.
מהו בג״ץ 3003/18
בג״ץ 3003/18 הוא עתירה שעסקה במדיניות השימוש בכוח של צה״ל, בעיקר סביב אירועי הגבול בעזה (״צעדות השיבה״), ונבחנה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ.
עמדת בג״ץ – עובדות
* בג״ץ לא קבע הוראות פתיחה באש חדשות.
* בג״ץ לא “החמיר” את ההוראות ביוזמתו.
* בג״ץ בחן האם ההוראות הקיימות עומדות בדין הישראלי והבינלאומי (דיני לחימה/משפט בינלאומי הומניטרי).
* בג״ץ קיבל את עמדת המדינה וקבע שהמסגרת הנורמטיבית הקיימת חוקית בנסיבות שהוצגו לו.
* העתירה נדחתה.
המשמעות בפועל
* האחריות לקביעת הוראות פתיחה באש היא של הדרג הצבאי והמדיני (צה״ל/ממשלה), לא של בג״ץ.
* בג״ץ פועל כגוף ביקורת שיפוטית – בודק חוקיות, לא מנהל מדיניות מבצעית.
* לכן, הטענה ש״שופטי בג״ץ הם שהחמירו את ההוראות״ אינה נכונה עובדתית.
נקודת חולשה בדיון הציבורי
יש בלבול בין שני דברים:
1. ביקורת שיפוטית על חוקיות
2. קביעת מדיניות מבצעית
במקרה הזה – בג״ץ עסק רק בסעיף (1), לא ב-(2).
מסקנה
הוראות פתיחה באש לא הוחמרו על ידי בג״ץ. אם הייתה החמרה (או הקלה), היא נובעת מהחלטות צה״ל והדרג המדיני – לא מהפסיקה.
תפנה לקובעי המדיניות.