בהמשך לפרסום של יוסי ורטר על בכירים במשרד התחבורה, שדנים באפשרויות לצמצם הגעת ישראלים מחו"ל לבחירות, ברצוני להבהיר לשרת התחבורה מירי רגב:
סעיף 119 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ״ט–1969, שכותרתו ״הפרעת בחירות״, קובע:
״אלה דינם מאסר שנתיים או קנס: (1) המפריע את המהלך הסדיר של הבחירות.״
ראי הוזהרת.
אתמול בערב, רגע לפני תשעה באב, נתניהו מתחיל לחסום חשבונות טוויטר, בניגוד לחוק כמובן.
אחד החסומים הוא אבינדב בגין, הבן של בני בגין, הנכד של מנחם בגין.
כך נראה הליכוד של נתניהו שהפך למפלגת כהנא חי. כך רוסקה מורשת בגין לרסיסים, נכנעה לתרבות הביבים.
@AvinadavBegin
הרשת סערה, כדרכה, סביב קטע קצר מתוך הפודקאסט של אבי שושן, שאירח את ראש הממשלה בנימין נתניהו. שושן שאל את נתניהו על יחסיו עם בתו הבכורה נועה, נושא משפחתי רגיש שראש הממשלה ממעט להתייחס אליו בפומבי. הקטע הפך לוויראלי, והרשת התמלאה בדיונים על התשובות המפותלות והמביכות שלו.
האמת צריכה להיאמר: מגיע לשושן קרדיט על עצם השאלה. נתניהו מקבל לא מעט ראיונות נוחים, מנומסים ומרופדים היטב, ולא מובן מאליו שמראיין המזוהה עם ערוץ 14 ישאל אותו דווקא על הנושא הזה. מצד שני, סביר ששושן ציפה לתשובה פשוטה. משהו בסגנון ״אנחנו בקשר טוב, אני איש משפחה לפחות כמו פיטר גריפין, בוא נעבור לשאלה הבאה״. קשה להאמין שהוא תכנן לחלץ מראש הממשלה התפתלות קרינג׳ית כל כך.
למי שפספס: נתניהו הכחיש את השמועות, טען שהוא בקשר טוב עם בתו ועם נכדיו, ואז התבקש להסביר מאין הגיעו אותן שמועות. התשובה שלו הייתה מעט מוזרה, וברשותכם אביא אותה כלשונה: ״אז אומרים. אני לא אחראי. אני לא יכול להיות אחראי לכל השקרים שמטיפים. זה תעשייה. זה תעשייה, זה גולדשטיין. תשמע, זה גולדשטיין. פשוט גולדשטיין. תזכור את זה״.
ואני באמת זכרתי. ברור שזכרתי. אם ראש הממשלה שלי מבקש ממני לזכור, אני מציית. רק דבר אחד לא הבנתי: על איזה גולדשטיין אדוני מדבר? המחשבה הראשונה שלי הייתה שי גולדשטיין. מה הקשר? אחרי הכול, שי גולדשטיין עבר מטמורפוזה שלא הייתה מביישת את השרץ של קפקא. מבעל תוכנית סאטירית שלועגת לשלטון הוא התמקם בשנים האחרונות בחיקו החמים של הביביזם.
לא, אין סיכוי שהוא מדבר על שי, אמרתי לעצמי, ומיד עניתי לעצמי בבהלה: ״רגע, יכול להיות שהוא מתכוון לברוך גולדשטיין?״ האם ראש ממשלת ישראל משווה שמועות על יחסיו עם בתו לטבח בעשרות חפים מפשע? לא. אפילו במונחי סביבת נתניהו זה צעד ציני אחד רחוק מדי.
