מלובש, ער כבר שעתיים, ויוצא עם הבנות עכשיו לקלפי שלנו בקיבוץ נחל עוז.
בדרך נחלוף ליד הבית של השכן האהוב שנפל בקרב ב-7/10, הבית של השכנה המבוגרת המקסימה שנרצחה בתוך הממ"ד, והבית של החבר הנפלא שקיבל התקף לב מרוב צער וכאב והלך מאיתנו בקיץ שעבר.
הבנות מתרגשות, הן יודעות ש"הולכים לבחור את סבא". אבל הלב שלי כבד. אני חושב על כל האנשים שאיבדנו במשמרת של הממשלה הכושלת והמושחתת הזו. חושב על האמא של החיילת הגיבורה שנהרגה פה בקרב, ואתמול לקראת חצות שלחה לי הודעה מרגשת עד דמעות ("אנחנו איתכם"). על האבא שאיבד את הבת שלו באותו קרב, והתקשר בחרדה להגיד לי שחייבים להחליף את הפושעים, כי אחרת הוא עוזב את הארץ, ואיך הוא ישאיר פה את הילדה המתה שלו לבד באדמה?
עליהם אני חושב הבוקר. ועל שתי הילדות שלי, שאני רוצה להמשיך לגדל פה בנחל עוז בביטחון, עם חינוך טוב, עם מדינה מתפקדת ומנוהלת, עם עתיד.
על זה אני מצביע הבוקר. וכל מי שקורא אותי, בבקשה, אל תצביעו לאנשים שהיו על ההגה בזמן האסון הנורא, סירבו לקחת אחריות, סירבו לחקור מה קרה, נכשלו במשימה לנצח את חמאס, והשאירו אותנו פה בלי מספיק חיילים, מול צבא של 30 אלף מחבלים.
אף מפלגה בגוש השינוי לא מושלמת. לכל אחת יש יתרונות וחסרונות. אבל בכל אחת יש ברשימה אנשים טובים וחכמים שאנחנו רוצים שינהלו דברים במדינה שלנו. וכולן עדיפות פי 1200 הרוגים ונרצחים על הממשלה הנוכחית.
תבחרו אחת מתוך הארבע ותנו כוח לשינוי. בוקר טוב.
נתניהו ומקורביו מעבירים הערב מסר מאיים לרמטכ״ל: אם נתניהו ינצח, אתה תפוטר. והכל כי סירב להענות ללחצים של נתניהו לצאת למלחמה נוספת נגד איראן לפני הבחירות, כדי לדחות את הבחירות, או לשבשן. איום בוטה, חד משמעי, מופרע ממש, נגד רמטכ״ל שנתניהו מינה. רק כי סירב להענות לגחמות שלו, לגרור את ישראל למלחמה, עם הרוגים, פצועים, הרס, פגיעה קשה בכלכלה, השבתת מערכת החינוך, והכל כדי למנוע בחירות. לפי הדיווח של ירון אברהם שני המינויים האישיים של נתניהו, ראש המוסד רומן גופמן וראש השב״כ דוד זיני יישרו קו עם נתניהו. תמכו בתקיפה. גופמן עוד הוסיף כי ״הזמן לא משחק לטובתנו״. אם ייבחר מחר ראש ממשלה אחר, הוא חייב לבדוק האם גופמן וזיני ראויים להמשיך בתפקידם. לבדוק האם הם נאמנים לממלכה, לצרכיה, לאינטרסים שלה או לנתניהו
בצהריים של השבעה באוקטובר, כשאמרו בחדשות שמוצבים בעוטף נכבשו, לקחתי שני כדורי קלונקס וכמעט התעלפתי. לא הייתי צריך פרשנים שיסבירו לי מה זה אומר.
לפני שנים הייתי מ״פ תצפיתניות בגדוד 414. הבנות שהיו שם באותה שבת לא היו החיילות שלי, אבל הכרתי את הגזרה הזו. ידעתי בדיוק מה המשמעות של מוצב שנכבש. ידעתי שיש בפנים תצפיתניות, וידעתי שהן שם בלי נשק להגנה עצמית.
בזמנו, תמיד אמרתי לתצפיתניות שלי שהן העיניים של המדינה. האמנתי בזה בכל לבי. ובשבעה באוקטובר, למי שהיו העיניים של כולנו - כיסו את העיניים.
החמ״ל בנחל עוז נשרף, תצפיתניות נרצחו ונפלו בשבי, והמכשול שנתניהו כל כך התגאה בו קרס לתוך עצמו כמו תפאורה מקרטון. ועד היום, אף אחד אפילו לא הקים ועדת חקירה שתבדוק איך זה קרה ומי הפקיר אותן שם.
מחר אני הולך לקלפי. זה תמיד מקום קצת משונה, קלפי. כיתה בבית ספר עם כיסאות קטנים מדי ופרגוד כחול שנראה כאילו בנו אותו בשיעור מלאכה. אבל מחר אני לא נכנס לשם לבד. אני לוקח אותן איתי. בלב, אני סוחב איתי לתוך הכיתה הזו חמ״ל תצפיות שלם שנשרף.
