שופט, סגן נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי ת"א. פרופסור (בדימוס) אונ' אריאל יועץ מיוחד למשרד AYR רץ ונשיא כבוד בקבוצת הריצה - Judge Do It.משתתף בקריאת "הדף היומי"
"משפטנים בכירים" גורסים שההצהרה שבחוק יסוד: לימוד תורה עשויה לפעול להעדפה של לומדי תורה ולהפליית אחרים. כך נטען בעבר גם כלפי "חוק הלאום" ה"גזעני ומפלה המציאות מראה, שם כמו כאן,שההצהרה החוקתית חשובה אך נעדרת משמעות נוספת. מוצא פי "בכירי המשפט" משרת רק את סדר היום הפוליטי שלהם.
מתברר שחרף הביקורת של שר המשפטים הוא מקיים את פסק הדין בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים. מכאן שאין בסיס לפרץ הצווחה ש"המשבר החוקתי כבר כאן" שחוזר ונשמע כל אימת שבג"ץ אינו מקבל את עמדת הממשלה. אפשר לבקר, גם בחריפות, פסק דין אך יש לציית לו ולהתגבר עליו רק בדרכי חוק.
@avishaigrinzaig בכהונה ארוכת שנים כיו"ר ועדת הבחירות מחוז דן- צפון התוודעתי לעו"ד דין לבנה מכוח תפקידו בוועדת הבחירות המרכזית. אינני יודע מה השקפתו הפוליטית. אני יודע שהוא ניחן בשכל טוב ובידע מקצועי מקיף ומעמיק. בהתייעצויות הרבות שקיימתי אתו לא נתקלתי בהטיה לצד כלשהו.בעיניי הבחירה בו מצוינת.
@HaBohanim@tomerr14 ירדתי מהשידור משום שנהגו כלפיי בחוסר הגינות. אחד המראיינים החל לשאת מונולוג מתמשך שלא בתחום הריאיון ולא ניתנה לי הזדמנות להגיב לבליל האמירות חסרות הבסיס שלו. הייתי מראה שאין כאן דיקטטורה שיפוטית אך זו עלולה להתפתח אם לא תהיה רפורמה שתנהיג דרכי איזון וריסון הולמים.
מינוי ראש המוסד מתברר בבג"ץ. היועמ"ש מסרבת לאשר ייצוג פרטי לחברי הוועדה המייעצת. כך תוצג רק עמדת היועמ"ש שחולקת על חברי הוועדה. חברי הוועדה, שהם צד לדיון, לא יישמעו. אם זה יקרה תיפגע זכות השמיעה ("שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק") שנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו
@ToenYehuda ד"ר לימון המשנה ליועמ"ש הבהיר כי אין לוועדת המינויים אישור לייצוג עצמאי וכתב: "הוועדה אינה מוסמכת להחליט על ייצוגה העצמאי בהליכים משפטיים. בדין פנתה הוועדה ליועמ"שית בבקשה לאשר ייצוג". מכאן שזכות הייצוג של הוועדה רלוונטית לעתירה.
@roznaiy זה כבר קצת יותר טוב. גם אני מסכים שאת הסמכות לחנינה לפני הרשעה אפשר לעגן בפרשנות תכליתית של הדין (לפי גישת שמגר בברזילי שעדיפה בעיני על גישת ברק). השתמשתי בקל וחומר כדי להראות שיש הגיון מאחורי פרשנות כזאת.
@avishaigrinzaig@roznaiy כתבתי בשאלת הסמכות להעניק חנינה טרם הכרעת הדין. לא חיוויתי דעה בשאלה אם מוצדק להעניק חנינה. לעניין ההצדקה לחנינה אין לי עמדה נחרצת. לנתניהו כנתניהו לא מגיעה חנינה. השאלה היא אם יש אינטרס לאומי של תפקוד ראש הממשלה בזמנים האלה שמצדיק חנינה. זה מצריך מחשבה מבוססת נתונים שאין לי.
@kfirpravda שים לב שהתייחסתי רק לשאלת הסמכות ולא לשאלה אם מוצדק להעניק חנינה. ההערה שלך משקפת שיקול אחד בעניין העדר הצדקה לחנינה. יש גם שיקולים נוגדים אך לזה לא התייחסתי
אין מחלוקת שלנשיא יש סמכות לחון אדם שהורשע. מקל וחומר שסמכותו לבטל הליך בטרם הרשעה. משעה שיש לו סמכות (כוח) להתערב בהכרעה שיפוטית ולבטל אותה בוודאי שיש לו סמכות (כוח) לבטל משפט באופן שאינו מתערב בהחלטה שיפוטית.
@JoshBreiner מניין לך? בדקת את כל תגובותיי לעניינים שקשורים בנתניהו? אולי תאמר לי היכן מצאת את כל תגובותיי? או שמא השלכת אמירה "מן המותן" שאין לה ביסוס. היית יכול לומר שמעולם לא ראית תגובה שלי שאינה מגוננת על נתניהו. זו אפשרות שמשליכה על "שדה ראיה" מצומצם.
זה ועוד זה. לתובע במשפט פלילי יש סמכות לחזור בו מכתב האישום [גם בשל עניין (אינטרס) ציבורי]בכל עת עד להכרעת הדין. במקרה כזה הנאשם מזוכה. דעת לנבון נקל שסמכות הנשיא, שכוחו להתערב בהליך גם לאחר הכרעת הדין, אינה נחותה מסמכות התובע. לכן גם לנשיא סמכות לחון לפני הכרעת הדין
קראתי התנצחות של עיתונאים בדבר הצורך לחקור עיתונאים שהחזיקו במידע (טיפ) על פתיחת המלחמה. יש טעם בחקירת העיתונאים הללו לא לשם האשמתם אלא כדי לגלות את מוסרי ה"טיפים" . המטפטפים יצרו סיכון ביטחוני עצום. עיתונאים אינם "שותפי סוד" וחסיון המקורות אינו יכול לשמש חסם מפני גילוי האחראים
אצלי הכל בסדר. מכל עבר מתקשרים אליי נציגי עמותות וארגונים לברר את שלומי בימים אלה. אינני יכול לכעוס. כולם דורשי טוב. אפשר רק לחייך. זה עניין של גיל (80)
פסיקת בית המשפט העליון שהתירה לאוהדי כדורגל ללבוש חולצות שעליהן ביטויי גנאי למשטרה ("חלאות") משקפת תפיסה דאונטולוגית (תפיסה מוסרית שאינה מתחשבת בתוצאות הרסניות שצפויות ממנה), היא יתד ופינה להנפת שלט החרפה המיזוגני, האלים במגרש הכדורגל בחיפה. שהרי חופש הביטוי מעל הכל. הלא כן?
בג"ץ ביטל את פיטורי היועמ"ש בשל פגמים הליכיים בקבלת החלטת הממשלה. פגמים כל כך ברורים שמעמידים בסימן שאלה את מידת החוכמה או תום הלב של מקבלי ההחלטה. אלא שהממשלה עדיין יכולה להידרש לפיטורין אם יש לה עילה מהותית שניתנת להוכחה בהליך תקין (לא קשה לשרטט את טיבו של "הליך תקין")
מבקרי החנינה שוגים בהסתכלות עליה מזווית אישית של נתניהו. מזווית כזאת אין צידוק לחנינה. יש לה צידוק רק אם מבחינה ממלכתית יש צורך קריטי ברוה"מ במשרה מלאה. אפשר להתנות את החנינה בצעדים מקטיני מחלוקת כמו הקדמת הבחירות, ועדת חקירה, רפורמות חוקתיות מתונות וככל הניתן בהסכמה.