To all our friends in the United States and around the world:
The Israeli people have voted for change and to replace the current government.
Our democracy remains strong and vibrant. We are working to fulfill the will of the Israeli people by forming a new government as soon as possible - a national emergency government.
I intend to bring new leadership to Israel, leadership that serves all Israelis. Together with my partners, we will build a stronger Israel: A Jewish and democratic Israel. An Israel that is committed to liberal values, equality for all and is confident in its future.
The bond between Israel and the United States is more than an alliance between governments. It is a partnership between peoples, built over generations, sustained by shared democratic values, and strengthened by the conviction that our nations are more secure and more prosperous when we stand together.
Under my leadership, we will renew and deepen that partnership, strengthen the bipartisan foundations that have long sustained it, and work with our allies to advance a Middle East defined not simply by the absence of conflict, but by the presence of opportunity and cooperation.
Israel will remain one of America’s most reliable and capable strategic partners in the Middle East, a partnership that is mutually beneficial for both peoples, in every aspect.
I look forward to working closely and constructively with President Trump and his administration, whose friendship and commitment to Israel we deeply value. Together, we can advance our shared security interests, strengthen regional stability, and open new doors to prosperity for the peoples of the Middle East.
That is the Israel I believe in. And that is the future we intend to build.
לחברינו ושותפינו בארצות הברית וברחבי העולם:
אזרחי ישראל הצביעו בעד שינוי ובעד החלפתה של הממשלה הנוכחית.
הדמוקרטיה שלנו איתנה.
אנו פועלים למימוש רצונם של אזרחי ישראל באמצעות הקמת ממשלה חדשה בהקדם האפשרי - ממשלת חירום לאומית.
בכוונתי להביא לישראל מנהיגות חדשה - כזו שתפעל למען כלל אזרחי ישראל. יחד עם שותפיי, נבנה ישראל חזקה יותר: ישראל יהודית ודמוקרטית, ליברלית ושווי��נית, אשר בטוחה בעתידה.
הקשר בין ישראל לארצות הברית הוא הרבה מעבר לברית בין ממשלות. זוהי שותפות בין עמים, שנבנתה לאורך דורות ונשענת על ערכים דמוקרטיים משותפים. זאת, מתוך האמונה כי האומות שלנו בטוחות יותר ומשגשגות יותר כאשר הן עומדות ופועלות יחד.
תחת הנהגתי, נחדש ונעמיק את השותפות הזו, נחזק את היסודות הדו-מפלגתיים שעליהם היא נשענת זה שנים, ונעבוד לקידום המזרח תיכון כולו. נפעל לא רק למען צמצומם של סכסוכים, אלא גם למינופן של הזדמנויות ושיתופי פעולה.
ישראל תמשיך להיות שותפה אסטרטגית מרכזית ומהימנה של ארצות הברית במזרח התיכון.
נתחזק שותפות המיטיבה עם שתי האומות, בכל תחומי החיים.
אני מצפה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק ופורה עם הנשיא טראמפ וממשלו. אנו מעריכים עמוקות ��ת ידידותם ומחויבותם העמוקה לישראל.
יחד נוכל לקדם את האינטרסים הביטחוניים המשותפים לנו, לחזק את היציבות האזורית ולפתוח דלתות חדשות לשגשוג עבור המזרח התיכון.
זוהי ישראל שאני מאמין בה וזהו העתיד שאנו מתכוונים לבנות.
מיכאל האוזר-טוב שהמציא את פרשת ״גריסת המסמכים״ שלא הייתה, שיזכר בדפי ההיסטוריה רק כבן של ח״כ לשעבר, ממציא היום ״סקופ״ חדש שמקבל במה מיותרת ב״הארץ״.
הנה העובדות:
יחד עם חבריי ניהלתי את האסטרטגיה של הליכוד. עבדתי כתף אל כתף עם שלמה פילבר שהביא לנו מסקנות קריטיות שהובילו לניצחון הליכוד כנגד כל הסיכויים. עמדנו בקשר צמוד עם יועצים נוספים בארץ ובעולם שאימתו את מסקנותיו, גם כשהיו לי שאלות וספקות. התוצאות מדברות בעד עצמן, וככל שזה תלוי בי, פילבר יהיה זה שיעבוד איתנו גם בקמפיין הבא עלינ�� לטובה.
מיכאל, אנחנו לא בשנות ה-90. אין בליכוד ״בכירים״ עלומי שם - יש את מי שעושה בפועל. לאחר הפרסום דיברתי הערב עם כל העוסקים במלאכה. הסיכוי שמיכאל האוזר טוב דיבר עם אחד מהם שואף לסיכוי שלי לקשור את השרוכים בנעליים בלי לשבת על כיסא.
