השני, מאמר נפלא גם כן, מאוזן יותר, מעודן יותר, אולי טוב יותר מכמה היבטים, קטן יותר במובנים מסויימים ורחב יותר במובנים אחרים, שכתב לאחרונה. נראה לי שאני הולך על הפרוע מפעם.
לקראת הרצאה בשבוע הבא, צריך לתת מאמר לכמעט סטודנטים שיתחילו ללמוד בשנה הבאה ועושים מעין מכינה במהלך הקיץ. מתלבט בין שני מאמרים של היסטוריון אהוב עלי במיוחד. האחד, מימי צעירותו - שאני זוכר איך הפך את עולמי כשקראתי אותו לראשונה לפני 15 שנה.
@__lfx פעם כתבתי על זה מאמר, אבל המון אנשים כתבו על זה. המיקום של התודעה כמקום שבו עושים פוליטיקה הוא מאד מרכזי גם במחשבה הרומנטית, וגם (בניגוד למה שהיא חושבת) במחשבה הליברלית, ועוד יותר בתפיסה של המדינה. אבל כל זה בהזדמנות, עכשיו אני באמצע בישולים...
"הזיהום שלנו הוא בעיקרו תודעתי, ושם גם טמון הטיהור והריפוי שלו."
משפט באיזה פוסט פייסבוק נגד בעיה סביבתית אמתית, פוסט עם הרבה כוונות טובות כמובן, אבל הראייה הזאת - הכל בתודעה - מפחידה לי אתצ האמ-אמא, והיא אחת היסודיות ביותר למודרניות.
@oshkoshbgoshjos כמו שכתבתי, אותי זה לא מזעזע, זאת כל הטענה שלי. אני כיהודי שמח מאד להיות יחד עם האף הגדול שלי בקבוצה אחת עם השחור, ההיספאני והאסיאתי. ולכן השאלה אם זה באמת הוא או כרגיל הש"ג לא מאד חשובה.
זאת קריקטורה שצייץ אתמול רון פול, אביר הליברטריאניזם הרפובליקני האמריקאי העכשווי. הוא כמובן מחק בינתיים, אבל דווקא אני מרוצה, טוב ליהודי להיות יחד עם השחור, ההיספאני, והאסייאתי, שם מקומו, ולא באמריקה הלבנה. ולדוד סם לא יזיק ניעור הגון.