Klootek

[Nini_MacBright @Nini_MacBright]

- Grâce aux 6500 interpellations et aux diverses hospitalisations, le nombre d'élèves par classe est passé de 32 à 24, ce qui répond parfaitement aux demandes exprimées par les lycéens

[Klootek @klootek]

@JeanneAubain Je n’ose imaginer votre angoisse permanente, et ce, au quotidien. Courage à vous. J’espère que, dans un avenir proche, ce ne sera plus qu’un insupportable souvenir pour vous et votre fille.

[vaudais toujours 🍉 🍉 @TFilastin]

Incroyable : Quand la vérité finit par éclater au grand jour !

Vidéo :les bibouches

[Messiah Yaniss 🇨🇵🇩🇿🇸🇳 @MessiahYaniss16]

La France est le pays le plus divertissant du monde.

[Klootek @klootek]

@TorrefModerne Je pense qu’il est bien😌

[idk/idc @Lolilol_30]

C UNE GROSSE DINGUERIE, ils sont inhumains, comment on ai pu croire quand on été ptit que ct eux qui nous protègeront pour notre sécurité ?

[Brèves de presse @Brevesdepresse]

⚡️🇫🇷INFO - Victime d’une fuite de données du Slip Français, Sébastien #Lecornu a son numéro de portable qui circule sur Internet. (Canard enchaîné)

[Olivier Varlan @VarlanOlivier]

🔴URGENT Thélyson Orélien exprime sa déception alors qu'il n'a pas reçu le prix Nobel de Littérature : "Je suis un peu triste, un peu déçu, un peu dépité. Mais ce n'est que partie remise ! Veux-tu d'autres éléments pour ton discours ? Veux-tu connaître l'histoire du prix Nobel ?"

[Lyes Louffok @LyesLouffok]

Dans un foyer de l’ASE du Jura, des enfants placés dénoncent des agressions sexuelles et des maltraitances commises par un éducateur. Mis en examen, il est placé en détention provisoire.

[Klootek @klootek]

@lawyer_lord Et donc…vous êtes restée ? Hein 🥹

[Mikaa Blugeon-Mered @Mikaa_BM]

Vous répétez vos mensonges ?!

OK. La vérité ⤵️

Plus vous mentiez sur votre absentéisme / inaction à l'Ambassade des Pôles, plus on vous débunkait.

Et plus vous étiez acculée dans vos mensonges, plus vous avez attaqué personnellement @EmmanuelMacron… pour faire contre-feu.

[Klootek @klootek]

@avokatoptimist Wouhhh ! Merci ! Je l’aimais à l’époque. Et je l’aime toujours autant 🤩

[Klootek @klootek]

@sanga_kai

[🇮🇱חגית קלימן - Hagit Klaiman🇮🇱 @klaiman14]

״זה היה הסוף של משפחת ביבס״
תקדישו כמה רגעים לדברים שכתב ירדן ביבס בטור מהלב השבור בידיעות אחרונות

״הצד השחור של האפור
ירדן ביבס
חזרתי מהשבי. אני בחיים, רק שבשבילי זה לא טוב כמו שזה נשמע. החיים שלי לא ורודים, הם גם לא בצבע לבן כמו של התחלה חדשה. היום אני חי בצד השחור יותר של האפור. הבית שלי בניר עוז הוא מקום שאני מכיר ולא מכיר, שהפך ממוכר לזר. להיות בו מרגיש כמו כל החיים שלי - לא מה שהכרתי. גם הם הפכו למבולגנים. מוכתמים בדם. עצובים. התחושה בבית אפלה. ממקום בטוח ושמח, הוא הפך לקר וכואב. ושקט פה. לא השקט הרצוי והטוב שכל כך אהבנו, אלא שקט רע כזה של אימה.
הספה ששירי ישבה עליה, ואני הייתי מניח את הראש על הרגליים שלה, מחוררת מכדורים. הטרמפולינה של כפיר נטושה מחוץ לבית, מלוכלכת. ארגז החול של אריאל מלא בדברים שאני לא מזהה. האופניים החדשים שלו נגנבו, כשבדיוק התחלתי ללמד אותו לרכוב בלי גלגלי עזר. לזה לא זכיתי, אבל הזיכרון נשאר. פה שירי נולדה, פה שנינו למדנו להיות הורים, משפחה. פה אריאל למד ללכת ולדבר, בממ"ד בבית, שהיה החדר שלו, הוא סיפר את הבדיחה הראשונה שלו. פה הוא הפך לאח גדול כשכפיר נולד.
בבית הזה יש יותר זיכרונות טובים מכפי שאני יכול לתאר. כמו לארוז חפצים כשעוברים לבית אחר, ככה אני אורז זיכרונות. מחליט מה אני לוקח איתי, ומה אני מוכן להשאיר מאחור. חפצים עם חורי ירי או דם, או כל מה שמזכיר את 7 באוקטובר, אני לא לוקח. אני לא רוצה לפג��ע בזיכרון הטוב. עם השנים אני מפחד שהוא ייעלם. לחפצים אין ערך, אלא לזיכרון שבא איתם. כל חפץ מציף זיכרון שמח, וכל חפץ שאני לא מוצא, הוא זיכרון שנלקח ממני.

