כ-400 ₪)
• התייקרות החשמל ב-3.8% (כ-300 ₪)
• הקפאת קצבאות הילדים (כ-200 ₪)
• התייקרות המים ב-3.4% (כ-100 ₪)
• התייקרות התחבורה הציבורית ב-2 ₪ לכיוון (עשרות ₪)
• הגדלת מס הקנייה על רכבים (1,500 – 7,500 ₪ תוספת לרכב חדש)
• העלאת רכיב המס על הפרשות לפנסיה וביטול הטבות במס במשיכת כספי הפנסיה.
(כל אלה גזרות חדשות, או כאלה שהיו אמורות לפ��ג וחודשו בתקציב זה)
משמעות סך הנזקים של התקציב עבורכם:
כ-10,000 ₪ בשנה למשק בית ממוצע בישראל.
אלה 10,000 סיבות לא להצביע לממשלה שבזזה מכם כסף והעבירה אותו למשתמטים.
תזכרו את זה כשתלכו לקלפי.
ושתפו את הפוסט כדי שאף אחד לא ישכח.
רק ככה נתקן.
27 ימים למלחמה. קצב השיגורים מתגבר.
יש משגרים. יש טילים. יש גרעין. יש שלטון.
יש חיזבאאלה. יש צפון מתפורר.
זהו רק עוד סבב,
עוד סבב לחימה,
עוד סבב של הבטחות ללא כיסוי.
שימו בצד את הוויכוחים על הסבב הנוכחי, הסבב הקודם ואלה שכנראה יהיו בעתיד.
על זה אין ויכוח:
ממשלת הגנבים, המשתמטים והעסקנים של נתניהו העבירה 5 מיליארד ש"ח לג'ובים וקומבינות ("כספים קואליציונים") אבל עשתה את המוות לבית-החולים סורוקה שנאלץ לגייס תרומות לשיקום.
ממשלת ביז�� והפקרה.