David kosher

[💙Abir Kara אביר קארה @AbirKara2]

ביום א׳ הקרוב בישיבת הממשלה סעיף ה׳ על סדר יום ישיבת הממשלה.
הצעה נוראית שיהיה מ��וד קשה לבטל אחר כך.
עוד נזקים של אבי דיכטר מהשרים הכושלים בממשלה הנוכחית ויש תחרות.

[David kosher @KosherDavid]

@netadror Tossa de mar spain

[David kosher @KosherDavid]

@AranEfrat ירושלים . מדהימה בחגים.יש אוירה בטח ובטח לכתיבה

[David kosher @KosherDavid]

@AvishayBenHaim איזה אפס אתה !! גם בלי השכלה יעודית בתחום עליו אתה אמון אני מבין שאתה חארטה…אייפ תעופ מהחיים שלנו כבר .מרחם על אלו שמקשיבים לך …

[David kosher @KosherDavid]

@ariyederi איכסה של פולטיקאי!!! הבוא חשבון איתכם המנהיגים של הציבור ��חרדי.

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

תעצרו את הכל.

תקראו את זה לאט, מילה במילה, כי זה לא עוד פוסט חולף או מאמר דעה שגרתי.

זה הפרוטוקול המדויק, החתום והנוקב ביותר של ארבע השנים הללו. מסמך שיום אחד, כשהאבק ישקע והעשן יתפזר מעל עיי החורבות המוסריים שהם הותירו כאן, עוד ילמדו בבתי ספר לאזרחות כדי להבין איך נראתה קריסה מערכתית יזומה, ואיך, כנגד כל הסיכויים, הציבור השפוי סירב להיכנע לה.

זה הסיפור של מלחמת התשה פסיכולוגית מתוכננת ושיטתית נגד החושים שלנו. הצפה יומיומית של טירוף, שחיתות, גנבת דעת, ציניות חסרת גבולות וזילות מוחלטת של חיי אדם, שנועדו כולן להביא אותנו למצב תודעתי אחד בלבד - אפיסת כוחות נפשית.

הם רצו להרדים את המצפן המוסרי, לנרמל את הריקבון, לגרום לנו לה��יט בבלתי נתפס ולמשוך בכתפיים בייאוש, לקבל את העיוות כטבע שני ולומר ״ככה זה״. הם בנו על כך שמשאב הזעזוע שלנו יתכלה עד תום.

הם האמינו שהזמן יעשה את שלו. נתן אשל פלט בראיון ל״זמן ישראל״: ״עד הבחירות ישכחו מה-7 באוקטובר״. תזכרו את המשפט הזה. זו הנחת היסוד שעליה עובדת מכונת השלטון: שהציבור הישראלי הוא עדר מותש, נטול זיכרון, חסר עמוד שדרה, שאפשר להלעיט בספינים, לשחד בכותרות ריקות, ולהרדים עד לקלפי.

בואו נזכור. ב-12 באוקטובר 2023, כשהדרום עוד העלה עשן, ומאות נרצחים טרם זוהו, יועצי ראש הממשלה הקרובים ביותר, אלי פלדשטיין וטופז לוק, מחליפים הודעות וואטסאפ: ״נשב בוילה אצל חבר ש��י. על הבריכה. אני עם האוכל בדרך לשם״. בזמן שאנשים לבשו מדים והתגייסו למילואים, המקורבים ישבו על שפת הבריכה עם מגשי אוכל. עבורם האסון היה רק עוד אירוע שצריך ״לערבב״.

ואז, באפריל 2025, מול המצלמות, נתניהו מונה את הנתונים ומתייחס לחטופים שבמנהרות: ״יש עד 24 בחיים״. ושרה מפטירה בלחש: ״פחות״. מילה אחת. ״פחות״. ברישול מקפיא. כמו ספירת מלאי בסוף יום עבודה במכולת. מחיקה יבשה של עוד אדם, עוד ילד, עוד עולם ומלואו שנשכח בשבי.

אין היסטוריה, אין ביוגרפיה, אין אמת. הכל זיוף.

יום אחד הוא ״ראש הממשלה הכי מזרחי שהיה כאן״, ולמחרת ״נציג חבר העמים בליכוד״. אין לו זהות מעבר למה שהסקרים של יום שלישי מראים.

