חוג הפרופסורים לחוסן לאומי דורש משר הבריאות לעצור לאלתר את קליטת בוגרי אוניברסיטת א־נג'אח להתמחות באיכילוב. במוסד תועדה פעילות של תאים המזוהים עם חמאס, ואין מקום שבזמן מלחמה בתי חולים בישראל ישמשו מסלול הכשרה לבוגריו ללא בדיקה ביטחונית מחמירה.
ביטחון המטופלים ואמון הציבור אינם הפקר. עד להשלמת בדיקה מלאה ושקופה יש להקפיא את התוכנית. מי שמבקש לממן הכשרה לבוגרי א־נג'אח יכול לעשות זאת בבתי חולים מחוץ לישראל.
החוג מברך את ח"כ לימור סון הר-מלך, שהבטיחה לפעול לבלום יוזמה להכשרת רופאים ואחים פלסטינים בשירותי הרפואה בישראל. מדבריה: "מערכת הבריאות הישראלית נועדה בראש ובראשונה עבור אזרחי ישראל ולא אאפשר שמשאביה ישמשו לבניית מערכת הבריאות של האויב".
As authoritarian powers draw closer, Israel, the United States and European democracies are building a new strategic alignment.
What we are witnessing is the coalescing of authoritarian regimes and Islamist fundamentalists against the democracies. The democratic powers may criticize one another and disagree, sometimes bitterly, but increasingly they, too, are forming an alliance on the ground.
The world is beginning to divide into two fronts.
By Fiamma Nirestein, PhD
Member of Israeli Professors for National Resilience
Read the entire article here:
https://t.co/gqltQGJeDs
FYI @ASavageNation
@yayafink תנסה לטשטש את הבגידה של אנשי הצבא . למה בליל�� הם לא הודיעו ולמה הלכו לישון . אחרי זה כבר לא מעניין . הרמטכ"ל היה אמור להיות במצב לחימה ולא צריך שיקשקשו לו בשכל ( לא ברור מה בדיוק הוא עשה) ואיפה היה הצבא שהוא אחראי עליו אבל זה כבר לדיון אחר!
פרופ' חיים גבירצמן, חבר ח��ּג הַפְּרוֹפֶסוֹרִים לְחֹסֶן לְאוּמִּי ומומחה להידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסביר את השבתת מפעלי התפלת המים:
"כך למעשה נמנע נזק למתקנים ונשמר אורך החיים שלהם. זה בדיוק מה שקרה הפעם: הגיע זיהום, ולכן המתקנים הושבתו. כל הסבר אחר בשלב זה הוא בגדר ספקולציה."
לקריאת המאמר כולו: https://t.co/gvTAutyuJt
@naftalibennett מי מינה את הא��ראים הישירים לטבח , רונן בר חליווה והרצי?
מי הכניס עשרות אלפי מרגלים לישראל? מי שיקר לבוחריו והקים ממשלה עם האחים המוסלמים ויעשה זאת שוב עם מי שלא יכול לגנות את ה7/10? רמז אתה כלומניק ששילם לחמאס שבכניסה את מרגליות.
דר' צבי אלחייני, חבר חוּג הַפְּרוֹפֶסוֹרִים לְחֹסֶן לְאוּמִּי, בטור אקטואליה:
מה שה"פלשתינים" הבינו על הארץ - ומערכת התכנון הישראלית שכחה
החל משנות התשעים, במקביל לשיח הפוסט ציוני של ההיסטוריונים החדשים, הלך והתבסס גם בעולם האדריכלות, התכנון והגיאוגרפיה בישראל שיח חדש על הארץ. אל המילון המקצועי חדרו מושגים של כוח, הגמוניה, הדרה, אתנוקרטיה ו"כיבוש אזרחי", ומושגים של בניין הארץ, יישובה ואחיזה בה הלכו ונדחקו. השינוי לא הסתכם בביקורת על מדיניות תכנון כזאת או אחרת. בהדרגה הפכו הבנייה והתכנון היהודיים עצמם לכתב אשמה. יישוב, שכונה, כביש, ג��ר, אתר ארכיאולוגי ואפילו אנדרטה יכלו להיקרא כראיות לייהוד, לשליטה ולנישול.
