150 פעמים הגיע לקריה במהלך המלחמה, אדם שקיבל שכר מקטאר, התומכת המרכזית של חמאס והאחים המוסלמים. והוא מסביר בגאווה שהיה רק ״יועץ״. הבעיה שזה יועץ של רה״מ שחשוף לסודי הסודות של מדינת ישראל. שאפו למודיעין הקטארי על המהלך הגאוני, חלום של כל גוף מודיעין לגייס אחד כזה
אלה כבר לא טפטופים - אלא צונאמי של ירידה מהארץ.
הדו״ח שיזמנו במרכז והמחקר והמידע של הכנסת מראה שרבים מהישראלים שעזבו את הארץ הם צעירים ומשכילים, ובניגוד לטענות הכזב של נתניהו, רובם לא קשורים למלחמה באוקראינה.
מדובר באיום אסטרטגי על עתיד המדינה, לא פחות. ולממשלה אין אפילו תוכנית רצינית אחת בנושא.
יש קשר הדוק בין ההפיכה המשטרית והפעולות של הממשלה הקנאית הזאת לבין הירידה מהארץ. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשותי תמשיך לחשוף את הנתונים ואת המחדלים בנושא. אבל האמת היא שהצעד הכי חשוב הוא להקים ממשלה שפויה ואחראית.
הכתבה המלאה בתגובות
נעמה לזימי @naamalazimi לראשי הרשויות בספר…לפנתיאון.
״הם סיימו קדנציה, לא עשו כלום, יאללה״
קחו שלוש דקות, רק שלוש דקות, ואז תפיצו צפונה ודרומה כדי שאולי חלק מהתושבים המופקרים על ידי הממשלה יתעוררו!
מירי רגב. יואב קיש. אמיר אוחנה. עידית סילמן. גילה גמליאל. אליהו רביבו. דודי אמסלם. מיקי זוהר. יריב לוין. אלי דלל. תזכרו את הרשימה הזו. לכולם היה זמן לצייץ ולתמוך באוריך שחשוד בעבירות של פגיעה בביטחון המדינה. לאף אחד מהם לא היה זמן לצייץ מילה אחת של ניחומים על רותם ינאי ז"ל, שנהרגה אתמול במשמרת שלהם. סדר עדיפויות מעוות של אנשים שאיבדו את הבושה. אפס מנהיגות. אפס אנושיות.
אני בדרכי לכנסת לדיון בוועדת החוקה על הקמת “ועדת חקירה לאומית” ל־7 באוקטובר במקום ועדת חקירה ממלכתית לפי החוק הקיים.
אתמול בלילה פורסם נוסח חדש להצעת החוק, אלא שגם אחרי התיקונים הבעיה המרכזית נשארה בעינה: הממשלה מנסה להקים ועדת חקירה עם מנגנון מינויים פוליטי במקום ועדת חקירה ממלכתית עצמאית ובלתי תלויה.
הנוסח החדש אולי משנה חלק מהסעיפים, אבל לא משנה את העיקרון: הדרג הפוליטי ממשיך להשפיע על זהות החוקרים שיבדקו את אחריותו שלו.
במקום ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון בדימוס ובהליך מינוי בלתי תלוי, מוצע מנגנון שבו הקואליציה, האופוזיציה וגורמים פוליטיים מעורבים במינוי חברי הוועדה ובהשלמת ההרכב שלה.
גם בנוסח החדש אין מנגנון אמיתי שמבטיח עצמאות מלאה מהמערכת הפוליטית, אין חסמים ברורים נגד מינויים בעלי זיקה אידיאולוגית, ואין דרך להבטיח אמון ציבורי רחב במסקנות הוועדה.
יותר מזה: לפי מנגנון ההכרעה שנוסף, במקרה של מחלוקת על מינויים נשמר בפועל יתרון מובנה למערכת הפוליטית שמקדמת את החוק.
בפועל, במקום להוציא את החקירה מהפוליטיקה, החוק מכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך החקירה.
אירועי 7 באוקטובר הם האסון הגדול בתולדות המדינה. הציבור זכאי לחקר אמת מלא, בלתי תלוי, נקי משיקולים פוליטיים.