אבל אנחנו כאן. אנחנו מסרבים לנרמל.

הניצחון שלנו הוא שאנחנו עדיין מצליחים להזדעזע. הזעזוע הזה הוא מערכת החיסון שלנו. הוא ההוכחה המוחצת לכך שמכונת הרעל נכשלה בניסיון לכבות לנו את הרגש ואת התודעה.

ב-27 באוקטובר נגיע לקלפי. מאחורי הפרגוד הכחול, כל השקרים יעמדו מול פסק הדין של הציבור. נתניהו ואנשיו הימרו על כך שנשתגע, נתעייף ונלך לעזאזל.

ב-27 באוקטובר נוכיח להם שהזיכרון שלנו חי, המצפן שלנו יציב כברזל, והחשבון ההיסטורי נפרע במלואו. אצבע יציבה, פתק אחד, ותחושה קטנה של חמצן בנשימה הראשונה מחוץ לקלפי.

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

12.10.23 כן אני זוכר את היום הזה, כלומר, את השבוע הזה, כל יום נראה כמו היום הקודם, עיסת בוץ טובענית ושחורה.

לילות בלי שינה מול גל שידורים פתוח. בלי מספרים סופיים של נרצחים, והרוגים, רשימות אינסופיות בעתונים, מספרים משתנים של חטופים.

הסתובבתי הלום והמום בין הבית לסופר, לקנות סיגריות, שלוש קופס��ות במקום אחת. סיגריה אחרי סיגריה, ובדרך הביתה מגניב מבט לצדדים, מחפש טנדרים לבנים, מחפש מחבלים עם נשקים.

מגיע הביתה ונועל את הדלת, ובכל שעה עגולה בערך, קם בכבדות מהספה לוודא שהיא נעולה.

מחשבות על התצפיתניות, שפעם היו חיילות שלי. על עמית אחות של חביבה ששירתה איתי. על הבן של יובל שהיה מג״ד שלי. על הבן של דדי שאיתו עבדתי בעבר.

מדי פעם נזכרתי שכל היום עבר רק על קפאין, וסיגריות.

ניסיתי לישון, אבל תמונות זוועה של אונס וטבח ילדים לא עזבו אותי. לא הייתי מסוגל לשמוע מוזיקה. לא לנגן.

והם, הכי קרובים לנתניהו, בבריכה, והאוכל בדרך לוילה. חזירים. בני זונות.

[Danny (Dennis) Citrinowicz ,داني سيترينوفيتش @citrinowicz]

לכל מי שמתיימר להחליף את נתניהו הצעה ידידותית - בסוגיה הפלסטינית, אולי כדאי להתחיל דווקא מהמקומות שבהם נתניהו עצמו הכיר בצורך באופק מדיני שמוביל למדינה פלסטינית כפי שציין @BarakRavid - נאום בר־אילן, תוכנית המאה של טראמפ, ומתווים אמריקניים נוספים שכללו, בתנאים כאלה ואחרים, אפשרות למדינה פלסטינית, כולל תוכנית 20 הנקודות.

אבל השאלה החשובה באמת היא לא רק למה אתם מתנגדים, אלא מה אתם מציעים. אם לא מדינה פלסטינית, ואם לא היפרדות מהפלסטינים — אז מה כן? מהו החזון שאתם מציעים לאזרח הישראלי לעשר או לעשרים השנים הבאות? כיצד ישראל אמורה להישאר גם יהודית וגם דמוקרטית במציאות שבה היא ממשיכה לשלוט לאורך זמן במיליוני פלסטינים?

יש כאן גם ממד מדיני שאי אפשר להתעלם ממנו. מי שמדבר על הצורך לשקם את מעמדה הבינלאומי של ישראל ואת יחסיה עם בעלות בריתה חייב להבין שלא ניתן לעשות זאת ללא שינוי משמעותי במדיניות כלפי הפלסטינים.

איש אינו טוען שמדינה פלסטינית צריכה לקום מחר בבוקר. השאלה היא האם ישראל משמרת את האפשרות להיפרד בעתיד מהפלסטינים, ובכך מגינה על יכולתה להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. מדיניות שמבוססת על העיקרון הזה יכולה לשנות באופן דרמטי גם את היחס לישראל בעולם.

