שופט, סגן נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי ת"א. פרופסור (בדימוס) אונ' אריאל יועץ מיוחד למשרד AYR רץ ונשיא כבוד בקבוצת הריצה - Judge Do It.משתתף בקריאת "הדף היומי"
@NogahSenecky@AlonaFriedman7 המפלגות החרדיות לא חולקות על ישראל כמדינה דמוקרטית. יש גורמים חרדים קיצוניים (שספק מצביעים בבחירות) שאינם מכירים במדינת ישראל. זה לא נכון ככלל לגבי ש"ס ויהדות התורה שאולי היו שואפות לכך שבמדינת ישראל יהיה ביטוי מרבי להלכה אבל אין הן חולקות על המשטר הדמוקרטי ואף נוטלות בו חלק
לפני עניין התמיכה בטרור וקשיים אחרים המניעה לשילוב המפלגות הערביות בממשלה נעוץ בתפיסתן את מדינת ישראל כ"מדינת כל אזרחיה". זה היפוכו של עקרון המדינה היהודית שמעוגן בהכרזת העצמאות, בחקיקת יסוד ובחוקים נוספים. אין לכך קשר לשוויון זכויות אזרחי ושילוב אזרחים ערביים במערכות ציבוריות
@gilled34 חפש מדינת לאום מדינתית ובה הפרק ישראל כמדינת לאום מדינתית. הדבר בולט במיוחד אצלנו כיון שמצד אחד חלמנו 2000 שנים והגשמנו מדינה יהודית מצד שני יש כאן מיעוט אתני של 20%. האם הכרחי להמיר את חלום הדורות ב"מדינת כל אזרחיה"? לא! שהרי אין בכך פגיעה בזכויות הפרט.אין שחר לטענת "אפרטהייד"
@rotenberg5000 שאלה חשובה יש שסבורים שזו "מדינה של יהודים" ויש גורסים שזו מדינה שמקיימת את עיקרי האמונה היהודית אבל מהכרזת העצמאות נראה שזו מדינת היהודים שהתוכן המהותי של יהדותה נקבע על ידי הרוב כפי ייצוגו בכנסת (והוא כולל מספר סממנים יהודיים כגון היסטוריה יהודית תנ"ך, חגים, שבת כיום מנוחה שפה
@KozmaYossi "מדינת כלל אזרחיה -ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית השייכת באופן שווה לכל אזרחיה בלי קשר למוצאם, דתם או תרבותם ולשונם...בעלת זהות ישראלית ולא זהות יהודית. משתמע שיש לבטל את סממניה היהודיים הייחודיים של המדינה, סמליה, חוקי ההגירה (חוק השבות), והאזרחות (חוק האזרחות והכניסה לישראל)"
@KozmaYossi לא צריך "להיהרג". צריך להקדיש מאמץ וללמוד את הנושא ואז תגלה שאין כאן כל גזענות. אני בעד שוויון זכויות מלא לאזרחים הערביים כשמדובר בזכויות הפרט אך לא שוויון בנכסים הלאומיים.
@AlonaFriedman7 אינני חולק על זכותם של אזרחי המדינה הערבים לבחור ולהיבחר לכנסת. חברות בממשלה זה עניין שונה מפני שהוא מקנה למפלגה "אמצעי שליטה" על מדיניות הממשלה. אני גורס שמפלגה שחולקת על ה-dna (יהודית ודמוקרטית) של המדינה והיא בעלת אינטרס בעם אחר (הפלסטינים) אינה צריכה להיות חלק מהממשלה.