רק כשצפיתי בפודקאסט המלא נפל האסימון. זה לא שי ולא ברוך. נתניהו מדבר על עמנואל גולדשטיין מ״1984״ של ג׳ורג׳ אורוול. למעשה, בחלק מוקדם יותר של הריאיון הוא מסביר לשושן, שהודה שלא קרא את הספר, בדיוק למי הוא מתכוון. ברשותכם שוב, הנה המילים המפורשות של ראש הממשלה בנושא:
״הספר הזה נכתב על ידי ג׳ורג׳ אורוול. סופר ענק. והוא היה קומוניסט. בכל אופן היה שייך לשמאל. והוא ׳התפכח׳. והוא מתאר בספר הזה עולם שמחולק לשלוש מעצמות-על טוטליטריות שמתחרות זו בזו והוא מתאר מה קורה באחת מהן ששולטת בבריטניה. הם החליטו שהם רוצים לכוון את השנאה של העם לאדם אחד - והאדם הזה קוראים לו גולדשטיין. יהודי. אוקיי? והם מכניסים את העם לאודיטוריומים. אתה נכנס לאודיטוריום. כל אחד צריך לבוא לשם. יושבים שם שעתיים שלוש ורואים צילומים של גולדשטיין על המסך יחד עם הקריאות באנגלית ׳הייט הייט הייט׳. ובסוף כולם יוצאים, מריעים, צועקים בצוותא: ׳לשנוא לשנוא לשנוא׳. יוצאים החוצה וגולדשטיין אויב העם. בעצם זה בדיוק מה שקורה פה. שלוש שעות הם יושבים באודיטוריום בבית ומקבלים בערוץ 12 ובערוץ 11 ובערוץ 13 - ׳הייט הייט הייט׳״, כה אמר נתניהו.
הרפרנס, אם כן, לא נפלט לו במקרה. בנמשל שלו, הוא גולדשטיין, ערוצי הטלוויזיה הם מכונת התעמולה והציבור הישראלי נדרש מדי ערב לשנוא אותו. למען הסר ספק, ברוב הוויכוחים בעולם אני לא אנצח את בנימין נתניהו. בוודאי לא בוויכוח רטורי. למעשה, ביבי יותר טוב מרוב האנשים בעולם בדיבורים. אבל יש תחום אחד שבו אני כנראה מבין קצת יותר ממנו: ספרות קלאסית. זה, משום מה, הנושא שבחרתי ללמוד באוניברסיטה (החלטה כלכלית מבריקה, אגב, החברים שהלכו ללמוד קוד בטוח מקנאים בי).
את כתבי אורוול קראתי, למדתי וניתחתי מכל זווית אפשרית. נתניהו, לעומת זאת, הרכיב לעצמו גרסה שימושית מאוד של ״1984״, וגם המציא ג׳ורג׳ אורוול אחר מהמציאות. נתחיל מהסופר. אורוול לא היה קומוניסט שהתפכח מהשמאל. הוא היה סוציאליסט דמוקרטי ומתנגד חריף לסטליניזם. הוא לא ״התפכח״ אלא נותר ״סמולן״ עד יום מותו. גם בכתבי אורוול לא חסרה ביקורת חריפה על הקפיטליזם ועל האימפריאליזם. ״1984״ אינו כתב הגנה על הימין, אלא אזהרה מפני שלטון טוטליטרי שמרכז בידיו את המדינה, התקשורת, השפה והזיכרון. בכלל, קשה לחשוב על דוגמה חיה יותר לשיחדש מהמושג ״ניצחון מוחלט״, שנתניהו ממשיך לפמפם לציבור.
גם תיאור הטקס של נתניהו עבר הליך התאמה ביביסטי. אזרחי אוקיאניה אינם יושבים שעתיים או שלוש מול גולדשטיין. לטקס קוראים, במפורש, ״שתי דקות השנאה״. כדי להקביל אותו למהדורות החדשות, נתניהו נאלץ למתוח שתי דקות לשלוש שעות. בקטנה.
אבל מעניין יותר לשים לב למה שנתניהו פשוט בוחר להשמיט מהאמ;לק שלו לספר. בגרסה שלו טקס השנאה הוא חד-ממדי, ומטרתו רק לגרום לחברי המפלגה לשנוא את אויב הציבור. אצל אורוול, הטקס הוא אמצעי לחיזוק הנאמנות לשלטון. בסיומו פניו של גולדשטיין מתחלפות לבסוף בפניו של ״האח הגדול״. ברגע הזה השנאה הופכת להערצה. אלה אינם שני אירועים נפרדים, אלא מנגנון אחד: המשטר מייצר את דמותו של גולדשטיין כאויב המוחלט, כדי שההמון יריע בקריאות קצובות ״B-B״.
