@naamuli84 אני עשיתי הפוך עברתי מרמת גן לגבעתיים. בבניין ברמת גן היו קבוע מורידים שקיות זבל ולא מנקים את המיץ שנשפך במעלית ושרים קריוקי בחלון. בגבעתיים יותר נעים לי. גם בתי הספר טובים יותר ( משווה לאחותי שהילדים שלה לומדים ברמת גן). אבל את צודקת שהגיוון בעיר מאוד מצומצם. אתיופים. רוסים וכו.
נטליה, אמא של קשת, כותבת למיקי זוהר:
עכשיו אני כבר מבינה שזו לא פליטת פה. זו לא טעות בניסוח. זה דפוס.
קודם רציתם להוציא את המילה טבח מהחוק להנצחת 7 באוקטובר.
אחר כך הסברת שהמילה טבח היא „התקרבנות”.
והיום, כששואלים אותך למה אתה לא מסוגל לומר ש־7 באוקטובר הוא האסון הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, אתה עונה:
„את מתעסקת בשטויות”.
רוצה לשמוע את השטויות שלי אדון זוהר?
ב־7 באוקטובר הבן שלי, קשת, יצא לרקוד. עם חברים שלו מהארץ ומהעולם. בפסטיבל הנובה.
הוא היה בן 21.
בשעה 7:16 בבוקר הוא נרצח בצומת שער הנגב.
קשת לא „נהרג”. הוא לא נפגע ב„אירוע״ והוא לא חלק מ„מאורעות”.
קשת נרצח בטבח !!!!! אתה מבין את זה ?
יחד איתו נרצחו חברים שלו, שני לוק ואוריון הרננדס ז״ל ועוד חברים ומאות צעירים נרצחו במסיבה. משפחות שלמות נטבחו בבתים שלהן. אנשים נחטפו מהמיטה, מהכביש, מהמסיבה. מהניגוניות שלא הגנו. תצפיתניות נשרפו בחמ״ל.
ואתה, שר בממשלת ישראל שכיהנה ב־7 באוקטובר, עסוק כבר חודשים בלשנות את המילים.
טבח - זו התקרבנות.
אסון - אולי אחד הקשים.
והוויכוח על הזיכרון - שטויות.
לא מיקי ! !
אתם לא שכחתם את 7 באוקטובר. אתם עובדים קשה כדי שאנחנו נשכח. מסיידים מיגוניות, מסלקים כל זכר לאסון הנורא לאורך כביש 232.
כי אם זה לא היה טבח, אולי לא צריך לשאול מי אפשר אותו.
אם זה רק „אחד האירועים הקשים”, אולי לא צריך לחקור איך המדינה הפקירה את אזרחיה במשך שעות.
ואם השאלות הן „שטויות” - אולי אפשר פשוט לסיים קדנציה של ארבע שנים וללכת הביתה מרוצים.
אבל יש לכם בעיה.
אנחנו הבעיה שלכם!
האמהות.
האבות.
הילדים.
האחים.
השורדים.
אנחנו הזיכרון שאתם לא מצליחים למחוק.
אני נטליה קסרוטי. אמא של קשת.🌈
הבן שלי נרצח בטבח 7 באוקטובר.
אני לא אתן לך לשנות לו את הסיפור. אני לא אתן לכם לכבס את המילים. ואני לא אשתוק.
גם אם בעיניך אלה שטויות.
כתבתי לך בצורה מכובדת למרות שאינך ראוי כלל למילים כאלה, לא אטמא את הזיכרון של קשת בקללות להן אתה ראוי.
🌈💔🌈
שימו לב: המטרות הסודיות מאחורי "חוק יסוד לימוד תורה" - ביטול חובת לימודי ליבה מלאים, הכרה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי, השוואת אברכים לסטודנטים מבחינת זכאות להטבות, והכרה בלימוד תורה כתואר אקדמי חופף לצורכי שכר, כך מודים בשיחות סגורות חברי כנסת חרדים. הפרטים המלאים:
השבוע עמית סגל התוודה שהמילים הנפעמות שפרסם על החמ״ל האזרחי היו בסך הכל ״קופי-פייסט לבקשתי״.
אז למה שלא נחשוף את ההתכתבות האמיתית?
תירגע עמית, הציונות שלנו לא תדרוס אותך כמו שאתה רוצה לדרוס אותנו.