אבל כאשר שומעים מנהיגים בגוש שמבקש להחליף את הממשלה מדברים במקביל על "הזכות ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל מהים עד הנהר", קשה להבין מהי האלטרנטיבה שהם באמת מציעים.

בסופו של דבר, להחליף את נתניהו בלי להציע חזון אחר בסוגיה הפלסטינית זה לא שינוי מדיניות. זה בעיקר שינוי של זהות המנהיג.

מי שחושב שאפשר להוביל תיקון אמיתי ועמוק בחברה הישראלית מבלי להידרש לסוגיה הפלסטינית — טועה ומטעה. אי אפשר לדבר על שינוי, על חזון ועל עתידה של ישראל, ובמקביל להתעלם מהשאלה האסטרטגית החשובה ביותר לעתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

[David kosher @KosherDavid]

@AranEfrat להתחיל לכתוב ספר . קל .

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

שר הביטחון קם מהשולחן שעליו מחליטים מי יחיה ומי ימות, פשוט כי מישהו הצליח לארגן לו אלפיים פקודים בקריות ומגש פלסטיק עם מופלטה חמה.

זה עבר כאן, לפני ר��ע, כמעט בשקט. שר ביטחון של מדינה שקועה עד הצוואר בלחימה, קם ויוצא מהחדר. הוא לא נוסע לחזית או למשפחות השכולות מהסטיקרים בצמתים.

שם הרי אין מתפקדים. הוא נכנס לרכב שרד שחור, מנוע פועל, ונוסע לאירוע חינה. ואז לבר מצווה. ואז לחתונה של הבן של סגן ראש העיר.

תבינו את הסיטואציה. עזבו ��מין או שמאל, עזבו קמפיינים. בחדר אחד, אטום, תחת תאורת פלורסנט צהובה, יושבים אנשים שרוכנים מעל מפות ספוגות בדם של בחורים בני עשרים. ומישהו שם דוחף את הכיסא אחורה, החריקה של המתכת נשמעת בחדר, הוא מכחכח בגרון ואומר שמעו חברים, באמת שהייתי נשאר עוד קצת לדבר איתכם על פריסת הכוחות ועל מחזורי המילואים הבאים, אבל יש לי בר מצווה באולמי בונז׳ור, והסיגרים המטוגנים לא יאכלו את עצמם.

התרגלנו שיורקים לנו בפרצוף ואז פוקדים עלינו להצביע שוב. זה חתיכת מופע, נטול עכבות, של עסקנות שעלתה על סטרואידים. אין שם שום רגע של בהייה מתלבטת. יש רק מתמטיקה קרה. עשרה ימים בדיוק לפריימריז. מול ז��, מפקד הפלוגה שסוגר עכשיו חודש בבוץ של עזה או לבנון, הוא פשוט כלום. זבוב שנמרח על השמשה בדרך לאולם.

שנים מוכרים לנו בציניות קיומה של אליטה. מספרים סיפורים על קומץ מצפון תל אביב, שיושבים ��בתי קפה מוארים ושולטים לנו בחיים דרך הפוך שני שליש חלב שיבולת שועל. דחליל מרופט.

האליטה האמיתית כבר מזמן לא שם. היא מתחבקת צמוד אצל מאכערים מדושנים שמארגנים אלפיות של מצביעים וחותמים על טפסים בחדרים צדדיים. המנגנון הצפוף הזה חולש על הקופה הציבורית שלנו. ואז הם עולים לבמה המסנוורת, אוחזים במיקרופון ביד אחת, ומנגבים דמעה מתוזמנת של קיפוח עם היד השנייה, בדיוק מול המצלמה.

והמ״פ מגרד את הבוץ מהנעל בתוך איזה פיר ומחפש מול מי ליישר מבט. ומה הוא רואה למעלה? שר ביטחון שמבריז מדיון על החיים שלו לטובת חיכוך כתפיים.

המ״פ הזה יודע: אם מחר הוא חוטף כדור, אותו כ"ץ אפילו לא יעמוד מול הקבר הפתוח שלו. פשוט יעלה ברשתות החברתיות איזה טקסט מלוטש שיועץ תקשורת הדפיס.