מומלץ במיוחד לחוות את הרגע המצמרר הזה בגרסת האודיו הדרמטית של אמזון, שיצאה לפני שנתיים, בכיכובם של אנדרו גרפילד, סינתיה אריבו, אנדרו סקוט ועם טום הארדי בדמותו של האח הגדול. כששומעים את זה, זה חזק יותר אפילו מאשר לקרוא את זה.ברגע אחד הקהל כולו פוצח בקריאה עמוקה: ״בי-בי, בי-בי, בי-בי״. כן, ביבי. B-B. אלה פשוט ראשי התיבות של Big Brother, דמות המנהיג והפנים של המפלגה. קריאות קצובות של בי-בי! נשבע. אל תתבע אותי, יא ביבי, זה ככה בספר. זה השם של הנבל האולטימטיבי.
בהמשך, נתניהו חוזר לגולדשטיין ומסביר שהדמות מבוססת על הקמפיין של סטלין נגד טרוצקי, שהפך להיות מבכירי המשטר לאויב העם. זה נכון בעיקרו (בכל זאת בן של היסטוריון) אבל גם כאן הוא מדלג על פרט זעיר: מי שהפך את טרוצקי לאויב העם היה סטלין. לא כמה עיתונאים עצמאיים שלא אהבו אותו, אלא השליט והמדינה שהחזיקו בעיתונים, במשטרה, בצבא ובמנגנוני התעמולה.
וזה בדיוק המקום שבו הרפרנס קורס. עמנואל גולדשטיין אינו מנהיג חזק שסובל מסיקור עוין. הוא כלי שבעזרתו בעלי הכוח מנהלים את תודעת הציבור. בכלל לא ברור אם הוא עדיין חי ואם המחתרת שהוא כביכול מנהיג אמיתית או מלכודת של המפלגה. גולדשטיין אינו ״אויב״ של המערכת. הוא מוצר שלה.
ב״1984״ תמיד יש גולדשטיין. השאלה החשובה אינה מיהו, אלא מי מחזיק במסך ובוחר מה ישדרו בו, מי מגדיר את האויב ולמי אמור הציבור להריע בסוף. ביבי ביקש מאיתנו לזכור את גולדשטיין. בהחלט. אבל אי אפשר לזכור אותו בלי לזכור מה בא מיד אחריו. קריאות קצובות של ״בי-בי, בי-בי, בי-בי״.
(הטור המלא בטיים אאוט - כן, כן - יש עוד)
@Nifla_Po ברור שלא.
זיני מנסה לקדם בכל דרך אפשרית את האג'נדה של חצר טאו ממנה הוא בא. אג'נדה משיחית שמנסה לכונן כאן מדינת הלכה.
ואם פגיעה בבחירות תשרת את המטרה, מה רע?
עשרות שנים ששב״כ אבטח את המועמד המוביל לראשות הממשלה במערכת בחירות. מעניין מה התהליך שקרה בארגון שמוביל לכך שאיזנקוט, האיש שמופנית אליו כמות הסתה שיטתית בידי המכונה של האיש היושב במצודה הרמה שלא נראתה כדוגמתה מאז 1995, לא מאובטח בידיו. זה לא בגלל זיני, הרי הוא ממלכתי לחלוטין
זיני, אף אחד לא רודף אותך!
אתה פשוט טיפש!
אתה פשוט לא מתאים לתפקיד.
תגיד, אתה רואה את התקשורת "רודפת" אחר רומן גופמן? שמעת בתקשורת את השם שלו מאז שנכנס לתפקיד? בשונה ממך, הוא נכנס לתפקיד ראש המוסד ומאז הוא פשוט מנסה לעשות את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר.