ועדת חקירה שמוקמת בידי מי שעלולים להיחקר, ושזהות חבריה מושפעת מהמערכת הפוליטית, לא תוכל לזכות באמון הציבור ולא תוכל להגיע לחקר האמת באופן מלא.
מדינת ישראל לא צריכה ועדת חקירה פוליטית. היא צריכה ועדת חקירה ממלכתית אמיתית.
פי 120 יותר גלעד קריב וכמה שפחות מאי גולן בחיינו ויהיה פה טוב יותר.
ההשתלחות המגעילה והמכוערת של מאי גולן, הנחשדת בפלילים, שריסקה את המשרד שלה ופגעה באוכלוסיות הכי מוחלשות - היא השלכה. גלעד הוא כל מה שהיא לעולם לא תהיה.
המילים הגועליות שלה כנגד הקהילה הרפורמית הן אנטישמיות לשמה. הממשלה הזאת היא האסון של עם ישראל ושל העם היהודי.
אוטוטו נעיף אותם ונתחיל לבנות פה מחדש. @KarivGilad
אני מבין שהפוסט האחרון שלי שוב עצבן חרדים - אבל זאת באמת לא הייתה הכוונה שלי.
הכוונה הייתה להציב עובדות ארכיאולוגיות מארץ ישראל על חיי יהודים בתקופה שלאחר בית שני.
ואלו העובדות:
• תפילה ותפילין: לא היו 3 תפילות קבועות ביום כמו היום. רוב היהודים לא הניחו תפילין, ומי שהניח, לא בהכרח עשה זאת כל יום.
• בשר וחלב: לא הייתה הפרדה של כלים כמו שנהוג היום. האיסור בתורה הוא צר ("לא תבשל גדי בחלב אמו"), והמערכת המלאה של כלים נפרדים, בישול נפרד והמתנה היא פיתוח רבני מאוחר יחסית.
• בתי כנסת: רוב בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל לא היו עם מחיצה בין גברים לנשים. לא הייתה "עזרת נשים" נפרדת כמו שיש היום. נשים השתתפו בתפילה באותו חלל.
• כיסוי ראש לנשים: נשים נשואות לא היו מחויבות בכיסוי ראש מלא ומחמיר כחובה דתית. כיסוי ראש היה נפוץ באזור כולו כחלק מהלבוש התרבותי, אבל החובה ההלכתית הקפדנית התפתחה מאוחר יותר, בעיקר בתקופת חז"ל.
• שבת - השבת הייתה בעיקר יום של מנוחה והפסקת מלאכה. רוב ההגדרות המפורטות, ה"39 מלאכות", והאיסורים הרבים סביב שבת התפתחו בתקופה הרבנית.
אותו דבר לגבי גיור או לימוד תורה.
המציאות היהודית בעת העתיקה הייתה שונה ומגוונת יותר ממה שהמוסדות הדתיים המאוחרים מציגים כ"מסורת בת אלפי שנים ללא שינוי".
הדת הייתה שזורה בחיי היום היום, באופן הרבה יותר אישי, פרקטי המותאם לחיים עצמם.
החרדים לא דומים בכלום ליהודים שחיו כאן לפני 2000 שנה. זאת עובדה ארכיאולוגית. לא דעה.
החרדים לא "שמרו על היהדות" - הם שינו אותה באופן דרסטי.
ואם העובדה שאני חושף את השקר הזה מעצבנת אתכם אז תתעצבנו.
יום אחרי הבחירות האחרונות, כשהתחלתי במסע להפרדת כת ממדינה ודת ממזומן קראו לי ״קיצוני״.
המשכתי.
גם כשאמרו לי שלהחזיר בתבונה זה ״מפלג״ המשכתי. גם כשהתקשורת לא נתנה לי במה - המשכתי. גם כשהרביצו לי על זה ברחוב המשכתי.
היום יש במדינה מאות אלפים שמסכימים איתי.
ונגיע לממשלה
בשבוע אחד: ארבעה לוחמים נשלחו לכלא כי עשו מנגל בשבת בבסיס וארבע חיילות משוחררות נקנסות ביום השחרור שלהן על הבחירה שלהן מה ללבוש באזרחות.
