יצא שרשור מטורף עם מוזיקה מכל הסוגים. לא תיארתי לעצמי...
תודה רבה לכולם-הרחבתם את אופקיי המוזיקליים וגרמתם לי הנאה מרובה. יש פה חומר מעולה להרבה זמן ועדיין לא הספקתי לעבור על הכל.
נועץ אותו לרווחת הציבור. מוזמנים תמיד להוסיף.
ושוב-תודה רבה!
נשבר לי לחלוטין.
אני צריך מוזיקה טובה שאיני מכיר. שיהיה זה שיר או אמן שאתם אוהבים. הנשמה שלי צריכה great reset אחרי השבוע האחרון.
אני אוהב הכל. מקלאסית עד מזרחית, קיטש או יצירות מופת אז אל תחשבו מדי.
תודה מראש.
מכל הדעות ששמעתי על הפסקת האש, הטייק של בן שפירו נשמע הכי קרוב לאמת. ממשל ביידן איים על נתניהו ב"אופציה הגרעינית" - אמברגו נשק בינלאומי באמצעות האו"ם ונתניהו נתן לו את הפסקת האש הזאת כדי לקנות זמן.
הפסקת האש היא לשישים ימים, בסופה, ביידן כבר לא יהיה הנשיא ונוכל לחזור למלחמה תחת טראמפ. בזמן הזה נוכל לנוח ולהצטייד ולהערך להמשך המלחמה ובעיקר, למשוך את ביידן באף תוך כדי שהוא מנסה לכפות עלינו הפסקת אש בעזה.
ההנחה היא, כמובן, שהחזבאללה ולבנון יפרו את ההסכם ממילא ובאופן הבוטה והמטומטם שהם רגילים לו מתוקף היותם מה שהם, אבל גם אם במקרה העקוב יהפך למישור והחזבאללה ולבנון יעמדו בהסכם ושקט אמיתי ובר קיימא ישתרר בגבול הצפוני הרי שבוודאי לא נצא מופסדים מהעניין.
כמו שזה נראה, יש כאן מהלך של הקרבה זמנית של המלחמה בצפון כדי להגן על המלחמה בדרום. כל הסיטואציה מהווה עוד תזכורת מאיזה צרה זוועתית נחלצנו עם ההפסד של קמאלה האריס.
חברות טכנולוגיה שעשו הכל באופן חוקי גורשו ממערכת הבנקאות. מה שזה אומר: הכל במזומן, אין ביטוח, אין סליקת אשראי.
למה? בתחילה כי הם "עסקו בעסקים לא חוקיים" ועכשיו פשוט כי הם היו אויבים פוליטיים של ממשל ביידן.
אין בית משפט, אין הליך הוגן.
בישראל רוצים גם לבטל את המזומן, מה שאומר שסנקציות כאלה יכולות להרוס בני אדם וחברות לחלוטין ולכן יבטיח ציות. אסור שיהיה לממשלה את הכוח הזה. אסור לבטל מזומן.
לגבי הסכם מסתמן עם לבנון/חיזבאללה.
לאורך רוב המלחמה היה (לי) קשה לגבש דעה עקרונית-מיידית לגבי מהלכים ספציפיים בגלל העדר מידע קונקרטי. מספר עקרונות כן היו ברורים לדעתי:
1. ציר פילדלפי צריך להישאר בידי ישראל בגלל המשמעות האסטרטגית שלו.
2. המלחמה בעזה לא יכולה להסתיים לפני החזרת כל החטופים והכרעה מלאה ומוחלטת של החמאס.
3. צורך קריטי במלחמה בלבנון על מנת להסיר את איום החיזבאללה להרבה מאוד שנים קדימה פלוס אפשרות להשאיר חופש פעולה להמשך תקיפות בכל רגע נתון.
4. צורך קריטי במהלך צבאי משמעותי מאוד נגד איראן במטרה לחסל/לעכב את האיום הגרעיני ולגרום למשטר האיראני נזק כלכלי רב ככל הניתן (באמצעות פגיעה בשדות הנפט). וכמובן לתרום ככל האפשר להפלת המשטר האיראני.
