אתמול ארזתי את הלשכה שלי בכנסת, מקום שהיה עבורי בית בכמעט שש השנים האחרונות.
יחד עם הצוות המופלא שלי - ספיר, נועה, אילן ודניאל – בכינו, צחקנו, סחבנו והעלינו זיכרונות.
מספר שבועות לאחר שהפכתי לח״כ, לקראת בחירות 2021, הכנסת הייתה בפגרה לאחר פיזורה. פה ושם התכנסו הוועדות, וכבר אז הקפדתי להגיע לכל הדיונים.
אני זוכר שבאחד ממפגשי הסיעה באותה תקופה שאלו אותי: ״ולדי, למה אתה בא לכנסת עכשיו? לחץ, בחירות, במשכן כמעט לא קורה ש��ם דבר״.
ואז עניתי שכאשר אני מתקרב לאזור הכנסת, המחסום הראשון נפתח. אחריו נפתח השער השני, שער פלומבו, ואז, בכניסה לחניון, גם המחסום השלישי עולה. וזה מרגש אותי.
זה ריגש אותי אז, בפברואר 2021, וזה ריגש אותי גם אתמול, ב-4 בנובמבר 2026.
זה המקום. בית העם. קודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית.
אל תפסיקו להתרגש.
@AnsbacherYair וידוי תמורת חנינה
כל עוד יובטח קלון לנתניהו וימצאו מנגנון בו *כל* מי שהיה חלק מלשכת נתניהו בשנתיים האחרונות, ההעסקה ישירה או עקיפה, לא יוכל לעבוד עוד עבור נבחר ציבור או מפלגה.
רק ככה נוכל להבטיח שהרחקנו את הסכנה.
*מצביע גוש השינוי
@RonelAdani חס וחלילה
חבירה לנתניהו היא מסלול בכיוון אחד - צמצום הדמוקרטיה, חוסר תפקוד של המדינה וקץ חזון הציונות.
התנאי לליכוד צריך להיות- תזיזו את נתניהו
אני מתחנן: בואו נפסיק להיות פראיירים. כי האמת היא שכן (!) גנבו כאן בחירות. וכן היו פה מיליונים (!) שזרמו באופן לא חוקי. והם זרמו מכספי המדינה היישר לקמפיינים של הימין. אלא שאנחנו פשוט התרגלנו לשחק הגנה, ולהיות נחמדים, ונתניהו והימין פשוט מנצלים את זה.
ובניגוד לשטויות של רע"מגייט – זה הכל על פני השטח, ממוסמך ומתועד.
יש לנו עובדי מדינה ואנשים שעובדים עבור גופים שממומנים ע"י המדינה שלקחו חלק בתעמולה פוליטית.
מהרב הראשי ש"הודלפה" תמונה שלו עם פתק של מפלגה והרב שמואל אליהו (גם עובד מדינה) שקורא להצביע לקואליציה, ועד ישיבות שלמות שנרתמו לעודד הצבעה.
אתם בכל�� מבינים כמה זה מטורף?
זה נעשה כל כך על פני השטח, ונראה להם כל כך נורמטיבי, שהכתב דביר עמר מערוץ 7 פשוט מדווח בנונשלנטיות, למשל, שראש ישיבת אור עציון הוציא מכתב תמיכה במפלגת הציונות הדתית, ושבישיבת אור עציון הקימו חמ"ל טלפונים לטובת המפלגה.
תקשיבו טוב: ישיבת אור עציון קיבלה ממדינת ישראל, בשלוש השנים האחרונות, 15 מיליון ש"ח.
גוף שמקבל מיליונים בשנ�� מהמדינה מודיע על תמיכה רשמית במפלגה ופותח חמ"ל טלפונים בשבילה.
המקביל היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה אם נשיא אוניברסיטת תל-אביב היה מכריז על תמיכה רשמית בדמוקרטים, ומקים בשביל המפלגה חמ"ל טלפנים עם הסטודנטים.
וזאת רק דוגמא אחת. יש הרבה.
ועוד לא דיברנו על הגניבה הכי גדולה – ערוץ 14, גוף שיש לו רישיון שידור מהמדינה ודה-פאקטו מסובסד בהטבות של מיליונים, אבל לאורך כל יום הבחירות שידר תעמולה בלתי-חוקית שמעודדת הצבעה לימין.
שזה גם לקחת את משאבי המדינה לטובת מחנה הימין, וגם פשוט עבירה פלילית בחוק הבחירות.
ובקיצור: אי-אפשר לדבר על שיעורי ההצבעה הגבוהים בימין בלי ��דבר על זה שבמערכת הבחירות הזאת, מוסדות שמדינת ישראל מימנה בעשרות ומאות מיליונים פשוט עבדו בתור מטות מפלגתיים בשביל הימין.
אבל במקום לדבר על זה, מנפיצים לנו שטויות על "רע"מגייט" ואנחנו צריכים להסביר למה אין לנו אחות.