כל זה בזמן שמסתובבים בינינו עשרות אלפי צעירים שעוברים על החוק ולא מתייצבים לצו גיוס ראשון, ועוד מאות שפרצו לבסיס צבאי ומעולם לא נקראו לחקירה
הדיווחים על חיילים שנכנסו לכלא בגלל מנגל בשבת ועל חיילות שנקנסו בגלל שלא התלבשו מספיק צנוע, הם לא קוריוז. זה הסיפור עצמו.
אנחנו במאבק.
הציונות החילונית שבנתה את המדינה הזו - של הרצל, של החלוצים, של מקימי צה״ל, של בוני האוניברסיטאות, הערים וההייטק - נמצאת עכשיו בסכנה.
מפלגות המחנה הדמוקרטי-ליברלי צריכות להתאחד, בלי אגו. אחרת נפסיד בפרויקט הציוני האדיר שבנינו כאן. אסור לשחק עוד פוליטיקה ישנה של מחנות.
שר משפטים שמודיע מראש שלא יציית לבית המשפט הוא לא שר, הוא עבריין. לוין ובן גביר מתנהגים כחברי כנופיה. ממשלה שמכריזה שהיא מעל החוק, מוציאה את עצמה מחוץ לחוק.
אנחנו הדמוקרטים נגן על בג״ץ ועל שלטון החוק. נחליף אותם ונכניס עמוד שדרה דמוקרטי ליברלי מפלדה מחושלת לממשלה הבאה.
קראו היטב את המילים הבאות:
״כשהכישלון במלחמה הוא כל כך רחב, כל כך יסודי, כשהמחיר כל כך יקר, כשחלקים שלמים של הארץ נתונים יום-יום, במשך שבועות, באש טילים - הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל״.
את הדברים הנוקבים האלה לא אמרתי אני. אמר אותם בנימין נתניהו מיד אחרי מלחמת לבנון השניה, כשהיה באופוזיציה. אז הוא עמד מול המצלמות והסיק את המסקנה הציבורית והערכית היחידה: ״מי שנכשל צריך ללכת הביתה״.
בערב כזה, אחרי שכל התחזיות שלו התבדו לחלוטין, כשחמאס עדיין שולט ברצועת עזה, כשחיזבאללה משתק חצי ממדינת ישראל, והאיראנים יושבים וחוגגים ניצחון - הדבר היחיד שראש הממשלה היה צריך לעשות הוא לקחת אחריות. הוא היה צריך להתייצב מול האומה, להודות בכישלון של הקונספציה שלו, ולהכריז על פרישה מיידית.
במקום זה, מול עם ישראל הכואב והמדמם התייצב הערב סוכן מכירות מיומן ואסטרטג כושל, מצויד בערימה של ספינים, חצאי אמיתות ושקרים. הוא עמד שם והפגין ניתוק מוחלט מהמציאות הקשה בשטח, ומסבלם היומיומי של האזרחים שנושאים בנטל.
אחרי ההקרבה העצומה של החיילים והמפקדים שלנו בחזית, של הנופלים הרבים שמסרו את נפשם, של הפצועים בגוף ובנפש שמשלמים את המחיר, של האזרחים שיושבים במקלטים או שבתיהם ומפעל חייהם נהרסו - המינימום המתחייב מהנהגה ראויה הוא להגיד לעם את האמת. אסור לנהל נגד העם מבצע תודעה. זהו שפל מנהיגותי חדש, אפילו בסטנדרטים הנמוכים של בנימין נתניהו וממשלתו.
הממשלה הזאת פשוט מופקרת, והיא מסוכנת באופן ממשי לעתידה של מדינת ישראל.
אני קורא הערב לכל ראשי האופוזיציה, ראשי המפלגות והכוחות השפויים במדינה - זו ממש לא העת לפוליטיקה קטנה של אגו, של מאבקי קרדיט, פילוג או סתם חישובים קרים של סקרים. המדינה בוערת. חובתנו הלאומית וההיסטורית העליונה היא לשלב זרועות, לעבוד יחד בכוחות משותפים, כדי להחליף את השלטון הרע הזה, להחזיר את התקווה ולהציל את ישראל מהתהום אליה היא דוהרת.