בהצלחה לשלמה פילבר שניצח את כולם ואמור להדפיס עכשיו כסף בערימות.
ראיתי שיש אנשים שמתרגשים מציוץ מחדש שנעשה בטעות.
שלא יהיו טעויות: אני אוהב את הציבור החרדי, מעריך אותו ונמצא בקשר חם עם רבים מתוכו. בשבילי הם אחים, שותפים וחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומהמחנה שלנו.
זה ציבור עם לב ענק. ציבור שמתנדב, מציל חיים, מסייע למשפחות ודואג למי שצריך עזרה, בלי לשאול שאלות. אנשים שאוהבים את המדינה, רוצים בהצלחתה ותורמים לה בכל יום. אני מכיר את זה מקרוב.
ל��ברמן, לפיד ובנט עשו במשך שנים הון פוליטי מהסתה נגד הציבור החרדי. ליברמן אפילו דיבר על לזרוק חרדים במריצות.
את הדברים האלה אסור לשכוח.
תודה לכם על תשומת הלב.
בחודשים האחרונים זכיתי לעבוד בקמפיין איזנקוט באחד הצוותים הכי כיפיים וחזקים אבר. החבר'ה שהגבתם בצדק בכל פוסט שני שמגיע להם לקבל העלאה.
זו הייתה זכות גדולה לשבת בחדר אחד עם אנשי המקצוע הכי טובים ומוכשרים בתחומם, אנשים שעשו עבודה מדהימה.
קודם כל אמיר עדאקי שבנה וניהל את הצוות. אין אנשים מוכשרים כמוהו. איש מקצוע ברמה עולמית וסמל מיני נוטף כריזמה שמרסס לכל עבר גאונות ויצירתיות. אחד האנשים הכי מבריקים שפגשתי מימיי והעבודה שלו הייתה פנומנלית.
אור טוויג, שאני לא יודע בדיוק להגדיר את מה שהוא עושה. 13 שנים בתחום ולא פגשתי בחיים וידאו ארט ברמה שלו. ההגדרה היא "אמן". רמה חוץ גלקטית של כישרון וכמה נדיר לפגוש אנשים שהם גם כל כך טובים במה שהם עושים וגם הכי מתוקים ונעימים שיש.
שחף שוורץ. האיש שהיה מביא את סאמרוויל וסמנתה פוקס להופיע בארץ, לשעבר בעלי מועדון הפינגווין, איש צבעוני שדאג שלגוזלים (עורכי הוידאו) לא יחסר מזון (תסריטים) ושהמזון הזה ייצא מזין ואיכותי.
אנדרה פרידמן ועוז סעדון, אפטריסטים ואנשים מצוינים שהיו אחראים להרבה צחוק בחדר ושעשו עבודה מטורפת בקצב שיא והיה ממש כיף לעבוד איתם.
תום אנגלר המתוק שבא לעצב והביא פתאום את אחד מסרטוני הבחירות הכי חזקים בבחירות האלה.
אבל באמת שאין על הבת שלי שהעירה אותי בכאפה לפני כמה חודשים עם השאלה "מה אתה עושה כדי לשמור לי על המדינה?" - כי ב��כלס בלעדיה אין סיכוי שהייתי עובד בבחירות האלה אבל ראיתי את מה שאני עושה כמילואים. בשבילה הייתי עושה את זה שוב. אבל בבקשה רק שלא נזדקק. רק שיהיה פה קצת שקט.
ביקשתם - קיבלתם: הטור של בן כספית מחר בבוקר במעריב:
פרשת השוחד הערבי: למה ביבי מנצח גם כשהוא מנצח
יש רגע מדויק שבו הפסד הופך לניצחון. לא ניצחון רגיל — ניצחון טוב יותר מניצחון. ביבי מכיר א�� הרגע הזה. הוא חי בשביל��. והרגע הזה הגיע הבוקר, כשהמשטרה עצרה חשודים עם מעטפות כסף ופתקי רע"מ בנגב, וכשהליכוד פרסם ברשת X את המשפט שביבי חלם עליו כל חייו: "הבחירות במדינת ישראל נגנבו."
נגנבו. לא הפסדנו — נגנבו. זה הבדל של שמיים וארץ.
כי תראו מה יש לנו כאן. ביבי קיבל עשרים ושישה מנדטים. יותר ממיליון מצביעים. המפלגה הגדולה ביותר בישראל. אבל הגוש? הגוש קיבל חמישים ושלושה. לא שישים ואחד. חמישים ושלושה. ואיזנקוט? ארבעים ושמונה. גם לא שישים ואחד. ומי מחזיק את המפתח? המפלגות הערביות. תשע עשרה מנדטים. שיא היסטורי. שמונים אחוז הצבעה בסכנין, בכפר קאסם, בוואדי ערה. ואף אחד, אף אחד מהגושים, לא יכול להרכיב ממשלה בלעדיהם.