במהלך השנה האחרונה היה ברור שנתניהו מתמרן בין מספר גורמים חזקים שפועלים בכדי להכשיל אותו ואת המדיניות שהוא מוביל:
1. שותפיו לממשלה, גנץ ואייזנקוט, פעלו בכדי להכשיל אותו ולעצור את המלחמה בעזה.
2. שר הביטחון גלנט והרמטכ״ל, חתרו תחתיו בשיתוף פעולה עם המימשל האמריקני בכדי לעצור את המלחמה, להאט אותה או לשבש את מטרותיה כפי שנתניהו הגדיר אותן (ניצחון מוחלט, כניסה לרפיח, כיבוש ונטישת השטח, ועוד).
3. מימשל אמריקני שנע בין תמיכה (בעיקר בשלבים הראשונים של המלחמה) לבין אמברגו נשק על ישראל, איומים גלויים וסמויים ושיתוף פעולה עם גורמים חתרניים מתוך ישראל.
4. פעילות משפטית בינלאומית כנגד ישראל, ככל הנראה בתמיכת גורמי שמאל מהארץ שסיפקו ראיות, בדומה למה שעשו כבר בעבר עם דו״ח גולדסטון (לאחר עופרת יצוקה). לכך עוד אין ראיות אבל מאחר ומדובר בפרקטיקת הלשנות קבועה שנמשכת כבר הרבה שנים, אפשר להניח שהם לא חדלו ממנה בשנה האחרונה.
5. התקשורת הישראלית שלא הפסיקה, ולו לשניה אחת, ללבות שינאה ולהתסיס את הרחוב כנגד הממשלה, בעיקר באמצעות שימוש נרחב בנושא החטופים.
7. מערכת משפטית עוינת שעשתה הכל על מנת לשבש את עבודתו ואת עבודת הממשלה.
***
בהתחשב בכל אלה, נתניהו הצליח לתמרן היטב לכיוון המטרות שהוא הציב, ובעיקר מול מימשל ביידן שהפך בחודשים שלפני הבחירות לעוין ממש.
מאחר ויותר מכל מנהיג אחר, הוכיח נתניהו את הנחישות הגדולה ביותר באשר לשימוש בכוח צבאי בכדי להשיג את המטרות שהציב, אפשר להניח שאם הוא שוקל הסכם עם לבנון, זה לא נובע מהיעדר נחישות, אלא משיקולים אחרים.
ככל שזה נראה, הסיכון הגדול ביותר הרובץ לפתחנו כרגע, הוא פעולה של מימשל ביידן, שוחר הנקם הפוליטי, נגד מדינת ישראל. מאז הבחירות, הפך המימשל הזה לסכנה אסטרטגית והחשש הגדול ביותר הוא מנקיטת מהלכים בינלאומיים נגד מדינת ישראל באמצעות מועצת הביטחון, בדיוק כפי שעשה אובאמה בדקה האחרונה שלו בבית הלבן, אבל הפעם אולי גרוע יותר. המשתמע הוא שנתניהו צריך לעשות כמעט כל דבר על מנת להימנע מפעולה כזו.
כמובן שגרימת נזק מדיני מהסוג הזה, היא אירוע משמח עבור השמאל הישראלי שקורא בגלוי לסנקציות על ישראל, להחרמת ישראל, להתערבות של מועצת הביטחון ותמיכה בצווי המעצר לנתניהו, ואם אפשר גם לאישים נוספים. (חלקים שם גם מייחלים לצווי מעצר כנגד חיילי וקציני צה״ל).
