אוהד שקלים

הי, אני אוהד שקלים, סוציולוג ארגוני ומנחה קבוצות. מוזמנים לבדוק יחד איתי "למה ככה?", ולעשות שיהיה יותר קל ופשוט.
להזמנת סדנאות:
[email protected]
050-2131251

[אוהד שקלים @lamakaha9]

לתווך ידע שמעניין ילדים, באופן שמותאם לגיל ולסגנון ולמצב של כל אחד מהם. אפשר להתייעץ איך ומתי, אפשר להתאמן, אבל חשוב לעשות את זה.
מה דעתכם?

[אוהד שקלים @lamakaha9]

"אסור לשקר לילדים"
סוף סוף מישהו אומר את זה באופן ברור! אחרי שמיכל דליות "סופר נני" הפתיעה אותי ועודדה הורים לשקר כדי לא למנוע חרדה, הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל מדגיש שיש הבדל בין "לדעת" לבין "לראות". ולכן חשוב כן לתת לילדים את המידע באופן מותאם גיל, ויחד עם זאת לא לחשוף אותם מראות

[אוהד שקלים @lamakaha9]

קשים. "גם לגבי מוות?", שואל המראיין? "כן. אנשים מתו. זה עצוב מאוד. ויחד עם זאת, המצב ישתפר, ויהיה ביטחון, וכו'", השיב (לא מילה במילה...).
ידע זה כוח. תחושת ידע היא כוח. ילדים שמרגישים שההורים מסבנים אותם, יכולים לפתח חוסר אמון בדמויות הכי חשובות שמלוות אותם. חשוב להקדיש זמן כדי

[אוהד שקלים @lamakaha9]

למה זה מובן מאליו שבשגרה נכון וכדאי לחרפן תלמידים במטלות, משימות, מבחנים ועבודות, אבל בחירום כדאי להשקיע במישור החברתי, הרגשי, ובהתאמה מיטבית של התכנים לכל מוסד?
האם גם מערכת החינוך שבויה בקונספציה שגויה?
מה דעתכם?

[אוהד שקלים @lamakaha9]

חוזרים ללמידה מרחוק: מה נשתנה?
אז דבר ראשון, אין יותר זום – אלא גוגל מיט (מאובטח יותר?).
דבר שני – פחות עומס, יותר רגישות.
קיבלתי דיווח מתלמידת תיכון על 2 שיעורים פרונטאליים ביום.
כך באתר משרד החינוך:
"כלל מסגרות החינוך (בתי הספר וגני הילדים) יעברו למתכונת של למידה סדירה ורציפה,

[אוהד שקלים @lamakaha9]

באמצעות מערכי שיעור המותאמים הן לאפשרות של למידה מרחוק והן לאפשרות של למידה פיזית בבתי הספר. הלמידה תתמקד בראש ובראשונה בהיבטים רגשיים וחברתיים כדי לחזק את החוסן, ובתכני לימוד המותאמים למצב".
וזה אולי רגע לא מתאים (אך מה אכפת לי..) לשאול: למה רק בחירום?

[אוהד שקלים @lamakaha9]

בתמונה: מתוך קמפיין של חברת הפרסום אדלר חומסקי ורשבסקי שמשודר בימים אלה, וקורא לציבור להפסיק להשתמש במושגים "ימין ושמאל" שמפלגים את החברה הישראלית.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

פוליטיקה עכשיו?

יש לא מעט אנשים שמרגישים, שאמירות פוליטיות או מגזריות בזמן הזה עושות להם רע מאוד. ולא משנה מאיזה צד. ומנגד אחרים רואים בזווית הזאת חלק מהותי מאחריות הציבור בזמן מלחמה.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

אנשים מאוד שונים זה מזה. זאת עובדה. לא משנה אילו ציפיות יש לנו מהחברה, חלק משמעותי מהן לא יתממשו... השאלה היא איך אנחנו לומדים לתאם עם עצמנו את הציפיות, כדי לא להתאכזב ולהתרגז בכל פעם מחדש.
מה דעתכם?

[אוהד שקלים @lamakaha9]

סמ"ר ירון אורי שי. יהי זכרו ברוך.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

בעולם גלובלי מושג הזיקה מקבל לפעמים צורות חדשות. בכפר קטן כולם יודעים לסמן מי בן הכפר, מי שייך לכפר השכן, מי זר, וכו'. ב"כפר הגלובלי" זה יותר מסובך. יש יותר פרשנויות לגבי ה"אנחנו" שכל אחד משתייך אליו. יכול להיות ישראלי שמרגיש זיקה חזקה יותר אל בחור בריטי שהוא עוקב אחריו ברשתות,

[אוהד שקלים @lamakaha9]

יזהר השיב שהוא לעולם לא יעשה משהו קבוע שאי אפשר להתחרט עליו. וירון השיב: "אבא, יש לך ארבעה ילדים... מה יותר קבוע מזה??".

אז עכשיו יזהר, בני משפחה ועוד חברים, קעקעו על עצמם את הקעקוע של ירון, שאהב מוסיקה ואהב את משפחתו. SOL – ראשי התיבות של שמות שלושת אחיו.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

בפוסטים הבאים נגלה עוד היבטים והשפעות של זיקה, ונראה איך הם מייצרים מורכבות שלפעמים היא קשה לעיכול בחברה שלנו.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

מה זאת "זיקה"? ולמה היא מעניינת במיוחד בימים אלה?

בפשטות, זיקה היא קשר, חיבור, זהות או הזדהות בין אנשים או דברים. למשל: הזיקה בין בני משפחה, חזקה יותר מהזיקה בין אזרחי מדינה.

זיקה יוצרת באופן טבעי העדפה. ייחוס של ערך גדול יותר.

[אוהד שקלים @lamakaha9]

בעזה יש כרגע 200 חטופים, חלקם מחזיקים גם באזרחויות זרות: ארה"ב, צרפת, גרמניה, ומדינות נוספות. באופן טבעי אותן מדינות מעוניינות לחלץ את החטופים שלהם. לא כי דמם סמוק יותר מהאחרים, אלא כי יש להם זיקה אליהם.