@KozmaYossi בדיוק כך. מדינה שייכת לכל אזרחיה. ומדינת ישראל שייכת גם לאזרחיה הלא יהודים. אולם מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי; היינו, מדינה יהודית ולא "מדינת כל אזרחיה" וגם לא "מדינה יהודית -מוסלמית"
@Yarivtt אכן יש מפלגות שהשקפותיהן אולי לא מקובלות בעיניי אך אין מדובר בהתנגדות ל- DNA הבסיסי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יש קושי עצום שקבוצה אידיאולוגית שחולקת על אחד משני אדני הבסיס תקבל אמצעי שליטה (חלק בממשלה)
@yigalbeer ציבור האזרחים אינו בוחר את הממשלה. לכן אין חלוקה לשני סוגי אזרחים. לכל האזרחים זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. בכנסת כל עוד אין רוב ל"מדינת כל אזרחיה" מ"י נותרת מדינה יהודית. שונה לגברי כאשר ניתן אמצעי שליטה (חלק בשלטון) למפלגה שחרטה על דגלה את "מדינת כל אזרחיה"
@grasshper1 זה קיים גם היום. שילוב בפרקליטות, ברפואה הציבורית, בצבא ברשויות המקומיות, באקדמיה במשרדי הממשלה ועוד. זה שונה לגמרי מחברות בממשלה של מפלגה ששוללת את עקרון המדינה היהודית
מועמדים בבחירות מתחייבים לקבוע את מגילת העצמאות כחוק יסוד. אם זה יקרה "החלטת החלוקה" תהיה לחלק מחוק יסוד. שכן במגילה נאמר: "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם ... הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947"
"משפטנים בכירים" גורסים שההצהרה שבחוק יסוד: לימוד תורה עשויה לפעול להעדפה של לומדי תורה ולהפליית אחרים. כך נטען בעבר גם כלפי "חוק הלאום" ה"גזעני ומפלה המציאות מראה, שם כמו כאן,שההצהרה החוקתית חשובה אך נעדרת משמעות נוספת. מוצא פי "בכירי המשפט" משרת רק את סדר היום הפוליטי שלהם.
מתברר שחרף הביקורת של שר המשפטים הוא מקיים את פסק הדין בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים. מכאן שאין בסיס לפרץ הצווחה ש"המשבר החוקתי כבר כאן" שחוזר ונשמע כל אימת שבג"ץ אינו מקבל את עמדת הממשלה. אפשר לבקר, גם בחריפות, פסק דין אך יש לציית לו ולהתגבר עליו רק בדרכי חוק.
@avishaigrinzaig בכהונה ארוכת שנים כיו"ר ועדת הבחירות מחוז דן- צפון התוודעתי לעו"ד דין לבנה מכוח תפקידו בוועדת הבחירות המרכזית. אינני יודע מה השקפתו הפוליטית. אני יודע שהוא ניחן בשכל טוב ובידע מקצועי מקיף ומעמיק. בהתייעצויות הרבות שקיימתי אתו לא נתקלתי בהטיה לצד כלשהו.בעיניי הבחירה בו מצוינת.
@HaBohanim@tomerr14 ירדתי מהשידור משום שנהגו כלפיי בחוסר הגינות. אחד המראיינים החל לשאת מונולוג מתמשך שלא בתחום הריאיון ולא ניתנה לי הזדמנות להגיב לבליל האמירות חסרות הבסיס שלו. הייתי מראה שאין כאן דיקטטורה שיפוטית אך זו עלולה להתפתח אם לא תהיה רפורמה שתנהיג דרכי איזון וריסון הולמים.
מינוי ראש המוסד מתברר בבג"ץ. היועמ"ש מסרבת לאשר ייצוג פרטי לחברי הוועדה המייעצת. כך תוצג רק עמדת היועמ"ש שחולקת על חברי הוועדה. חברי הוועדה, שהם צד לדיון, לא יישמעו. אם זה יקרה תיפגע זכות השמיעה ("שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק") שנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו
@ToenYehuda ד"ר לימון המשנה ליועמ"ש הבהיר כי אין לוועדת המינויים אישור לייצוג עצמאי וכתב: "הוועדה אינה מוסמכת להחליט על ייצוגה העצמאי בהליכים משפטיים. בדין פנתה הוועדה ליועמ"שית בבקשה לאשר ייצוג". מכאן שזכות הייצוג של הוועדה רלוונטית לעתירה.
@roznaiy זה כבר קצת יותר טוב. גם אני מסכים שאת הסמכות לחנינה לפני הרשעה אפשר לעגן בפרשנות תכליתית של הדין (לפי גישת שמגר בברזילי שעדיפה בעיני על גישת ברק). השתמשתי בקל וחומר כדי להראות שיש הגיון מאחורי פרשנות כזאת.
@avishaigrinzaig@roznaiy כתבתי בשאלת הסמכות להעניק חנינה טרם הכרעת הדין. לא חיוויתי דעה בשאלה אם מוצדק להעניק חנינה. לעניין ההצדקה לחנינה אין לי עמדה נחרצת. לנתניהו כנתניהו לא מגיעה חנינה. השאלה היא אם יש אינטרס לאומי של תפקוד ראש הממשלה בזמנים האלה שמצדיק חנינה. זה מצריך מחשבה מבוססת נתונים שאין לי.