שלוש פעמים הלכתי בקמינו דה סנטיאגו. בפעמים הראשונות הלכתי עם חבר שמצאתי בדרך, אירי פעיל BDS. הלכנו ביחד מאות קילומטרים של ויכוחים ושיחות. השנה הוא עלה על המשט ואני צעדתי בלעדיו. הגעתי לסנטיאגו בדיוק להפגנת ענק נגדנו ופחדתי. אני לא חושבת שנדבר יותר. הכל משתנה
כלו כל הקיצין, ואחרי שנתיים של סדקים הלכתי לחנות להחליף מגן מסך. המוכ��ת שואלת בסקרנות מה אני עושה, ואני מתחילה לקשקש בשמחה על תכנון ערים במחשבה שהיא מחפשת קריירה. "אה" היא אומרת "ידעתי שזה משהו עם טבע. רק אנשים שעובדים עם טבע הטלפון שלהם נראה ככה. או בנות שירות"
@BecherYair עיר נהדרת, העברתי בה כמה חודשים.
שווה לקחת את הסירות על הנהר שחוצה את העיר (התח"צ הכי מקומי, זול ומרגש), לקנות כרטיסים לאחד מבתי הקולנוע המפוארים, ללכת לשוק הסופש בצ'אטוצ'אק
מקבלת בשורות רעות בעבודה. יוצאת הביתה ועולה על טרמפ למושב. באוטו אמא ופעוטה שמקשיבות להסכת לילדים, ודמות המספר תובעת בעקביות "עוד מהמתוק הנימוח" הזה. בפעם הרביעית מבינה שמדובר במרשמלו. הכל קורס אבל באותו זמן מתוק