עוד רגע נסגרות הקלפיות בפריימריז של הדמוקרטים, וזה הזמן המושלם לדבר, רגע לפני שהטירוף האמיתי מתחיל ומציף לנו את המסכים.
אני כותב את הטקסט הזה בכוונה עכשיו. לפני שאנחנו יודעים מי נבחר, מי נבחרה, ומי שובץ באיזה מקום. אני לא צריך להיות נביא, לא כתחביב ולא כמקצוע, כדי לנחש בדיוק מה יקרה דקה אחרי שהתוצאות יפורסמו.
דקה אחרי, מכונת הרעל תשלוף את הקלסרים מהמחשכים. היא תתחיל לתקוף את הרשימה כגוף אחד, ואת כל אחד מהנבחרים כאינדיבידואל. החומרים יהיו אותם חומרים.
פלסטיק זול, לעוסים לעייפה, תוצרת בית ממטבחם של יונתן אוריך, טופז לוק והבן הבטלן ממיאמי.
יגידו עליהם ״שמאל קיצוני״. יגידו ״מחבקי מחבלים״. יצעקו ״יושבים עם ערבים״ ויקנחו ב״שונאי חרדים״.
ואת כל הערימה העייפה הזאת הם יעטפו, כרגיל, באיזו תמונת AI מגוחכת של גדי איזנקוט מתחבק איתם, כשכולם לבושים בכאפיה.
אחלה. שיהיה להם בכיף.
עכשיו תראו. כל אחד מכם יבחר איך להגיב לטענות הללו כשהן יקפצו לו מעוד שלוש שעות מול העיניים. אפשר לכעוס, אפשר לריב בתגובות. אבל אני מציע גישה שונה לחלוטין. לא משנה מי ייבחר היום במקומות הריאליים במפלגה. פשוט לא משנה.
כי לא משנה מי זה יהיה, אף אחד מהם לא העביר מזוודות מפוצצות בדולרים לחמאס באישון לילה.
אף אחד מהם לא החליש את העם שלנו, את צה״ל, עם הפיכה משטרית מטורללת לגמרי.
אף אחד שם לא קיבל התרעה למלחמה, מספר רב של פעמים, ופשוט נפנף את היד בביטול של ״יהיה בסדר, אני מנהל את זה״.
ואף אחד ברשימה הזאת לא התעורר בשעה 06:29 והלך לעמוד מול המראה כדי להתאפר. יו״ר המפלגה יאיר גולן, לעומת זאת, דווקא כן התעורר בשעה 06:29. הוא פשוט נכנס לרכב הפרטי שלו ונסע לתוך התופת כדי להציל יהודים.
אף אחד במפלגה הזאת לא תמך במשתמטים חרדים בזמן מלחמת מצווה קיומית. אף אחד לא ביזה משפחות של חטופים ונרצחים. ההיפך. הם עמדו איתם כתף אל כתף. בכל גשר, בכל צומת, בכל כיכר קרה ובכל ועדה אטומה במשכן הכנסת.
אז בואו נגיד את האמת לעצמנו. לקבל ביקורת ממי שיש אצלו ברשימה אנשים כמו דוקטור ניסים ואטורי, מאי גולן ועידית סילמן? לקבל הטפות מוסר מעוד עשרות חברי כנסת, שבמצטבר לא עשו במלחמה הזאת את כל כמות ימי המילואים של מספר מתמודדים מצומצם במפלגה שלנו?
תבטלו את הביקורת. פשוט תגחכו לה בפרצוף.
כן, הדמוקרטים ישבו עם ערבים בממשלה. אתם יודעים מה? שיישבו. זה עדיף בהרבה על יועצי ראש ממשלה שקיבלו משכורת תוך כדי מלחמה, מאותה מדינה בדיוק שמממנת את החמאס.
זה כל כך קל שזה אפילו קצת מביך. תאמינו לי, הם יזיעו מול הרשימה הזאת. כל מתמודד או מתמודדת שייבחרו היום עשו למען אזרחי ישראל בארבע השנים האחרונות יותר מכל מה שחברי הליכוד עשו ביחד.
ותמיד תזכרו, הדמוקרטים באים לבנות ולשקם את מה שהליכוד והשותפים שלהם הרסו.
וזה בדיוק מה שגורם להם לשקשק עכשיו.
לא הערבים, לא השמאל. מפחיד אותם שפתאום יגיעו אנשים שיודעים לעשות משהו אמיתי בחיים. אנשים שבאים לעבוד ולנהל אירוע, בזמן שהם בקושי מצליחים להפעיל את המיקרוגל במזנון הכנסת בלי לכתוב ציוץ שמאשים את בג״ץ שהבורקס יצא להם קר.