החייל הוא רק רעש רקע שאפשר להנמיך כשהמזכירה מצלצלת עם העדכון על המנדטים.

והרוח שמנרמלת את הטירוף הזה ��גיעה מהפסגה. מבנימין נתניהו. מהשבעה באוקטובר האיש משדר לשריו מסר יומיומי: אחריות היא תכונה לפראיירים. כשהבוס מנער מעליו את האבק כאילו לא קרה כלום, הכל הופך כשר. צה"ל קורע דרגות מכל מפקד זוטר ששגה, אבל השרים לא מוותרים אפילו על צלוחית טחינה במזנון קבלת הפנים.

אנחנו עומדים מסביב, בוהים בבטונדות שמקיפות אותנו. הלוחמים ממשיכים לירות, יורקים מדי פעם הצידה אל החול היבש. ובסוף הערב, באותו אולם, מישהו יוריד את השאלטר של הניאון המהבהב.

על שולחן פלסטיק עגול תישאר זרוקה מפית נייר לבנה, ספוגה בשמן עמוק, ועליה רשומים בעט כחול עשרים שמות למרכז. משב רוח קטן מהמזגן התעשייתי ��עיף אותה אל הרצפה הדביקה. נעל של מלצר עייף תדרוך עליה, תמרח את הדיו הכחול לתוך המרצפות.

[הסולידית @hasolidit]

לחרדים אין ומעולם לא הייתה יכולת לחוקק לבדם חסינות לעריקים או לעגן את פיגול התורה כערך חוקתי או לכופף את צרכי הצבא לצורכי הישיבות. הם שחקן רציונלי שמקדם את האינטרס המגזרי שלו וכחלק מזה נוקב במחיר.

הליכוד הוא שבוחר לשלם אותו.

את 58 הקולות להצבעה היום סיפקו בין היתר חברי כנסת של מפלגת שלטון חילונית לכאורה. וזה הסיפור פה. לא התנהגותם הצפויה והרציונלית של החרדים אלא בגידת הליכוד בציונות ובציבור הלא-חרדי בכלל.

ואולי מלכתחילה זו טעות לחשוב על הליכוד של ימינו כמפלגה חילונית או אפילו ציונית במובנה המקורי? הרי בשנים האחרונות המפלגה הזו מטפחת פופוליזם דתי מוקצן ומוחצן. נשיקות קברים, הפרשות חלה, ספרי תורה ו"בעזרת השם" אינסופי. הקישוטים האלה מבטאים הכרה משתמעת בהיררכיה סמלית שבה החרדי יושב בראש הפירמידה. החרדי הרי מקפיד יותר, ידען יותר, קרוב יותר למקור, ולכן מוסמך יותר לקבוע מהי יהדות וכיצד תיראה המדינה היהודית.

מספיק להקשיב לדברים של גלית דיסטל או דודי אמסלם כדי להבין את זה. הם עצמם לא חרדים, אבל מבחינתם החרדיות היא הייצוג הטהור והאותנטי של היהדות. מרגע שמקבלים את ההנחה הזו, הדרישה לגייס חרדים הופכת מדרישה אזרחית לגיטימית לשיוויון למתקפה אתאיסטית וקפלניסטית על המסורת והיהדות כולה.

כך שהחרדים אפילו לא צריכים לסחוט את הליכוד או לכפות עליו את תפיסתם. הליכוד כבר הפנים את העליונות החרדית באופן סמלי, ופשוט מתרגם אותה לעליונות פוליטית וחוקתית, תו�� בגידה בכל ערך לאומי או ליברלי שייצג בעבר.

104 ימים.

לחורבן הליכוד.
לתקומת ישראל.

[הסולידית @hasolidit]

בן-גוריון תיאר את הציונות כמרד בכניעה לגורל ובאמונה שגאולה תבוא ע"י "כוחות שלמעלה מהטבע". הרצל שלל תיאוקרטיה וביקש להשאיר את אנשי הדת בבתי תפילתם. ז'בוטינסקי עמד על כך שהדת היא עניין פרטי ולא מקור לסמכות שלטונית. פינסקר כתב במפורש שהאמונה בביאת המשיח פטרה את היהודים מהצורך לדאוג לתחייה לאומית.

