@KerenKoshman הוא לא קורא את הקוד, כי הוא שם מספיק חסמים והנחיות כדי שהסיכוי שהסוכן יצליח לכתוב קוד גרוע שעדיין עובד הוא אפסי. מי שיודע לרפד את הסוכן בסביבה כזאת יכול באמת לשחרר, לאחרים עדיין מומלץ לבדוק את הקוד.
@DorShinar אוטומציה זה לא רק טסטים והפוקוס הוא לא רק תוכנה, ואופי הטסטים שונה מהותית מטסטים שמפתח יכתוב, והטסטים משרתים מטרות אחרות, רצים בתזמונים אחרים ולכשלונות שלהם יש השלכות אחרות. בקיצור, לא אותו דבר, אין כפילות, ואין התנגשות.
@yopletweets כשמשתמשים ב mcp נכון וכשה mcp לא רק סתם עוטף api וכתוב יעיל, הוא מייעל משמעותית את ניצול הטוקנים שלך לעומת api, וזה במיוחד נכון אם מדובר ב api שהמודל לא אומן עליו. חוץ מזה, אם עובדים עם api של המודל ולא עם מעטפת כמו קלוד, mcp הרבה יותר יעיל וחסכוני מ api
@gilileoB אם אני זוכר נכון, גם ריאקט זה פיתוח שלהם וחלק לא קטן ממה שכתבת הוא יוזמות שלהם ולא היגררות. ספציפית לגבי דאטה סנטרים, קשה לראות איך הם יכולים להפסיד מזה. ההכנסות היציבות שלהם מאפשרות להם להתפזר וגם להיכשל בלי לסכן את ערך המניה, או במילים אחרות זה פיצ'ר, לא באג
אם פועלים לא היו יודעים הרבה חוץ מלשים בלוק על בלוק עם מלט באמצע גם מאה שנים לא היו מספיקות לבניית בניין. בתיאור שלך יש המון הנחות סמויות, למשל שהתכנון קיים, שהוא מפורט עד לרמת הבלוק הבודד, שהארכיטקטורה מודולרית, שהאייג'נט מסוגל להבין את החלק שלו בתמונה הגדולה, ושיש משהו שיודע להפוך את כל החלקים הקטנים לבניין. בדוגמה של ווטסאפ למשל, ווטסאפ היא הרבה יותר מאוסף של ספריות.
@barzik ה harness מאפשר את האייג'נט, כלומר "מערכת ההפעלה". בלעדיו הוא לא יוכל אפילו לענות את השעה. גם הלולאה הפייתונית הפשוטה שתיארת היא harness פשוט, וגם אם הייתי מפעיל מודל עם api ונותן לו גישה לכלים וסקילים וכו, זה היה harness. האייג'נט הוא המכלול של המטרה, הסביבה והמודל, "אפליקציה"
@urieli17 זה דווקא די ברור, וזה מובן מאליו בהייטק למשל - גישה לבינה מלאכותית נעשית דרך תוכניות ביזנס, לא דרך חשבונות פרטיים שזליגת המידע בהם היא בילט-אין, וגם בכתבה אומרים שגישה כזאת תוסדר.
@MHorovicz זה חלקית נכון, כי כדי להשיג את זה נדרשת הרבה עבודת הכנה - סקילים, כלים, הרשאות, plans, specs, agents.md, וכו, אחרת זה סתם וייב קודינג שאולי עובד אבל אין לנו מושג איך הוא כתוב ואיך הוא יגביל אותנו בהמשך