אחד הטילים הכבדים שאיראן מכוונת אלינו נקרא "ח'יבר-שכאן" – המנתץ של ח'יבר.
השם הזה הוא לא מקרי, הוא איום היסטורי: חַ'יְבַּר היה נווה מדבר שבו צבאו של מוחמד טבח בשבטים היהודיים בשנת 628. משם גם מגיעה הקריאה המוכרת בהפגנות תמיכה בטרור: "חַ'יְבַּר חַ'יְבַּר יָא יַהוּד"
אחד הטילים הכבדים שאיראן מכוונת אלינו נקרא "ח'יבר-שכאן" – המנתץ של ח'יבר.
השם הזה הוא לא מקרי, הוא איום היסטורי: חַ'יְבַּר היה נווה מדבר שבו צבאו של מוחמד טבח בשבטים היהודיים בשנת 628. משם גם מגיעה הקריאה המוכרת בהפגנות תמיכה בטרור: "חַ'יְבַּר חַ'יְבַּר יָא יַהוּד"
המילה היומית:
אַרְבֶּה - גַ'רַאד
השבוע בפרשת "בא" מגיע האַרְבֶּה. השם הערבי שלו חושף בדיוק מה הוא עושה.
השורש גַ'רַדַ (جَرَدَ) = לפשוט, לקלף, לחשוף. הארבה נקרא "ג'ראד" כי הוא פושט את השדה מהירוק שלו ומשאיר את האדמה חשופה.
המילה היומית:
אַרְבֶּה - גַ'רַאד
השבוע בפרשת "בא" מגיע האַרְבֶּה. השם הערבי שלו חושף בדיוק מה הוא עושה.
השורש גַ'רַדַ (جَرَدَ) = לפשוט, לקלף, לחשוף. הארבה נקרא "ג'ראד" כי הוא פושט את השדה מהירוק שלו ומשאיר את האדמה חשופה.
המילה היומית:
אֲדוֹנֵנוּ - סִידְנַא
לכבוד הילולת הבאבא סאלי, מילה שכולה כבוד.
אצל יהודי מרוקו, "סידנא" הוא לא רק תואר רשמי, אלא ביטוי של שייכות, הערצה ואהבה לצדיק שהוא "האבא" של הקהילה כולה.
איך אומרים אצלכם? שזכותו תגן עלינו
המילה היומית:
אֲדוֹנֵנוּ - סִידְנַא
לכבוד הילולת הבאבא סאלי, מילה שכולה כבוד.
אצל יהודי מרוקו, "סידנא" הוא לא רק תואר רשמי, אלא ביטוי של שייכות, הערצה ואהבה לצדיק שהוא "האבא" של הקהילה כולה.
איך אומרים אצלכם? שזכותו תגן עלינו
המילה היומית:
סַבְלָנוּת - סַבְּר
בערבית, המילה סַבְּר משמעה סבלנות. אבל זו גם המילה לצמח הצבר.
למה?
כי הצבר הוא אלוף הסבלנות – מחכה בשקט למים ב��דבר הלוהט, לא מתייאש, ובסוף מוציא פרי מתוק. מכאן קיבלנו את ה"סברס" (צורת הריבוי) ואת הכינוי לישראלי הטיפוסי: קוצני בחוץ, מתוק בפנים.
המילה היומית:
סַבְלָנוּת - סַבְּר
בערבית, המילה סַבְּר משמעה סבלנות. אבל זו גם המילה לצמח הצבר.
למה?
כי הצבר הוא אלוף הסבלנות – מחכה בשקט למים במדבר ��לוהט, לא מתייאש, ובסוף מוציא פרי מתוק. מכאן קיבלנו את ה"סברס" (צורת הריבוי) ואת הכינוי לישראלי הטיפוסי: קוצני בחוץ, מתוק בפנים.
המילה היומית:
כּוֹפֵר - כַּאפֵר
חשבתם שזו רק כינוי גנאי? תחשבו שוב. במקור, "כאפר" בערבית הוא פשוט... חקלאי.
ההיגיון? השורש השמי כ-פ-ר משמעותו "לכסות".
החקלאי מכסה את הזרעים באדמה.
הכופר "מכסה" את האמת האלוהית.
ויום כיפור נועד "לכסות" על העוונות.