אז הנה הצעה פרקטית:
אחרי שהפרכנו את ניסיון ההפיכה של נתניהו, ראשי האופוזיציה צריכים להתייצב מול המצלמות ולהגיד:
"שלום אזרחי ישראל, במערכת הבחירות נרשמה מעורבות חריגה ובלתי-לגיטימית של עובדי מדינה ומוסדות שממומנים ע"י כספי מיסים לטובת העלאת שיעורי ההצבעה לימין. גופים שהיו אמורים להיות ממלכתיים הפכו לגופים מפלגתיים.
להלן רשימה של עובדי מדינה וגופים שנתמכים ע"י המדינה, שעודדו הצבעה פוליטית או מפלגתית בבחירות האחרונות. מערוץ 14 ועד רבנים, ישיבות ומכינות.
כדי להבטיח שהבחירות הבאות בישראל יהיו הוגנות וממלכתיות, אנחנו מתכוונים לפעול לשלילת המימון והרישיונות מכלל הגופים האלה, ובמידת הצורך גם לפנות לאכיפה פלילית."
כל דבר פחות מזה – זה להפקיר גם את הנורמות הממלכתיות, ��גם את האנשים שנלחמו עליהן בשנים האחרונות.
*אופציית הצ'יקן שיכולה להוביל את אייזנקוט ללשכת רה״מ/ ד"ר מתן גוטמן*
הבחירות הסתיימו בתוצאה שנראית כמו מבוי סתום. אף גוש לא הגיע ל-61. גם אם אייזנקוט יקבל את המנדט, הדרך שלו ללשכת ראש הממשלה על פניו כמעט בלתי אפשרית. הליכוד לא ייכנס תחתיו, החרדים יתנו כל הצטרפות בחוק פטור מגיוס, וליברמן ובנט התחייבו שלא להקים ממשלה עם המפלגות הערביות. נראה כי כל דרך להקמת ממשלה מחייבת הפרת הבטחות בחירות. התסריט ידוע מראש: 28 ימי מו"מ עם אפשרות להארכה ב-14 ימים נוספים, החזרת המנדט, ואז העברת המנדט לנתניהו או סבב בחירות נוסף.
כמשפטן חוקתי, ולא כפרשן פוליטי, נראה לי שיש אופציה חוקתית נוספת, יצירתית, שנשענת על המילים הפשוטות של חוק יסוד: הממשלה ומתנתקת מהמוסכמות הפוליטיות המקובלות על הדרך להקמת ממשלה. אני קורא לה אופציית הצ'יקן. הפוליטיקה הישראלית שכחה שחוק היסוד אינו מכיר במושג "גושים", ואינו דורש הסכמים קואליצי��ניים או 61 חברי כנסת. השיח המוכר על מו"מ קואליציוני לגיבוש 61 תומכים באמצעות הסכמים הוא הרגל פוליטי, אך הוא אינו קיים בהסדרים החוקתיים שלנו. ההרגל הזה מבוסס על הנחה הגיונית, שמי שאינו מקבל תמורה פוליטית בעבור תמיכתו בממשלה לא יתמוך בה. אלא שאני לא בטוח שאנו מצויים במציאות רציונלית ושגרתית, כפי שהייתה בכל הליך הרכבה מאז קום המדינה.
*השלב החוקתי הראשון* לשם הקמת ממשלה הוא קבלת המנדט להרכבתה. סעיף 7(א) לחוק היסוד קובע: "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". הנוהג הוא שהמנדט ע��בר למי שקיבל יותר ממליצים, וכאן סביר שזה יהיה אייזנקוט: הסיעות הערביות, או חלקן, צפויות להמליץ עליו, כפי שהמליצו בעבר על בני גנץ, ואף על שמעון פרס בשנות השמונים.
*בשלב השני*, לפי סעיף 13 לחוק היסוד, בעל המנדט רשאי להודיע לנשיא וליושב ראש הכנסת כי עלה בידו להרכיב ממשלה, ובתוך שבעה ��מים הממשלה מוצגת בכנסת. החוק אינו מבקש 61 חתימות או הסכמים חתומים. רק נדרש לתת הודעה, ובכנסת להציג רשימת שרים, חלוקת תפקידים וקווי יסוד. הממשלה מכוננת משהביעה בה הכנסת אמון, והאמון ניתן ברוב רגיל: יותר תומכים ממתנגדים.
