Narrative violation warning:
Elders in my Arab village in Israel told me the richest Palestinians sold their land and left first. 80 years later, their grandkids now claim to be displaced victims.
I am so allergic to victim mindset. It boils my blood. ~15 million displaced Hindus and Muslims in India-Pakistan around the SAME year. No one is trying to be a victim there. It's time to move on.
"You only get to be a victim once. After that, you’re a volunteer."
@ChristoRixman@rubock@SJojo47@EliLake They rejected because they wanted 100% of the land, not because of the outside powers. Read the Mufti and others.
@ggreenwald The real question is why Iran’s policy and stated goal
is to destroy Israel? Did you ask yourself why or it’s not a relevant consideration for a thoughtful journalist like you.
Если судить по европейским медиа, война сейчас происходит почти исключительно в Иране. Заголовки Guardian, Le Monde, Der Spiegel и других изданий сосредоточены на жертвах �� Тегеране, будущем иранской власти и том, как удары США и Израиля «дестабилизируют регион». Камеры направлены на Иран, аналитика — на судьбу режима.
Израиль в этой картине появляется совсем в другой роли. Это не страна, живущая под ракетными ударами и сиренами, а «дестабилизирующая сила», «режим апартеида» и «источник насилия». Страдания израильтян — три года войны, мобилизация, постоянная угроза атак — продолжают объяснять удобными формулировками вроде «геноцид» и «оккупация».
Единственная демократия региона с более чем двумя миллионами арабских граждан в западной прессе превращается в зло глобального масштаба. Зато Иран — государство, десятилетиями угрожающее «смертью Израилю» и «смертью США» и развивающее ядерную программу, — внезапно появляется в заголовках как «жертва» и «страна, защищающая свой суверенитет».
Так работают двойные стандарты современной медийной реальности: одни угрозы объявляются глобальной катастрофой, другие — объясняются «контекстом». И именно через такое распределение внимания формируется современное восприятие добра и зла.
מלחמות כבר לא קורות בחורף. תותים קורים בחורף. הן גם לא קורות בקיץ. אבטיח קורה בקיץ. מלחמות הן כמו בננות, כמותפוחים. יש מהן כל השנה. כמו תפוחים, גם למלחמה יש זנים. יש את זן עזה, שמותיר טעם לוואי ארוך, כזה שלא עוזב אותך, קמחי, שלא לומר חולי >>>
Cenk did not, in fact, criticize Khamenei a thousand times. In fact, the only time he’s mentioned him on 𝕏 is this singular post, and it’s glorifying his death. 💩
Pod Save America's Ben Rhodes & Tommy Vietor gush about nazi promoter Tucker Carlson. PSA's @jonlovett / Vietor have pushed hard for ppl to back Platner (nazi tat guy) in Maine.
They say they wish more media would act like Tucker. Vietor admits he's text buddies w/ Tucker btw.
The claim misrepresents a 1996 study: the 66% figure applies to atopic (allergic) Jewish patients in olive-rich areas showing skin test sensitivity, not all Israelis being allergic. General allergy prevalence in Israel is ~25-40%. This is a severe distortion. On a 1-100 bullshit scale, I'd rate it 92.
לפני ארבעה וחצי חודשים, נתניהו סיים ביקור בהונגריה, ובסיומו העלה פוסט לרשתות עם המשפט הזכור לרע, "דיברנו גם על החטוף ההונגרי".
ככה, בלי שם, התייחס "ראש הממשלה הישראלי" לאזרח שלו, שנחטף לעזה ומוחזק שם ע"י מחבלים כבר כמעט שנתיים.
המשפט הזה התייחס לשכן שלי עמרי מירן, שמחזיק באזרחות כפולה, ישראלית והונגרית. יש בעזה חטוף נוסף עם
אזרחות הונגרית, אילן וייס, שנרצח ב-7.10 וגופתו מוחזקת בידי חמאס; הוא כנראה לא מספיק "חטוף הונגרי" כדי להיות מוזכר בכלל בהודעת ראש ממשלת ישראל.
התעוררה סערה תקשורתית בעקבות הביטוי האומלל; צוות התקשורת של נתניהו ��יקן את ההודעה; וראש הממשלה התקשר לאשתו של עמרי, לישי הגיבורה. אחרי השיחה יצא תדרוך לתקשורת, שנתניהו מקווה לבשורות טובות בנושא החטופים לקראת חג הפסח - שהגיע השנה בצמוד ליום ההולדת של עמרי.
הבשורות היחידות שקיבלנו מאז בגזרת עזה היו בשורות רעות וכואבות. יותר מ-40 חיילים נהרגו בחודשים הללו, ועוד עשרות נפצעו; החטופים שלנו מורעבים במנהרות החמאס; בעזה נוצר משבר הומניטרי, וישראל סופגת בעקבותיו מפולת בינלאומית. וכל הזמן הזה, קיפאון מוחלט במשא ומתן, אפס התקדמות, אפס "בשורות טובות".
זו השיטה של נתניהו: כל פעם להבטיח שעוד רגע, עוד שניה, יקרה משהו. "אנחנו כפסע מהניצחון המוחלט" הוא אמר לפני שנה וחצי; "אם רק ניכנס לרפיח, נהיה במרחק שבועות מהניצחון", הסביר בקיץ שעבר. ב-26 במאי, לפני שלושה חודשים, הוא התרברב בסרטון, "אני מקווה שנוכל לבשר משהו היום או מחר בעניין החטופים". אנחנו עדיין מחכים...
