Dr. Liran Ohayon

𝘋𝘳. 𝘰𝘧 𝘓𝘢𝘸 | 𝘕𝘰𝘵𝘦𝘥 𝘓𝘦𝘨𝘢𝘭 𝘚𝘵𝘳𝘢𝘵𝘦𝘨𝘪𝘴𝘵 | 𝘊𝘳𝘪𝘮𝘪𝘯𝘢𝘭, 𝘞𝘩𝘪𝘵𝘦-𝘊𝘰𝘭𝘭𝘢𝘳 & 𝘏𝘶𝘮𝘢𝘯 𝘙𝘪𝘨𝘩𝘵𝘴 𝘓𝘢𝘸

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

לעיתים ההחלטה לבטל משחק כדורגל אינה רק החלטה ספורטיבית – אלא מבחן של שלטון החוק.
המאמר שכתבתי ב"כלכליסט" עוסק בהחלטת המשטרה לבטל את הדרבי התל־אביבי, ובשאלה האם ניתן להצדיק מהלך כזה מבחינה חוקתית ומנהלית.
זהו מקרה מבחן עקרוני למתח שבין ביטחון הציבור לבין חופש העיסוק וחובת ההנמקה.
קישור למאמר המלא:
https://t.co/GMGd2IpvS2

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

בינה מלאכותית יכולה לסרוק מאה אחוז מהדוחות שמוגשים למס הכנסה. זו הבשורה החדשה של רשות המיסים.
עם זאת, פקיד השומה רשאי אך להיעזר בבינה מלאכותית, ולא להמיר בה את שיקול דעתו.
הסיבות, חלקן מובנות מאליהן וחלקן אולי לא, במאמר המלא:
https://t.co/grdn7mmq3P

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

נדמה לאדם הנתון בחקירה שכאשר הוא מעלה את מחשבותיו מול בינה מלאכותית, הוא משוחח עם עצמו. אלא שמבחינת הדין המסתמן הוא ויתר על החיסיון שלו.
זו התובנה העולה מפרשת הפנר. בפברואר 2026 קבע השופט ג'ד רקוף, בבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו-יורק (United States v. Heppner, No. 25-cr-00503-JSR) כי שלושים ואחד מסמכים שתיעדו את התכתבויותיו של נאשם עם צ'אטבוט בגרסה צרכנית, ונתפסו בחיפוש בביתו, אינם חוסים בחיסיון עורך דין-לקוח ואף לא בחיסיון של תוצר העבודה.
הנימוק היה כפול: ראשית, צ'אטבוט אינו עורך דין, ובהיעדר יחסי עורך דין-לקוח אין חיסיון. שנית, מסירת המידע לפלטפורמה ציבורית, שתנאי השימוש שלה מתירים לאסוף את הנתונים, ללמוד מהם ואף למסרם לרשויות, שוללת ציפייה סבירה לסודיות. מכאן שגם מידע שמקורו בעורך הדין איבד את הגנתו משעה שהוזן אל הכלי, ושיתופו בדיעבד עם הסנגור לא ריפא זאת.

הדין הישראלי מוביל לאותה מסקנה.
סעיף 48 לפקודת הראיות מגן על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו, אך החיסיון שבו אישי ולא חפצי. הוא אינו דבק במידע עצמו, ומשעה שפרט חסוי מגיע לצד שלישי, רשאי אותו צד להציגו כראיה. ��'אטבוט ציבורי הוא בדיוק צד שלישי כזה.
לדעתי, המפתח הוא להחזיר את הבינה המלאכותית אל תוך מערכת היחסים המוגנת, במקום להותירו מחוצה לה, ושני תנאים משלימים בהקשר זה. הראשון הוא סביבה מאובטחת: כלי ארגוני סגור, שבו הנתונים אינם משמשים לאימון ואינם נחשפים, וההתקשרות עמו כפופה להתחייבות חוזית לסודיות. בכך משוקמת הציפייה הסבירה לסודיות, שהיעדרה הכריע בפרשת
הפנר. השני, והוא המכריע, הוא ליווי והכוונה של עורך דין: כאשר השימוש נעשה בהנחייתו וכחלק ממתן השירות המשפטי, הכלי פועל כשלוחו, בבחינת אותו אדם אחר מטעם הלקוח שעליו משתרע סעיף 48. השופט רקוף בפרשת הפנר, כאמור לעיל, רמז ל��ך, בציינו שאלמלא היוזמה העצמאית של הנאשם, ייתכן שהכלי היה נחשב לסוכן מקצועי הפועל מטעם עורך הדין. זהו כיוון, לא ערובה חתומה, שכן הפסיקה טרם מיצתה אותו, ובפרט לא בישראל.

