@Tamir114 "ראש עיריית רהט התייחס לטענות בדבר העברת כספים ומעטפות במסגרת החשדות, ודחה את הדברים מניסיונו האישי. “לא ראיתי כספים ומעטפות, די עם הסיפורים הללו”, אמר." נושא כרטיסי התדלוק נבדק באופן יסודי על ידי ועדת הבחירות והתגלה כלא כלום.
@liorp23@HansNiesund@AdinHaykin1 I am very skeptical of much of Raz's work, see our discussion on his book on Kafr Qasim Massacre here: https://t.co/jlY7Bi0afj
מרכז בס"א מברך את פרופ' @Mujakura מ @HebrewU_heb על זכייתו בפרס ברנרד לואיס לשנת 2026 מטעם #ASMEA , על מחקרו "הפרכת טענות הג'נוסייד", שפורסם על ידי המרכז (מחקר מס' 213) ונכתב בשיתוף עם ג'ונתן בוקסמן, יגיל הנקין וג'ונתן ברוורמן.
לקריאת המחקר: https://t.co/R2EJzK2d5H
@Tamir114 מעניין. אבל נראה שטראמפ החליט פשוט להמשיך את המצור. מסתבר בדיע��ד שההערכה של יובל שטייניץ שיכולת ייצור הטילים האיראנית שותקה לשנים היתה אופטימית מדי.
Great review of my book, "Punishment: Behind Japanese Military Brutality" in History Today, by the venerable historian Richard Overy.
https://t.co/8NOihcJgyi
@HurstPublishers@MikeDwyerMike
I discussed the Gaza genocide allegations at length in a discussion sponsored by the Nazarian Center for Israel studies at UCLA, along with my colleague Prof. David Kretzmer. I begin speaking in 32:33.
https://t.co/VT47hPyQfc
I am delighted to announce that our study, “Debunking the Genocide Allegations: A Reexamination of the Israel-Hamas War,” has just been awarded the prestigious Bernard Lewis Prize by the Association for the Study of the Middle East and Africa (ASMEA).
I am happy beyond words and would like to express my heartfelt gratitude to my co-authors, Jonathan Boxman, Yagil Henkin, and Jonathan Braverman, as well as to the many colleagues and friends who helped us along the way with their criticism, advice, and encouragement.
As I said at the award ceremony, our goal is not merely to refute what we regard as an antisemitic blood libel. It is also to defend the foundations of rigorous scholarship: the painstaking examination of primary sources, the critical evaluation of evidence, and the pursuit of historical truth. Equally important, we seek to defend the project of International Humanitarian Law against fundamentalist interpretations that undermine its original purpose and ultimately dilute its meaning. See full link to our study below.
Since completing the original study, we have continued to expand our research in several directions. We have published an article in War on the Rocks examining the operational logic of urban warfare (see link below); prepared a forthcoming study drawing on declassified internal Hamas documents to expose the military misuse of hospitals in Gaza; and conducted an extensive investigation into humanitarian aid, food supplies, and the famine that never was. It will be published soon as well. These follow-up studies reflect our continuing commitment to rigorous, evidence-based research on some of the most contentious issues surrounding the war. And there is much more to come.
This award is a tremendous honor, and an encouragement to continue this work.
מה היא חובתם של אנשי אקדמיה ישראלים לחברה שלהם בזמן מלחמה? דיברתי עם עוז בן נון על הנושא החשוב הזה בכנס אינטלקטואלים משרתים. בערוץ היוטיוב של הכנס תוכלו לשמוע גם הרצאות של פרופ' נטע ברק-קורן, יגאל ליברנט, דריה שלייפר ועוד רבים וטובים.
https://t.co/nQiWLjcoy5
הממשלה (ואני) הבינו את האינטרס שלנו שונה ממך. כדי להוכיח ג'נוסייד אתה כאמור צריך להוכיח כוונה מיוחדת ושזו הפרשנות הסבירה *היחידה*. ישראל להזכירך הסכימה להפסיק את הלחימה בסופו של דבר, הזרימה כמויות אדירות אפילו יותר של סיוע לאחריה, ומסכימה גם לשיקום בתנאי שחמאס יתפרק מנשקו. מגוחך אפילו להתחיל לדבר על ג'נוסייד במצב הזה.