משרד החינוך השתגע והפך להיות קיצוני יותר מאי פעם.
על פניו, האירוע פשוט וכמעט עבר מתחת לרדאר. כל מה שמשרד החינוך עשה זה לעדכן את התקן למערכות הניהול (מערכת משוב לדוגמא).
אלא, שבכך הוא הגדיר פה נהלים שמעולם לא היו כמוהם ברמת השליטה והמעקב מרחוק.
עד היום היה עוד איכשהו מרחב נשימה לבתי הספר והמורים העבירו למשרד רק נתונים יבשים. ציונים, אירועים חריגים וכדומה.
אבל מעכשיו המשרד דורש שכל פיסת מידע על מה שקורה בתוך הכיתה תעבור אליו, בדרך כלל בסוף כל יום, לפעמים ממש בכל שעתיים.
שימו לב לטבלה המצורפת.
הטבלה הזו היא למעשה המפה של המהלך שכמעט קרה פה מתחת לרדאר, והיא מראה איך הכל הופך לחובה מוחלטת מול משרד החינוך החל מתשפ"ז.
כמעט שום דבר לא נשאר בתוך בית הספר. נתוני התנהגות כמו הפרעות ואי הכנת שיעורי בית וגם כל ציון מכל בוחן קטן, הכל עובר בשידור ישיר למשרד החינוך. אפילו נושא השיעור לא נתון לשיקול דעתו של המורה אלא חייב להיבחר מתוך רשימה סגור.
תחשבו על זה – מורה כבר לא יכול להחליט שהוא עוצר רגע את החומר כדי לדבר על משהו שקרה בחדשות או כדי להעמיק בנושא שהכיתה פתאום גילתה בו עניין, כי אם זה לא מופיע בתפריט המוכן של המשרד הוא פשוט לא יכול לדווח על זה במערכת ואז הוא נאלץ לשקר. לא עוד תעודות בסוף מחצית או ציונים שנשארים בתוך בית הספר, אלא זרימה בלתי פוסקת של מידע פרטי ואישי למשרד החינוך.
הפרעת? משרד החנוך יקבל דיווח. נעדרת? המפקח חייב לדעת. קיבלת 20 במבחן? אבוי לך, חשוב למנכל המשרד להיות מעורב.
איזו בקרת נתונים מטורפת על בתי הספר.
איזה רצון מופרך להיות מסוגלים לדעת הכל על כל תלמיד וכל מורה.
איזה ביטול קיצוני של עצמאות, של פרטיות.
וכן, פיקוח זה חשוב. ודאי כשמדובר במערכת אדירה שבזבוז הכספים בה הוא ממש פשע. אבל לא ככה. יש רמות שונות של פיקוח. זאת קיצונית. משרד החינוך לא צריך לקבל דיווח על כל ציון בכל בוחן של כל תלמיד וכל איחור לשיעור וכל הפרעה.
אני בעד נתונים, בעד מידע, בעד ניתוחים סטטיסטים של ההישגים ובעד בקרה. אבל מי שצריך לעשות את זה הוא כמעט תמיד המנהל, או הבעלות. ולא המשרד.
בסופו של דבר הדירקטיבה פה מאוד ברורה והיא אומרת שמשרד החינוך פשוט לא סומך על המורים ולא סומך על המנהלים. במקום לשחרר את החבל ולתת לשטח את האוטונומיה שהוא כל כך צריך, הם בונים מערכת שליטה שבה הכל חייב להיות מדיד, מדווח ומתועד.
משרד החינוך תמיד היה קיצוני. לא מאפשר למנהלים לנהל תקציב, להעסיק ולפטר מורים ולהשפיע על תכניות הלימודים. אבל במקום ללכת קדימה, הוא חוזר אחורה. וחבל.
@amit_segal איני שונאת את המדינה. אני מבקרת את מדיניותה בתחומים רבים, ומביעה את הערכתי למדיניות בתחומים אחרים. אם אתה מעוניין לגור תחת שלטון שבו אסור להביע ביקורת כזו, לך לעזה.
@bezalelsm בדרך כלל הייתי כותב ״תתבייש״, אבל הרי אין לך בושה. משתמט אומר לאב שכול מהמלחמה הזאת שהוביל עשרות שנים לוחמים לקרב להתכסות בשתיקה? סתום *אתה* את הפה שלך, מוג לב.
ופרט לזה: העסקה רעה? זה *אתה* שחתום עליה, כחבר הממשלה. היא באחריותך *המלאה*.
לא התפטרת? שתוק כבר, ותפסיק לייבב.
בכיין.
יהודים לא יושבים שבעה בחגים, אבל אתה יודע היטב שמראים פנים לאבלים גם בימי חול המועד (בבלי סוכה מא ע״ב). אתה יודע שאת תפילת היזכור אנחנו אומרים דווקא בשלוש הרגלים. אתה יודע שאומרים אב הרחמים בשבת ועורכים השכבות ואזכרות.
