מילים שאמרתי היום באזכרה של הירש:
אני אפתח בע״ה את קריאת ההפטרה השבת במילים הנוקבות:
עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה.
הנביא ישעיהו כתב מילים אלו על עם בגלות…. שבור…. שאינו מוצא נחמה. אך הן נשמעות נכוחות גם היום, במדינת ישראל העצמאית.
אנחנו עדיין נסערים, וסוערים. ובתוך הסערה הזו, המילה שאני שומע שוב ושוב היא ״אחדות״.
כן, אחדות נשמעת אידיאלית. אבל אני חושב שאנחנו ממהרים מדי.
לקרוא לאחדות לפני שניסינו באמת להבין אחד את השני, לפני שאנחנו מוכנים להפגין כבוד בסיסי זה לזה.... זה כמו לדרוש שקט לפני שהסערה חלפה. זה פשוט לא עובד. ואחדות שמוכרזת מוקדם מדי עלולה אפילו להחמיר את המצב, כי היא הופכת לסוג של השתקה: אנחנו מפסיקים לשמוע אחד את השני.
מה שאנחנו חייבים לעשות הוא משהו צנוע יותר. לא אחדות. אלא הבנה. כבוד.
לא רק: "אני מסכים איתך." או ״אני לא מסכים איתך.״ אלא: "אני אנסה להבין מה אתה חושב ולמה. ואני אתייחס אליך בכבוד אנושי בסיסי, גם כשאיני מסכים."
זו עבודה קשה. ככה זה עם מהפכות….
רק שני פסוקים אחרי ״עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה״ באה ההבטחה:
״וְכָל-בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ״.
ראשית: לומדים…. מנסים להבין. אחר כך: שלום.
הסדר הזה מלמד משהו…. הבנה קודמת לשלום. ועם הבנה אמיתית, לא סתם שלום אלא ״רַב שְׁלוֹם״. אולי זה מה שמחכה לנו. אבל מגיעים לשם רק דרך למידה תחילה. והבנה. וכבוד.
הירש – המהפכה לטוב היא עדיין המטרה. אנחנו עובדים על זה. יהי זכרך ברוך.
" הרבה לפני שהם לוחמים טובים, אנחנו צריכים אנשים שהם טובים..." הראל בירנשטוק, מ"פ א' אריות. גדוד 28. חוד החנית
נפל בקרב בלבנון
יום ד' כ"ב אב תשפ"ו 05.08.2026
עומד מימין: תמיר וקנין הלוחם שנפל ביחד עם הראל
"יהיה לי קשה מאד להפרד ביום רביעי... אני אוהב אתכם מאד"
Have you noticed that Palestinians never seem to have “good friends” telling them “hard truths” such as: “The war you have been waging for more than a century against Jewish self-determination has been a disaster, brought nothing but bloodshed, and has been a complete failure”?
״אם היינו״
אוקראינה הבינה מוקדם שהזירה הדיפלומטית חיונית והקרב על דעת הקהל חשובה.
גם עוזר שהאויב שלך הוא מדינה גרעינית שכנראה תטרוף גם את מי שמערבה ממך.
אבל עזבו את זה - ישראל במלחמה התנהלה ללא התחשבות במימד הזמן, ללא יעד מדיני ברור וניסיון לבנות קואליציה סביבו, ועם התנהלות מופקרת של אישי ציבור שרק פינטזו על טרנספר והתיישבות.
אנחנו לא משחקים בשביל לנצח.
אוקראינה כן.
גרמת ביודעין נזק למדינה במופע המחפיר הזה ולא בפעם הראשונה.
הורדת לטמיון מאמצים אדירים מקצועיים ומוצלחים שנעשו על ידי רבים רבים - מחיילי צה״ל ועד עובדי משרד החוץ ועוד רבים וטובים.
לא, אתה לא הפנים של ישראל.
סליחה אבל אני לא נרגע מברק כלפון. האיש עוד רגע בן 49. אבא ובעל. יש לו כל כך הרבה להפסיד, והוא הולך שוב ושוב למילואים ועושה תפקיד של חייל פשוט, על כל השיט והסיכון שבזה. זה לא רגע אחד של בחירה, זה אלף רגעים כאלה. זה כבר שנתיים וחצי שהוא יודע בדיוק מה עלול לקרות, ולא ממצמץ. איזה איש
הוא לא היה חייב לבוא. בן 48, אבא לשתי בנות. הוא לא היה חייב לבוא. הוא היה יכול להישאר עם המשפחה שלו במצפה עדי, לחיות טוב, לדעת שהוא כבר עשה מספיק בשביל המדינה.
אבל הוא בא. לעזאזל. ברק כלפון, יהי זכרו ברוך.
מצמרר!!!
סמג"ד 401 נפצע שלשום בלבנון ואיבד את רגלו.
השיחה שהגבר גבר הזה ניהל מבית החולים עם הרבש"צ של קיבוץ יראון, נותנת לנו הזדמנות להרגיש את רוח הגבורה של הלוחמים האלו באופן ישיר בלי התיווך של האולפנים שמשדרים לכם אוירת נכאים.
חוק עונש מוות למחבלים הוא באמת אחד החוקים הכי אוויליים שראיתי. 🧵🧵
מעבר לכל הבעיות שקיימות בו (הצבעתי על חלקן בשרשור קודם), החוק קובע עונש מוות במקרה הבא:
״הגורם בכוונה למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל״
תגידו לי אתם מה ההגדרה הזו בכלל אומרת.
>>>