ביאליק העדיף יהודים המניפים אגרוף אפילו כנגד השמים על פני יהודים המתחננים אליהם מתוך חוסר אונים; טשר��יחובסקי העמיד את אמונתו ברוח האדם במקום הציפייה לנס; אחד העם קבע שהלאומיות היהודית, לא האמונה, היא הבסיס לחיי העם; בן-יהודה ביקש להחיות את האומה, לא את הפולחן, באמצעות שפה תרבות וריבונות; נורדאו ביקש להחליף את המצמוץ הפחדני של הגטו ביהדות של שרירים; ברדיצ׳בסקי הכריז שאיננו הארונות של אבותינו; וברנר דרש להתחיל הכול מחדש באדמה, בעבודה ובחיים ממשיים.

הם נחלקו בערך בכל דבר אחר. אבל כולם הבינו שהעם היהודי לא יכול עוד להפקיד את גורלו בידי ההשגחה העליונה.

לכן יש משהו כמעט גרוטסקי בכך שהמדינה העברית שקמה מתוך המרד הזה מכפיפה היום תחומי חיים שלמים לתכתיבי רבנים ומאפשרת לתפיסה משיחית לפרש את מוסדות המדינה ככלי בתכנית אלוהית. הציונות ביקשה להוציא את היהודי מן הגלות, אבל הגלות כנראה חזקה ממנה.

[Rina Anati @RinaAnati]

לנתניהו שני הישגים משמעותיים בכהונתו הנוכחית: האחד, העובדה שהצליח לשמור על כסאו לאחר הטבח והשני הוא מניעת הקמת וועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח. יש להניח כי נתניהו לא רק מנע את עצם הקמת הוועדה אלא שבסבירות גבוהה למדי הוא עסק גם בשיבוש חקירה עתידית - השמיד ראיות, תאם עדויות, שינה פרוטוקולים, גרס מסמכים ועשה את כל הפעולות שעושים פושעים שרוצים להרחיק עצמם ממקום הפשע ומהאחריות לו.

שני ההישגים האלה לא רק הביאו את נתניהו למצב בו הוא מתכונן לבחירות כאילו כלל לא אירע הטבח וכאילו לא הפקיר חטופים למוות, תוך שהוא מעז להשתמש באותן סיסמאות עבשות על הסכנה של ממשלת שמאל עם ערבים, אלא הביאו להישג משמעותי נוסף, לא פחות חשוב - אף אחד לא מבקש לחקור את האירועים שהתרחשו בישראל מאז הטבח.

אף אחד לא מבקש לחקור את המלחמה מול חמאס - שנתיים של מל��מה, מאות הרוגים, תמרונים, תיאורים על כיבושים של עזה וטיהורה ממחבלים, הרג בכירי החמאס כמו מוחמד דף ויחיה סינוואר, שנתיים בסופן החמאס עדיין בשלטון והוא הולך ומתחזק. במילים אחרות - תבוסה של ישראל מול החמאס. ישראל שניצחה את כל מדינות ערב בשבוע הפסידה לארגון טרור בינוני במשמרת של נתניהו במלחמה שנמשכה שנתיים.

אף אחד לא מבקש לחקור את המלחמה מול חיזבאללה - אחרי כל המבצעים המוצלחים, ליל הביפרים והדובדבן שבקצפת - חיסול נאסראללה, החיזבאללה חי ובועט, מסוגל לירות טילים על ישראל, מסוגל לשלוח רחפני נפץ ולהסב לנו אבידות קשות, ולישראל אין כל תשובה לכך, במילים אחרות ישראל נחלה ת��וסה מול חיזבאללה, במשמרת של נתניהו.

אף אחד לא מבקש לחקור את אירועי המבצעים מול איראן - מבצעים שהגם שהביאו להצלחות צבאיות, לחיסול עלי חמינאי ופגיעה במתקנים צבאיים שונים בסופם - המשטר האיראני לא רק נותר על כנו אלא הקצין, איום הטילים הבליסטיים חי ובועט והאיראנים מתקרבים לפצצה גרעינית, שלא לדבר על כל המתנות להן זכה המשטר מטראמפ בתמ��רה לפתיחת מיצרי הורמוז - או בקיצור ישראל נחלה תבוסה מפוארת מול איראן, גם בזירה הבינלאומית, במשמרת של נתניהו.

