לא ראיתי בחיי קרינג׳ כזה כמו טקס המשואות של השנה. מופע תעמולה וליקוקים למנהיג ונרמול מלחמות ומוות ודת כמו במדינות טוטליטריות . גנבו לנו את הטקס. גנבו את המדינה
בהשוואה למלחמה הקודמת מול איראן, המהדורה של חדשות 12 צנחה ברייטינג הממוצע שלה (בשעה שמהדורת ערוץ 14 דווקא נותרה ללא שינוי).
אם אתם מחפשים סיבות ללמה זה קרה - כדאי לכם לקרוא את הטור שלי לסופ״ש https://t.co/b8tjZyOaJA
ניר וולף:
יש את השיר הידוע שאומר "תיזהר ממנה, כמו דבורה מייד עוקצת", נכון? אז המקרה של ניר דבורי אחר לגמרי. הוא כבר מזמן איבד את העוקץ. מה שנשאר זה רק הזמזום - וזה זמזום מעצבן, מביך ועצוב.
זו לא היתה המלחמה של דבורי, שפעם אחר פעם נחשף בה בעליבותו וברדידותו. בתחילה הביא לשידור הפרשן הצבאי "תיעוד של התקיפות בטהרן", שהתברר בתור סרטון מבושל עם אפקטים מוגזמים שנוספו ב־AI. חלפו ימים בודדים, והוא גם סיפק לצופיו תיעוד בלעדי של "מפציצי B2 בשמי איראן", שבכלל נלקח ממשחק מחשב, מה שהפך אותו מייד לבדיחה של הרשתות החברתיות.
דבורי הוא מהטאלנטים הכי מוכרים ומשפיעים של חדשות 12. דיווחיו לרוב פותחים מהדורות, הוא זוכה לחיקוי קבוע ב"ארץ נהדרת", ורק לאחרונה, לפני כחצי שנה, השיק ספר שכתב על סיקור המלחמה בעזה. אירוע ההשקה נערך בחצר ביתה של אופירה אסייג, בנוכחות כל בכירי הערוץ, ואף זכה לסיקור מפרגן בתוכניתו של גיא פינס. הוא לא סתם פרשן - הוא אייקון תרבות.
אלא שגל הפדיחות שלו הציף תהיות מדאיגות: איך יכול להיות שהפרשן הצבאי של הערוץ המוביל במדינה לא בודק את המידע שהוא משדר?
כזכור, פרשת קטארגייט והעדויות של אלי פלדשטיין כבר לימדו אותנו כי לפני שנתיים פרסם דבורי בפתח המהדורה המרכזית לפחות שני אייטמים שקריים, שהסתמכו על תדרוכים מפוברקים שהאכילו אותו מקורבי ראש הממשלה, פלדשטיין ושרוליק איינהורן. וזה מה שנחשף בפומבי. כנראה לעולם לא נדע כמה חארטות והמצאות מצאו את דרכן לשידור.
כי דבורי, לכאורה, מחרטט את הציבור על בסיס קבוע, והוא לא היחיד. "גורם במערכת הביטחון אמר לי את הדבר הבא", דיווח בדרמטיות אלמוג בוקר במהדורה ב־10 במארס. "בתוך ימים נוכל לקחת מהאיראנים 95% מיכולת השיגור, ולצמצם דרמטית את היקף הירי. זה לא יקרה בתוך יומיים, כן בטווח של ימים - ולא שבועות". חלפו שבועיים, ובאותו הערוץ שאלו בשידור מדוע היקף השיגורים לא השתנה לאורך שבועות.
💣 💣 💣
הכלי העיתונאי של ציטוט בעילום שם, שראוי להשתמש בו רק לעיתים נדירות, הפך איכשהו לשיטה שבעזרתה מרכיבים היום את החדשות. הגורמים המסוקרים מחדירים לדיווחים של חדשות 12, תחת הכינוי "גורם בכיר", כל נרטיב שהם רוצים. ובהיעדר חשיפת זהות הדובר, אפשר לומר הכל ואף אחד לא צריך לשאת בהשלכות של השקרים הללו. העיתונאים בטלוויזיה, מצידם, כל כך גרועים בעבודתם, שהם פשוט משדרים מה שנותנים להם - גם כשזה שקר, ספין או סרטון ממשחק מחשב.
ככה אנחנו מקבלים מהדורה שברובה מהדהדת מסרים, כשהתוכן המשודר מושפע מספינים, מתעמולה, מהדלפות מניפולטיביות, מתדריכים חד־צדדיים ומציטוטים עלומים של "גורמים". לפני כשבועיים סיפרה דנה ויס בהתרגשות, בפתח המהדורה, כי יש לה סקופ: גורם ישראלי בכיר אמר לה ש"הלחימה תימשך לפחות עוד חודש". "אם זה אכן נכון", סייגה יונית לוי בסוף הדיווח, כי היום אפילו מגישת המהדורה המרכזית מטילה ספק באמינות הדיווחים שמשודרים בה.
הסיבה העיקרית שאנחנו מקבלים הפגזה של שטויות, נעוצה בצורך של הערוצים להחזיק רצף שידורי חדשות בלתי נגמר. 20 שעות שידור ביממה, מחסור במידע מהימן, שפע של אינפורמציה בלתי מאומתת והרבה עיתונאים בינוניים מובילים ליצירת חדשות גולמיות, שמטרתן האמיתית היא למשוך זמן בין הפסקת פרסומת אחת לאחרת.
אז יושב אחד כמו דבורי באולפן, בעת שיגורים על ישראל, ומדווח לצופיו שהטיל יורט, אולי יורט, בעצם נפל בשטח פתוח, ועוטף את דבריו במאצ'ואיזם ובביטחון, כאילו הוא יודע הכל, גם אם בתכלס הוא לא יודע כלום. ככה זה כשחייבים לדבר, אבל אין מה לומר.
סיקור המלחמה הנוכחית רווי בשיח שטחי ומפוזר. אנשי החדשות, המאופיינים בחשיבות עצמית מופרזת, מקפידים לעשות רושם של אנשים בעלי ידע בלתי מוגבל, אבל המלחמה גילתה שהם איבדו את מה שמכונה "כיסא ליד שולחן הממשלה". הם התנתקו מזרם המידע, ובשל כך יורים לכל הכיוונים. ובהיעדר מקורות אמינים, כל מה שנותר להם זה ליצור אשליה של "אני מבין מה קורה".
"בסוף, בשורה התחתונה, אנחנו נכנסים לשבוע הרביעי. זה יהיה שבוע מרכזי, שיוביל אותנו אולי בסופו אל תחילת ההתלבטות כיצד להמשיך את הדרך", אמר בתחילת השבוע מי אם לא ניר דבורי. משפט בומבסטי וחסר משמעות, שנועד לתאר מציאות שאין לו מושג מה באמת קורה בה. איכשהו, הפומפוזיות בדיווח, יחד עם הטון הסמכותי, גרמו אפילו לשטות הזו להישמע כאמירה רצינית - אבל זה רציני כמו ליצן בחליפה שצונח עם מטרייה ממטוס B2 בשמי איראן.
>>
@nirwolf