הציוץ שלך לא רק מעיד על ניתוק מהמוני בית ישראל וכאבם אלא גם מעיד על חוסר אמונה בכך שמסורת ישראל עמוקה דיה וחכמה דיה כדי לשלב את זיכרון האסון הנורא בתוך שמחת החגים וקדושת ימי תשרי.
מציע לך למחוק את הציוץ. הטקסים והעצרות מאורגנים על ידי המשפחות. מי אנחנו שנטיף להם על הדרך הראויה להנצחת יקיריהם.
״הנח להם לישראל, אם אין נביאים הן, בני נביאים הן״.
אורית רזניקוב שולחת מתוך המצור על בית הכנסת ברעננה, שבו הוקרן טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני:
״זאת האשה שפצעה אותי.
השוטרים לא עצרו אותה.
כרגע אנחנו עדיין נצורים באולם לבקשת המשטרה.״
אורית רזניקוב מדווחת על פוגרום של החולצות החומות מחוץ לבית הכנסת הרפורמי סמואלי ברעננה:
״כרגע נפצעתי מהמון אלים שבעט הרביץ ושרט לללא הבחנה בבית הכנסת הרפורמי סמואלי ברעננה, שמקרין את טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני.
חטפתי אגרופים בפנים ושריטות עמוקות מאשה עם ציפורניים ארוכות.
השוטרים במקום לא ביצעו מעצרים ולא נענו לבקשתי לקחת את פרטי האשה הפוגעת.
ההמון כרגע צובא על החלונות והמשטרה לא משתלטת על הפורעים.
קריאות "מוות למחבלים" "שישרף לכם הכפר" "לכו לעזה".
מנסים לשבור את החלונות. איפה המשטרה???
אנא,הפעילי את קשרייך. פשוט נורא.״
(שלחתי משטרה - נאווה)
יום הזיכרון 2025.
מורשת נתניהו.
@Alimut_Israel@Dovrut_Police@AtzurimHafganot
עמית סגל,
אני מודה שקשה לי ולרבים אחרים להבין מה נהיה ממך ומדוע אתה בוחר להגן על ממשלת המחדל ולאתרג את מי שבמשמרת שלו הופקרו אזרחי ישראל, נכבשו ישובים, ונרצחו, נאנסו, ונחטפו אלפי יהודים.
מסיבה שאיש לא מבין, הפכת למשרת פתטי של מי שנושא באחריות העליונה לאסון הנורא מאז השואה.
ישראל על סף משבר חוקתי שאתה עמל להכשיר, בזמן שמגייסים עשרות אלפי מילואמניקים בצו 8, אזרחי ישראל תחת אזעקות שאתה מנרמל,
ויש סכנה ל59 רון ארדים בגלל התנהלות כושלת של הממשלה.
אבל אתה מחפש ציוצי עבר שלי, במקום לשאול את ראש הממשלה מה עם הניצחון המוחלט שהבטיח,
מה עם החטופים שלנו שנמקים במנהרות,
והאם לא מגיע לגדי מוזס וירדן ביבס שיסתכל להם בעיניים ויבקש סליחה.
היית עיתונאי מוערך, עמית.
הפכת לשופר נרצע.
חבל.
@iditsilman גם שקרים מחוץ לתחום. ואת שקרנית. גם חוסר תפקוד כשרה אמור להיות מחוץ לתחום ואת לא עושה דבר עבור התחום החשוב שנתנו לך לנהל, אבל כן מסתובבת בקניון בשעות שאת אמורה לעבור בשביל הציבור ומשקרת שתקפו אותך. את בושה לא רק כשרה, אלא כאדם. ובתשובה לשאלתך - לא היית טובה מהתחלה ועד הסוף.
אזהרת טריגר: סרטון חטיפת התצפיתניות הוא כתב אישום חריף על מחדל לאומי של הפקרת החטופות והחטופים מזה 229 יום.
לממשלת ישראל אסור לבזבז אפילו רגע אחד נוסף - עליה לחזור לשולחן המו״מ עוד היום!
אתמול בערב הוכו בתל אביב זוג ישראלים שילדיהם ונכדיהם נרצחו לפני 7 חודשים.
נשיא המדינה בוז׳י הרצוג, שסיים השבוע את קרב חייו עם עדן גולן באירוויזיון, מישהו שמע ממנו? אמירה? משו?
חילי טרופר? גנץ? אייזנקוט?
״המאפשרים״ - ברפיסותם דמוקרטיות קורסות, השמן בגלגלי פשיטת הרגל. לא נשכח!