.
לקריאת המאמר כולו: https://t.co/EmXBNnYGV9
פרופ' אבי לוי, נשיא מכללת שאנן לחינוך וחבר חוּג הַפְּרוֹפֶסוֹרִים לְחֹסֶן לְאוּמִּי:
ללמד לשאול – האתגר של מורי המחר
בעידן שבו הבינה המלאכותית מספקת תשובות מיידיות, תפקידו של המחנך משתנה מהיסוד - מהקניית עובדות לטיפוח אוריינות וחשיבה עצמאית
מי שסבור שהבינה המלאכותית עתידה לדחוק את דמות המורה מן הכיתה, מחמיץ את אחת הה��לכות מרחיקות הלכת של מהפכת ה־AI על מערכת החינוך, שלא רק שלא תייתר את הצורך בדמות מחנכת, אלא תדרוש מן המורים סל יכולות רחב ומורכב מאי פעם; לא עוד שליטה בידע ויכולת להעבירו לתלמידים, אלא כישורי הוראה שנוגעים לאוריינות טכנולוגית, לזיהוי הטיות ומניפולציות, להערכת אמינותם של מקורות מידע. והחשוב מכול: פיתוח חשיבה ביקורתית ומטה־קוגניטיבית שתלמד את התלמיד לא רק כיצד לשאול אם התשובה שקיבל נכונה, אלא גם לדעת לשאול את השאלה הנכונה, ומתי עליו לפקפק גם במסקנה של עצמו. מרכז הכובד עובר אפוא מתפקידו של המורה כמתווך ידע לנושא באחריות עמוקה יותר: להעניק לתלמיד את ארגז הכלים שיאפשר לו לברור ולשפוט את המידע שמגיע אליו
לקריאת המאמר כולו: https://t.co/YUKlvITEx5
@MoskovichTal@mennyassyag מה לך ולמדינה הזאת שאפילו שמה מגיע מהדת השיקרית ? מה אתה עושה פה בכלל כעובד של ה"ילידים המוסלמים" לך יש מליארדים בעולם כמוך ששונאים את היהודים כי הם יהודים מעם ישראל . ואגב אפילו השפה בה אתה כותב קשורה לאותה דת . לך יש הרבה שונאי ישראל ברחבי העולם.
Durban: A milestone in the new antisemitism
By Fiamma Nirestein, PhD
Member of Israeli Professors for National Resilience
Read the entire article here:
https://t.co/hamh23QNFl
בג״ץ מחכה לקלפי. השאלה היא: למה?
טור דעה מא�� פרופ׳ רזיאלה גפן
התמונה הגדולה של התנהלות מערכת המשפט מספרת סיפור משמעותי יותר מכל פסק דין או הצהרה.
יריב לוין אמר במפורש: אם הליכוד ינצח בבחירות והוא ימשיך לכהן כשר המשפטים, הוא אינו מתכוון לוותר על שינוי פניו של בית המשפט העליון. לדבריו, בקדנציה הבאה צפויים להתפנות שישה כיסאות שיפוט, וביחד עם המשרות שכבר התפנו מדובר בשינוי משמעותי בהרכב בית המשפט.
במילים פשוטות: לא צריך לפ��ק את המערכת. מספיק לשנות את ההרכב שלה.
שופט פורש, כיסא מתפנה, מגיע מינוי חדש. ועוד אחד ועוד אחד. כך, לאורך קדנציה אחת, יכול להשתנות מוסד שלם.
זו רפורמה שלא מגיעה עם פטיש חקיקה. היא מגיעה עם לוח שנה.