ולכן, זו הפרספקטיבה שבאמצעותה צריך לשפוט את הביקורת של מנהיגי ואנשי השמאל על הסכם עם לבנון. המטרה מועדפת שלהם היא עימות של נתניהו עם המימשל, עימות שיוביל לפגיעה במדינה שאותה יוכלו לטפול על נתניהו. מעבר לכך, הם עצמם דרשו פעמים רבות להפסיק את המלחמה בעזה ולמנוע מלחמה נגד לבנון (בטענה שלא נוכל לעמוד במחיר וכו…). כל אלה הופכים את הביקורת שלהם לפוליטית, חסרת משמעות ולא אמינה.
והקבוצה הפתטית ביותר, כרגיל, אלה צווחני הימין-שמימין-לימין, שחלקם נמצאים כרגע בהתקף טנטרום. כידוע, אין אפשרות אף פעם להתחרות בהתלהמות המיליטנטית שלהם וב״שלמות האידיאולוגית״ שמאפיינת אותם. הם תמיד יודעים להישמע תובעניים יותר, נחושים יותר, אמיצים יותר, אבל בפועל, ברגע המבחן, הם מסיימים בוכיים ונרגשים בזרועותיהם המנחמות של האחים הומסלמים והשמאל הרדיקלי. אלה בעיני הדבר הכי קרוב לשבתאות מודרנית. האופן שבו הם מתנהלים, והאופן המבזה שבו הם מסיימים.
בחלק שראיתי מתוך הראיון עם אייל ולדמן, בולט מוטיב אחד בעוצמה רבה: ניכור.
ניכור ליהדות, ניכור למסורת, ניכור לרוב העם היהודי וכמובן לארץ ישראל ומדינת ישראל (איום ההגירה). אין לי מושג מה אצלו קדם למה אבל ברור שכל אלה קשורים אחד בשני. אתה לא יכול להתנכר לשורשים ולמסורת שלך, ולהישאר קשור בעם שלך. וההיפך. אתה לא יכול להתנכר לרוב העם ולהישאר קשור למסורת ולשורשים שלך.
הוולגריות המאיימת וכמעט-אלימה שליוותה את המימיקה והאינטונציה שלו, היתה קישוט קוהרנטי לדעות קיצוניות מאוד. הוא דמות מייצגת, כמו יאיר גולן, אנשי אחים לנשק, ודמויות אקסטרווגנטיות נוספות, לאופי האלים, הקיצוני והשונא של קבוצות המרד נגד הממשלה הנבחרת.
וכמובן, אי אפשר בלי הסמליות שיש בחיבור בין הדמות הקיצונית הזו לבין מיידוף של הפוליטיקה הישראלית, שמתכנן את האקזיט הבא שלו על גבם של קבוצות המרד, כסוס הטרויאני שלהם, בשירות הנרקיסיזם החולני שלו.
What happened in Montreal last night is a small warning of worse things to come. Many have repeatedly warned the West—from Canada to France, Australia, and the Netherlands—about the dangers of the Muslim Brotherhood settling in your cities, occupying your streets, and holding your youths' minds hostage to their propaganda. This goes beyond the Palestinian or Israeli issue; it is about hatred, death glorification, antisemitism, and terrorism disguised in suits and ties.
אם כדו"א היה נשלט בסתר על ידי חייזרים, שבשיטתיות וערמומיות היו מרוקנים אותו ממשאבים ורוצחים את האוכלוסייה האנושית בו, לא היה שום הבדל בין הסיטואציה ההיפותטית הזאת, לסיטואציה שהאנושות נמצאת בה במציאות.
ההחלטה בהאג מאותתת שהציר הג׳יהאדיסטי בלחץ.
לכאורה אסקלציה נגד ישראל, אבי מה אתה מזיין ת'שכל?
פוליטיקה זה משחק אין סופי המטרה שלך לשרוד עד שליריב אין יותר אינטרס או משאבים להשאר במשחק, לשרוד שניה יותר מהירב מספיק כדי לנצח, בטח בזירה הבינלאומית בה אין לאיראן יכולת להשמיד את ישראל, כמו שברה"מ קרסה יותר מאשר ארה"ב ניצחה אותה, היא פרשה מהמשחק.