אף אחד לא יבקש לחקור את הרס מעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם, את היחס אליה כאל מדינה מצורעת, את הרס היחסים עם ארה"ב, את העובדה שנתניהו הפך את ישראל מידידה אסטרטגית של ארה"ב לקולוניה נידחת, לאחת שמודרת ממשאים ומתנים בהם מצבה הביטחוני של עומד על הפרק - כדי שנתניהו לא יקלקל לטראמפ את ההצגה, אף אחד לא יחקור איך הפך נשיא, ששלטון נתניהו הגדיר כנשיא הכי ידידותי לישראל, למי שרואה בישראל נטל והוא מחליף אותה בסעודיה ובטורקיה, וזה קרה במשמרת של נתניהו.

אף אחד לא יחקו�� איזה שימוש עשה נתניהו, האיש שהחולשה הכי גדולה שלו היא כסף, מתנות וחיים על חשבון אחרים, בכסף קטארי - האם לבד מקניית שלטון חמאס הוא מימן גם את שלטונו? האם כסף קטארי קנה את נאמנות משרתיו ומימן את מכונת הרע? האם השתמש בכסף הזה לקמפייני השפעה לא רק נגד משפחות החטופים אלא גם בבחירות? האם נתניהו הוא בובה שנקנתה על ידי הקטארים? אלה אינן שאלות קונספירטיביות אלא שאלות שיש לשאול בהתחשב בעו��דה שאנשי לשכתו מומנו בכסף קטארי ויש ללכת לאחור ולבחון מאיזה שלב החל מימון שלטון נתניהו, אף אחד הרי לא תמים לחשוב כי העיניים המכוערות של אוריך או פלדשטיין הביאו את קטאר לשלם להם סכומי עתק, שני החארות האלה מעניינים את הקטארים כשלג דאשתקד.

אף אחד לא דורש לחקור את כל האירועים האלה כי הם נתפסים בטעות כאירועים שהתרחשו כתוצאה מהטבח, היינו אירועים שאי אפשר היה למנוע אותם ולא אירועים שהם תוצאה של מדיניות מכוונת של נתניהו. אבל כל אחד מהאירועים האלה הוא לא תוצאה מהטבח - נתניהו ראה ועדיין רואה בחמאס נכס, כל זמן שחמאס בשלטון נתניהו בשלטון, נתניהו ראה ועדיין רואה בסכנה מאי��אן נכס - כל זמן שהוא יכול למכור לעם שהוא מציל אותו מפצצה גרעינית שלטונו מובטח. נתניהו הפך את המלחמה המתמדת, את אי וודאות, לכלים להישרדותו האישית - מטרתו היחידה היא הישארות בשלטון ממנו הוא יכול להשפיע, ולבטל, את משפטו הפלילי.

אלפי בני אדם הוקרבו למוות, הרס נזרע באיזורים נרחבים במדינה, מוסדות שלטון מרוסקים במכוון, המשטרה נמצאת בידי כהניסט עבריין, השב"כ נמצא בידי אחד האנשים המסוכנים ביותר בישראל (ראו הקלטו��יו שהתפרסמו אתמול) - כל אלה הם לא תוצאה של הטבח אלא הם מדיניות מכוונת של רודן מטורף שריסק את מדינת ישראל - במידה רבה הטבח איפשר לו את מסע הריסוק והבריחה מאחריות.

[לירי בורק שביט @lirishavit]

כתבה של אלון עידן מהיום בהארץ. ציטוטים של ביבי שפורסמו גם בספרו של עמוס הראל- ראש השבכ מתריע על מלחמה וביבי עונה לו שתפקידו של ראש השבכ להגן על רהמ ומשפחתו

[Barak cohen - ברק כהן @barak1cohen]

*מבזק צהרים*
פרשנות עומק לכל אשר התחולל היום במשפט נתניהו

[הציונות החילונית @hazionut]

העיניים על עתלית >>
ראש המועצה אסיף איזק מוכר את הציבור החילוני בעתלית לכת חב״ד ורוצה להפוך אותה לענייה ודתית.

