כשבצלאל סמוטריץ׳ מתגאה שהוא מחלק פיצויים לקצרין- שרחוקה 22 ק״מ מהגבול ומחליט להדיר את הכפרים הדרוזים מכספי הפיצויים שרחוקים 7 ק״מ מהגבול.
אל תגידו לי ״איך אתם נפגעים מחוק הלאום״.
אל תשאלו אותי ״איפה אתה חווה גזענות״.
אל תגידו לי שזו מדינה דמוקרטית
אל תשאלו אותי למה צריך ״שוויון״
מתחילת המלחמה, אנחנו מקבלים שאלה אחת - למה אתם נלחמים בהחלטה של משפחות חרדיות לקבור את יקירם שנפל, בקבורה אזרחית, אין לכם כבוד למשפחות שכולות - למה אתם מתעקשים להדגיש את בחירת החללים לצאת מהחברה החרדית ובכך לצער משפחות חרדיות שאיבדו את בנם.
התשובה - לנו מותר וזו חובתנו>>
@talschneider מצטערת אבל לא קונה את זה.
זה כמו ביבי שמצטלם אוכל חומוס במסעדה בשוק. אחכ הוא שוטף ידיים וחוזר לשמפניות ולסיגרים. הצגה בשביל השקט ונקודות זכות ותו לא.
יושב עם ידידה על ספסל ברוטשילד ומתבכיין על המצב. בשדרה עובר בחור מזוקן עם גולדן רטריוור קטן. המלאך המוזהב מושך את הרצועה לכיווננו, אני בא להגניב לו ליטוף קל וברגע שהיד שלי פוגשת את המצח שלו הוא פשוט מתפרק בחמידות אין קץ על הרצפה, נשכב על הגב ומקשקש את הנשמה שלו בעליצות. שנינו מתיישבים על הרצפה ומועכים אותו בחיבוקים, בעוד הבעלים המזוקן מביט בשלושתנו מהצד בסבלנות.
אחרי 2 דקות הכלבלב קופץ בחזרה למצב עמידה ומסמן לבעליו שאפשר להמשיך במסע. ״תודה״ אני אומר לבעלים, בעצם לשניהם, ״ממש היינו צריכים את זה״. הבעלים מחייך אליי ואל ידידה שלי. ״אני יודע״ הוא אומר, ואחרי שניה ארוכה מוסיף ״נראה לי שגם הוא״. הם נפרדים מאיתנו וממשיכים ללכת. 10 שניות אחר כך שתי בחורות עוברות בשדרה. הגולדן מתקרב אליהן, הן מביטות בו בחיוך עצוב, שנייה אחר כך הוא נשכב בקפיצה על הרצפה, הן מתמסרות ומחבקות אותו בהתרגשות.