ב-7 באוקטובר, לפני שהמחבלים הצליחו לפרוץ אלינו הביתה, שמענו שהם קודחים לנו בדלת הכניסה. הסתכלתי על שירי ושאלתי אותה, נלחמים או נכנעים?" – והיא ענתה לי, "נלחמים". הבאתי את האקדח, ומחסנית נוספת, כשהתחילו להגיע הודעות על חדירת מחבלים לקיבוץ. פתחתי את הדלת של הממ"ד, כיוונתי לעבר הדלת שבה קדחו, והתחלתי לירות. ברגע שהם הצליחו להיכנס לתוך הבית מחלון חדר השינה, הם ירו חזרה. תוך כדי קרב היריות, ראיתי שהכדורים שלהם חודרים את דלת הממ"ד כמו חמאה, לכיוון המיטה של אריאל, שביקשנו ממנו להתחבא מתחתיה. אמרתי לשירי, "אני חייב להיכנע, הם יורים לכיוון אריאל, רק שהוא לא ייפגע".

הנחתי את האקדח ואת המחסנית על השולחן ה��טן בחדר, נשכבתי על הרצפה וצעקתי, "חלאס, יש פה ילדים", שוב ושוב. המחבלים נכנסו לממ"ד, בעטו בי כשאני על הרצפה, וכשהקימו אותי, אחד מהם סימן לי לצאת החוצה. הצבעתי לעבר שירי והבנים, ואמרתי, "הם לא", הוא עשה עם הראש "לא", הצבעתי לעברם שוב ואמרתי, "הם לא". המחבל אמר לי - "רק אתה, יאללה". אמרתי לשירי שיהיה בסדר, שהם כנראה לא לוקחים נשים וילדים, ושאני אלך איתם ולא אעשה בעיות כדי שלא יפגעו בהם. נישקתי את שירי, את כפיר ואת אריאל, אמרתי להם שאני אוהב אותם הכי בעולם, תמיד בעולם.

אמרתי לעצמי בראש שהם הולכים להוציא אותי להורג בחוץ, ונכנסתי לכמו אופוריה. כל הגוף הרגיש קליל. לא פחדתי. אם ��ייתי יודע שזו תהיה הפעם האחרונה, הייתי מנשק יותר, מנשק עוד. הם משכו אותי מהממ"ד, מהחדר של אריאל שהיה יפה ותמים, עמוס משחקים וחוויות, ועכשיו הוא עצוב וכואב. פה היינו כולנו יחד בפעם האחרונה, כל המשפחה. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותם, ופה נפרדו דרכינו. זה היה הסוף של משפחת ביבס.

שואלים אותי על השבי שלי – אבל שם, כל מה שחשבתי כל הזמן, כל היום, הוא על שירי ועל הבנים שלי. לא הרעב, לא הצמא, לא התנאים הרעים. אפילו כשחקרו אותי, לא עניין אותי אם יידעו שאני משקר. האקדח שהיה מונח מולי בבירור כדי שאראה אותו, לא הרתיע אותי. להפך. הם היו עושים לי טובה. אלו היו חלק מהתחושות בחודשים הראשונים אחרי שהודיעו לי על גורלם של שירי והילדים – ואני האמנתי להם. היום הקשה ביותר בשבי היה זה שבו סיפרו לי ששירי והבנים נהרגו לכאורה בהפצצה של צה"ל, ומייד צילמו אותי לסרטון שבהמשך הופץ. עד היום אני נמנע מלראות את התיעוד הזה, מהפחד להרגיש את מה שהרגשתי באותה שנייה. כאב שאין לו מילים, תחושה שהעולם חרב. האור כבה.