ברגעים אלה ממש הורסים את המועדונית שתפקדה כמוסד למען נוער בסיכון, ובמקומה יוקם מבנה שישמש את חב״ד. אבל זה רק קצה הקרחון>>

[Naor Narkis נאור נרקיס @NaorNarkis]

רופא מתמחה בישראל חי על פת לחם ושכר מגוחך, כאשר בלנית במקווה, רב שכונה או פקיד מכירת קברים בקדישא זוכים למשכורות של מפתחים בגוגל.
חייבים להפריד בין כת למדינה ובין דת למזומן.

[אמיר שפרלינג @ShperlingAmir]

בואו נודה באמת: במדינת ישראל יש מחירון חדש למוות, וכולנו פשוט מתביישים לקרוא אותו בקול.

אתמול בצהריים קברו בבית השיטה את מפקד גדוד 52. סגן אלוף. אבל אף נציג ממשלה לא הגיע. אף נציג קואליציה לא בא. אפילו זר פרחים מסכן הם לא שלחו.

למה? אולי כי בבחירות של 2022, רק 9.59% ממצביעי בית השיטה שמו פתק למפלגות הקואליציה. ובשביל תשעה וחצי אחוז, עם כל הכבוד, לא עוזבים את הבישולים לשבת, כן? זה פשוט לא משתלם. בשביל הנתון הזה אתה בקושי שולח אימוג׳י של לב שבור בקבוצת וואטסאפ.

ובינינו, מה הם איבדו שם? תארו לכם שאיזה שר היה מגיע. שמש, זיעה, ופתאום איזה קיבוצניק שמאלני היה זורק לו הערה. שואל שאלה לא במקום. אולי אפילו, השם ישמור, מאשים. ולמי יש עכשיו זמן לאשמה? הרי:
"יחד ננצח".

זה הסלוגן. מנצחים ביחד, אבל מתים לבד.

במקום לעמוד שם, הם השקיעו היכן שנוח. ציוץ מהדהד בטוויטר, פוסט נחמד בפייסבוק. טקסט שסיכוי גבוה שאף אחד מהם לא כתב, אלא איזה יועץ שבדיוק שכב תחת שמשיה בים ועשה הפסקה ממ��חק פינג פונג. ״כאב עצום״ ״מלח הארץ״. שגר ושכח.

זאת בושה. זאת כפיות טובה. אבל בתוך הטירוף שהתרגלנו אליו, יש בזה היגיון קר. בבית השיטה הרי אין פעילי ליכוד שפוקדים אלפי מתפקדים. אף אחד שם לא ייגש לשיירה ויזרוק איזו מילה טובה לשרה או לביבי. והוא הרי עובד כל כך קשה, לא מגיעה לו איזו מילה טובה? נכון שמגיעה.

אז נהרג סגן אלוף במלחמה שהוא מתעקש להמשיך ולהילחם. אבל אתם יודעים מה אומרים שם למעלה, כשחוטבים עצים, עפים שבבים.

הבעיה היא שאנחנו כבר מזמן לא עומדים ביער. יש תחושה שכבר נגמרו העצים, ונשארנו רק אנחנו. השבבים.

[Naor Narkis נאור נרקיס @NaorNarkis]

נחשו מה? ניר דבורי, אמר לראשונה בהיסטוריה של אולפן שישי - שיש לסגור את ישיבות ההסדר של חצי שירות לדתיים.
שמישהו אחד יבוא עכשיו וי��יד לי שזה לא בזכות השיח הציבורי שהובלנו פה ביחד השבוע.
הציונות החילונית סיימה להתנצל וזו הדרך לנצח.
@ndvori

[Omer Nahmany @omer_nahmany]

1. אתה לא מכיר אותי אז אל תסיק מסקנות.
2. בפריפריה חילונים סובלים פי מיליון מפלישה חרדית ודתית - הם פשוט שקופים בעיניך. רק תראה מה קורה בעתלית, כפר יונה, ערד וטבריה.
3. ליברליזם נגמר במי שאינו ליברל. כשהם יקבלו אותי, אני אקבל אותם.
4. יותר חשוב לי לנצח מלהיות מנומס.