חמינאי לא ילד ולכן איראן בחרה:
1. אסטרטגיה של מלחמת התשה קינטית, עצימות נמוכה לאורך זמן בשטח ישראל ולא באיראן.
2. פרוקסיז שלא יכאב לעם האיראני לאבד כי הם לא איראנים כמו במלחמת איראן-עיראק שנצרבה כטראומה ולא יהוו סיבה ללבות את המחתרות שממילא מאיימות על יציבות המשטר.
3. מערך תעמולה כדי לייצר בידוד בינלאומי שיכפה על ישראל בעיקר בשנת בחירות בארה"ב וויתורים כואבים, נשק יום הדין שלו הוא צווי מעצר מהאג.
אז אייתולות מרגישים שהם יכולים לתת עכשיו נוקאווט לישראל ולנצח? כל זה לאחר פירוק האיום של חמאס, האיום האסטרטגי של חיזבאללה, נטרול מערך ההגנה האווירית של איראן, פגיעה ביכולות הייצור של הטילים הבליסטיים, האייתולות זורקים את נשק יום הדין של מערך התעמולה סנקסציות אישיות נגד ראש הממשלה ושר הביטחון היוצא.
אבל האייתולות לא קראו נכון את המפה בארה"ב ובמקום ביידן או קמלה קיבלה טראמפ.
האייתולות גם לא קראו נכון את הדור הזה של ישראל שקם לשמור על הבית כמו אריות, כי אין לנו בית אחר.
הזוי כי האייתולות עזרו לעצב אותו עם האסטרטגיה שלהם, הדור הזה גדל לעולם של אזעקות, לעולם של ממ"דים, מיגוניות, מבצעים, מלחמת לבנון השניה, זה הסטנדרט, אתה לא מפחיד דג עם מים, אבל מי שבונה אסטרטגיה בזירה אסטרטגית ולא מבין את ההשלכות של הטקטיקה שלו נמצא במשחק הלא נכון וסופו נקבע שעלה לזירה.
אתה לא מנצח משחק אין סופי שאתה לא קורא את הזירה נכון ושורף משאבים ללא תמורה וללא יכולת לשחזר אותם, אתה גם בטח לא זורק את הנשק יום הדין שלך למשחק ארוך טווח כשברור לכולנו שעוד לא נולד הבן זונה שיעצור את ה6 בינואר וזה ממש לא משנה כבר אם זה יהיה טראמפ או וואנס, האייתולות סיימו את הפרק הזה, מפה זה עניין של זמן ובטח לא הזמן להמשיך עם תהליכים ארוכי טווח, זה הזמן להתכנס למוד צמצום נזקים ומעבר לכוננות ספיגה.
שום דבר לא יעצור את הצונאמי שמגיע.
כאשר טקטיקה נכשלת אתה מאבד כלים, כאשר אסטרטגיה נכשלת אתה מאבד את המלך.
לכל דבר יש מחיר, החשבון בדרך.
השמאל זה ככה:
מצד אחד: מפעילים מערך הלשנות עצום נגד חיילי צה״ל, נגד מתיישבים, מריצים קמפיינים שיקריים (במימון מדינות זרות) על ״אלימות מתנחלים״, מאשימים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה, בטיהור אתני, בהרעבת האוכלוסייה.
מצד שני: כשהפעילות החתרנית שלהם נגד המדינה מצליחה, הם קופצים לצד השני ומאשימים את ראש הממשלה בכישלון (כישלון שהוא בעצם הצלחה גדולה של פעילותם).
כתב האישום הוא גם ספין המנסה להסיח את הדעת מהשאלות שבאמת צריכות להישאל:
* מי האדם / הגוף שצוין בכה"א כבעל מעורבות אפשרית בטבח ה7 באוקטובר?
* היכן נמצא כיום המסמך המצביע על מעורבות אפשרית של גורם כלשהו?
* מי מונע העברת מסמך זה לרה"מ, ובאיזו עילה?