אני אעמוד לבד מאחורי הפרגוד, עם פיסת נייר ומעטפה. זה אקט קטן, כמעט שקט מדי מול הרעש של השתיקה וההפקרה שלהן.
הפתק הזה לא יחזיר את מי שהלכה, ולא ייתן להן בדיעבד את הנשק שהיה חסר להן כדי להגן על עצמן באותו בוקר. אבל זו החובה שנשארה לי כמפקד שלהן מפעם, וכאזרח היום. לזכרן, למענן, ולמעננו.
@CaptainGeorge8 איזה טקטיקן? טראמפ נתן לטורקיה וקטאר מקום במועצת השלום. נתניהו אמר בפומבי שזה מנוגד למדיניות ישראל, ובכל זאת הצטרף למועצה. זה לא אסטרטגיה, זה כישלון.
https://t.co/Ve8j0YTy9z
עברו שלוש שנים מאז שחרב עלינו עולמנו. קברנו את האהובים שלנו, את הזיכרונות שלנו, את החיים שלנו, קברנו את מי שהיינו.
אנחנו כבר לא מי שהיינו לפני. התרסקנו, השתנינו, קמנו.
אחרי שלוש שנים בהן הובלנו יחד עם משפחות 7 באוקטובר וואיתכם את המאבק לשימור הזיכרון, להקמת ועדת חקירת ממלכתית, החזרת החטופים ודרישה למנהיגות אחרת, הגענו לישורת האחרונה.
ביום שלישי ניקח את כל החלומות והתקוות שלנו לתוך פתק קטן במעטפה קטנה, ונקווה.
נקווה לישראל אחרת, נקווה להנהגה אחראית, נקווה להפקת לקחים, ללקיחת אחריות, לערבות הדדית, לחזון אחר, לעתיד אחר.
נקווה לישראל שפגשנו לפני שלושה שבועות בפארק הירקון, שהגיעו לזכור איתנו בהתכנסות האזרחית הגדולה והמרגשת ביותר שהייתה פה בשנתיים האחרונות.
ישראל שלא מסכימה על הכל, אבל פועלת יחד למען העתיד שלנו.
ביום שלישי זאת רק תחילתה של המלאכה, תחילתו של התיקון.
אנחנו, כולנו, לא נוריד את העיניים ונוודא שכל מי שנבחר פועל בהתאם למה שהבטיח, פועל למען מה שהצהיר, פועל למען עתיד טוב יותר בשביל הילדים שלנו.
ביום שלישי אנחנו לוקחים אחריות על העתיד שלנו.
כולם קמים להצביע!
קומו, עם ישראל חי!
אני מסקר את פעילותו של נתניהו בנושא איראן מאז חזר לשלטון ב-2009 הנה כמה עובדות חשובות:
1. איראן הגיעה בשנים האלה - במשמרת של נתניהו - קרוב יותר מאי פעם לפצצת אטום
2. במלחמת 12 הימים נתניהו וטראמפ גלגלו לאחור את תכנית הגרעין האיראנית באופן משמעותי
3. במלחמת פברואר 2026 נתניהו ניסה להפיל את המשטר האיראני והזניח כמעט לחלוטין את נושא הגרעין
4. חיסול מנהיג איראן חאמינאי בהוראת נתניהו הביא למינוי בנו שמתנער מכל העכבות שהיו לאביו לגבי ייצור פצצת אטום
5. מאז המלחמה האחרונה - במשמרת של נתניהו - איראן צועדת לכיוון שינוי בו היא תשאף ותפעל להשגת לנשק גרעיני באופן מוצהר
6. באיראן יש עדיין 450 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז שלא טופלו כלל על ידי נתניהו וטראמפ במלחמה האחרונה
ארבע שנים שהם היו שם איתנו. זה הדבר היחיד שצריך לזכור ביום שלישי בבוקר, כשעומדים לבד מאחורי הפרגוד הכחול עם מעטפה ריקה ופרצוף עייף.
יאיר גולן, נעמה לזימי, אפרת רייטן, גלעד קריב. על הגשרים בקור, בצמתים המפויחים, בכיכרות, כשצעקנו עד שנגמר לנו האוויר. בלי פוזות ובלי מאבטחים עם אוזנייה. פשוט עמדו לידנו, אכלו איתנו את אותו אבק וניסו להחזיק את המקום הזה שלא יתפרק.
ובבוקר ההוא של השבעה באוקטובר, כשהמדינה קפאה, יאיר גולן כבר היה שם. מלובש, מוכן, בלי לחכות לפקודות ובלי לעשות חישובים. הוא פשוט נכנס לאוטו ונסע ישר לתוך התופת, כשהכדורים עוד שורקים באוויר, כדי להגיש עזרה לצעירים מהנובה.
היום יש לדמוקרטים נבחרת מעולה שתמשיך את העבודה המצוינת הזאת בכנסת. כל אחד מהם הוא מישהו שאנחנו יכולים לעצום עיניים, להישען לאחור, ולדעת במאה אחוז שהוא יתפוס אותנו. שם לא יהיו חברי כנסת שימכרו אותנו באמצע הלילה או יערקו תמורת ג'ובים.