#חיסיון_עורך_דין #בינה_מלאכותית #משפט_פלילי #דיני_ראיות #צווארון_לבן

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

כמה מילים על אמת ומשפט בהקשר של קפקא מאת פרופ' זונדי:

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

מוזמנים לקרוא על הצעת החוק החדשה והפגמים שבה, ומה הקשר שלה לסדרה "אופריה" - בקישור הבא: https://t.co/tMS7RbhKqP

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

גניבה בידי מנהל, עבירה שהוגדרה בפסיקה כעבירת גניבה מיוחדת. מדוע? התשובה לפניכם.
#גניבהבידימנהל

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

טור חדש במיוחד לפתיחת המונדיאל, כרטיס אדום במגרש הדיגיטלי | אלימות וגזענות דיגיטלית | ד"ר לירן אוחיון https://t.co/Y2DDrJWP6q

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

הלכת אסנהיים: החיסיון האנטי-מניפולטיבי | ד"ר לירן אוחיון | jokopost https://t.co/xUZSITE9sX

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

"כי רוח יזרעו וסופתה יקצורו",
נכתב בהושע ח, ז.
שבועות הוא כידוע חג הקציר. ובראי המשפט הפלילי המטאפורה ברורה:
המדינה קוצרת בבית-המשפט את מה שזרעה בחקירה.
חקירה הוגנת מצמיחה ראיות עם משקל גבוה,
וכשהחקירה פגומה יכול ויצמח דווקא הספק הסביר.
זו בדיוק עבודתו של הסנגור.
לא לבדוק רק מה נקצר - אלא מה נזרע.
איך נגבתה ההודעה.
איך בוצע החיפוש.
איך נשמרה הראיה.
איך זוהה החשוד.
איך נבנתה הגרסה.
במשפט פלילי, הסוף, כמעט תמיד, מתחיל בהתחל��.
ומי שזורע רוח בחקירה עלול לקצור סופה בבית-המשפט.
חג שמח.

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

בין עשן למרשם: הכשל של ועדת בודנהיימר | קנאביס | ד"ר לירן אוחיון https://t.co/xLJ9mMKf9j

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

אתמול, 14.5.26, ניתן פסק דינה של השופטת ברק-ארז בעניין חולצות המחאה של אוהדי הפועל ת"א. פסק דינה, בהסכמת השופטים כשר ורונן, קבע שלא הייתה תשתית עובדתית לאסור את לבישת החולצה באיצטדיון ו��שכך הדבר בוצע בחוסר סמכות מצד המשטרה שחוייבה בתשלום 10,000 ש"ח לעותרים.
ראו דברים שכתבתי באתר "כלכליסט" בזמן אמת ומדבר על היעדר ��תשתית לקבלת החלטת המשטרה, כאמור בפסק דינה של השופטת ברק-ארז.
https://t.co/5VFlRSTd2D