* האם הגורם בעל המעורבות האפשרית הוא ישראלי או גורם חוץ, האם הוא גורם ממדינה "ידידותית" כביכול, והאם יותר מאחת מהאפשרויות נכונות?
* האם כה"א בעצם רומז שהאפשרות לבגידה מבפנים אינה בהכרח קונספירציה?
* מי הורה להסתיר מסמכים כה קריטיים מרה"מ?
* מדוע לא נחקרו כל הגורמים המעורבים במניעת אותם מסמכים מרה"מ?
* מי מעורב באי אישור את חקירת אותם גורמים?
* מי מאשר את ההתעמרות והגשת כה"א נגד פלדשטיין והנגד, שבראש ובראשונה עשוי להיחשב כסחיטה באיומים וכשיבוש מהלכי חקירה בסעיפים הקודמים?
אלו השאלות שצריכות להישאל. ולא ננוח ולא נשקוט עד שנקבל עליהם תשובות.
הקצוות מתחילים להיפרם, השקר נהיה מסובך לשליטה.
נושאים שהיו מדוברים רק בפיד ימין הופכים אט אט לשיחת היום.
אם רק נמשיך לשאול שאלות ולחתור לאמת הצייד יהפוך לניצוד.
המופקרים מקפלן הוציאו מאות מיליונים כדי לשכנע את כל העולם בשקר שבישראל מתהווה דיקטטורה, ושבראש ממשלת ישראל עומד רודן אכזר שמאיים על הדמוקרטיה.
הם הוציאו את דיבתנו רעה בעולם באינספור כנסים ואירועים בארה״ב ובאירופה, בין היתר באמצעות מצעד השפחות המטונף.
הלשעברים המטורפים (ראשי ממשלה, גנרלים ועוד) העבירו מסר לעולם שבממשלת ישראל מכהנים טרוריסטים רצחניים.
הארגון הבזוי והבוגדני שלהם סיפר לתקשורת הזרה שישראל רוצחת בשביל הכיף ילדים פלסטינים.
המו״ל של העיתון המועדף עליהם הכריז באוזני העולם שרוצחי החמאס הם לוחמי חופש, וזה בנוסף למסרים האנטי ישראליים והפרו פלסטינים של העיתון הזה במיוחד באנגלית.
לסיכום:
השמאל הקפלניסטי תדלק את כנופיית האנטישמים בהאג, וסיפק להם אינספור חיזוקים לקבל את ההחלטה הזו.
השמאל הקפלניסטי הוא מופקר, מופרע, נקמן, לא פטריוטי, לא נאמן ואפילו בוגדני.
השמחה לאיד מצידם על ההחלטה בהאג מאששת את כל מה שכתבתי.
עם ישראל חי.
התחברתם? תשתפו יקיריי.
@Yonatan_Jaku יש בחברה הישראלית כוחות רשע שטופחו במהלך טירוף הרלב"ת של השנים האחרונות. כוחות שהתרגלו שמותר להם הכל והושחתו נפשית ומוסרית בגלל הידיעה הזו.
הם החוליה הכי חלשה בחברה שלנו אבל זה לא מונע מהם לשנוא את כולנו בעוז ולראות בעצמם את המוסריון העליון בזמן שהם מגרדים את התחתית. גזר דינם-כרת
כשפרקליטות מושחתת חוברת למשטרה חשאית ונעזרת בתקשורת מופקרת כדי לתפור תיקים הדבר המוסרי לעשות הוא לדאוג שכמה שיותר ישראלים יקראו את המכתב שפרסמו אתמול 26 קצינים ונגדים ביחידה של א' שמואשם בהדלפת החומרים.
מדובר באנשי מודיעין מנוסים שמכירים את המסמכים ואת משמעותם וקובעים מפורשות כי הפרשה "הוצאה מפרופורציה באופן מבהיל", מוסיפים כי הדלפות חמורות בהרבה לא נחקרו ורואים בפרשה "התעמרות בחברנו ליחידה".
מצ"ב המכתב.