*ומכאן מתווה הצ'יקן*. נניח שאייזנקוט מקבל את המנדט אך אינו מצליח לגבש הסכמים קואליציוניים המקנים לו רוב, לא בממשלה עם הליכוד ולא עם המפלגות החרדיות, ונוכח הבטחות הבחירות בעניין ממשלה עם הסיעות הערביות, גם גיבוש הסכמים עמן בדרך שתביא 61 תומכים אינו נראה ריאלי. לכאורה, לפי המוסכמה המקובלת, במצב זה אייזנקוט משיב את המנדט לנשיא. אך במקום זאת, הוא מודיע ��נשיא "עלה בידי" ומציג בפני הכנסת ממשלה בלי אף הסכם קואליציוני, עם שרים רק מסיעתו ועם קווי היסוד שהצהיר עליהם בבחירות: מחויבות לערכי מגילת העצמאות, העברת חוק שירות לכול ופירוק חמאס. ואז הוא עולה לדוכן ואומר: "לא חתמתי איתכם על הסכמים ואינני מציע לכם בשלב זה תיקים או להיכנס לממשלתי, אך אשמור תפקידי שרים למי שירצה להצטרף בעתיד. אני שואל שאלה אחת: ה��ם אתם רוצים שבעוד 5 דקות אכהן כראש הממשלה לפי קווי היסוד שהצעתי ואתחיל לעבוד, או שנתניהו ושריו הנוכחיים ימשיכו לשלוט עוד חודשים ארוכים ויובילו אותנו למערכת בחירות נוספת?"
זה משחק צ'יקן קלאסי. שתי מכוניות דוהרות זו מול זו, ומי שסוטה ראשון מפסיד. כל חבר כנסת שהבטיח לבוחריו להחליף את נתניהו יצטרך להחליט, בהצבעה מול המצלמות, אם לתמוך בממשלת אייזנקוט המוצעת, למרות שאינו מקבל דבר בדרך של הסכם קואליציוני ואינו חלק מהממשלה, או להפיל אותה ולהשאיר את נתניהו בראשות ממשלת מעבר עד הבחירות הבאות. קשה לראות את ליברמן ובנט מסבירים למה הם מצביעים יחד עם בן גביר, סמוטריץ' והחרדים בעד נתניהו ונגד אייזנקוט וקווי היסוד שהציג. קשה לא פחות לראות את המפלגות הערביות, או את רוב חבריהן, מצביעות נגד ומותירות את נתניהו ובן גביר בשלטון, גם אם לא קיבלו דבר ואייזנקוט מתחייב לפירוק חמאס.
*ומה עם הבטחות הבחירות?* כאן כוחו של המתווה. הצבעת אמון אינה הצטרפות לקואליציה. ליברמן ובנט אינם חותמים על דבר עם המפלגות הערביות או עם אייזנקוט, ואינם יושבים איתן בממשלה. אייזנקוט מצהיר מראש שאין לו הסכם עם איש, וכל ח"כ יצביע לפי שיקול דעתו וצו מצפונו, וכי הוא מחויב אך ורק לקווי היסוד שהציג, כולל חיסול חמאס כפי שהבטיח. אם המפלגות הערביות יבחרו לתמוך מבחוץ, אייזנקוט יטען כי זו החלטה שלהן, והוא לא התחייב להן לדבר. לכן זו אינה ממשלה עם הסיעות הערביות, או ממשלה שסיעה ערבית חברה בקואליציה שלה, כפי שהייתה רע"ם בממשלת בנט, אלא ממשלה בקווי היסוד שלהם בדיוק התחייב בבחירות.
https://t.co/aFDLiZHKgp
@gilileoB לא מבין איך עברו שלוש שנים ויש פה ציונים עם שכל מעל הכתפיים שהצביעו למי שהביא עלינו את הטבח, לא לקח אחריות המעסיק מהנדסי תודעה קטארים אצלו בלשכה.
נשגב מבינתי
ממשלת אחדות כבר גלומה בעצם הנכונות של נשות שמאל עמוק כמו לזימי ולסקי לשבת לצד קפיטליסט שמרן כמו בנט ונבחרת הדתיים המתונים של אייזנקוט. זו כבר פשרה אידאולוגית עצומה שכל אחד מהשותפים לה ��דרש לבלוע לא מעט צפרדעים והם עושים את זה למען המדינה הזו. מי שדורש להוסיף לקלחת הזו את מפלגת פולחן האישיות הקליינטליסטית של נתניהו מתעלם מהעלות השולית של צירופו. רע"מ והחרדים יגבו מחיר כבד אבל על תקציבים והסדרים אפשר להתמקח במו"מ ולהגיע לפשרות. המחיר של נתניהו נוגע לליבת המשטר, לוועדת חקירה ממלכתית, לעצמאות שומרי הסף, לחוקי ההפיכה וכמובן לנוכחותו המתמשכת וההרסנית (שלו, של משפחתו ושל עושי דברו) בהנהגת המדינה הזו. כלומר התמורה שגוש השינוי יידרש לתת לו היא ויתור על התיקון שלשמו הגוש הזה התגבש מלכתחילה. לכן לדעתי ממשלת אחדות עם נתניהו היא אופציה קיצונית שיש להימ��ע ממנה, כולל במחיר של בחירות נוספות.