ועכשיו — השוחד. מעטפות עם כסף מזומן ופתקי רע"מ שנמצאו ביום הבחירות. שלושה חשודים שנעצרו בנגב. עוד ארבעה שנעצרו היום. והליכוד מדבר על "מאות עדויות וראיות" — מעטפות כסף, איומים, אלימות כ��פי חברי קלפי, ריבוי מצביעים מאחורי הפרגוד, הצבעות בזהות כפולה, פערים בין מעטפות למצביעים. ואם עשירית מזה אמת — יש בעיה. ואם אף אחד מזה לא אמת — עדיין יש בעיה. כי בישראל של ביבי, ההאשמה היא התוצאה.
ופה הגאונות. כי ביבי לא צריך להוכיח שום דבר. הוא רק צריך להגיד "נגנב." ברגע ש"נגנב" נכנס לשיח — הכל משתנה. פתאום איזנקוט לא ניצח — איזנקוט נהנה מגניבה. פתאום המפלגות הערביות לא הצליחו — המפלגות הערביות שיחדו. פתאום שמונים אחוז הצבעה בסכנין זה לא הישג דמוקרטי — זה הוכחה לשחיתות. כי מתי ערבים הצביעו שמונים אחוז? בטח שילמו להם. ואתה, האזרח, יושב בבית ואומר: "נו, באמת, שמוני�� אחוז? משהו פה לא מסתדר." וביבי חייך.
והנה המלכודת המושלמת: אם איזנקוט מרכיב ממשלה עם הערבים — הוא מרכיב ממשלה עם מפלגות ששוחדו. אם הוא לא מרכיב — אין לו ממשלה. ואם הוא ממתין עד שהמשטרה תחקור — ביבי ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר. שבועות. חודשים. כי חקירה לוקחת זמן. ובזמן שחוקרים — ביבי בלשכה. עם המפתחות. עם הטלפון של טראמפ. עם הכל.
וביבי כבר מכין את העתירה. עתירה לפסילת קלפיות. לא כל הבחירות — רק הקלפיות "הבעייתיות." רק הקלפיות הערביות. רק שם שהיה "שוחד." ומה קורה אם פוסלים מספיק קלפיות? המנדטים זזים. תשע עשרה הופכות לשש עשרה. או לארבע עשרה. או לפחות. ופתאום חמישים ושלושה של ביבי שווים יותר. ופתאום הגוש מתקרב. ופתאום — בחירות חוזרות? או ממשלת אחדות? או, חלילה, ביבי?
ואיזנקוט עומד מול מצלמה ומגמגם. כי מה יגיד? "לא היה שוחד"? המשטרה עצרה חשודים. "היה שוחד אבל לא שלנו"? נשמע כמו הודאה. "צריך לחכות לתוצאות החקירה"? ביבי כבר סיים שלוש הודעות לעיתונות עד שאיזנקוט מסיים משפט. כי ביבי לא מחכה לחקירה. ביבי הוא החקירה, השופט, חבר המושבעים, והתליין. הכל בו זמנית. והכל בשידור חי.
והכי יפה? שביבי הפסיד. הפסיד בבחירות. כל פרשן, כל מדגם, כל תוצאה אומרת: אין לו שישים ואחת. נגמר. אבל ביבי לקח הפסד — הפסד ברור, חד, חשבונאי — והפך אותו לעילת פסלות. לקח דמוקרטיה — הצבעה חופשית, שיא של השתתפות, אזרח��ם ערבים שיצאו בהמוניהם לקלפי — והפך אותה לפשע. וזה, חברים, זה הנתניהו האמיתי. לא הנתניהו של הנאומים. לא הנתניהו של הקונגרס. הנתניהו שלוקח את הרגע שבו הדמוקרטיה עובדת — ושובר אותה על הברך. כי דמוקרטיה שעובדת נגדו — היא לא דמוקרטיה. היא גניבה.
ובסוף, ערב אחד, כשהכל ייגמר — החקירות, העתירות, המשא ומתן, הלילות הלבנים — מישהו ישב ויכתוב את ההיסטוריה של הבחירות האלה. ומישהו יכתוב שהיה יום אחד, יום בהיר באוקטובר, שבו שני מיליון ערבים ישראלים יצאו להצביע בשיעור שלא נראה כמותו. ושמישהו לקח את הרגע הזה — את הרגע הכי דמוקרטי, הכי יפה, הכי ישראלי שקרה פה מזמן — וקרא לו גניב��. ושהמדינה האמינה. כי בישראל, אם ביבי אומר שנגנב — נגנב. גם אם הגנב היחיד בחדר הוא הוא עצמו.