זה לא דור�� הוכחות במובן שאתה חושב. אמנת הג'נוסייד דורשת שהשמדת הקבוצה תהיה *הפרשנות הסבירה היחידה*. אני לא צריך להוכיח צורך צבאי בכל מקרה כדי לעמוד באמנת הג'נוסייד, אני רק צריך להוכיח שיש פרשנות סבירה אחרת. אני כמובן יכול לספק שפע של ראיות והוכחות גם בלי גישה למידע מסווג של שימוש מסיבי של חמאס בתשתית האזרחית, מנהרות ומלכודים, וככל שצה"ל ישחרר מסמכים מסווגים, מידת ההוכחות ורמתן תעלה באופן אקספוננטיאלי.
כן, אם אתה מחליט לרצוח אדם אחד, האמצעי פחות משנה, כי האדם מת. אבל כאן אנחנו מדברים על קבוצה גדולה, ולפיכך קריטי להראות (וקל להראות) שישראל עשתה מאמצים רבים לצמצם הרג בקבוצה ��לא עשתה מאמצים למקסם אותו, למרות שיכלה לעשות את זה בקלות, גם ללא פצצת אטום.
אני חוזר על מושכלות משפטיות בסיסיות: כדי להוכיח שמדובר ברצח עם, אתה צריך להוכיח שאותו הרס התבצע כדי להשמיד את הקבוצה, כולה או חלקה, כקבוצה, ואי אפשר להסיק שום מטרה אחרת מהעובדות. הרס נרחב של מבנים הוא תוצאה קבועה של לוחמה אורבנית, כולל גילוח של אזורים עירוניים שלמים, וראה נאהר אל בארד, מוסול ועוד. בעזה זה נבע מצרכי הלחימה עוד יותר מאשר במקומות אחרים, בגלל אלף קילומטרים של מנהרות, עשרות אלפי מלכודים ושימוש נרחב בתשתיות אזרחיות על ידי הצד השני (כולל בבניינים שטיהרת, מכיוון שרשת המנהרות אפשרה ללוחמי חמאס להגיח בעורף הכוחות ולמלכד בניינים בעורף שלהם). כלומר, כאן ��יתה מטרה צבאית ברורה מאד שלא קשורה להשמדת הקבוצה, כולה או חלקה. הראייה שלישראל לא היתה שום כוונה ליצור תנאי חיים שיגרמו להשמדת הקבוצה, היא הסיוע ההומניטרי העצום שניתן למפונים, וכן נכונותה של ישראל לאפשר את שיקום ההרס כאשר חמאס יתפרק מנשקו.
לא זכור לי שטענתי משהו כזה על פצצת אטום, אבל הרעיון המרכזי נכון: רצח עם הוא ניסיון להשמיד את הקבוצה כקבוצה, ואין שום רצח עם מוכר בהיסטוריה שלא היה בו רצח המוני מכוון בפועל של אזרחים. ישראל ויתרה על יתרון צבאי, כמו יתרון ההפתעה, באמצעות אזהרות גרנולריות ברמת הבלוק שנועדו להזהיר אזרחים להתפנות למקום בטוח, ומה שאנחנו כן הראינו באמצעות נתונים, זה שהאזורים הבטוחים היו פי כמה בטוחים יותר מכל מקום אחר ברצועה. אם אתה רוצה להשמיד אנשים באמצעות רעב על ידי החרבת תנאי החיים שלהם, אתה לא מזרים להם כמויות אדירות של סיוע, יותר מאשר איזשהו צד לוחם נתן לשטח נשלט בידי אויב מתישהו במהלך ההיסטוריה. ואכן, נתוני משרד הבריאות הפלסטיני ל-2025 מראים שלא היה מוות עודף מרעב או מחלות אפילו בשנה הכי קשה של המלחמה. אם הרס נדל"ן = ג'נוסייד, הרי שרוב המלחמות האורבניות העצימות עונות להגדרה, וזה מגוחך לחלוטין.
@Zapata19271927 And of course, our conclusions are based on the evidence we present. When the evidence are inconclusive, as with the precise breakdown of combatants-non combatants in the GMOH data, we say so openly.
Our data and calculations are all transperent - we did not rely on secret sources. We used Israeli data, but also Palestinian (GMOH), UN (OCHA and UNRWA), NGO data, as well as numerous testimonies and forensic evidence, including clips recorded and published by our adversaries (from the database of Lee Mordechai, for example).