בינתיים, בזמן שאנחנו מחכים, הוא מורח את הזמן. מבצע "מרכבות גדעון" אמור היה להחזיר את החטופים, ולפניו מבצע "עוז וחרב", אבל שניהם נגמרו, ותיכף מתחיל מבצע אחר עם שם חדש, ויהיו עוד "הותר לפרסום" ועוד הבטחות חלולות שאותן נראה בעתיד בעמוד הטוויטר "חדשות מלפני שנה".
כל הזמן הזה, יש נתון אחד שלא השתנה: ישראל חתמה בינואר 2025 על הסכם להחזרת כל החטופים, הסכם עם שני שלבים; השלב הראשון הושלם בהצלחה, אבל את השלב השני ממשלת נתניהו בחרה לפוצץ ולא לקיים, ובמקום זאת לחדש את המלחמה. את המשך הסיפ��ר כולנו מכירים.
זה הרקע לשביתה הגדולה מחר. שביתה שהתחילה במסיבת עיתונאים משותפת של משפחות שכולות מטעם "מועצת אוקטובר" ומשפחות חטופים, והפכה לאירוע ענק שיורגש בכל האר��. שביתה של חברות ענק ועסקים קטנים, עיריות ומועצות וארגונים, ובעיקר של האזרחים שיבחרו להצטרף אליה.
דבר אחד כבר השתנה בימים האחרונים - נושא החטופים חזר לכותרות, הפעם לא דרך סרטון עינויים של חמאס או ספין לעוס של נתניהו ("התקדמות/התפתחות במשא ומתן"), אלא דרך יוזמה לפעילות, שסוחפת אליה מאות-אלפי ישראלים. כמו שצריך להיות.
מחר, לא "מחכים" לבשורות. יוצאים כדי להביא אותן.
(בתמונה: מסיבת סיום בגן שלנו בנחל עוז, אוגוסט 2023; הילדות שלנו יושבות יחד, לישי מחייכת, עמרי ואני צוחקים. רוצים את עמרי צוחק שוב עם הבנות שלו).
This is insane, even for Amnesty standards.
70-85 million people died in WWII. Entire cities were carpet bombed, other cities were straight up nuked. The idea that only 69 journalists died would be laughable if it weren't so nefariously erroneous to make Gaza look bad in comparison. The known Jewish journalists who died in the Holocaust alone number over 1,000 (Yad Vashem database). The total journalist deaths likely number in the tens of thousands.
You cannot possibly be this incompetent. You are evil @AmnestyUK. A "humanitarian" organization engaging in historical revisionism for the sake of modern politics.
Fuck you.
יש משהו סמלי מאוד שהמלחמה הנוראית הזו, הגרועה שבמלחמות ישראל מאז העצמאות, התחילה ונגמרת עם הפלשתינאים ועוד אלה שמעולם לא היו תחת שלטון מלא של מדינה אחרת עם אזרחות אחרת.
אמרו שזה לא באמת הם, אלא החיזבאללה. אמרו שהם לא מי שצריך לדאוג לגביו, אלא ראש הנחש איראן. בסוף, חוזרים לאיפה שזה מתחיל - עוד אנשים שאין להם מקום אחר, כמו רוב הישראלים שבציון.
ימנים רבים אמרו לאורך השנים שיום אחד תהיה מלחמה גדולה והבעיה תפתר. כך או אחרת, והמבין יבין אמרו ��קריצה, הם לא יהיו פה יותר ואפשר יהיה להתיישב בכל חלקי הארץ בלי בעיה. גם הפלשתינאים בפרט וערבים רבים בכלל החזיקו בתקווה שעם מספיק אבדות, עם מספיק לחצים, היהודים יעזבו ויחזרו "הביתה". הם גילו לצערם שגם המ��ה הכי חזקה שלהם רק פתרה אחוזים בודדים מהבעיה. אחוז דומה כנראה לזה שכבר לא בעזה, אם כי מת במסגרת המלחמה הנוראית הזו, או כי עזבו לאורך השנים. רוב הפלשתינאים שהיו פה אחרי 1948, או ממשיכי דרכם ליתר דיוק, עדין פה בארץ ישראל. מספר היהודים רק עולה.
מה שהתחיל הוא זה שנמצא בישראל עד עכשיו, סכסוך לאומי בין שני עמים, אחד ותיק ואחד חדש, אבל שני עמים שמוכרים כעמים על ידי כל העולם, מלבד אחד על ידי השני.
אחרי 2023-2025 צריך להיות ברור לכולם שטרנספר לא יהיה, שהשמדה המונית לא תהיה, שבריחה המונית לא תקרה. לא כי כל כך טוב פה, אלא כי זה הבית והמקום היחידי של רוב אלה ואלה.
🧵1/ Hello world, my name is Gal, and I am an Israeli, Jewish, mother, and lawyer. It is 3 am in Israel and I can’t sleep after what I had to witness. I want to share a bit about my experience over the past (almost) two years.
This is my ‘message in a bottle’ to you.
>