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

נאמנותו של סנגור ללקוח אינה נאמנות עיוורת. היא נאמנות להליך הוגן.
הסנגור אינו נדרש לאהוב את הלקוח, להזדהות עם מעשיו או לאמץ את עולמו. הוא נדרש לעשות דבר אחר, קשה בהרבה: לעמוד לצדו במקום שבו המדינה, הציבור ולעיתים גם התקשורת כבר גיבשו עמדה.
זוהי מהות הסנגוריה. לשמור שהראיות נבחנות, הזכויות נשמרות ושגם האדם הקשה ביותר להגנה אינו נותר לבדו מול הכוח השלטוני.
נאמנות ללקוח אינה חולשה מוסרית.
היא אחת הערובות החשובות ביותר לחברה נאורה.
#עורךדיןדוקטורלירןאוחיון

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

רק ככה מנצחים פשיעה
#רדיוקולרגע

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

כתב אישום מוגש לאחר שנאספו כל הראיות על ידי המשטרה בהדרכת הפרקליטות או התביעה המשטרתית. או אז, כשמוגש כתב האישום, נחה דעתה של התביעה המשטרתית או הפרקליטות שיש ראיות מספיקות להוכחת כתב האישום למעלה מספק סביר בבית המשפט. איך הדבר נראה מן העיניים של סנגור?
#רדיוקולרגע

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

מסלול סיום ��רטי | משפט נתניהו | ד"ר לירן אוחיון | https://t.co/vVSvCgWsAf

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

מה המשמעות ��ל רישום משטרתי? מה ההבדל בין רישום משטרתי לרישום פלילי?
בסרטון אני עומד על טעות רווחת, ולפיה הסברה כשהתיק המשטרתי נסגר בחוסר אשמה - הוא נמחק באופן מוחלט ולא ניתן לראותו.
ראו את ההסבר בסרטון הקצר שלפניכם.
#רדיוקולרגע

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

ראשית הודיה בהליך המשפטי היא אינדיקציה ראייתית המלמדת כי החשוד קשר עצמו לעובדות הנטענות נגדו, מבלי שמסר הודאה מלאה ומפורשת. ראו הסבר קצר איך היא יכולה לשנות גורל של תיק ��משפט פלילי, בסרטון שלפניכם.
#רדיוקולרגע

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

המאבק בקטל בדרכים מחייב מחשבה מחודשת מן המון היבטים. עם זאת, חומרת התוצאה אינה יכולה להחליף את בחינת היסוד הנפשי. נהיגה פרועה, מסוכנת ומקוממת לא מלמדת על שוויון-נפש לגרימת מוות. כאשר הדין מוותר על דיוק מושגי בשם העוצמה, לא הדין מופעל בעוצמה, אלא העוצמה באה במקום הדין. קישור למאמר המלא: https://t.co/FVjilv1CPC

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

עידן ה-Deepfake חושף פגם מבני בדיני הראיות, כשכלל הפסילה של פסק דין יששכרוב פועל בדיעבד - לאחר שהראיה המזויפת כבר חלחלה אל תודעת המותב שיושב בדין - מנגנון הפסילה מאוחר מדי ולא אפקטיבי.
במאמרי שפורסם בגיליון 54 של כתב העת "עורך הדין" (אפריל 2026) אני מציע מסגרת חלופית: דוקטרינת עוגן האותנטיות - הקדמת נקודת האיזון לשלב הקבילות, נטל מוגבר על ראיות המועדות לשיבוש, וארכיטקטורת מנע במקום ארכיטקטורת פסילה.
מוזמנים לקריאה ולמחשבה משותפת.
*קישור למאמר המלא:
https://t.co/nnbFYdJyLg

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

ראו קישור למאמר המלא שכתבתי במשותף עם פרופ' דורון מנשה וד"ר איל גרונר, וצוטט בבית המשפט המחוזי בת"א:
https://t.co/vDYqxZBkVm

[Dr. Liran Ohayon @liranadv]

התארחתי היום ברדיו "קול רגע" בניהולו של חיים הכט לשיחה עם עוה"ד שי ללוש על משפט פלילי, סדרי דין ודיני ראיות, בה דיברנו גם על הרצח הטראגי של ימנו בנימין זלקה ז"ל, על משפטו של ראש הממשלה בנימין ��תניהו ונושאים נוספים שבסדר היום הציבורי.