ומה אתה עושה? מאז שנכנסת לתפקיד אתה דורך על כל מוקש אפשרי. אני טוען שאתה טיפש כי אתה לא לומד מהטעויות שלך. אתה לא מבין שאתה ראש ארגון חשאי וממלכתי ושתפקידך לשמור על החיים שלנו ולא לקדם אג'נדה פוליטית/דתית. זה התחיל עם המכתב המטופש של אשתך ולא למדת. המשיך עם "לא לוחץ ידיים לנשים" ו "במוסד אין להט"בים", ואז נתת נאום, מצולם, ממש הצהרה לתקשורת ואמרת שבחרו אותך רק בגלל נאמנות לנתניהו אפילו שהיו מועמדים טובים ממך, ואז לאחרונה שוחחת עם שרה נתניהו והענקת לה אבטחה לכל החיים - אתה מבין כמה אתה טיפש?
זיני, ראש שב"כ לא אמור להיות בתקשורת! ראש שב"כ טוב לא קיים בשיח הציבורי. ראש שב"כ טוב הוא איש חשאי שמנהל ארגון חשאי. העובדה שעדיין לא הבנת את זה, או שאתה לא רוצה להבין את זה, מוכיחה דבר פשוט - אתה לא מתאים לתפקיד וצריכים להחליף אותך.
בעקבות התצהיר שהוגש היום לבג״ץ על ידי חה״כ שרן השכל, בו אישרה כי הייתה הנחיה מפורשת מלשכת נתניהו לתעד את הליך ההצבעה במליאה בבחירת מבקר המדינה, פניתי היום ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד מ״מ מנכ״ל הליכוד וחברי הכנסת של הליכוד, אשר לפני מספר שבועות הגישו תצהירים כוזבים בנושא.
אעדכן.
בואו נדבר רגע על הבלוף הגדול של תשעה באב.
כל שנה, לקראת הצום, אנחנו עוברים את אותו טקס קבוע וצבוע. הפוליטיקאים שלנו מעלים תמונות צבעוניות מהכותל, שדרני הימין מצקצקים בלשון, וכולם מדקלמים את אותה מנטרה שחוקה: ״הבית חרב בגלל שנאת חינם. אחים אנחנו, רק יחד ננצח״,
איזה שקר נוח.
הבית השני לא נחרב בגלל איזה רגש אמורפי של ״שנאת חינם״, ולא בגלל שמישהו לא הסכים לחלוק את הדעות של השכן שלו.
הוא נחרב כי קבוצה של קנאים פסיכופתים, משיחיים וחסרי מעצורים השתלטה על המדינה. אותם סיקריים שרפו את אסמי המזון של ירושלים מבפנים, כדי להכריח את כולם להילחם מלחמה אבודה מול האימפריה הרומית. והם הצליחו לעשות את זה רק בגלל שההנהגה המתונה עמדה מהצד, חלשה, פחדנית, ונתנה לקיצוניים לגרור עם שלם להתאבדות.
״שנאת חינם״ זה לא ניתוח היסטורי. זה בסך הכל הספין הכי מוצלח בהיסטוריה היהודית, תירוץ שהומצא בדיעבד כדי להסתיר את פשיטת הרגל של מנהיגות שנתנה לקיצוניים לנהל אותה.
מצלצל לכם מוכר? ברור שכן. כי אנחנו חיים היום בדיוק את אותו תסריט.
יש לנו ראש ממשלה ציני ושבוי, שמנוהל על מלא ידי קנאים רדיקלים. בן גביר וסמוטריץ' הם הסיקריים המודרניים. הם אלה שמוכנים לשרוף פה הכל, את הכלכלה, את הביטחון, את הבריתות שלנו בעולם, את החטופים, העיקר לממש את הפנטזיה שלהם. ונתניהו? במקום לעצור אותם, הוא זה שמעביר להם את הגפרורים.
ואז מגיע ערב תשעה באב. ופתאום, מכונת הרעל עושה הפסקת אש יזומה ל-24 שעות. כל כוכבי ערוץ 14, אותם אנשים שבמשך 364 ימים בשנה מטנפים, מסיתים, מרעילים את הבאר וקוראים לכל מי שחושב קצת אחרת ״בוגדים״, ״קפלניסטים״ או ״אנרכיסטים״, פתאום מגלגלים עיניים לשמיים. אותו ראש ממשלה שהיה תלוי לו שלט ״שמאלנים בוגדים״ על שער הבית, עומד ומטיף לנו על סליחה ופיוס.
זה לא פיוס. זו הלבנת הון מוסרית.