וזה מה שהופך את הבחירות הקרובות לכל כך משמעותיות. השאלה אינה רק מי יהיה ראש הממשלה, אלא מי ימנה את השופטים הבאים של מדינת ישראל.
אבל כאן מגיע החלק המטריד באמת.
כאשר מערכת המשפט מעורבת שוב ושוב בסוגיות בעלות משמעות פוליטית עמוקה, ובמקביל יודעת שתוצאות הבחירות עשויות לשנות את הרכבה ואת כוחה, עולה שאלה שאסור להתעלם ממנה:
איך מערכת המשפט תשמור על ניטרליות כאשר העתיד הפוליטי עשוי להשפיע גם על עתידו של המוסד המשפטי עצמו?
לוין אמר במפורש שהוא מאמין שניצחון הליכוד יאפשר לשנות את פני בית המשפט. ובמקביל, מערכת המשפט נדרשת להכריע בסוגיות הנוגעות ישירות לממשלה, לשר המשפטים, למינוי שופטים ולכללי המשחק הפוליטיים.
גם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התייחסה לאחרונה ל״ממשלה הבאה״ כאשר הציעה להשאיר לה את ההכרעה בעניין ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר.
המילים האלו חשובות: הממשלה הבאה.
המערכת כבר מסתכלת מעבר לקלפי.
וזו בדיוק הנקודה שבה הציבור רשאי לשאול: מי מגן על אמון הציבור?
כי דמוקרטיה אינה רק השאלה מי צודק משפטית. היא גם השאלה האם האזרח הסביר מאמין שהמשחק הוגן.
יכול להיות שאתה בעד בג״ץ, ויכול להיות שאתה נגדו. יכול להיות שאתה חושב שלוין הורס את מערכת המשפט, ויכול להיות שאתה חושב שהוא מציל אותה.
אבל דבר אחד חייב להיות מוסכם על כולנו:
אסור שמוסד משפטי ייראה כאילו הוא מושפע מזהות השחקנים שינצחו בבחירות.
ברגע שהציבור מתחיל לחש��ב שמוסד משפטי לא רק מפרש את כללי המשחק אלא גם מושפע מתוצאותיו, האמון נשחק.
ולכן הבחירות הקרובות אינן רק בחירות בין מפלגות. הן גם מבחן למערכת המשפט, לשופטים, ליועצים המשפטיים ולממשלה הבאה.
אם הליכוד ינצח, לוין כבר אמר מה בכוונתו לעשות. הוא אינו חייב ״להחריב״ את בג״ץ או להשלים את הרפורמה המקורית.
הזמן יעשה חלק גדול מהעבודה.
שופטים יפרשו. כיסאות יתפנו. ממשלה נבחרת תמנה את מי שיישבו ב��ם.
וזה אולי הדבר שהמערכת המשפטית חוששת ממנו יותר מכל: לא מהפיכה, לא הפיכה ולא ״הרס״.
אלא מהבחירות - מעליית המחנה שהכריז עליה שינוי.
כי בסופו של דבר, בדמוקרטיה, השאלה מי יושב בכיסא מתחילה אצל האזרח.
מאחורי הפרגוד.
ושם, ורק שם, הציבור יחליט מי יקבל את המנדט לעצב את מדינת ישראל בשנים הבאות.
שבת שלום 🌺
@MatanKahana לך כמה מפלגות כבר עברת?
תזכיר לנו את ההתחייבויות של��ם ומה עשיתם איתם ( רמז הממשלה הפלסטינית הראשונה) תזכיר לנו עם מי נשבעת שלא תשבו ואת מי לעולם לא תמנו לראש ממשלה? תזכיר לנו מה אמרת על בג"ץ? ומה עשית אח"כ ? תזכיר לנו מי רצה להפסיק את המלחמה ומי רצה שנתרגל לאיראן גרעינית? וכו'