וכן, יש ליאיר את האמת שלו, ואני מחבב את זה. היא לא תמיד מנומסת או עטופה בצלופן, אבל בניגוד לשקרים שאנחנו שומעים היום בכל משפט של נתניהו והממשלה הזאת, אצלו אנחנו נשמע אמת. גם כשהיא תהיה מכוערת, גם כשהיא תכאב. לפחות נדע שיש מבוגר אחד בחדר שלא משקר לנו בפרצוף.
וכן, הפתק שלהם הוא אמת, והגיע הזמן לאמת. אמת זאת מילה חזקה. מילה כבדה, נקייה, כזאת שכמעט שכחנו איך הוגים אותה אחרי כל השקרים, ארבע שנים של שקרים שהפכו לנו את הבטן וטשטשו את המציאות. הגיע זמן אמת.
אני אצביע ביום שלישי אמת. תעשו את זה גם אתם. בלי להתלבט. עבור כל מה שהם עשו עבורנו כשהיינו צריכים, ועבור כל מה שהם עוד יעשו.
יאיר, שלח מיקום, הקול שלי בדרך אליך.
מחרתיים בחירות. אחרי ארבע שנים אני מרגיש שכבר נאמר הכל. שאני אמרתי הכל. תקפתי, צחקתי, בכיתי, הזהרתי. הייתי ציני, אירוני וסרקסטי. לא תמיד פגעתי בול, אבל השתדלתי. וזהו. עכשיו בחירות, ונגמרו לי המילים שלפני.
אז במקום עוד פוסט שקורא לכם להתעורר, אני רוצה רק לחזור לרגע אחד מארבע השנים האלה.
כמה ימים אחרי השבעה באוקטובר. טילים עדיין עפים מעזה לתל אביב. אני גר בצפון הישן, קומת קרקע, דירה בלי ממ״ד. בקיר הצמוד אליי יש פעוטון. ואז תופסת אותנו אזעקה. אני יוצא לחדר המדרגות, ומהכיוון של הגן יוצאת הגננת, ואחריה שיירה של ילדים בני שנתיים-שלוש. צועדים בשורה, יחפים, לחלקם מרוח שוקולד סביב הפה, והם שרים.
ברקע אזעקה עולה ויורדת, והם נכנסים לחדר המדרגות. בחוץ בומים של יירוטים שמרעידים את הבניין, והם שרים. והגננת צוחקת. והילדים צוחקים.
אתמול נזכרתי בזה. איזה ארבע שנים עברנו. מי זוכר בכלל מי היינו לפניהן.
באותו רגע בחדר המדרגות, עם האבק והשוקולד והבומים, זה הרגיש כמו סצנה מ״החיים יפים״. הגננת הזו עשתה להם רוברטו בניני. היא המציאה להם משחק ושרה איתם בקול רם כדי שהם לא ישמעו שהעולם בחוץ מתפרק. בזמנו זה ריגש אותי עד דמעות. היום זה רק שובר לי את הלב. כי התרגלנו. התרגלנו לחשוב שזה נורמלי שגננות צריכות לשחק ב״החיים יפים״. כדי להציל לילדים שלנו את הנפש.
הילדים היחפים האלה מחדר המדרגות כבר בני חמש או שש היום. אוטוטו כיתה א׳. וכשאני נזכר בהם עכשיו, הדבר היחיד שבא לי לצעוק זה שאני לא רוצה שהמדינה הזאת תסתכל על השיירה המתוקה הזו ותראה בה רק סד״כ עתידי.
אני לא מוכן שהילד עם השוקולד על הפה יהיה עוד שורה באקסל של מחזור גיוס נובמבר 2038, באיזו מלחמה מיותרת שאפשר היה למנוע אם רק היו כאן מבוגרים אחראיים.
מגיע להם יותר. מגיע להם שהחיים שלהם יהיו באמת יפים, לא רק העמדת פנים של גננת גיבורה בחדר מדרגות מתקלף בתל אביב. מגיע להם לגדול במדינה שלא בונה עליהם שיהיו השכפ״ץ של המחדלים שלה.
אמרתי הכל בארבע השנים האלה, באמת. לא נשאר לי יותר כלום. רק השיירה הקטנה הזאת שהולכת יחפה ושרה.
תחשבו עליהם ביום שלישי. מגיע להם שנשנה פה הכל.
@noamamir74 בובה? מדובר באב שכול שאיבד את בנו במלחמה על הארץ. בזמן שאיזנקוט נלחם, ממשלת נתניהו אישרה שנים על גבי שנים להזרים מזוודות דולרים קטאריים לחמאס רק כדי לקנות שקט. אז מי פה בדיוק החלש שמובל באף?
https://t.co/52lzOQ5ZTT
@yhztz@barak_ehud בניגוד לטענתך שאהוד ברק "חולם על גופות בירקון", הוא ציטט אזהרת היסטוריון ומיד דחה אותה כתרחיש אסור. סרטון הזום נערך במניפולציה, פייק ריפורטר חשף זאת.
https://t.co/NLLBqGFBQx