ביום השחרור יצאתי לאי-ודאות מוחלטת. לא יצאתי מחויך, היה בעיקר פחד – לאיזו מציאות אני חוזר, איזה עולם אמצא. היו רגעים שלא רציתי לחזור ב��לל הפחד הזה, לא רציתי לגלות את האמת. בחוסר הוודאות יש גם תקווה – אולי זה לא קרה. לקח לי הרבה זמן להבין לאיזו מציאות חזרתי. כמה מעט שעות מפרידות ממצב שבו אתה בשבי ואין לך כלום לא אוכל, לא מים, לא חופש – לרגע שבו אתה חוזר, ולכאורה יש לך הכול, אבל בפועל – את הדבר היחיד שאתה באמת רוצה, לקחו לך.
נגמר, וממנו נשארו לי רק הזיכרון והכאב.״

[Mikaa Blugeon-Mered @Mikaa_BM]

Non, vous avez été limogée de la fonction d'Ambassadrice des Pôles parce que j'ai dénoncé votre absentéisme systématique et vos mensonges publics.

Puis, vous avez continué à mentir 4 mois durant, allant jusqu'à salir la mémoire de Michel Rocard.

Les Gilets Jaunes ? Rien à voir.

[Beakyz 🇲🇶 @beakyzf1]

Voila la vidéo de l'agression ainsi que l'explication.

Nous resterons dans la légalité parce que mes parents m'ont élevé avec des valeurs de respect de la vie et des autres.

Je tiens juste à dire que je suis fier de ma famille. Ceux qui ont fait ça le paieront.

[Julie🍷 @JulieBNeige]

Ma fille de 4ans s'est explosé les dents sur le carrelage ; elle a sacré traumatisme et on doit consulter en urgences... Le début de l'enfer commence :
- on a appelé tous les dentistes de notre département (!!!), ils refusent tous de prendre les urgences si on n'est pas déjà patient (mais refusent aussi les nouveaux patients car nous sommes dans un desert médical donc c'est quasiment impossible pour les jeunes de trouver des places)
- les quelques dentistes restants ne prennent pas les enfants
- nous n'avons pas d'urgences dentaires dans notre département
- notre dentiste, sur Bordeaux (soit presque 2h de route déjà de chez nous hein), n'existe plus
- on nous dit que pour être acceptés en urgences, on doit attendre dimanche car le dimanche on passe sur SOS médecins et que les dentistes d'urgence sont obligés alors d'accepter

En attendant, ma fille a une dent totalement remontée et de travers dans sa gencive, une autre descendue, souffre et on n'a aucune solution. Je vais devoir partir à Bordeaux avec mon bébé et ma fille en souffrance, partir aux urgences dentaires et attendre x temps, engendrer beaucoup de frais alors que la chose pourrait se régler simplement en au pire 1-2h dans un pays qui fonctionne normalement.

🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️🧘🏻‍♀️

[Tele Nostalgie @TeleNostalgie80]

🧏🦻 Si tu as plus de 50 ans , tu te souviendras peut être de Marie Thérèse Abbou ( et non pas Marie Rose ) dans le programme TV « Mes Mains ont la parole » ! Bientôt en DVD , les meilleures histoires pour enfants sourds et malentendants . #recrea2 #surdite

[Le Média Positif 🍀 @LMPositif]

Atteint d’une maladie génétique rare, Bedford Erikson, un petit garçon de 3 ans, rencontre de nombreuses difficultés pour jouer comme les autres enfants. Après qu’une vidéo de lui est devenue virale, sa mère se mobilise pour créer un terrain de jeux inclusif dans son école. ❤️🙌

[Klootek @klootek]

@fred_manfrin @ROVERduMOULIN (J’ai envie de lui faire un bisou🥹)