כשהם צועקים ״אחדות״ בערב תשעה באב, הם לא באמת מבקשים לחבר את הקרעים. הם בסך הכל מבקשים שקט.
המסר האמיתי שלהם הוא: ״אנחנו נמשיך להרוס, אנחנו נמשיך לקדם את האג׳נדה הקיצונית שלנו, ואתם תפסיקו להפריע לנו כדי שלא תהיה פה עוד מלחמת אחים״.
הם רוצים שתשכחו שרגע לפני ששקעה השמש הם עוד שפכו פה דלק על המדורה, ושהם רק מחכים לצאת הצום כדי להדליק אותה מחדש.
אז תחסכו מאיתנו את תמונות הכותל המיוסרות. אנחנו כבר לא קונים את זה. הבית לא נחרב בגלל חוסר אחדות, הוא נחרב בגלל מנהיגות פחדנית שאיפשרה לקיצונים לשרוף את המדינה. בדיוק, אבל בדיוק, כמו היום.
הסנגורים של נתניהו ובני הזוג אלוביץ׳, הנאשמים ב-״תיק 4000״, פנו ליועמ״ש בבקשה שתגיב להחלטת הרכב השופטים לפיה קיים קושי באישום בשוחד בתיק זה. על פני הדברים, זו פנייה לגיטימית.
הבעיה עם הפנייה הזו היא שלמעשה היא צריכה להיות מופנית קודם כל לשופטים, ורק אחר כך ליועמ״ש. וכל כך למה?
כי כרגע, אף אחד - למעט השופטים - לא יודע *למה* השופטים מצאו קושי באישום:
אפשרות אחת היא שהקושי הוא *ראייתי*. למשל, יתכן שהשופטים השתכנעו שלא ניתן לבסס שום דבר על עדותו של פילבר, או שהם לא מאמינים לעדותו של אילן ישועה, או שהם כן מאמינים לגרסתו של נתניהו. ויש עוד המון תרחישים דומים.
אפשרות שנייה היא שהקושי הוא *משפטי*. למשל, השופטים סבורים שבאופן גורף אין מקום להפליל יחסי ״תן וקח״ בין פוליטיקאים לבין כלי תקשורת, או שהם בדעה שהאופן שבו אלוביץ׳ פעל אינו עולה כדי ״היענות חריגה״ שיכולה לבסס את הרכיב המשפטי המכונה ״מתת״, שהוא רכיב מרכזי בכל עבירת שוחד.
אם האפשרות הראשונה היא הנכונה, יתכן בהחלט שהיועמ״ש צריכה להחליט על חזרה מהאישום בשוחד, כי ההתרשמות של השופטים מהעדים שהעידו היא משהו שכמעט אי אפשר לערער עליו.
לעומת זאת, אם האפשרות השנייה היא הנכונה, יכול להיות שהיועמ״ש תסרב לחזור מהאישום, ותטען שהיא רוצה להביא את התזה המשפטית שבסיס האישום בשוחד להכרעת בית המשפט העליון. עמדה כזו מקבלת חיזוק משמעותי נוכח ההתנהלות של נתניהו בשנים האחרונות, והניסיון הבלתי פוסק של הממשלה להתערב בשוק התקשורת ולמעשה להשתלט עליו.
האם השופטים יסכימו לנמק את עמדתם, וכך לאפשר ליועמ״ש לקבל החלטה מושכלת? ימים יגידו.
ברייקינג בפרשת חלוקת הנשק שלא כדין ע"י לשכת בן גביר ועובדי המשרד לביטחון לאומי שנחשפה בהארץ:
פרקליט במדינה מודיע כי החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ראש אגף כלי יריה לשעבר ישראל אבישר לאחר שאישר חלוקת אלפי רישיונות נשק שלא כדין.
אבישר טען אז: "פעלתי בלחץ בן גביר"
הייתי עמוס היום אבל לחובבי הז'אנר,
לפי מקורותיי, הייתה השבוע התקרבות בין בן גביר להדר מוכתר אחרי שהבינה שסיכויה בליכוד למקום ריאלי בקריסה, עד כדי פגישה בין השניים.
פניתי לבן גביר ולמוכתר, לא מסרו תגובה.